בזפאלוב, שמואל - בייגל, פייגעלע

be

בזפאלוב (בעזפאלוב), Bezpalow, שמואל, בן יעקב מרדכי.
נולד בערך בתרל"א,1871. היה רבם של חסידי חב"ד בבוברויסק,Bobroisk, שברוסיה הלבנה. בתרפ"ט, 1929, נאלץ לסיים את תפקידו, בגלל הלחץ שהפעיל עליו השלטון הסובייטי, אך המשיך למלא את תפקידו בחשאי, עד שהקהילה הוכחדה, בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: בית משיח, גליון 532; ליובאוויטש וחייליה, עמ 187;

ביאליסטוצקי, Bialistocki,אביגדור, בן בצלאל אלקנה.
נולד בתרכ"ה,1865. היה מחסידי סלונים. בערך בתרמ"ה, עבר לקולנו, Kolno, Kolna, שבאזור ביאליסטוק, ובתרמ"ט,1889, נעשה שם לאב"ד, ולימד בישיבה שהיתה בעיר. פעל הרבה לטובת הציבור היהודי, ובין היתר אסף כספים למען נפגעי הפוגרום בקישינייב,1903. היה בעל השכלה כללית רחבה. בימי מלחמת העולם הראשונה לא אישר המימשל הגרמני בעיר תקציב לשני הרבנים המקומיים, ואז עבר לידוובנה, Yedvabna, Jedwabne, שעל יד ביאליסטוק. נספה בט"ו בתמוז תש"א, ביום שבו נשרפו יהודי העיר בידי הפולנים והגרמנים.
מקורות: ספר ידוובנה, היסטוריה וזיכרון, עמ 19, 21, 29;

ביֶגוּן Biegun (ביעגון), יוסף.
נולד בליטא בתרס"א,1901. בימי מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחתו בכמה עיירות, ושם הוא למד בישיבות שונות, בהן ישיבת מיר. לא קיבל היתר הוראה, אך מכוח למדנותו היה לבעל הוראה שרבים פנו אליו. בתרצ"א,1931, בא לוורשה, ושם נעשה פעיל באגודת ישראל, וגם הקים הוצאת ספרים "אהבה". בתרצ"א,1931, (כך לפי וונדר וזיידמן) עבר לקרקוב, ושם לימדה אשתו, חנה לבית גרוספלד, בסמינר למורות "בית יעקב". גם הוא היה פעיל בסמינר הזה, וברשת החינוך של "בית יעקב" בפולין כולה. בתמוז תש"ב,1942, גורשו שניהם למחנה השמדה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 231-220; אלה אזכרה, א, עמ 228-238;

ביגון, יצחק.
נולד בתרנ"ח,1898. התחנך בישיבות ליטא ושימש כרב בכמה ערים במדינה זאת. היה מקורב לתנועת המזרחי, ומשום כך לא התמנה לראש ישיבה אחרי פטירתו של חותנו חיים רבינוביץ, שהיה ראש ישיבת טלז, כי הישיבה הזאת היתה המבצר של אגודת ישראל בליטא. בתרצ"ב,1932, הוציא לאור את ספרו "שדה יצחק", הכולל חידושים ופסקי הלכות תלמודיים. היה רבה האחרון של ראדומלישוק,[1] נספה בתש"א,1941.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 281-280; אשרי, חורבן ליטע, עמ 325;

בידרמן, Biederman, Bidreman ,יעקב, בן מאיר מרדכי.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בשידלוב, Szydlów, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין, קיילצה, עמ 556;

