‏הצגת רשומות עם תוויות ויילון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ויילון. הצג את כל הרשומות

יוזפוביץ, קופל - יוסף, מרטין

jo
יוזפוביץ, Jozefowitz, Josefowitz,קופל.
היה רבה של פוגיר,Pagiari, שבליטא. נרצח בידי ליטאים בסתיו 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 449;

יוזפסברג, Josefsberg, Jozefsberg,שלמה.
נולד בתר"ל,1870. מתר"ס,1900, בערך היה דיין ומו"ץ ברודקי-רידיק Rudki, Ridik, שעל יד לבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 196-195;

יולס (יאָלעס),Yules Joles,Yoles,,אברהם יעקב, בן נחום.
היה אדמו"ר בסמבור, Sambor, שבגליציה המזרחית, ומשם עבר לטורקה ע"נ סטרי, nad Stryi Turka, הסמוכה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 486; טורקה ע"נ סטרי, עמ 90;

יולס, אליהו, בן נחום.
היה אדמו"ר בדרוהוביץ', ,Drohobycz שבגליציה המזרחית, ובפשמישל, Przemyśl, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 486;

יולס, ישעיה אשר, בן הרב שלום.
נולד בתרנ"ג,1893. מתר"ץ,1930, כיהן כרב בסטארי סמבור-אלטשטאט, Stary Sambor, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לצ'כיה, וכשחזר לעירו אחרי המלחמה ניהל שם את התלמוד תורה. היה פעיל באגודת ישראל בגליציה, וכתב בעיתונים שלה. זמן מה שימש גם כרב צבאי. כשנכנסו הנאצים לעירו הוא עמד בראש ועד העזרה ליהודי העיר. בניו נתפסו בהברחת מזון ליהודים, ונורו. נספה בזאת חנוכה, טבת תש"ד, 1943.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 379; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקג;

יולס, ישעיה אשר הכהן, בן שלום.
נולד בתרנ"ג,1893. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לאנסבאך שבגרמניה. אחר כך חזר לעירו סטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית, שבה כיהן קודם לכן כרב. היה בין המארגנים את אגודת ישראל בגליציה המזרחית, והיה חבר בהנהגה הראשית של התנועה בפולין. בתרצ"ו,1936, נתמנה לרב צבאי, ועשה הרבה למען החיילים היהודים ששרתו בצבא הפולני באותו האזור. נספה בסטרי בחנוכה תש"ד, ינואר 1944.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 177-172; זיידמן, אישים, עמ 318-313; החסידות מדור לדור, ב, עמ 486; וונדר, ג,עמ 224-228;

יולס, קלונימוס קלמן, בן נחום.
נולד בתר"ם,1880. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסמבור, Sambor, שבגליציה המזרחית. נספה בבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 230; החסידות מדור לדור, ב, עמ 486; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרלח;

יוסטמן, Justman, חנוך הניך גד, בן פנחס מנחם מנדל אלעזר.
נולד בתרמ"ד,1884. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לויירושוב, Wieruszów, שבאזור לודז', ואחר כך לצ'נסטוחוב, Częstochowa. שם הקים את ישיבת "שפתי צדיק", על שם אביו. בכסלו תרפ"א,1920, כיהן כאב"ד ואדמו"ר בפילץ, Pilica. ובתרפ"ב, 1922, הוכתר כרבה של העיר. בתרצ"ב,1932, עבר לויילון, .Wieluń בתקופת השואה, כשעירו הופצצה, נמלט ממנה עם רבים מיהודי העיר, ואחרי נדודים בדרכים בא ללודז' ואחר כך לצ'נסטוחוב. כשאחד מחסידיו ביקש להסתיר אותו ערב חיסול הקהילה, הוא סרב, ואמר שכל עוד הוא חי ברצונו לחיות, כיהודי וכאדם, עם כלל ישראל. בערב סוכות תש"ג,1942, גורש לטרבלינקה עם כל בני עירו, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 202; החסידות מדור לדור, ב, עמ 444; ספר זכרון לקהילת ויילון, עמ 119, 124-123; ויירושוב, ספר יזכור, עמ 77-75; ספר צ'נסטוחוב, א, עמ 571 ואילך; אדמו"רים, עמ 101-99; אלה אזכרה, ו, עמ 234-229; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 426;

