אבלסון, יהודה - אדמשיק, משה

ab
אבלסון, Abelson, יהודה.
כיהן כרב בויסוצק, Wysock, Vysotsk, שבווהלין. מתרצ"א,1931, היה רבה של פלוטניצה, Płotnica. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 299; רבני ברית המועצות, 1939- 1991 ;

אבלסון, יהושע, בן יהודה (ע"ע).
מתרפ"ג,1923, היה רבה של ויסוצק, Wysock, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 79; רבני ברית המועצות, 1939- 1991;

אבלסון, יעקב.
נולד בתרמ"ז,1887. נכדו של אברהם יואל אבלסון, ששנים אחדות כיהן כרב באודסה. היה רבה האחרון של לצקובה Latskova, Leckava , שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 364; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אברמסון ,Abramson, נטע.
נולד בתרס"ד,1904. למד בישיבת קלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצט;

אברמצ'יק, Abramtchik,יוסף.
כיהן כרב בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: דברי מרדכי, עמ טו;

אברמצ'יק, שלמה דוד, בן יוסף (ע"ע).
כיהן כרב בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: דברי מרדכי, עמ טו-טז;

אברשטרק, Abershtark,חיים צבי, בן משה.
נולד בתרמ"ד,1884. בתרע"ג,1913, התקבל כאב"ד במריאמפול, Mariampol, שבגליציה המזרחית. בין שתי מלחמות העולם היה חבר בבית הדין בבורסילב, Borysław, שבאותו האזור. נספה בשואה עם שני בניו, שנסמכו בידי הרב אליעזר סג"ל מישל מטורקה, Turka (ע"ע).
מקורות: וונדר, א, עמ 25;

אברשטרק, יצחק יהודה, בן משה.
"העילוי מבילקמין", Biały Kamień, גליציה המזרחית. נולד בתר"ם,1880. בתרע"ה,1915, נתמנה לרבה של מוסטי ויאלקה (מוסט גדול),Mosty Wielkie, שבאותו האזור, ובה הקים ישיבה. נספה בראווה-רוסקה, Rawa Ruska, שבאותו האזור בתש"ג, 1943.
מקורות: מוסטי ויאלקה: מאסט רבתי, עמ 89, 91, 289, 333, 379; וונדר, א, עמ 26-25; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 314;

אגולניק, ,Egulnik,Agulnikיצחק, בן משה.
נולד בתרנ"ז,1897. לפי "יהדות ליטא תמונות וציונים" בתרנ"ה,1895. למד בישיבות ראדין,Radun, Radin, שבווהלין, וסלובודקה שבליטא, והיה תלמידו המובהק של ר' נתן פינקל, ה"סבא מסלובודקה". מתרצ"א,1931, שימש כרב בפוסבול, Posvol, שבליטא. היה ציוני, ותרם הרבה לאוירת הסובלנות בעירו. בזמן שהיה בגטו היה בין אלה שפיקחו על חלוקת המזון. ב-23 באוגוסט 1941 כתב אל ראשי הגטו בשאוולי, Šiaulenai:
אנו פונים אליכם שתשתדלו להצילנו [...] אין גרמנים אצלנו, ומשום כך עושים הליטאים בנו ככל העולה על רוחם. אין מדברים על כך ששדדו אותנו לגמרי. אנו חיים בסכנה נוראה, הצפויה בכל רגע. רחמו נא. ראו אולי תוכלו להשפיע על השלטונות הגרמניים להצילנו.
נספה באב תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: יהדות ליטא, כרך ג, אישים, מקומות (להלן: יהדות ליטא), עמ 24; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 468, 469; ליטע, I, עמ 1859; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 196; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
אדלברג,Adelberg,יצחק צבי.
באדר תרצ"ב,1932, נבחר להיות רבה של מאקוב מזובייצק,Maków Mazowicki,שבאזור ורשה. והיה רבה האחרון של העיר. ידע היטב פולנית. נספה בשואה.
מקורות: מאקוב מזובייצק, עמ 390;

אדמשיק ,Adamschik,Adamshik, יהודה לייב הכהן.
היה "רב מטעם" בטישובצה-טישוויץ,Tyszowce, שבאזור לובלין. היה ממייסדי המזרחי. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 345;

אדמשיק, משה הכהן.
כיהן כרב בחלם, Chełm, שבאזור לובלין. נפטר בתקופת השואה, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 224;