פינס, יעקב - פינקלר, יצחק

פינס, Pines, יעקב.
היה אב"ד בטאבריג-טאוריג, Taurage, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 314;

פינסקי, Pinski, אליעזר.
מחסידי חב"ד. גר בפרוור מלחובקה שבמוסקבה. כשבימי מלחמת העולם השניה נמלטו יהודי העיר מזרחה הוא לא רצה לעזוב את העיר, כי טיפל במכר שלו שהיה זקן וחולה. שם נפטר ממחלה בתש"ב.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, מוסקבה, חלק ב, גל 594, אדר תשי"ז;

פינסטרבוש, Finsterbush,שמריה שמעריל.
נולד בתרס"ט,1909. היה תלמידו של הרב מאיר שפירא, ומראשוני תלמידיו בישיבת חכמי לובלין. נתמנה לרב באנופול-ראחוֹב, Annopol-Rachów, שבאזור לובלין. שם הקים מוסדות חינוך לבנים ולבנות וארגוני עזרה וסעד, ובין השאר מכינה לנערים שביקשו ללמוד בישיבת חכמי לובלין. השתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל שהתקיימה במריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה בתרצ"ז,1937. נספה כשניסה להימלט מעירו אל מזרחה של פולין, שעד קיץ תש"א,1941, היתה בידי הרוסים.
מקורות: וונדר, ד, עמ 54-53; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 78; דברי מרדכי, עמ טז;

פינטשוב, Pintchuw,קלמן.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטריסטינה, Tristianne,Trestina, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 363;

פינק, Fink, זאב אביגדור וולף.
זמן מה כיהן כדיין בדז'יקוב, Tarnobrzeg, שבגליציה המערבית, ושנים רבות כדיין ומו"ץ בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 55;

פינקלמן, Finkelman, צבי הירש, בן שמואל.
נולד בלובלין, תר"מ, 1880,ושם כיהן כרב. נספה בשואה. מאחד עשר ילדיו שרד רק אחד.
מקורות: נכדתו דניאלה פיסקוביץ, נהריה;

פינקלר, Finkler, בנימין, בן אשר אנשל.
ראדושיץ,Radoszyce,אזור לובלין. חיבר ניגונים רבים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156;

פינקלר, חיים אשר, בן אליעזר דוד.
האדמו"ר מראדושיץ, Radoszyce, אזור לובלין. בתרצ"ג, 1933, נתמנה לרבה של בלחאטוב, Belchatów, שבאזור לודז'. לפי גרנטשטיין נפטר בקיילצה, Kielce, Keltz , באדר תש"א,1941. לפי פנקס הקהילות נספה סמוך לסוף המלחמה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ, 260; החסידות מדור לדור, א, עמ 327; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 181; עדותו בעל פה של יחיאל גרנטשטיין;

פינקלר, יוסף ברוך, בן אשר אנשל.
נספה בגטו לודז'.
מקורות: אלפסי, עמ 156; החסידות מדור לדור, א, עמ 327;

פינקלר, יצחק שמואל אליהו. בן מאיר מנחם.
נולד בתרנ"ב,1892. גר בפראגה,Praga, פרוורה של ורשה, ושם למד עם הרב מנחם זמבה (ע"ע). בתרע"ב,1912, חזר לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז', ושם כיהן כאדמו"ר מראדושיץ, Radoszyce. לכל אלה שפנו אליו יעץ שלא להירשם לעבודה אצל הגרמנים ולא לציית לפקודותיהם. בתש"ג,1943, נתגלה מקום המחבוא שלו, והוא גורש למחנה העבודה סקרז'יסקו. בקיץ תש"ד,1944, שולח משם לבוכנוואלד ומשם למחנה שליבן. שם נפטר בחשוון תש"ה,1944. כשהיה במחנות עודד את כולם, הקפיד על קיום המצוות, ועד הרגע האחרון נמנע מלאכול מאכלים אסורים. בתו מלכה, שניצלה מן השואה, נישאה לסופר יחיאל גרנטשטיין, שתיאר את דמותו של חותנו בספר "הוד וגבורה".
מקורות: יחיאל גרנטשטיין, הוד וגבורה, הרבי מראדושיץ-פיוטרקוב בגיטו ובמחנות; אלפסי, עמ 156; החסידות מדור לדור, א, עמ 327; פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 261-260, 862-855; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,
ב, עמ תלו-תלח;

פינקלר, יצחק, בן אליעזר.
פינטשוֹב, Pińczów, אזור קרקוב. בתרצ"ו, 1936, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156;

פינקלר, יצחק, בן חיים מאיר.
היה אדמו"ר בקיילצה,Kielce, Keltz. נטה לתנועת המזרחי. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156;

שפירא, שלום - שפירא-קצנלנבויגן, יוסף

sh
שפירא, שלום, בן אלימלך מקוז'ניץ-ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 215;

שפירא, שלמה, בן נחמיה.
כיהן כרב בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. נספה עם כל אנשי העיר.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22.

שפירא, שלמה חיים, בן יעקב.
נולד בתר"מ,1880. נספה בסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית, בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 197;

שפירא, שמואל, בן יצחק דוד.
היה האדמו"ר האחרון משושלת נסכיז', Nesvizh,Nyasvizh.
גר בקובל, Kowel, שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 139;

שפירא, שמואל, בן שלמה דב (בער).
שיפטובקה, Sheptovka, Sheptivka, אוקראינה. מתרפ"ד מילא בעירו את מקומו של חותנו ר' אברהם משיפטובקה. בתרצ"ה,1935, עבר למוסקבה. בתרצ"ח,1938 הוגלה לסיביר, ושם נרצח בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשפד;


שפירא, שמואל פנחס, בן ישעיה.
בתרע"ז,1917, הוכתר לאדמו"ר מבלנדוב, Błędów בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 214; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתא;

שפירא, שרגא פייבל.
נולד בליטא בתר"ס,1900. למד בישיבות טלז, וקלם,שבליטא, וכיהן כראש מתיבתא בישיבת קלם. בחורף תר"ץ, סוף 1929, נשלח לאנגליה כדי לאסוף כסף לישיבת קלם, ואחר כך היה בין אלה שהקימו את ישיבת "עץ חיים" בהיידה שעל יד אנטוורפן. כשכבשו הגרמנים את בלגיה ניסה להימלט לשוויץ, אך מורה הדרך הסגיר את כל הקבוצה לידי הגרמנים. הרב שפירא שהה זמן מה במחנה מעצר על יד אנטוורפן, ומשם גורש לפולין.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 320-315; יידיש און חסידיש, עמ 230;

שפירא-כהנא, Shapira-Kahana,אברהם דב בער.
ע"ע כהנא שפירא, אברהם דב בער.

שפירא-קצנלנבויגן,Shapira-Katzenelenboigen,יוסף, בן אלתר ישראל שמעון.
נולד בתרע"ו,1916. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בוורשה. נפטר מטיפוס בברגן-בלזן באייר תש"ה,1945, שבועיים לאחר השחרור.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 199;