יוסטמן, יהושע השל יחזקיהו.
בן חנוך הניך גד (ע"ע). היה רב בלודז'. בזמן המלחמה עשה זמן מה בגטו צ'נסטוחוב, Częstochowa, עם אביו. נספה בטרבלינקה בערב סוכות תש"ג,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 101; אלה אזכרה, ו, עמ 234-233; ספר צ'נסטוחוב, א, עמ 576;

יוסלביץ,Yoselewitz, Joselewitz ,גוטמן שבתאי.
נולד בתרס"ז,1907. למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רנב;

יוסלביץ, יעקב.
כיהן עם הרב ציפקוביץ' (ע"ע) בוורונוב, Voranava, Werenów, שברוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 306;

יוסף, Joseph,מרטין-מקס.
[1]
נולד בתרל"ט,1879, בווילן, Filhene, Wieleń nad Notecią, שבאזור פוזנן. למד באוניברסיטה של ברלין ובסמינר לרבנים שם. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת כרב צבאי ולמד יידיש. כך יכול לדאוג לשבויי המלחמה היהודים שהיו במחנות בסביבות ברלין. כיהן כרב בברלין, לימד בבתי הספר היהודיים בעיר, והושיט סעד רוחני לאסירים היהודים בבית הסוהר בעיר. על אף דעותיו הליברליות היה לו יחס חיובי למסורת היהודית, ואהד את התנועה הציונית. מ-1933 הוא היה עובד המדינה היחיד ששני הוריו היו יהודים, שהנאצים לא פיטרו, והמנהלים של בית הסוהר שבו עבד חסכו ממנו את אי הנעימות של הברכה במועל יד. היתה לו אפשרות לעזוב את גרמניה בעוד מועד, אך הוא לא ניצל אותה. בספטמבר 1943 גורש לאושוויץ.
מקורות: לוונטאל, עמ 86; סינסון, עמ 42;

[1] יוסף מרטין-מקס. לפי לוונטאל: מרטין. לפי סינסון: מקס.

ספרין, ברוך - סתם ,אריה

se
ספרין, ברוך, בן שלום.
האדמו"ר מקומרנה, Komarno. גליציה המזרחית. נולד בתרע"ג,1913. לפי אלפסי בתרע"ד,1914. באמצע שנות העשרים של המאה העשרים הקים בעירו ישיבה, וקרא לה "בנין שלום" על שם אביו. רצה לעלות לארץ וביקש מישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ", שישיג לו סרטיפיקט. בימי מלחמת העולם השניה מכר את רכושו וחילק אותו לעניים ולפליטים. סירב להיענות לחסידיו שיעבור לווילנה כדי שמשם יעבירו אותו לארצות הברית. החסידים בהונגריה השיגו לו רשיון כניסה לשם, אך הוא ויתר גם עליו, כי לא רצה לעזוב את אמו הקשישה. כשחוסל הגטו בקומרנה, בכסלו תש"ג, הועבר לסמבור. שם ניסה להשפיע על היהודים שימלטו ליערות, אך הוא סרב לצאת אתם, כי לא רצה להשאיר את האחרים. נספה בחג השבועות תש"ג, 1943.
מקורות: ברוך ישר-שליכטר, בית קומרנא, עמ 130-125; אדמו"רים, עמ 71-67; אלה אזכרה, ו, עמ 150-146; אלפסי, עמ 125; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; בסוד ישרים ועדה, עמ רכג-רכט; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 480, 481; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שעח-שעט;

