טברסקי, וולוולה - טברסקי, נחום

tv

טברסקי, וולוולה-זאב, בן יעקב לייב, "הרבי מטריסק".
משושלת טשרנוביל-טריסק. היה אדמו"ר בקובל, Kowel, שבווהלין. כשכבשו הגרמנים את העיר הם ציוו עליו להתייצב בפני המפקד של העיר. הוא הצליח להסתתר זמן מה. כשגילו אותו הגרמנים הם אסרו אותו, עינו אותו ואחר כך כרתו את ראשו, והציגו אותו בחלון הראווה של הקואופרטיב האוקראיני בעיר. שם הוא היה מונח כמה ימים.
מקורות: אדמו"רים, עמ 203; אלפסי, עמ 67; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 163; פנקס קאָוועל, עמ 84, 110;

טברסקי, זאב
בן מרדכי יוסף מזלטופולהZlatopol, , שבגליציה המזרחית. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בלוביטש, Łowicz , ובקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 71;

טברסקי, חיים יצחק, בן אברהם יהושע השל.
האדמו"ר מלויאב, [Lojowa.
[1 נולד בתרמ"ו,1886. בתקופה הסובייטית גר בקייב, שבאוקראינה,ונהג בה אדמור"ות בסתר. בתרפ"ו,1926, השתתף בועידת הרבנים בקורוסטן,Korosteń, Iskorost שבאוקראינה. בתרצ"ז,1937, הגלו אותו הסובייטים לסיביר. כך לפי וונדר. לפי גרינבוים לקזכסטן, ושם גווע בכלא בכ"ד בניסן תש"ג, 1943, אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ.
מקורות: וונדר, ג, עמ 10-11; גרינבוים, רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם, עמ 27;

טברסקי, יוחנן, בן האדמו"ר משה מרדכי מלובלין (ע"ע).
שימש כרב בהרוביישוב, Hrubieszów שבגליציה המזרחית. היה גם משורר, ופירסם את שיריו בפסיודונים. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם ציוו על היהודים לשלם להם סכום כסף גבוה מאוד ככופר נפש. כשלא עלה בידם לאסוף את הכסף הטילו הגרמנים את האחריות לכך על הרב טברסקי. הוא נמלט לאחד הכפרים הסמוכים, ושם רצחו אותו הגרמנים בכסלו ת"ש, דצמבר 1939.
מקורות: פנקס הרובישוב, עמ 408, 614; אדמו"רים, עמ 221; לובלין, עמ 554; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 151; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שסב;

טברסקי, יצחק מנחם נחום
בן האדמו"ר מרדכי משפיקוב,,Spikov גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ח,1888. בתרס"ט,1909, עבר לבעלז, ואחרי פטירתו של אביו הוכתר לאדמו"ר משפיקוב. היה חתנו של האדמו"ר יששכר דב רוקח מבעלז. בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע לברלין. בתרע"ד-תרפ"ט, 1929-1914, היה אדמו"ר, אך ויתר על התפקיד הזה. מתרפ"ג,1923, (כך לפי אלפסי. לפי אלה אזכרה מתרפ"ז,1927) היה רב בראווה רוסקה, Rawa Ruska,שבאותו האזור. ובסתר עסק גם בקבלה. ייצג את בית בעלז בוועדי הרבנים הכל ארציים בפולין. כשנכנסו הגרמנים לאזור, בקיץ 1941, הם התעללו בו. הוא דחה את האפשרות שהוצעה לו להימלט, ובחר להישאר עם בני עדתו. נספה בבלז'ץ בתש"א,1941. לפי אלה אזכרה בתש"ב.
מקורות: אלפסי, עמ 71; החסידות מדור לדור, א, עמ 131; אלה אזכרה, ד, עמ 136-132; ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, עמ 79-80, 89-90; וונדר, ג, עמ 14-16;
הרב יצחק מנחם טברסקי (ראשון משמאל) רבה של ראווה רוסקה במריינבד צ'כסלובקיה יחד עם האדמור מבלז

