ליפשיץ, יצחק - לנגנויר, משה

li

ליפשיץ, יצחק ראובן, בן צבי יונה.
נולד בתר"ל,1870. בערך בתרע"ב,1912, נתמנה כרבה של טשרני דונייץ, Czarny Dunajec, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב, כנראה בטרנופול.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 187, 428; וונדר, ג, עמ 555;


סרט משנות ה 30 שצולם באונגוואר אוז'הורוד שרוב יהודיה ניספו בשואה

ליפשיץ, יששכר בער, בן אריה לייב.
נולד בפולין בתרמ"ב,1882 (או בתרמ"ח,1888). עבר לסטרופקוב, Stropkov, שבקרפטורוס. אחר כך כיהן כאב"ד ומו"ץ באונגוואר Ungwar, Uzhhorod, שבאותו האזור. נספה באושוויץ באייר תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 323; אלה אזכרה, ז, עמ 111-108; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תפא;

ליפשיץ, משה.
היה דיין בראווה מזובייצקה, Rawa Mazowiecka, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לסקיירניביץ, Skierniewice, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 169;

ליפשיץ (שטורם, Lifshits-Sturm), משה, בן אברהם.
נולד בתר"ן,1890. שנים אחדות היה רב בבית כנסת ור"מ בקרלסבד, Karlsbad, Karlovy Vary, שבצ'כוסלובקיה. בתרפ"ג,1923 (או תרפ"ה,1925), הובא לבריגל-בז'סקו, Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית, לכהן שם כאדמו"ר, כדי למנוע שמשרה זו תיתפס על ידי האדמו"ר יצחק ליפשיץ מויליפולי. הוא דחה את בקשתה של שרה שנירר לייסד בעיר בית ספר "בית יעקב", ואת רצונם של הצעירים להתארגן במסגרת של אגודת ישראל. בתרצ"ה,1935, יסד בעיר את ישיבת "לומדי תורה", שבראשה עמד הרב אברהם לוונשטיין (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט למושציסק, Mościska, שבגליציה המזרחית (שבתחילת מלחמת העלם השניה נכבש האזור הזה בידי הרוסים), ושם נפטר בתש"א.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 18-11, 30-28, 57, 88-87, 105, 114, 118-116, 126, 129, 263;

ליפשיץ, שלמה זלמן, בן אהרן.
היה אב"ד בטימבוּרג,Timborg , שבאזור קרקוב, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 566-565;

ליפשיץ, שמואל חיים.
בימי מלחמת העולם השניה ראו בו היהודים בקרושנייביץ, Krośniewice, את יורשו של הרב שלמה אנגלמן (ע"ע). נספה בערב ראש השנה תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 247;

לַם,Lam ,אריה לייב.
אביו היה אדמו"ר בלבוב. בין שתי מלחמות העולם היה דיין ומו"ץ בהורודנקה, Horodenka,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: ספר הורודנקה, עמ 70, 418; וונדר, ג, עמ 569;

לם, יוסף חיים.
היה מגיד מישרים ומו"ץ בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 570;

לנגזם, Langzam, ר' לנגסם, .Langsam

לנגנויר (לנגנאור), Langenwir, Langenaur,אפרים דב,
בן יעקב ישראל (יעקב יצחק?) נולד בתרמ"ב,1882. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של סטארה סול, Stara Sól, שבגליציה המזרחית, ועוד כמה קהילות קטנות באותו האזור. בתרפ"ז,1927, עבר לקומרנה, Komarno, שבאותו האזור, ושם התמנה לאב"ד. נספה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 378, 479; וונדר, ג, עמ 573 , 575; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לנגנויר, חיים יוסף, בן אפרים דב (ע"ע).
היה דיין ומו"ץ בקומרנה, Komarno, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 573;

לנגנויר, משה, בן יעקב ישראל.
נולד בתר"ן,1890. בין שתי מלחמות העולם שימש כדיין ומו"ץ במישלניצה, Myślenice, שבגליציה המערבית. בביתו התקיים מניין, ובו התפללו אלה שלא רצו להיות קשורים עם חצרות החסידים שהיו מקובלות באזור, ובמיוחד של אלה שהיו מקורבות לאגודת ישראל. כשהתגברה האנטישמיות בפולין לפני מלחמת העולם השניה השליכו האנטישמים מדי פעם אבנים לדירתו ואף איימו להעלותה באש. משום כך הוא נאלץ לעזוב אותה ולמסור אותה לזרים, כמעט בחינם. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לטרנוב,Tarnów, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 386-385; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 249;

