אקשטיין, ניסן - ארליך, נתן

ak

אקשטיין, ניסן.
מתרפ"ט,1929, כיהן כרב בקוזניצה, Kużnica, שבאזור ביאליסטוק. בסתיו תש"ב,1941, דרשו הגרמנים מן היודנראט להביא אותו אליהם, ואילצו אותו למשות מן הנהר אבנים גדולות. שוטר מקומי השגיח עליו והתעלל בו. למראה ההתעללות התנדבו כמה יהודים להחליף אותו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 543;

אראק, Arak ,זכריה, בן ירוחם פישל.
חתנו של הרב שמעיה שטיינברג מפשמישל, Przemyśl (ע"ע) שבגליציה. נספה בברודי, Brody, שבאותו האזור.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 496; וונדר, א, עמ 310; ספר בוטשאטש, עמ 207;

אראק (אריק), קלונימוס קלמן.
היה נכדו של הרב מאיר אראק. נולד בתר"ס,1900. היה דיין בטרנוב ,Tarnów, שבגליציה המערבית. היה מחסידי ברסלב. נספה בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 321; טרנוב II, עמ 346; יגלניק, שארית יצחק, עמ' שב.

ארבסטסמן (ארבסטמן, הרבסטמן?), Erbstsman, פנחס.
בנו של ר' בן ציון אפטר. למד בישיבה של ר' אלחנן וסרמן (ע"ע)
בברנוביץ', Baranowice, שבווהלין, ושם ארגן קבוצה של כחמישים צעירים שהתקרבו לחסידות ברסלב. נספה בקובנה עם ר' אלחנן וסרמן.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

ארדמן, Erdman ,הרשל.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בלוצק, Luck, שבווהלין. שם פעל לצידו של הרב שלמה זלמן סורוצקין, שבתחילת מלחמת העולם השניה הצליח להגיע ארצה. הרב ארדמן נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 123;

ארטר, Erter, משה אלחנן.
היה רב בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 188;

ארי, Ari,דויד (כך!).
נולד בתרל"ו. בתחילת תרע"ב,1911, נתמנה כרבה של קריפיטש, Krowice, שבגליציה המזרחית. ההדיר ספרים רבים וכתב ספרים משלו, בהם "קול דודי" (תרצ"ה,1935), ועוד. נספה בשואה.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 146; וונדר, א, עמ 287-281;

ארליך, ,Ehrlich(עהרליך) יהודה לייב
בן נפתלי מדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית (ע"ע). גר באויהל,Satoraljauhhely,שבהונגריה.משם עבר לברגסאס Beegszász, Berehove, Beregovo, שבקרפטורוס. נספה בשואה.
מקורות אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ כו;

ארליך, יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בוישנייביץ, Wiśniowiec, שבווהלין, עם הרב מאיר נחום יינגרלייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר וישנייביץ, עמ 62; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 82;

ארליך-הולנדר, Ehrlich-Holender,יוסף שמואל.
נולד בתר"ס,1900, בריגליץ,,Riglice שבגליציה המערבית. זמן מה גר בנירעגיאז, Niergyhāze, שבהונגריה. סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה התקבל כאב"ד בברדיוב,Bardejov , שבסלובקיה. נספה באושוויץ בסוכות תש"ה,1944.
מקורות: וונדר, א, עמ 294; באבדן מולדתי, יד ושם לקהילה קדושה בארדיוב, עמ 33, 100;

ארליך, מנחם מנדל.
כיהן כרב בביסטריץ, Bystrice, שבאזור וילנה, ובקימילשוק Kimlishuk, Chmelnitski, שבאוקראינה. פעל למען החינוך היהודי והיה מתרים לישיבה של ה"חפץ חיים" בראדין. בערך בתר"ץ,1930, נבחר להיות רבה של פרויאנבורג, Froienburg, Saldus, שבלטביה. נספה בתש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991, עמ' 18;

ארליך, נפתלי, בן צבי הירש.
נולד בתרכ"ג,1863. בתר"ן,1890, התיישב בזידיטשוב, Żydaczów ,שבגליציה המזרחית, והוכתר שם לרב, אך הדבר עורר מחלוקת חריפה עם גיסו משה אייכנשטיין (ע"ע). בתרנ"ה,1895, נתמנה להיות רבה של דלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית. היה חבר באגודת ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, א, עמ 295-294;

ארליך, נתן פנחס.
נולד בתרמ"ה,1885. גר בוורשה, התפרנס מעבודתו כקבלן שהיה בונה בתים, והקים את ישיבת "תורה עם דרך ארץ", שבה למדו גם פועלים ובעלי מלאכה, כנראה בשעות הערב. בתרפ"ט,1929, נבחר כנשיא של קופת ר' מאיר בעל הנס, שתמכה ביהודים עניים בארץ ישראל. נספה בגטו ורשה באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 163-160;

סובול, שרגא - סטמפל, משה

so

סובול (סאבאל), Sobol,שרגא פייבל.
נולד בתרס"ו,1906. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים,א, עמ רעט;

