רבינוביץ, חיים - רבינוביץ, אליעזר

ra

רבינוביץ, חיים ישראל שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ט,1899. בתשרי תש"ג,1942, גורש למחנות מעירו שידלובצה, Szydlowiec, שבאזור לובלין.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פון לעצטן חורבן, 10, עמ 106;

רבינוביץ, חיים יחזקאל.
ממשפחתו של האדמו"ר מרדומסק. כיהן כרב באיווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. פעל הרבה למען בני הקהילה, ותמך גם בפעילות הציונית. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט. אחרי שהגרמנים החרימו את רכושם של יהודי העיר יזם הקמת מטבח עממי לנזקקים. ב-27 למרס 1941 באה לעירו קבוצה של יהודים שגורשו מווינה, והוא היה בין אלה שדאגו להם. כשהתחילו הגרמנים לגרש את היהודים מן העיר, במאי 1942, תמך הרב רבינוביץ בתכנית הבריחה ליערות, ואנשיו נענו לקריאתו להצטרף לפעולות המחתרת. החסידים התנגדו לכך. הרב רבינוביץ היה בין הבורחים ליער. הגרמנים והפולנים ערכו שם מצוד, ובין הנתפסים היה הרב רבינוביץ. נרצח בתשרי תש"ג, נובמבר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 71; יודנראט, עמ 417;

רבינוביץ, ידידיה, בן יוסף אליעזר.
ראדום, Radom. אזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יהושע.
היה רב בהורוכוב, Horochów, שבווהלין, בעיקר מטעמם של חסידי אוליקה, Olika, שהעדיפו אותו על פני גיסו יהושע ריישר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, יחיאל מיכל
היה רבה האחרון של שצ'וצ'ין, Szczuczyn, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמי 222, 624;

רבינוביץ, יוסף, בן צבי יהודה אריה.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, הוסמך לרבנות. נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71;

רבינוביץ, יוסף אליעזר, בן פנחס.
"הצדיק מראדום". נולד בתרכ"ד,1864. היה רב בוואנחוצק, Wąchock,ובווירז'בניק,,Wierzbnik-Starachowice שבאזור לובלין,ואדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חיפשו אותו, אך הוא הצליח לחמוק מהם לזמן מה. באחת האקציות שנערכו באוגוסט 1942 הובילו אותו הגרמנים אל אחד הגנים הציבוריים ושם רצחו אותו. כך לפי ספר ראדום. לפי אלפסי נרצח בערב יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: ראדום, עמ 40; אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יוסף ברוך, בן אלימלך יעקב יצחק.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר בקיילצה Kielce, Keltz. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492;

רבינוביץ, יחיאל.
הרב מביאלה, ביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: חורבן שעדלעץ, עמ 173, 259, ברשימת הנספים.

רבינוביץ, יחיאל מיכל.
למד בכמה ישיבות בליטא, והתפרנס כסוחר יערות. גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ושם היה ממקימי ישיבת "אהל תורה", שבראשה עמד ר' אלחנן וסרמן (ע"ע), ודאג לשיעורי תורה לשכבות הרחבות של היהודים בעירו. ביוזמתו הוקמה בעיר בתרפ"ו, 1926, קופת גמ"ח גדולה. היה ראש אגודת ישראל, בעירו ובכל המחוז. בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי של היהודים בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה נאלץ לעזוב את המסחר והתקבל כרב בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 103; אלה אזכרה, ד, עמ 80-76; ברנוביץ, עמ 261-262;

רבינוביץ, ישראל - רבינוביץ, עזריאל

ra

רבינוביץ, ישראל חיים שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
שידלובצה, Szydłowiec, אזור לובלין. משושלת "היהודי הקדוש" מפשיסחא. נולד בתרנ"ט,1899. ומתרע"ט,1919, מילא את מקומו של אביו כרב בעירו. היה הרב והאדמו"ר האחרון בעיר. ביום הכיפורים ת"ש,1939, פרצו הגרמנים את בית הכנסת שבו התפלל, גררו אותו החוצה עם עוד מתפללים ושרפו את בית הכנסת.
מקורות: שידלאווצער יזכור בוך, עמ 49-48, 399, 595; ראדום, עמ 40; אלפסי,עמ 143; החסידות מדור לדור,א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 558, 560;