מורדקוסקי, נח - מיאדניק, גרשון

mo

מורדקוסקי, Mordkuski, נח יצחק.
היה ר"מ בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498;

מורנו, Mareino‏, יצחק אייזיק.
נולד בתרל"ג, 1873, במולצ'אד- מייטשטש,Molchadz - May Tchet ‏ , שבווהלין. אחרי מלחמת העולם הראשונה היגר לצרפת, גר בפריס, וכעשרים שנה שימש כרב באחד מבתי הכנסת של היהודים החרדים שהיו ברחוב רוזייה, Rosiers‏ . בפברואר 1944 נעצר, נכלא בדראנסי, גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: Paul Levi, p.393‏;

מושיץ (משיץ) Mashitz,Moshitz,אלחנן.
בתרפ"ה,1925, התקבל כרבה של היידוצישוק Heidotzishok,, שבליטא. בדרשות שאמר בשבתות היה משלב את ענייני העולם הזה ואת בעיות השעה. בתש"א, 1941, נסע אל חותנו בוויליקה, Vileika, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 549; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 279;

מושיץ, יהודה, בן אהרן חיים.
נולד בתרל"ז,1877. היה חתנו של הרב יצחק פרלוב. למד בישיבות "כנסת בית יצחק" וסלובודקה. בתרס"ג,1903, התחיל לכהן כרב בווילייקה,Wilijka , שבאותו האזור. היה "מתנגד", והתפלל בנוסח אשכנז. אהד את ארץ ישראל. טיפח את התלמוד תורה בעיר, ודאג להעלות בו את רמת הלימודים. נפטר באדר ת"ש,1940.
מקורות: קהילת וילקיה המחוזית פלך וילנה, עמ 56-58; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 315;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מושקוביץ, Moshkowitz,Moskowitz,אברהם חיים, בן משה אריה לייב.
היה אב"ד בהרץ, ,Harc שבהונגריה[1] נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 775;

מושקוביץ, אפרים, בן יוסף.
נולד בתרס"ט,1909. הוסמך לרבנות בידי ר' מאיר שפירא, שכיוון אותו לעבודה ציבורית. היה פעיל ב"צעירי אגודת ישראל", והנהיג לימוד פרקי תנ"ך לצעירים. בתרצ"ב,1932, היה בסוקוליקי, Sokoliki Górskie. בתרצ"ח,1938, עבר ליבוז'נה,Jaworzno, שבגליציה המערבית, ושם הקים ישיבה. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לגליציה המזרחית, שהיתה בידי הרוסים. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביוני 1941, הסתתר ביערות. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 774-775; אלה אזכרה, ב, עמ 118-122;

מושקוביץ, חיים יואל, בן מרדכי יוסף משה.
נולד בתרמ"ח,1888. מתרע"ט,1919, היה אדמו"ר בסמבור, Sambor , שבגליציה המזרחית. נספה בטרבלינקה באב תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 760;

מושקוביץ, יחיאל מיכל, בן מרדכי יוסף משה.
נולד בתר"ן,1890. מתרפ"ז,1927, היה אדמו"ר בהורודנקה, Horodenka, שבגליציה המזרחית. נפטר באלול תש"ג,1943, כשהסתתר במחבוא.
מקורות: וונדר, ג, עמ 764; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רכא;

מושקוביץ, משה אפרים.
נולד בתרס"ט,1909. כיהן כרבה של סוקוליקי ,Sokoliki Górskie, שבגליציה המזרחית. זמן קצר לפני שפרצה מלחמת העולם השניה עבר לכהן כרבה של יאבוז'נה, Jaworzno, שבגליציה המערבית. היה פעיל באגודת ישראל. נספה בשואה.
מקורות: פייקאז', חסידות פולין, עמ 326-328;

מזיגאל (מעזיגאל), Mezigal, Mezigol,אברהם.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמ"ו;

מזיגאל, משה.
היה רבה האחרון של קלווריה, Kalvarija, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 592, 594;

מיאדלער (מיאדלר), Miadler,יעקב.
נולד בתרס"ד,1904. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ"ח;

מיאדניק, Miadnik,גרשון.
היה מראשי ישיבת קלם,Kelm, Kelmė, שבליטא, והמנהל של התלמוד תורה "אור תורה" שם. נספה ביולי 1941 בסביבות קלם.
מקורות: רבני ליטא, עמ 7; אשרי, ממעמקים, א, עמ רצ"ו; אשרי, חורבן ליטע, עמ 314;

[1] נראה שהוא בא לשם מגליציה, ולכן כלל אותו וונדר בספרו מאורי גליציה.