ספרין, זיידא משה אליהו, בן מנחם מוניש.
בתרפ"ד,1924, הוכתר במקום אביו כאדמו"ר מפלשטין, Felsztyn, בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. בתקופת השואה הועבר לגטו בפשמישל, Przemyśl, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקכג;
ספרין, זיידא משה חיים, בן אברהם מרדכי. היה אדמו"ר בקשישוביץ, Krzeszowice, שעל יד קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקכג;

ספרין, זיידא צבי, בן משה חיים (ע"ע).
היה אדמו"ר בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בראש השנה ת"ש,1939.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 333;

ספרין, חיים, בן זיידא מדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית.
נולד בתרס"ה,1905. כיהן כרב בסאלא, Šala, שבהונגריה. בתרצ"ג-תרצ"ה, 1933-1935, הוציא לאור את הירחון התורני "אחיאסף". היה פעיל באגודת ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1097-1096; ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22;

ספרין, משה, בן אלתר יששכר.
היה אב"ד בלומנה, Łomna, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1109;


ספרן (ספרין)-פוקס, Safran-Fuchs,ישראל אלתר.
נולד בתרע"א,1911, באזור טרנופול שבגליציה המזרחית. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים היה בווינה, ושם התוודע אל הרב יוסף רוזין מדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg . "הרוגאצ'ובי", ובתרצ"ג,1933, נסע ללמוד אצלו. בתרצ"ו נפטר הרוגאצ'ובי, והרב ספרן-פוקס קיבל את מקומו כרבה של דווינסק. אהד את ארץ ישראל. הוא המשיך לפענח את מה שכתב הרוגאצ'ובי ולא הספיק להעלות על הכתב בצורה מסודרת, ובשנים ת"ש-תש"א, 1941-1940, כשלטביה היתה תחת הכיבוש הרוסי, הצליח להוציא לאור, בדפוס, שני כרכים של שו"תים שלו. באותו הזמן צילם את כל כתבי היד של הרוגאצ'ובי שהיו ברשות המשפחה, והצליח לשלוח אותם לארצות הברית כשבוע לפני שהגרמנים נכנסו ללטביה. זמן מה הסתתר עם בני משפחתו באחת העיירות הסמוכות לדווינסק, ושם נספה עם כל יהודי העיירה, בסיון תש"ב, 1942.
מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 328-322; זיידמן, אישים, עמ 326-319; יהדות לטביה, עמ 402; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 108-109;

סקיר, יצחק.
נולד בתרל"ט, 1879. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצח;

סרברניצקי. Srebernicki
היה דיין בפיאסצ'נה, Piaszecno, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: הוברבנד, עמ 264;

סרברניק, Srebernik, חנוך העניך.
נולד בלודז', ובנעוריו עסק באריגה, שהיתה ענף התעשיה העיקרי בלודז'. בגיל מבוגר יותר הוסמך לרבנות, ושנים רבות שימש כדיין ומו"ץ בויילון, Wieluń, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת ויילוּן , עמ 125;

סֶשקין, Seshkin, ישעיה משה.
היה רבה האחרון של סימילשוק,Semeliškes , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 346;

סתם, Stam, אריה.
נולד בתרס"ח, 1908. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצז;

רוטנברג יצחק - רוטשילד, אברהם

רוט-רוק
רוטנברג, יצחק מנחם מנדל הלוי, בן אלתר מאיר, "הצדיק מוולברום".
היה אדמו"ר בבנדין, Będżin. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 233-232;

רוטנברג, מאיר, בן אלתר.
לפני מלחמת העולם השניה כיהן כרב בקלושין, Kaluszyn, שבאזור ורשה. בימי מלחמת העולם השניה חזר לבנדין, Będżin, ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;