רבינוביץ, ישראל פנחס הכהן.
היה רבה האחרון של רדומסק, Radomsk, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 248;

רבינוביץ, מאיר שלום, בן יהושע אשר מפוריסוב-אוטווצק.
בצעירותו נתמנה כממלא מקומו של אביו כאדמו"ר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה. היה האדמו"ר האחרון לבית פוריסוב, Porysów, Parysów. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עו;

רבינוביץ, מאיר שלמה יהודה,
בן האדמו"ר יצחק יעקב מביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, באזור לובלין. נולד בתרכ"ה,1865. תחילה ישב במזריטש ומשם עבר לוורשה. נפטר בגטו ורשה באדר תש"ב,1942. לדברי אלפסי פורסמה צוואתו.
מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 296-295; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;

רבינוביץ, מרדכי.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת טלז. היה רבה של סיאד Siad, ,שבליטא. נרצח באב תש"א,1941,בבית העלמין של העיר.
מקורות: רבני ליטא, עמ 6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 423; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, משה אברהם שמואל.
נולד בתרל"ד,1874. בתרס"ב,1902, נתמנה לרבה של וידוקלה, Vidukla, שבליטא. בשנות השלושים של המאה העשרים נבחר כרבה של קיבורט, Kibart, שבאותו האזור. נפטר ב-1940, בימי השלטון הסובייטי בעיר.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, משה אהרן, בן דוד שלמה מקוברין, Kobrin, שבווהלין.
נולד בתר"מ,1880. בתר"פ, 1920, הוכתר לאדמו"ר, והיה האדמו"ר האחרון משושלת קוברין. נספה בתש"ב.
מקורות: ספר קוברין, מגילת חיים וחורבן, עמ 267-266; החסידות מדור לדור, ב, עמ 423; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 212, 306; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שכד;

רבינוביץ, משה דוד הכהן, בן נתן נחום (ע"ע).
נולד בתרס"ו,1906. עמד בראש ראש רשת הישיבות "כתר תורה", שהקים חותנו האדמו"ר שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מרדומסק (ע"ע), ולימד בישיבה "קיבוץ גבוה" בסוסנוביץ,Sosnowiec, שאליה באו התלמידים הנבחרים מישיבות "כתר תורה". בימי מלחמת העולם השניה עבר לוורשה, ושם היה עם חותנו. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 244-241; אדמו"רים, עמ 233; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 328;

רבינוביץ, משה יחיאל אלימלך, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ה,1895. תחילה ישב בוורשה, ומשם הפיץ חוברות רבות שבהן תבע לפתוח את מערכי החינוך החסידי לצרכי הזמן, ולא להצטמצם בסדרי החינוך ובתכנים הישנים בלבד. בתר"ץ,1930, עבר ללוברטוב, Lubartów, שבאזור לובלין, ושם פתח חצר חסידית. נספה בסיון תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פייקאז', חסידות פולין, עמ 120-121; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שנב;

רבינוביץ, נתן דוד מקיילצה, Kielce, Keltz.
בן אלימלך יעקב יצחק. תחילה עסק במסחר, בכספי ירושת חותנו. כשהתרושש, בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקא;

רבינוביץ, נתן נחום הכהן, בן האדמו"ר שלמה חנוך הכהן מרדומסק (ע"ע).
נולד בתרל"ג,1873. בתרנ"ג,1893, הוכתר כאדמו"ר מקרימלוב, Grzymałów, וגר בזאויירצ'ה,Zawiercie, שבאזור זגלמביה. כחמישים שנה היה אדמו"ר, ונחשב לזקן האדמו"רים בפולין. במלחמת העולם השניה עבר לוורשה. שם עבד זמן מה כממיין עורות ב"שופ" לנעליים של שולץ. נספה בטרבלינקה בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 235-232; אלה אזכרה, ה, עמ 101-96; החסידות מדור לדור, ב, עמ 425, 427; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 511, 512;

רבינוביץ, נתן נחום הכהן, בן אברהם יששכר.
האדמו"ר מקרימלוב-זויירצ'ה. נספה במיידאנק בתש"ג.[3]
מקורות: יזכור לקהילת רדומסק, עמ 94;