בידרמן, יעקב מאיר, בן נתן שלמה בצלאל.
"השותק מגור". נולד בתר"ל,1869. היה חתנו של אריה לייב אלטר, בעל "שפת אמת", ישב בגור,Góra Kalwaria, שעל יד ורשה, והתפרנס ממפעל הגרלות. לפי אלפסי התמסר לסידור חידושיו של ה"שפת אמת", והכנתם לדפוס. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, והיה בוועד הרבנים של העיר. היה פעיל באגודת ישראל וחבר במועצת גדולי התורה שלה. בתרצ"ה,1935, ביקר בארץ. היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. שם נפטר בסיון תש"א,1941.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 276, 341; אלה אזכרה, ד, עמ 103-97; החסידות מדור לדור, ב, עמ 444; לוביץ', עיר במזוביה, עמ 391; פלינקר, וארשה, עמ 160; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קצא;

בידרמן, יצחק דוד, בן יעקב מאיר (ע"ע).
מילא את מקומו של אביו ברבנות בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 103;

בידרמן, לייב, בן יעקב מאיר(ע"ע).
מילא את מקומו של אביו ברבנות בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 103; זיידמן, יומן, עמ 61, 276, 341;

בידרמן, מרדכי אלעזר מנחם, בן ירחמיאל יוסף.
נולד בירושלים בתר"ן,1990. למד בישיבת "חיי עולם". יצא לפולין עם חותנו אלתר אברהם בצלאל נתנאל נטע בידרמן מסוסנוביץ,,Sosnowiec ואחרי שזה נפטר בתרצ"ג,1933, מילא שם את מקומו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א', עמ 261; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 328; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רכט;

בידרמן, משה, בן מרדכי אלעזר מנחם (ע"ע).
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א', עמ 261; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רכט;

בייגל, ,Beigel ברוך זאב.
מתרע"ז,1917, היה רב בזופיובקה, Sofiovka, Trochimbrod, Zofjowka, שבווהלין. עם הרב גרשון ויסמן (ע"ע). נספה עם בני קהילתו באב תש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 89, 90; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פייגעלע, בתו של הרב י. בייגל[2]
מטרוכימברוד, Sofiovka, Trochimbrod, Zofjowka .לפי שעה היא ידועה לנו רק בשמה הפרטי ובכינוייה: פייגעלע דעם רב'ס. כשהיתה בגטו וילנה ארגנה שם בעזרת קבוצה של בנות ומורות מבית יעקב "בית מדרש לנשים". כל שבת הן למדו שם, ביידיש, פרשת השבוע, פרקי אבות, שולחן ערוך, לקט מתוך ספרי מוסר שונים, ועוד. היא כתבה דברי תורה, שלפי שעה לא נמצאו. עם חיסולו של גטו וילנה שולחה לריגה, ומשם למחנה שטוטהוף, Stutthof. נפטרה מטיפוס הבהרות זמן קצר לפני השחרור.
מקורות: אדמו"רים, עמ 265-267;

[1] ראדומילשוק. יתכן שיש כאן שגיאת כתיב, והכוונה ל-Radomysl, שבווהלין.
[2] הרב י. בייגל. כך מזכיר אותו אונגר. ייתכן שהכוונה לרב ברוך זאב בייגל.

רבינוביץ, אלתר - רבינוביץ, ח

ra

רבינוביץ, אלתר (אלטר), בן יוסף אליעזר.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, אלימלך משה יחיאל הכהן, בן נתן דוד.
הרב מזאוויירצ'ה, Zawiercie. אזור זגלמביה. היה גיסו של הרב ישעיה שפירא (האדמו"ר החלוץ). מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בפארצ'ב, Parczew, שבאזור לובלין. קרב אליו אברכים ובני נוער רבים. היה באושוויץ שלוש שנים, וגם שם הקפיד ללמוד ולהתפלל בכל יום בטלית ותפילין. כמה מחברי הקבוצה המחתרתית שפעלה שם דאגו לו לעבודה נוחה, שאפשרה לו להקדיש זמן ללימוד תורה ולקיום מצוות. מאושוויץ הועבר למחנה גרוס-רוזן. נספה בבוכנוולד זמן קצר לפני השיחרור.[1]
מקורות: אלפסי, עמ 143; ספר זכרון / אנדעק בוך ק"ק זאוויירטשע והסביבה, עמ 395-392;

