הורוביץ, טוביה - הורוביץ, יצחק

ho

הורוביץ, טוביה, בן בן-ציון.
נולד בתרנ"ג,1893. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בבודפשט ואחר כך בווינה. שם התוודע אל עולמם של היהודים החרדים שבמערב אירופה, והדבר עזר לו הרבה בהמשך דרכו הציבורית בפולין. בתר"פ,1920, חזר לגליציה, ועשה הרבה לגיבוש ההכרה היהודית בקרב הצעירים ששנות מלחמת העולם הראשונה זרעו בהם מבוכה. היה ממקורביו של ד"ר נתן בירנבוים והיה לו חלק בחזרתו של זה בתשובה. הוא היה פעיל באגודת ישראל, ונבחר לסגן נשיא התנועה בפולין, אך כשבא לסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית נאלץ למתן את פעילותו שם. נמנה עם מייסדי "בית יעקב". יצא בשליחויות לארצות מערב אירופה וארה"ב. פרסם מאמרים רבים בעברית, ביידיש ובגרמנית. בתרצ"ג,1933, נבחר כרבה של סאנוק. השתתף בכנסיה השלישית של אגודת ישראל, שהתקיימה בתרצ"ז,1937, במריינבד,Marienbad,
Lázné,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה, ותמך בהצעתו של הרב יהודה לייב צירלסון (ע"ע) למען הקמת מדינה יהודית ולו גם במחציתה של ארץ ישראל. כשהקימו הגרמנים את הגטו בסאנוק הם גרשו אותו למחנה ריכוז בזסלב,Zasław, הסמוכה. מקורביו ניסו להבריח אותו להונגריה, אך בדרך כשלה אשתו והוא נאלץ לחזור. נספה בבלז'ץ. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בסוביבור בשבט תש"ג, 1943.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 114-112; זיידמן, אישים שהכרתי, עמ 190-184; וונדר, ב, עמ 216-214; אלה אזכרה, ג, עמ 283-278; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 272;

הורוביץ,יהושע, בן יהודה.
האדמו"ר ממייליץ-דז'יקוב, Mielec-Dzików, וטרנוב, Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה. יום הזכרון שלו נקבע לג' בחשוון, שבו נפטר, בתרכ"א,1860, האדמו"ר אליעזר מדז'יקוב.
מקורות: וונדר, ב, עמ 221;

הורוביץ, יוסף (יוסל'ה).
כיהן כרב בבוליחוב ,Bolechów, שבגליציה המזרחית. שם נספה עם הרב מנדל לנדוי (ע"ע) באקציה הראשונה, שהיתה בעיר בחשון תש"ב,1941. קודם לכן התעללו הגרמנים בשניהם.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 126-125;

הורוביץ, יוסף, בן יחיאל.
נולד בתר"ל,1870. גר בזארשין, Zarszyn, שבגליציה המערבית, התפרנס מחנות סיטונית של קמח ומלח, ושימש כמדריך רוחני ליהודים שגרו בכפרים שבסביבה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, ואחרי שהמלחמה הסתיימה לא חזר לשם, כי פחד מן הסביבה שנעשתה יותר עויינת ליהודים. התיישב בסאנוק, Sanok, ובתר"פ,1920, התקבל שם כדיין ומו"ץ בבית הדין של הרב מאיר שפירא. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 51, 96, 569, 571, 575; וונדר, ב, עמ 229-230;

הורוביץ, יוסף שלמה שבתאי הלוי.
נולד בתרכ"א,1861. מסוף המאה הי"ט עד תרפ"ח,1928, היה רבה של זמושץ, Zamość, שבאזור לודז'. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 206;


הורוביץ, יחיאל.
טרנוב, Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: טרנוב II, עמ 350;

הורוביץ, יעקב, בן אברהם חיים.
היה דיין מו"ץ, אב"ד ואדמו"ר בלינסק -לסקו, Linsk-Lesko, שבגליציה. נספה במוצאי יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 273; וונדר, ב, עמ 234;

הורוביץ, יעקב, בן אלעזר.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 273; וונדר, ב, עמ 273;

הורוביץ, יעקב, בן ישראל.
היה אדמו"ר בפיוטרקוב ,Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: פיוטרקוב –טריבונלסקי והסביבה, עמ 260; החסידות מדור לדור, א, עמ 273;


הורוביץ, יעקב יצחק (סג"ל, Segal), בן אברהם אבא.
נולד בתרמ"ז,1887. היה רבה של ריגליץ, Riglice, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ומשם לאנטוורפן. בימי מלחמת העולם השניה הגיע לצרפת הדרומית, ונפטר בתמוז ת"ש,1940, במחנה ההסגר סנט סיפריין, St. Cyprien.
מקורות: וונדר, ב, עמ 238-237;

הורוביץ, יצחק, בן אברהם שמחה, שעלה לארץ בתרס"ט,1909.
היה רב בזאוויחוסט, Zawichost, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 61;