רוטנברג, מאיר, בן יצחק מנחם מנדל (ע"ע).
בתרצ"ט,1939, התמנה לאדמו"ר. נספה באושוויץ.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטנברג, מרדכי, בן נפתלי.
נולד בקרקוב בתרל"ב,1872. למד בווישניצה,Wiśnic Nowy, שבגליציה המערבית, ואחר כך בישיבות אחדות בהונגריה. במקביל סיים את לימודי הגימנסיה אצל מורה פרטי. בתרנ"ה,1895, נבחר כרבה של אושוויינצ'ים, ובתרס"ד,1904, כרבה של ודוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית. הסגנון המודרני שלו לא היה מקובל על בני הקהילה, והם העדיפו במקומו את הרב אשר אנשל זלטנרייך (ע"ע). בתרע"ב,1912, התקבל לרבה של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לפרנקפורט ע"מ, אך סירב להתמנות כדיין בקהילה הכללית. אחרי המלחמה גר זמן מה בהולנד, ואחר כך עבר לבלגיה. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה להימלט מבלגיה. בחורף תש"ג,1943, נלקח למחנה הריכוז מיכלין,Maline Mechleen, וגורש לפולין. אחרי מאמצים רבים הוחזר לאנטוורפן, והועבר למחנה ויטל שבצרפת, כאזרח חוץ. שם לימד תורה, ובשאלות הלכה החמיר עם עצמו והקל לאחרים. המחתרת הצרפתית רצתה להבריח אותו לשווייץ, אך הוא סרב, כי חשש לגורלם של הנשארים. אחרי פסח תש"ד,1944, גורש למחנה דראנסי, ומשם לאושוויץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 828-822; ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 40-35, 143; אלה אזכרה, ב, עמ 95-87; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים-אושוויץ), עמ 239-237; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 125; יידיש און חסידיש, עמ 230;

רוטנברג, מרדכי קלונימוס, בן יעקב יצחק אלחנן.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א עמ 279;

רוטנברג, משה.
היה דיין באוליקה, Olika, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה – ספר יזכור, עמ 199; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29;

רוטנברג, משה אליעזר.
מתרפ"ז,1927, כיהן כרב ברובנה,Rovno, שבווהלין. עזר הרבה לפליטים שעברו דרך העיר בימי מלחמת העולם הראשונה. היה פעיל, עם עוד רבנים, במאמצים שעשה ה"חפץ חיים" באזורים שצורפו לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה להרבות את הישיבות באזור הזה ולחזק אותן. בקיץ תרפ"ה,1925, השתתף באסיפת רבנים שהתקיימה ברובנה שנועדה לטפל בעניין הזה. נספה עם בני קהילתו בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194; יהדזות ליטא, רובנה, ספר זכרון, עמ 424-426, 428;

רוטנברג, משה יחזקאל. בן אלתר מבנדין, Będżin.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין ושם כיהן כאדמו"ר. כשעלו הנאצים לשלטון עבר לווינה. משם גורש לריגה ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234-233; החסידות מדור לדור, א, עמ 280;

רוטנברג, משה צבי, בן אברהם פנחס שלום מאפטא, Opatów, שבאזור לובלין.
כיהן כאדמו"ר בויילון,Wieluń, שבאזור ורשה. כשפרצה המלחמה נמלט לאופוצ'נו,Opoczno, שבאזור לודז', ומשם גורש למחנה השמדה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטפלד, Rotfeld,י.י.
היה רבה האחרון של פודמביצה, Poddębice, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לתחום הגנרל גוברנמנט. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 184, 185;

רוטפלד, יצחק שלמה.
היה אדמו"ר בקויל, Koło,Koil, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטפלד, משה אליקים בריעה, בן ירחמיאל.
נולד בתרל"ז,1877. היה אדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. אלה שנמשכו אליו היו בעיקר מן השכבות העממיות. נספה בראדום בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטשילד, Rotschild, אברהם משה.
היה רבה של ביז'ון, Bieżuń, שבאזור ורשה. נספה בשואה
מקורות: ספר הזכרון לקדושי ביעז'ון, עמ 4 ברשימת הנספים, 47, 51;