טברסקי, מנחם נחום
בן האדמו"ר יעקב אריה לייב, משושלת טשרנוביל-טריסק. לפני מלחמת העולם השניה גר בוורשה. כשכבשו הגרמנים את פולין חזר לטריסק,Trisk, Trijsk, שבווהלין, שבאותה העת היתה תחת הכיבוש הרוסי, כי היה סבור ששם מכירים אותו פחות, וכך יוכל להינצל. לפי אחת הגרסאות נספה בטריסק, ולפי גרסה אחרת בוורשה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 204-203; אלפסי, עמ 71. החסידות מדור לדור, א, עמ 124;

טברסקי, מנחם נחום אברהם
בן מרדכי יוסף מזלטופול-ורשה. נולד בתרנ"ד,1894. נספה בתש"ד, 1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 133;

טברסקי, משה
בן אהרן אלימלך שניאור זלמן מקרוסנו, Krosno, שבגליציה המערבית. נולד בתרנ"ה,1895, ומתרפ"ד,1924, כיהן שם כאדמו"ר. כשנכנסו הגרמנים לאזור נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. אחרי שנכנסו הגרמנים לאזור, ביוני 1941, גורש למחנה יאנובסקי שבלבוב, ולפי אחת העדויות השגיח שם בפסח תש"ג,1943, על הכשרת תנור לאפיית מצות. נספה באותה השנה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 23-20; החסידות מדור לדור, א, עמ 151; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 331;
אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רעז;

טברסקי, משה, בן ברוך (ע"ע).
זמן מה היה סוכן ביטוח, ואחר כך היה רב בלובימול, Luboml, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: עיירתנו סטפן, עמ 66;

טברסקי, משה מרדכי
בן האדמו"ר יעקב אריה לייב משושלת טשרנוביל-טריסק. נולד בתרל"ז, 1877. בתרע"ח,1918, נעשה אדמו"ר בלובלין, והיה ידוע בשם "דער טריסקער" (הטריסקאי, על שם העיר, טריסק, Trisk, Trijsk, שבווהלין, שממנה בא). עונה בידי הנאצים בלובלין. דחה את הנסיון להעביר אותו ואת בני משפחתו לשווייץ. נספה באייר תש"ג,1943, ביער קרמפיץ, שבסביבות לובלין.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 122; אדמו"רים, עמ 203, 223-221; לובלין, עמ 222-221; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שסב-שסג;

טברסקי, ניסן יהודה לייב, בן דוד.
נולד בתרמ"ג,1883. משושלת טשרנוביל. היה אדמו"ר בקיילצה, Kielce, Keltz. בימי מלחמת העולם הראשונה הגלו אותו הרוסים לרוסיה, כבן ערובה, וכששיחררו אותו כיהן כרב באחת השכונות בקייב. בתרפ"א,1921, הצליח לחזור לפולין, והתיישב בזמושץ, Zamość, ואחר כך בקרקוב. התפרסם בניגונים היפים שחיבר.נפטר בקרקוב באייר ת"ש,1940, אחרי שהנאצים עינו אותו.
מקורות: מדור לדור, א, עמ 130; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תע; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 213;

טברסקי, נחום, בן יעקב אריה לייב.
זמן מה התגורר בשפיקוב,,Spikov שבגליציה המזרחית. אחר כך לוורשה, ושם ריכז סביבו עדה של חסידים. כשכבשו הגרמנים את ורשה עבר לטריסק, Trisk, Trijsk, שבווהלין, שבאותה העת היתה תחת הכיבוש הרוסי ובה גרו רבים מבני משפחתו.
לפי אחת הגרסאות נרצח שם, ולפי גרסה אחרת נרצח בוורשה בתש"ג.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תז;


[1] האדמו"ר מלויאב, לפי Where Once We Walked, הקהילה הזאת, אינה נמצאת ברשימות של U.S. Board of Geographic Names.