רבינוביץ, אלימלך אריה הכהן, בן יחזקאל.
שידלוב, Szydłów. אזור לובלין. מילא את מקומו של חותנו יעקב בידרמן ברבנות ובאדמו"רות. כשגורשו היהודים מעירו הוא הסתתר אצל איכר פולני תמורת כסף רב. חלאחר מכן התחרט האיכר וגרש ואתו מביתו.לאחר מאמצים רבים הוא הצליח להגיע למחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב, ושם עבד בבית חרושת. משם הועבר למטהאוזן, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 195; החסידות מדור לדור, ב, עמ 427; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 556; יזכור לקהילת רדומסק, עמ 94; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמו;

רבינוביץ, אליעזר יהודה, בן מרדכי יצחק אייזיק.
נולד בתרל"ט,1879. לפי "יהדות ליטא" בתר"מ,1880. מתר"פ,1920, כיהן כרבה של ממל, Kleipėda, Memel, (לחברי אגודת ישראל בממל היה רב משלהם, כי לטעמם היה הרב רבינוביץ יותר מדי ציוני) שבליטא. היתה לו גם השכלה כללית. כתב מאמרים בירחון "הפלס", בקבצים תורניים נוספים, ובעיתון של המזרחי "אידישע שטימע" שיצא לאור בקובנה. היה חבר מרכז המזרחי בליטא. היה לו רשיון עליה לארץ, אך כיבושה של ליטא בידי ברית המועצות בקיץ 1940 מנע ממנו לעלות. הספיק לשלוח לארץ ספרים רבים מתוך ספרייתו. עם כניסת הגרמנים לליטא, ביוני 1941, גורש עם בני קהילתו לקיידאן,Kedainiai, ושם נספה. בני משפחתו שבארץ הוציאו לאור את חידושי תורתו שהיו פזורים במקומות שונים בספר "עין יהודה" (ירושלים, תש"ח).
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 533-531; אלה אזכרה, ו, עמ 102-98; יהדות ליטא, ב, עמ 89; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 383; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, אפרים פישל, בן נתנאל.
נולד בתר"ן,1890. למד בישיבה של ר' מאיר יחיאל הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. אחר כך היה רב ודיין בלודז', והתמחה גם כבורר בדיני ממונות. אחרי מלחמת העולם הראשונה טיפל הרבה בענייניהן של העגונות. היה בגטו לודז', ובערב ראש השנה תש"ג,1942, גורש למחנה השמדה עם אחרוני הרבנים ששרדו שם.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 124-122;

רבינוביץ, בן ציון, בן הרב יוסף אליעזר.
וירזבניק, ,Wierzbnik-Starachowice אזור לובלין. היה חתנו של רבה של העיר, הרב זילברשטיין שבשנות השלושים של המאה עשרים נסע לזמן קצר לאמריקה, והשאיר אותו כממלא מקומו. הרב זילברשטיין השתקע בקנדה,ולימים נעשה רבה של טורונטו, ומינויו של הרב רבינוביץ אושר למעשה. אשתו, הרבנית גוטעלע, היתה עזר כנגדו בניהול ענייני הקהילה. כאן עזרו לה הנסיון שרכשה בבית אביה, וגם התבונה שנתברכה בה. בט"ז בחשון תש"ב, 1941, גורשו כל יהודי העיירה לטרבילינקה, ובהם הרב רבינוביץ ורוב בני ביתו.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295; ספר וירזבניק-סטרכוביץ, עמ 41;

רבינוביץ, זיידל, בן האדמו"ר משה אהרן מקוברין, Kobrin, ווהלין.
היה רב בקוידנוב,Keidanov , ,Dzerzhinsk שברוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: ספר קוברין, מגילת חיים וחורבן, עמ 267;

רבינוביץ, ח.
כיהן כרב בקונסקיה-קינצק, Końskie, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 242;

[1] סיפורו דומה מאד לזה של שלמה אלימלך רבינוביץ