חאראש, חיים - חצקביץ ,ישראל

ch

חאראש, Charash,חיים זאב.
שימש כרב בדוגילישוק, Daugieliszki, שבליטא. שנים רבות היה מגיד מישרים בבית המדרש פיטאו שבריגה. היה מקורב מאד אל ר' מאיר שמחה מדווינסק ,והרב יוסף רוזין, "הרוגצ'ובי". בנו שמחה היה חבר המרכז של "תורה ועבודה" בריגה. שניהם נספו בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 387;

חדש,Chadash,ראובן.
כיהן כרב באולשאני, Holshany, שבווהלין. הגרמנים ציוו עליו שיעזור להם למנות את חברי היודנראט. הוא ידע מה כוונותיהם, והשתדל ככל יכולתו לעזור ליהודים בגטו ולעודד אותם, ואסף מהם זהב ודברי ערך, כדי לדחות את רוע הגזירות. הודות למאמציו נדחו לא פעם מעשי הטבח ביהודים שם. הוא יצר קשר עם אחד הכמרים הקתוליים שבאזור, וזה אכן הזהיר את בני עדתו מפני מעשי שוד ורצח ביהודים. אחר כך הועבר לגטו וולוז'ין. בכ"ג באייר תש"ב, 10.5.1942, אספו הגרמנים יהודים רבים לתוך הנפחייה, והוא ביקש מהם לקחת לבֵנים, אבנים ומטילי ברזל, ולהתנגד לגרמנים. אך הרב ישראל לונין שהיה חבר ביודנראט (ע"ע) התנגד לכך, בטענו כי חיי שעה קודמים. הרב חדש נספה עם יהודי וולוז'ין.
מקורות: לעבן און אומקום פון אלשאן, עמ 175, 177, 183-179; חייה וחורבנה של קהילת אולשאן, עמ 41; פון לעצטן חורבן, 8, יוני 1948, עמ 75-79; וולוז'ין, עמ 531, 547, 549; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק,
עמ' 283, 285, 294;

חודורוב,Chodorow,Khodorow,אברהם שמואל אבא, בן פנחס.
נולד בתר"ן,1890. בתרע"ה,1915, נתמנה לרבה של טלוסט, Tluste, שבגליציה המזרחית. גורש לבלז'ץ עם בני עירו באקציה של איסרו חג סוכות תש"ב,1941.
מקורות: ספר טלוסטה, עמ 25, 35, 69, 80, 99, 106 266, 282; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 267; וונדר, ב, עמ 1025-1026;

חודורוב, שיינדלה.
היתה אמו של הרב אברהם שמואל אבא ואלמנתו של הרב פנחס חודורוב, נולדה בתרכ"א,1861. היא היתה אשה חכמת לב ורבנית חשובה. כשהובילו את יהודי העיר לבלז'ץ סרבה ללכת, ואמרה לגרמנים שאם הם רוצים להמית אותה שיירו בה במקום.
מקורות: ספר טלוסטה, עמ 282;

חזן, Chazan,Hazan,עקיבא.
היה רבה של לודביפול (סאליטש גדול), Ludwipol, שבווהלין. היה ציוני ורצה לעלות לארץ ולהצטרף אל ילדיו שהיו כאן. אחרי מלחמת העולם הראשונה פעל בשיתוף עם הג'וינט לעזרת יהודי העיר שהיו במצוקה כלכלית, ועזר לבחורי ישיבה שנמלטו מרוסיה הסובייטית לפולין. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת לודביפול (סליטש גדול), עמ 258-257; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 21, 22, 49, 111-109;

חייט, Chayet,מאיר.
כשהיה בגטו וילנה לימד בישיבה הקטנה שהתקיימה שם. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105;

חייט, מאיר יצחק.
היה רבה של פומפיאן, Pompian, שבליטא. באפריל 1933 נאם בעיר בכנס מחאה נגד רדיפות היהודים בגרמניה. באוגוסט 1941 העלילו עליו הליטאים שבלע מטבעות זהב, והתעללו בו. כעבור ימים אחדים נספה עם יהודי העיירה ביער הסמוך.
מקורות: רבני ליטא, עמ 6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 452, 453;

חייט, משה אהרן.
מתרס"ג,1903, עד הכיבוש הנאצי היה רבה של איגנלינו, Ignalino, שבאזור וילנה. שוטר ליטאי שבא לביתו כדי לבזוז הכה אותו עד שאיבד את הכרתו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ ' 116, 117;