רבינוביץ, עמנואל גרשון.
היה רבה האחרון של דמבלין-אירנה (מודז'יץ)Dęblin Irena, Modrzyc , שעל יד לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 140;

רבינוביץ, עזריאל, בן חיים.
נולד בתרס"ו,1906. לפי "פנקס הקהילות" בתרס"ד,1904, לפי "יהדות ליטא, תטונות וציונים" בתרס"ה,1905, או בתר"ס,1900. לפי אשרי בתרס"ה. בתרצ"ב,1932, נתמנה כראש ראש ישיבה בטלז, ושם מילא את מקומו של אביו. אחרי שליטא נכבשה בידי הרוסים, בקיץ ת"ש,1940, המשיך ללמוד תורה במחתרת. בזמן הכיבוש הנאצי היה היחיד בין המנהיגים הרוחניים בסביבתו שטען שיש לברוח ולהציל את הנפש. נספה בטלז בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: ספר טלז (ליטא), מצבת זכרון לקהילה קדושה, עמ 453. אלה אזכרה, ה, עמ 122-116; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 310; יהדות ליטא, ב, עמ 91; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 240; אשרי, ממעמקים, א, עמ רמ"ד; אשרי, חורבן ליטע, עמ 238;
בפולין ובגליציה יש כמה ערים המתחילות בשם Rawa. לפי מה שכתב כאן אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.
מזריטש. במזרח אירופה יש כמה ערים בשם זה. ממה שכתוב כאן אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.
רבינוביץ נתן נחום בן אברהם יששכר, לא ברור. ואולי הכוונה לנתן נחום בן שלמה חנוך. על שניהם נכתב שהיו האדמו"ר מקרימלוב-זויירצ'ה.

רבינוביץ, צבי - רבינסקי, דוד

רבי רוב

רבינוביץ, צבי הירש, בן עקיבא הכהן.
היה מו"ץ ואחר כך רב באנטופול, Antopol, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 13, 162;

רבינוביץ, צבי יהודה אריה (לייב), בן שמואל.
נולד בתרל"ח,1878. בערך בתר"ע,1910, נתמנה להיות רבה של הושטש, Hoszcza, Gosca, Goschtscha, שבווהלין. נספה בסוכות תש"ב,1941.
מקורות: האשטש, ספר זכרון, עמ 86-84, 234; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 74;

רבינוביץ, צבי מנחם. בן צמח ברוך.
מתרפ"ח, 1928, היה אדמו"ר בוורשה, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, צמח, בן עוזר אברהם.
בתרפ"ה,1925, נתמנה לאדמו"ר, אחרי שהפסיד את הנכסים שקיבל כנדוניה מחותנו. גר בקיילצה, Kielce, Keltz. לפי האנציקלופדיה לחסידות, גר בראקוב, Raków, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרלד;

רבינוביץ, צמח ברוך, בן מאיר ישראל.
תחילה מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בפיאסצ'נה, Piaseczno, שבאזור ורשה. בתרצ"א,1931, עבר לשידלובצה, Szydlowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 558;

רבינוביץ, ראובן יששכר,
בן אלימלך יעקב יצחק מסוכדניוב,Suchedniów, שבאזור לובלין. היה אב"ד בקמיינסק, Kamieńsk, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב טריבונלסקי והסביבה, עמ 260;

רבינוביץ,
ר"מ. בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה של קיברט, Kibart, Kybartai שבליטא. היה חבר בתנועת המזרחי. נפטר בת"ש,1940, בימי השלטון הסובייטי.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1941; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 578;

רבינוביץ, שלמה אביגדור, בן הרב מאיר.
בתרפ"ב,1922, נתמנה לרבה של סופרשל, Supraśl, שבווהלין, והיה רבה האחרון של העיר. כמה ימים אחרי שהגרמנים נכנסו לעיר, ביוני 1941, הם התעללו בו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובגרודק, עמ 473, 474; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

