פרסקי, משה - צוקרברג, יחיאל

pe

פרסקי, משה, בן בנימין.
נולד בתרנ"ב,1892. למד שנים רבות בישיבת וולוז'ין, ושם הוסמך לרבנות. בימי מלחמת העולם הראשונה ידע סבל ונדודים רבים. בתרע"ו,1916, נתמנה לדיין וראש הישיבה של הרב י"י ריינס בלידא, Lida, שברוסיה הלבנה. הישיבה הזאת חרבה בימי מלחמת העולם הראשונה, והרב פרסקי נתבקש לשקם אותה. הוא עמד בראש הישיבה, והמשיך את דרכו של הרב י"י ריינס, אך הדבר לא הצליח. אחרי מלחמת העולם התמנה לרבה של פודברודז'ה Podbrodze , , שעל יד וילנה. היה פעיל בחיים הציבוריים בקהילה שלו. הוא לחם בהשפעות האנטי ציוניות, ובין היתר הקים בעירו בית ספר דתי-לאומי, שהתקיים שם נוסף לבית הספר "תרבות". במשך הזמן נסגר בית הספר הזה, והרב פרסקי השתדל לשמור על הצביון המסורתי של בית הספר "תרבות". הוא העריך את ההשכלה הכללית, ורצה שבני הנוער בעיירה שלו ירכשו גם השכלה כללית בצד ההשכלה היהודית. נפטר בימי מלחמת העולם השניה בגיל 58, זמן קצר לפני שהקהילה חוסלה בידי הנאצים, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1361-1364; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 389, 393 517;

פרסקי, צבי לייב.
נולד בתרנ"ו,1896. היה רבה האחרון של ולון Velioni,,שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 267; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פרצוביץ, Percowitz,צבי אריה.
בתרפ"א,1921,נתמנה לרב בטרוקי, Troki, שבליטא. נספה בסתיו 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 360;

פרצובסקי (פערצובסקי), Percowski,זלמן.
היה הרב האחרון של קופישוק Kupishok, Kupiškis, שבליטא. נספה באב תש"א,1941. רופא ליטאי ניסה להסתיר את אשתו הרבנית ואת ילדיה, אך כעבור זמן מה גילו השכנים הליטאים את כולם, והסגירו אותם לגרמנים, שהתעללו ברב.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 562, 565; אשרי, חורבן ליטע, עמ 300, 309; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פרצי, Parci,מלכיאל, בן אשר.
היה רבה האחרון של קשיוויצ'ה, Krzywicze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 580;

פרקל, Perkal,אברהם יצחק.
היה אחד מראשי ה"מלמדים" בחדר "יסודי התורה" באוסטרוב מזובייצק, Ostrow-Mazowicka, שבאזור ורשה. שנים אחדות היה "מלמד" בריגה, ושם עשה הרבה למען החינוך. בימי מלחמת העולם השניה גורש לברית המועצות, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון לאוסטרוב מזובייצק, עמ 213;

פרקל, משה.
היה דיין ומורה הוראה בסקרנייביץ ,Skiernievice ,שבאזור לודז'. בתחילת ספטמבר 1939 השתתף באסיפה של מנהיגי הקהילה, שנבחרה בראשית הכיבוש, וממנה צמח כעבור זמן מה היודנראט, ובה הוחלט בין השאר לאסוף את ארכיון הקהילה, לארוז אותו בארגז זכוכית ולקבור אותו. אך לא ידוע לנו אם ההחלטה הזאת אכן בוצעה. אחר כך גורש עם הרב יצחק קאליש (ע"ע), לראווה מזובייצקה, Rawa Mazowiecka, שבאותו האזור', וזמן מה שהה במחנות בגרמניה. נספה בשואה.
מקורות: ספר סקערניביץ, עמ 531; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 168, 169 472;

פרקל, צבי.
היה רבה של סוכאטשוב, Sochaczew, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כב;

צוייג, Zweig, מ"ב הלוי.
מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים ישב בפוטוק זלוטי, Potok Złoty, שבגליציה המזרחית, ושם, כנראה, היה דיין ומו"ץ. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 416;

צוּפין, Zufin,גדליה.
היה רבה של קאמין, Kamen, שברוסיה הלבנה. לפרנסתו היה גם שו"ב בעיירה סמוכה. נספה בשואה.
מקורות: ספר רוביזוביץ, דרבנה והסביבה, עמ 107; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

צוקר,Zuker,בן ציון.
נולד בתרמ"ה,1885. מתרפ"ח,1928, כיהן כרב בטורצ'ין, Torczyn, שבווהלין. נספה עם בני קהילתו באוגוסט 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 95, 96, 144; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

צוקרברג, Zukerberg, אלתר שלום דוד, בן יעקב קופל.
נולד בתרכ"ח,1868. בתרנ"ט,1899, נתמנה לאב"ד בקומרנה, Komarno, שבגליציה המזרחית, מטעם חסידיו של האדמו"ר שהיה שם. שולח לבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 384; ברוך ישר, בית קומרנה, עמ 22, 158;

צוקרברג, יחיאל מיכל, בן אלתר שלום דוד.
היה רב בסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 235; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רכד;