סודלניצקי, Sudelnicki,זלמן.
היה רבה האחרון של וישטינץ,Vishtinets,שבליטא. ביולי 1941 אילצו הגרמנים את יהודי עירו לחפור בורות. הרב סודלניצקי היה בין אלה שסרבו למלא את הפקודה, והם התעללו בו עד מוות.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 261;

סודרסקי.Sudarski .
היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 162, 228;

סוחצ'בסקי (סוכאטשבסקי), Suchachewski,יששכר.
היה רבה האחרון של דז'וויצה, Drzewice, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 87;

סויאטיצ'קי,Swiatichki,אבא.
היה רב באוסטרוב מזובייצק, Ostrów Mazoeiecka, שבאזור ורשה, ואחר כך בקוסובה, Kosow Polski,Kosów Poleski, Kossovo, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). בתרצ"ז,1937, נתמנה לרבה של טיקטין, Tiktin, Tykocin, שעל יד ביאליסטוק. עזר הרבה לעניים בעירו, וחי בצניעות רבה. כשנודע לו שבני הקהילה מתכוונים לקנות לו מעיל פרווה התנגד לכך בתוקף. דרש להחליף את הדירה המרווחת שבה גר רבה הקודם של העיר לדירה יותר צנועה. לפי בקשתו הורידו בני הקהילה ממשכורתו את מס השמָרים, שתמיד היה חלק ממשכורתו של הרב. אשתו הניה חיה היתה אחותו של החזון איש. נספה בשואה.
מקורות: ספר טיקטין, עמ 110-109 , 458; פנקס הקהילות, ורשה, עמ 232; אלה אזכרה, ז, עמ 79;

סוכאטשבסקי, Suchachewski,אברהם אלתר.
רייביטש,Rejowiec,Rayvits, אזור לובלין. היה אדמו"ר בחלם,Cełm , שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ סד;


סולוב,Solow ,אלכסנדר זושא.
הוסמך לרבנות בישיבת מיר. היה משגיח בישיבת בריסק,Brest Litowsk, Brisk. ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

סוסנוביק, Sosnowik,נפתלי הרץ.
שנים רבות שימש כרבם של אנשי חב"ד במניין החב"די שהתקיים בריגה, בירתה של לטביה, וגם לימד בבית האולפנה "יגדיל תורה" באותה העיר. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 401;

סופר, שמעון אהרן
בן הרב משה סופר מווינה. מצאצאי החתם סופר. נולד בקרקוב בתרנ"ו, 1896. בנעוריו למד בישיבה של הרב יוסף צבי דושינסקי שהיה רבה של גאלאנטא ,Galanta, באזור פרשבורג-ברטיסלאבה, ואחר כך אצל הרב עקיבא סופר בפרשבורג. הוסמך להוראה בידי הרב ישעיהו פירסט מווינה, הרב יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב, והרב יוסף צבי דושינסקי שעבר לירושלים. אחרי נישואיו עסק במסחר. בתרפ"ז, 1927, מינה אותו הרב שמואל דוד אונגר להיות ראש הישיבה בעירו טירנאו, ,Tirnoi, Trnava שבאותו האזור, ואחר כך נתמנה להיות רבה של נובומיעסטא ,Nove Mesto nad Vahom, Neustadt an der Waag, שבאותו האזור.
בפסח תש"ב, 1942 גורש מביתו עם אשתו ושמונת ילדיו למחנה באזור לובלין. הרב אונגר השתדל להציל אותו משם, אך ללא הועיל. מן המחנה עלה בידי הרב סופר להבריח מכתב, שבין היתר הביע בו את דאגתו לבנו שהגיע למצוות, וביקש שיספקו לו זוג תפילין "דבר שיגרום לו שמחה מרובה בעודו במיצר". מכיוון שרק מעטים מבין היהודים שהגיעו לאזור הזה שרדו לא נרשמה עדות ברורה על הנסיבות שבהן הוא נספה אך יש הסבורים שהוא נספה בסוביבור או בליברטוב בתשרי תש"ג, 1942.

מקורות: יחיאל גרנטשטיין, אנציקלופדיה "מקדשי השם", כרך ב, עמ 510-511; הראל כהן, אתר בז"ך לבונה,

סוקמנסקי,Sukmanski,דב.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה של קוברסק,Kovarsk, שבליטא. נרצח בידי ליטאים.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 558;

סטול,Stul,משה שלום.
נולד כנראה בתרל"ה,1875. למד בישיבות בווילנה ובאיישישוקEishisuk, Eišikės ,, שבליטא. בתר"ס,1900, נתמנה לרב ביז'נה, Jezena, שעל יד נובוגרודק, ווהלין. בתרס"ז,1907, עבר לפרויאנבורג, Froienburg, Saldus, שבלטביה. נספה בשואה עם בני קהילתו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

סטולר (סטאָלער) Stoler,זלמן.
נולד בתרס"ט,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפו;

סטמפל,Stempel ,משה, בן יצחק.
נולד בקרקוב בתר"ע,1900. למד בישיבת בובוב בקרקוב, והוסמך לרבנות. נספה בלבוב באב תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1075-1074;