רבינוביץ, שלמה אלימלך, בן האדמו"ר נתן נחום רבינוביץ.
תחילה כיהן כרב בקרומולוב, Kromołów, שעל יד צ'נסטוחוב, אחר כך בקמינסק, Kamińsk, שעל יד ורשה, ובסוף, אחרי מחלוקת קשה וממושכת עם הרב אריה צבי פרומר (ע"ע) התמנה להיות רבה של זאוויירצ'ה, Zawiercie, שבאזור זגלמביה. גורש לאושוויץ, שם עבד בסדנה לחייטות, והשתדל ללמוד תורה. כשהתקרבו הרוסים לאושוויץ, בתחילת 1945, שולח לבוכנוולד, ושם נפטר זמן קצר לפני השיחרור.[1]
מקורות: אדמו"רים, עמ 237-235; אלפסי, עמ 195; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 193, 512;

רבינוביץ, שלמה חנוך הכהן, בן יחזקאל.
האדמו"ר מרדומסק, Radomsko, Radomsk. אזור לודז'. נולד בתרמ"ב,1882. לפי אלפסי בתרמ"ה. בתרע"ג,1913 (לפי אלה אזכרה בתרע"א,1911), התמנה לאדמו"ר. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בגרמניה. אחר כך חזר לפולין והתיישב בסוסנוביץ, Sosnowiec. היו לו עשרות אלפי חסידים, ובין יתר פעולותיו היתה הקמת רשת של שלושים ושש ישיבות "כתר תורה" בפולין ובגליציה המערבית. היה איש עסקים אמיד. והיו לו עסקים מסועפים בפולין ורכוש רב בברלין. בזמן המלחמה ברח ללודז' ומשם לוורשה. היתה לו אפשרות לעזוב את פולין, אך הוא סרב לעזוב את חסידיו. בהיותו בגטו רשמו אותו כעובד בחברת "חסד של אמת", ואחר כך עבד ב"שופ" לנעליים של שולץ. ברלין בזמן המלחמה היה בגסטפו בוורשה הבטיח להציל אותו, ו נספה באקציה הגדולה שנערכה באב תש"ב,1942. אברהם כרמי שהיה בגטו ורשה אומר שהפקיד הגרמני שהיה ממונה על הרכוש שהיה לאדמו"ר בברלין ובזמן המלחמה שרת בצבא הגרמני בגטו ורשה הבטיח להציל אותו, אך רצח אותו ואת חתנו. נקבר בבית העלמין בוורשה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 284-283; אלפסי, עמ 195; החסידות מדור לדור, ב, עמ 427; זיידמן, יומן, עמ 167, 331; יזכור לקהילת רדומסק, עמ 94;אלה אזכרה, ב, עמ 245-236; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 40-41; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 248; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 328; הוברבנד, עמ 262; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשמא-תשמב;

רבינוביץ,שמואל אבא, בן פנחס.
נולד בתרמ"ד,1884. בתרס"ו,1906, השתקע כאדמו"ר בז'ולקייב, Żołkiew, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עזב הרב רימלט, שהיה רבה של העיר, את המקום, והרב רבינוביץ עזר לפליטים שבאו לשם. עסק הרבה בענייני בוררות. תמך בישובה של ארץ ישראל. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: ספר ז'ולקייב-קריה נשגבה, עמ 777-775; החסידות מדור לדור, א, עמ 174; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשפז-תשפח;

רבינוביץ שמואל מרדכי,
בן יהושע אשר מפוריסוב- אוטווצק , Otwock Porysów, שעל יד ורשה. בתרצ"ח הוכתר לאדמו"ר על ידי מקצת מחסידיו של אביו. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנצילקופדיה לחסידות, ג, עמ תת;

רבינסקי, Rabinski, דוד.
אחרי מלחמת העולם הראשונה היה בין המפקחים על הת"ת בפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה, שבין שתי מלחמות העולם השתייכה לפולין. בביתו של חתנו שאול רוזנצוייג העתיק ברוך אביב"י בכתב יד את לוח השנה העברי אחרי שהעיר נכבשה בידי הרוסים. רבינסקי נספה בשואה.
מקורות: ואני בגולת סיביר, עמ כז; פנקס הקהילות, ווהלין פולסיה, עמ 290;

[1] רבינוביץ, שלמה אלימלך, סיפורו דומה לזה של הרב אלימלך משה רבינוביץ.