גאווארטין, יצחק - גבאי, אפרים

ga
גאווארטין, Gawartin,יצחק.
תחילה למד בבית האולפנא "יגדיל תורה" בריגה, ואחר כך בישיבות בריגה ובראדין, Radun, Radinשבווהלין. כיהן כרב בקרייצבורג, Kreuzburg, שבלטביה.לפי השמועה נשרף חיים בוורקליאן,Varaklăni, שבאותו האזור.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 376;

גאלאווה, Gallawa,שמעון, בן עזריאל זאב.
טוטשין
, Tuczin, ווהלין. כשנכנסו הגרמנים לעירו נמלט לקורץ, Korec, ואחרי זמן מה חזר לעירו. כשחיסלו הגרמנים את הגטו נמלט ליער, ושם נפטר בחנוכה תש"א,1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175;

גאלין, Galin,אהרן.
היה מו"צ ודיין בקיידאן, Kedainiai, שבליטא. היה חתנו של הרב שלמה הלוי פיינזילבר (ע"ע). נורה למוות באוגוסט 1941. לפי פון לעצטן חורבן ביולי 1941. לפני שנרצח אמר שהדם היהודי שנשפך לשווא לא ישתוק.
מקורות: גובורובה, ספר זכרון, עמ 439-438; אלה אזכרה, ב, עמ 235; יהדות ליטא, עמ 77; פון לעצטן חורבן, 10, עמ 53; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 123, 203; פנקס פרוזשענע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, עמ 356; אשרי, חורבן ליטע, עמ 290; קרטוז ברזה, עמ 150;

גאָמר, Gomer (גומר), הרב ד"ר חיים אבא.
נוסף להשכלתו התורנית היה ד"ר לפילוסופיה. היה רבה של טאלין ,Reval, Revel ,Tallin,בירתה של אסטוניה. היה חתנו של הרב מנחם מנדל ז"ק מריגה (ע"ע) ונחשב לרבה הראשי של אסטוניה. כשנכנסו הגרמנים לשם בקיץ תש"א,1941, הם התעללו בו ובכמה מראשי הקהילה ונכבדי העיר, ואחר כך ירו בהם.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 377-376; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גאר, Gar, Gor,צבי (הרשל'ה).
התחנך בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד. שימש כמשגיח כשרות בבית המטבחיים בריגה, והגיד שיעור בגמרא במניין של חב"ד על שם ישעיהו ברלין . נספה בריגה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 377; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 197;

גבאי, Gabai,אפרים.
שנים אחדות שימש ברבנות בבאלבירישוק, Balbirishuk, שבפלך קובנה, ואחר כך שנים רבות כרב של אנשי בית המדרש "לוויטנ'ס מנין" בריגה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 377;