צוקרמן ,יצחק - צייטלין, הלל

zu

צוקרמן, Zukerman,יצחק זאב.
למד בישיבת וולוז'ין. כשמלאו לו עשרים ואחת התמנה כראש הישיבה בקרמנצ'וג ,Kremanchug, שבאוקראינה, וכעבור זמן קצר בנובו אוקראינקה,Novoukrainka, שעל יד קירובוגראד, Kirovohrad. בגלל הדיכוי של המשטר הקומוניסטי עבר בתרפ"ב,1922, לפולין, והתמנה לרבה של בריינסק,Brańsk Brainsk, שבווהלין. החסידים בעיר התנגדו לו, ורצו למנות את הרב אברהם יעקב סקערעביץ (ע"ע), אך הם נאלצו לוותר. בעת המשבר הכלכלי שעבר על יהודי פולין בשנות השלושים של המאה העשרים פנה הרב צוקרמן אל ארגונים יהודיים שונים בעולם וביקש מהם עזרה. אחד מיהודי העיר שהיגר לארצות הברית הקים בבריינסק, בשיתוף עם הג'וינט, קופת גמ"ח, וביקש שבראש הוועד שינהל אותה יעמוד הרב צוקרמן. נספה בטרבלינקה בנובמבר 1942.
מקורות: נר לבריינסק, עמ 26-27; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 190;


צוקרמן, קלונימוס קלמן, בן ברוך בנדיט.
נולד בתרל"ו,1876. בתרס"א,1901, התקבל כרב ביבלונוב, Jabłonów, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. שם כיהן בבית הדין של הרב מאיר מאירזון, ועשה הרבה למען הפליטים היהודים שבאו לשם. אחרי המלחמה שב לעירו. הרב מאיר שפירא הציע לו להיות רב בישיבת חכמי לובלין, אך הוא דחה את ההצעה, וגם הצעות לכהן בקהילות יותר גדולות. בתמוז תש"ב,1942, שולח לבלז'ץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר,ד, עמ 392-391; אלה אזכרה, ז, עמ 236- 234; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 279;

צוקרמן.
הרב מסמורגון, Smorgon, שבליטא. נספה בגטו קובנה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 40;

צוקרמן.
סלובודקה. נספה בשואה.
מקורות: ליטע I, עמ 1717; כאן מובא גם תצלום שלו, כשהוא מגולח, בבית מלאכה לנעלי עץ בווילנה;

צוקרקורן, Zukerkorn,יהושע מרדכי.
נולד בתרנ"ה,1895. בצד החינוך התורני רכש גם השכלה כללית, וידע כמה לשונות. בין הרבנים שעל ידיהם הוסמך היה גם הרב שלמה דוד כהנא מוורשה (שבתחילת מלחמת העולם השניה עלה ארצה וגר בעיר העתיקה בירושלים). הרב צוקרקורן הצטרף בנעוריו לתנועה הציונית, ובימי מלחמת העולם הראשונה הקים בעירו פלונסק, Płońsk, שעל יד ורשה, את הסניף של המזרחי. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים חתם על "קול קורא" של רבני פולין להצטרפות למזרחי. היה ציר בוועידות ובכינוסים של המזרחי בפולין, ופירסם מאמרים בכתב העת של התנועה. כיהן כרב בכמה ערים בפולין, ומתרצ"ג,1933, עד מלחמת העולם השניה היה רבה של ליפנה. כשפרצה המלחמה נלקח לעבודות כפייה. אחר כך התגלגל לגטו ורשה. שם שהה כשנתיים, וכנראה נספה בטרבלינקה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ' 12-11; ספר הציונות הדתית, ב, עמ' 501; ספר ליפנו, סקמפה, לוביטש, קיקול והסביבה עמ' 231 ; אברהם דגני, הרב יהושע מרדכי צוקרקורן, רב ואב"ד בקהילות בילסק ע"י פלוצק, גלובנה וליפנה. ספר פלונסק והסביבה, עמ' 244-246

ציגלמן, Ziegelman‏, אהרן לייב. ורשה.
היה מחשובי חסידי ברסלב בפולין, ומתלמידיו של מנהיגם ר' יצחק ברייטר (ע"ע). הדפיס את ספריו והפיץ אותם. נספה בשואה.
מקורות: פייקארז', חסידות פולין, עמ' 341; יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