הורוביץ, יצחק, בן משה.
שצ'וצ'ין, Szscuczyn, גליציה המערבית. נולד בתרכ"ב,1862. בתרמ"ד, 1884, נתמנה לרב בעירו, ובתרנ"ד,1894, לאדמו"ר. אחר כך עבר לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. היה אנטי-ציוני, ומנע את הקמתה בארץ ישראל של מושבה של אנשי מייליץ. בתחילת המלחמה עונה בידי הנאצים. נספה בסאנוק, Sanok, שעל נהר סאן, שבתחילת מלחמת העולם השניה היה הגבול בין בין השטח שנכבש הגרמנים לבין זה שכבשו הרוסים, באדר ת"ש, כשניסה לעבור לצד הרוסי.
מקורות: טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 213-212; טרנוב II, עמ 350; אלפסי, עמ 128;

לנדאו, הירש - לנצ'ינסקי, אברהם

לנדאו, הירש לייב (צבי אריה), בן אלתר יוסף דוד.
בחיי אביו היה אדמו"ר בלוצק, Luck, שבווהלין. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 204; אדמו"רים, עמ 43;

לנדוי, יעקב יצחק דן, בן מנחם מנדל.
בתרצ"ו,1936, נעשה למנהיגה של שושלת סטריקוב, Stryków. נודע בכינוי "הרבי מקינוב", כי בתחילת דרכו כיהן כרב בקונוב-קינב, Kunów. לפני מלחמת העולם השניה גר בזגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסיה הגדולה של התנועה, שהתקיימה בתרצ"ז, 1937, במריינבד, Lázné Marienbad, Mariánské, שבצ'כוסלובקיה. עם פרוץ המלחמה עבר לוורשה, ושם השתתף בפעולות של הארגון החשאי "עזרת תורה", שהושיט עזרה לרבנים ולתלמידי החכמים הפליטים בעיר. כשהתחילו הגירושים למחנות השיג עבודה במפעל שייצר מדים לצבא הגרמני. נספה בטראווניקי בחשון תש"ד,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 144-140; אלה אזכרה, ד, עמ 96-92; פנקס הקהילות, לודז', עמ 164; זדונסקה וולה, עמ 174;

לנדוי, ישראל איסר שמחה.
בתר"פ,1920, נתמנה לרב באיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 73;

לנדוי, מנחם מנדל.
הגרמנים עינו אותו ואת הרב יוסף הורוביץ (ע"ע). שניהם נספו באקציה הראשונה שהיתה בבוליחוב , Bolechów, שבגליציה המזרחית,בחשון תש"ב,1941.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 125, 148;

לנדוי, נפתלי הירץ, בן משה דוד.
היה רבה של בורשטין, Bursztyn, שבגליציה המזרחית. כשפלשו הנאצים לעירו, בסוף יוני 1941, הם התעללו בו, בסיוע עוזריהם האוקראינים. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 80, 88, 320; וונדר, ג, עמ 673-672;

לנדוי, רפאל.
היה ראש ה"'קיבוץ" של חסידי ברסלב בדולינה, Dolina‏, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

לנדמן, Landman,אברהם, בן נחום.
נולד בתר"ם,1880. מתרס"ח,1908, בערך היה רבה של בילקמין,Biały Kamien, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בעל תוקע אצל האדמו"ר מצ'ורטקוב. בימי מלחמת העולם השניה גורש לריגה, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 693-690;

לנדמן, יצחק, בן מנחם מנדל.
זמן מה היה אדמו"ר בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שמג;

לנדמן, ישראל.
היה חתנו של האדמו"ר נחמיה פרלוב מקוידנוב,Keidanov,Dzerzhinsk, שברוסיה הלבנה. כיהן כרב השני בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. נספה בשואה.
מקורות: ברנוביץ, עמ 250; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 179;

לנדמן, פנחס, בן אברהם.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 698;

לנסמן,Lansman,יעקב.
היה בגטו וילנה, ונמנה עם הרבנים שהמשיכו לארגן שם את החיי הדת. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;

לנטשיצקי (לנצ'יצקי),Lentzinski ,מנדל.
"הדיין מלוטומירסק", Lutomiersk. אזור לודז'. במחצית השניה של 1940 נוסדה בלודז' חברת "פה קדוש", שמטרתה היתה לשמור שהיהודים לא יאכלו טריפות. בראשם עמד הרב לנטשיצקי. חברי האגודה נהגו לעמוד מול האיטליזים ולנסות להשפיע על אלה שעמדו בתור שלא יקנו את הבשר הטרף. תחילה אסרו עליהם להיכנס לבתי הכנסת ולעלות לתורה. לאחר מאבק מר ברעב התחסלה האגודה במחצית השניה של 1941. הרב לנטשיצקי נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 406;

לנצ'ינסקי, אברהם אהרן.
היה מתלמידיו של אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". נספה בשואה.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כג;