וייס, אהרן - וייסבלום, משולם

we
וייס, ,Weiss Weis,אהרן.
היה רבה של דיווין, Dywin, Dewin,רוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נולד בתרנ"ג,1893. למד בישיבת סלובודקה. היה חבר בתנועת המזרחי, השתתף בוועידה הראשונה של קרן היסוד בפולין, שהתקיימה בתרפ"ב,1922, והיה ביו הרבנים שחתמו על הכרוזים למען הצטרפות למזרחי ולתמיכה ב"קרן החלוץ המזרחי". נספה באב תש"ב, 1942.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 218-217, ספר הציונות הדתית, ב, עמ 498; 500;

וייס, אליהו. נולד בתר"ם,1880.
בתרצ"ב,1932, נתמנה לרבה של נובי-טארג, Nowy-Targ, (ניימארק), שבגליציה המערבית, והיה רבה האחרון של העיר. נספה בסיון תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 857; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 254;

וייס, דוד.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בויטקוב, Witków, שבגליציה המזרחית. כשנכבשה העיר בידי הגרמנים הם ציוו עליו ועל עוד יהודים לפרק את קירות בית הכנסת שאותו הם שרפו קודם לכן, ובאבניו לרצף את רחובות העיר. הרב וייס היה בין העושים במלאכה זו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 186, 187;

וייס, יצחק (יצחק יאנובר).
למד בישיבת המוסר בנובהרדוק, Novaredok, ואחר כך לימד בלובייז',Lubiezh , שבווהלין, והיה רבה האחרון של העיר. תלמידים רבים מישיבת מיר הסמוכה באו אליו ללמוד שם. זמן מה החזיק "קיבוץ גבוה" בעיר, שבו למדו כמה צעירים ברוכי כשרונות. היה ציוני, ועם כל המסירות שלו ללמדנות הליטאית ולאישי המוסר בישיבת נובהורדוק תרם לקרנות הציוניות ולמגביות של המזרחי, ועשה תעמולה למען עליית הצעירים לארץ ישראל. בבחירות הדמוקרטיות הראשונות לקהילת לובייז', שהתקיימו בסוף שנות העדרים שחל המאה העשרים, הוא נבחר להיות ראש הקהילה.נספה בשואה.
מקורות: לובץ' ודלטיץ', עמ 97-98; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 378;

וייס, מאיר, בן משה.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של מיילניצה, Mielnica, Mielnice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 864; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 320;

וייס, מנחם מנדל, בן מאיר (ע"ע).
מילא את מקומו של אביו כרבה של מיילניצה, Mielnica, Mielnice. גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 865-864;

וייס, מנדל.
היה דיין בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה היה חבר בית הדין לענייני עגונות בפיוטרקוב, שבראשו עמד הרב משה חיים לאו (ע"ע).
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 237;

וייס, משה.
היה ראש הישיבה של חסידי רדומסק בלודז'. בימי הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה. בין היתר טיפל בבעיות הסבוכות של גיטין על תנאי לנשים שבעליהן נשלחו מן הגטו, ובשאלות הסבוכות של כבוד המת.
מקורות: לאָדזער געטא, עמ 455; מסמכים בארכיון "שם עולם" בכפר הראה.

וייס, פנחס.
נולד בתרע"ב,1912. היה מתלמידיו והראשונים של ר' מאיר שפירא, מייסד ישיבת חכמי לובלין. בתרצ"ז,1937, הוכתר כרב ואב"ד בטורקה, Turek, שבאזור לובלין. שם הקים ישיבה קטנה, הרביץ תורה ברבים וכתב חידושי תורה. גורש לגטו הכפרי בהיידמיהלה, Heidemühle, וגם שם המשיך ללמד תורה. נספה בדצמבר 1941, עם חיסול הגטו הכפרי. זאב קיבל מסֶפר שכשהיה במחנה אייכנוואלד קיבל מכתב מן הרב פנחס וייס מטורקה, ובו כתב לו שחובה לאכול את הבשר [הלא כשר] כדי שאפשר יהיה להתקיים.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27; פון לעצטן חורבן, 6, עמ 54. לפי המקור הזה חוסל הגטו הזה בדצמבר 1941.פרטים נוספים על הגטו הזה ועל מה שאירע בו ר' יששכר דב בר (ע"ע); פנקס הקהילות, פולין, לודז' והגליל, עמ 131, 221;
זאב קיבל, והסנה איננו אֻכל, עמ 163; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 271, 273-279, 285-287;

וייס, פנחס.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב ביאנוב לובלסק,Janów Lubelsk, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 263;

וייסבלום, Weisblum,אלימלך, בן אברהם יצחק.
משושלת ליז'נסק, Leząsk, Lizensk, גליציה. נפטר בגטו לודז' בסיון תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 147;

וייסבלום, משולם זושא, בן מאיר.
כיהן כאדמו"ר מליז'נסק, בנדבורנה, Nadwórna, שבגליציה המזרחית, ובבוֹרשה, Borszow, שבבוקובינה. נספה בערך בערב סוכות תש"ב,1941, עם חורבנה של קהילת נדבורנה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 555;