ציון, Zion, רוברט.
נולד בתרס"ו,1906, בקניגסברג, Königsberg, Kaliningrad, שבפרוסיה המזרחית. למד בסמינר למדעי היהדות בברלין, ושימש כרב ומורה אקדמי ליהדות בברלין. בדצמבר 1942 גורש למזרח, ושם נספה.
מקורות: לוונטאל, עמ 194;

ציוני, Zioni,אברהם זליג, בן דוד צבי.
נולד בתרמ"ב,1882, ברוסיה. למד אצל אביו וסבו, שהיו רבנים ברז'יצה, Rezekne, שבלטביה, ובישיבות סלובודקה ומיר. כיהן כרב בהורודוק, Gródek, שבאזור ביאליסטוק. מנעוריו היה ציוני, וכשנוסדה תנועת המזרחי הצטרף אליה. השתתף בוועידות שלה בפולין, וביקר מטעמה בארצות הברית. נספה בעירו בתש"ב,1942.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 16-15; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 232;

ציוני, בן-ציון, בן יצחק.
נולד בלטביה בתרמ"ה,1885. למד אצל אביו ואחר כך בישיבת סלובודקה. בנעוריו התקרב לתנועת המזרחי, ועם גיסו, הרב בן-ציון דון יחיא (ע"ע), ביקר בערים ועיירות רבות כדי להסביר את הרעיונות של הציונות הדתית. בתרע"ו,1916, התקבל לרב בקאזאן, Kazan, שעל הוולגה, שם התרכזו פליטי מלחמה יהודים רבים מן האזור הבלטי. הקומוניסטים נישלו אותו מן הזכות לעבודה, החרימו את הדירה שבה גר, ואף אסרו להשכיר לו דירה אחרת. שנים אחדות היה שוער לילה וגר באחד מן המסדרונות בבניין שעליו שמר. בתמוז תש"ד, 1944, מצאו אותו שם, גווע מרעב.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 17;

ציטרין. Zitrin .
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בפובורסק, Povorsk, Powórsk, שבווהלין. נראה שנרצח עם בני קהילתו בגטו של מלניצה, Melnica, באותו האזור, באלול תש"ב,1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ציטרינבוים,Zitrinboim, Zitrinbaum,יעקב יצחק.
היה רבה האחרון של וויסלוביצה, Wosławice, שבאזור לובלין. בסתיו 1942 גורש לוולודאבה,Włodawa, שבאותו האזור, ומשם לסוביבור.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 157, 158;

צייטלין,Zeitlin, הלל.
נולד בתרל"א, 1871, בקארמה, Karma, Korma , שברוסיה הלבנה. בא ממשפחה חב"דית, ורכש ידיעות מקיפות בתחומי יהדות שונים. עסק במדעי הטבע ובביקורת המקרא, ומתוך כך בא לספקנות דתית ושלילת האמונה היהודית. התעמק בניטשה ובשפינוזה, וכתב ספר על ניטשה.
הפוגרומים שהיו ברוסיה בשנים 1903, 1905 זיעזעו אותו, ומאז ועד סוף ימיו היו לו חרדות קשות לגבי גורל העם היהודי. אז חזר בתשובה, וכתב מאמרים חדורי להט דתי. בעניין הציונות וראשית הגאולה התקרב לתפיסותיו של הרב קוק. בתרס"ו,1906, עבר לוורשה, ושם כתב הרבה בעיתונים היינט ומָאמענט. נמשך לחסידות, ובמיוחד לברסלב וחב"ד. ביתו שם, עם שני בניו אלחנן ואהרן, היה מקום מפגש לאנשי רוח יהודים מכל הזרמים. בערוב ימיו, ומתוך תחושה שהשואה מתקרבת, קרא בלהט לרב, בעל פה ובכתב, לתשובה ולתפילה.
נכלא בגטו ורשה, וגם שם המשיך ליצור. כתביו כונסו ב "שריפטן", תר"ע, 1910. כתבים נבחרים, א-ב תרע"א-תרע"ב, 1911-1910. בפרדס החסידות והקבלה, תש"ך 1960. על גבול שני העולמות, תשכ"ה, 1965. נספה בטרבלינקה, תש"ב, 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ורשה, עמ' 52, 53, 91, 92, 109; האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ח, עמ' 638-639;