חמיידס, Chameides,הרב ד"ר קלמן.
נולד בתרס"ב,1902. בעירו שצ'זץ,Szcetzec , שבאזור לבוב למד בבית המדרש ובישיבה. בתר"פ,1920, התחיל ללמוד בווינה, בבית המדרש לרבנים בווינה. בתרפ"ה, 1925, התחיל ללמוד במכון מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. מתרפ"ו,1926, עד תרפ"ט,1929,למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בתרפ"ח,1928, נתמנה לרבה של קטוביץ, עם הרב ד"ר מרדכי פוגלמן.[1] עסק הרבה בחינוך, ועם אשתו גרטרוד יסד בית ספר דתי לבנות, בנוסח "'בית יעקב". השלטונות התירו לו ללמד את מקצועות היהדות בבית ספר התיכוניים שבהם למדו תלמידים יהודים. היה פעיל בחיי הציבור של היהודים בשלזיה התחתונה ובזגלמביה, והיה יו"ר הסניף של חובבי האוניברסיטה העברית בקטוביץ. בתרצ"ז,1937, התמנה לרב הצבאי של החילים היהודים שהיו בחיל המצב הפולני בעירו. ימים אחדים לפני שפרצה מלחמת העולם השניה עזב עם משפחתו את קטוביץ, ונסע לשצז'ץ, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ובה גרו הוריו. משם בא ללבוב. כשכבשו הגרמנים את העיר הם ציוו עליו באמצעות היודנראט, עם הרבנים ישראל יהודה לייב וולפסברג (ע"ע) ומשה אלחנן אלתר (ע"ע), למסור יהודים לגרמנים. לפי טרונק, יודנראט, היה הרב חמיידס ביודנראט של לבוב, שהרבנות שלו נעשתה למחלקה לענייני תרבות. הרבנים חמיידס, ולפסברג, והרב ד"ר דוד כהנא[2] העידו בפני בית הדין שעדיין התקיים בגטו לבוב על הירצחו של הרב ד"ר יחזקאל לוין (ע"ע). חמיידס נפטר מטיפוס בנובמבר 1943. שני בניו הוסתרו על ידי הארכיבישוף שפטיצקי במנזרים שבאזור לבוב, וניצלו.
מקורות: דוד כהנא, יומן גטו לבוב, עמ 30, 44, 45; בבוא האימה, עמ 190, הע' 10; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 312; קטוביץ, עמ 142-148; טרונק, יודנראט, עמ 183; קיש, עמ 410; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה; שיחה עם בנו, ד"ר לאון חמיידס; Chameides, Leon, Rabbi Kalman Chameides, One of the Last Spiritual Leaders of Katowice.

חנניא (חנניה), Chanania, Hanania,נחום ליפא (ליפמן).
למד בישיבת טלז. נולד בתרע"ו,1916. בשנים 1940-1941 היה רבה של פלוטל, Plotele, שבליטא. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 484; אשרי, ממעמקים א, עמ רע;


חפץ, ,Heifetz Heifez,מרדכי. "מוטקה חפץ".
עסק בייצור טליתות, וגם היה היה שוחט ומשגיח על האיטליזים בריגה, בירתה של לטביה. בתרצ"ח, 1938, היה בשליחות בארה"ב מטעם חב"ד. עם אליהו חיים אלטהויז (ע"ע) היה מן המשפיעים הרוחניים בארגון "אחות תמימים" של בנות חב"ד. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 387; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 292;

חצקביץ (חאצקעוויץ),Chatzkewitz,ישראל נח.
נולד בתרמ"ט,1889. כיהן כרב בפנמונהPanemune, ואבל, Obel, Abel, Obeliai , שבליטא. היה רבם האחרון של חסיד חב"ד בקופישוק, Kupishki, שבאותו האזור. הגרמנים התעללו בו, והוא נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 562; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 210; אשרי, חורבן ליטע, עמ 300, 309; ש"ז ברגר, בית משיח, גל 507; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 290;
חאנאלאוויץ, Chanalawitz, Chanalewitz,אברהם יצחק. נולד בתרס"ג,1903. למד בישיבת קלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941;
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצו;

[1] הרב מרדכי פוגלמן עלה ארצה בתחילת מלחמת העולם השניה, והיה הרב של קרית מוצקין.
[2] הרב ד"ר דוד כהנא הוסתר בידי הארכיבושיף האוקראיני שפטיצקי באחד המנזרים שבאזור לבוב אחרי השיחרור היה הרב הצבאי הראשי בצבא הפולנית. כשעלה ארצה היה הרב הצבאי הראשי לחיל האויר.