‏הצגת רשומות עם תוויות פריס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פריס. הצג את כל הרשומות

הרבסט, פנחס - השל, אברהם

he
הרבסט, Herbst פנחס.
היה רבה האחרון של העיירה סוסנוביצה, Sosnowica, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 338;

הרכבי,Harkavi שלמה.
נולד בתר"ן,1890. למד בישיבות ראדין, מיר, וקלם, Kelm, Kelmė. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלטו תלמידי ישיבת מיר מן החזית, ובאו לפולאטבה, Poltava, שבאוקראינה. אחרי שפרצה המהפכה הקומוניסטית הם הצליחו לחזור לפולין, והרב הרכבי נעשה המנהל הרוחני של ישיבת "שער התורה" בגרודנה, בתשרי ת"ש,1939, עבר עם רוב תלמידיו לווילנה. שם נספה כשכבשו הגרמנים את האזור.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 204-200;

הרמלין Hermelin,,לוי יצחק.
נולד בתרנ"ה,1895. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה כרבה של אולסק, Olesko, שבגליציה המזרחית. מתר"ץ,1930, בערך היה רבה של פודקמיין, Podkamień. היה מקורב לציונים, ונבחר להיות רבה של העיר על אף התנגדותם של חסידי בעלז במקום. נספה כנראה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 699; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 415;

הרנזון, ,Hernzon ,Hernson חיים שמעון, בן הרב שלום דב.
נולד בפולין בתרכ"ו,1886. זמן מה עסק במסחר. בתרס"ו, 1906, נתמנה לרבה של קלצק, Kleck, שבווהלין, ושם כיהן כרב 35 שנים. בגלל עלילת ריגול שטפלו הפולנים על יהודי העיר הוא ישב זמן מה במאסר. בתרע"ח,1918, צרפו אותו השלטונות הגרמניים לבית משפט השלום, עם נציגי הדתות האחרות. נפטר בכ"א בכסלו תש"א, בימי השלטון הסובייטי, ובהלווייתו השתתפו גם נציגי השלטונות.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
הרץ,Hertz‏, יוסף.
נולד בתרנ"ג, 1893 בפולין. למד בישיבות והוסמך לרבנות. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בפריס, ומראשית שנות השלושים של המאה העשרים היה הרב של בית הכנסת של היהודים יוצאי פולין ברחוב רוזייה, Rosiers‏. באוגוסט 1942 נעצר וגורש לאושוויץ. שם נספה.
מקורות: Paul Levi, p.382

הרץ, ,Herz קלמן, בן שרגא פייבל, ואחיו של שלמה דוד (ע"ע).
נולד בתרמ"ט,1899. למד בעצמו תנ"ך, והתעניין בבלשנות. בימי מלחמת העולם הראשונה ברח לצ'כיה ולבודפשט. אחר כך גר בריישא, Rzeszów , שבגליציה המערבית, והיה חבר נשיאות הקהילה וראש תנועת המזרחי שם. עסק במסחר, ואחרי שירד מנכסיו התקבל כדיין ומו"ץ בשכר. בזמן הכיבוש הגרמני התגלגל במחנות עבודה שונים. נספה בערך בתש"ב. אביהם שהיה חובב ציון עלה ארצה בתרפ"ט,1929, וגר בעיר העתיקה, שם מינה אותו הרב קוק כדיין ומו"ץ.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 140;

הרץ, שלום, בן שמעון.
נולד בתר"מ,1880. היה דיין ומו"ץ בסנדזישוב ,Sędziszow, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ב, עמ 705;

הרץ, שלמה דוד, בן שרגא פייבל, ואחיו של קלמן הרץ (ע"ע).
שלמה דוד נולד בערך בתר"ן,1890. מצעירותו נודע כעילוי. לימד יהדות לסטודנטים יהודים ולמד מהם לימודים כלליים. בתרצ"ג, 1933, נתמנה כרבה של בורשצ'וב ,Borzechów,שבגליציה המזרחית, והיה רבה האחרון של העיר. היה נשיא התלמוד תורה שם. בימי מלחמת העולם השניה היה חבר ביודנראט, עם בנו מאיר. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: ספר סטרי, עמ 116; ספר בארששטשיוו, עמ 65, 163; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 104, 105;

הרציג,Herzig,דוד, בן יעקב שלום.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כאב"ד בניאז'קוביצה, Niażankowice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 336;

הרציג, נפתלי צבי, בן משה.
נולד בתר"ן,1890. בתרצ"א,1931, נתקבל כרבה של טשיטש Chitch, Czudec, שבגליציה המערבית. נספה בתמוז תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 717-16;

הרציג, שבתאי יצחק, בן נפתלי צבי.
נולד בתרס"ט,1909. בסוף תרצ"ו,1936, התמנה לרב בגודוב, Godowa, שבגליציה. נספה בקיץ תש"ב,1942, במחנה עבודה ליד יאסלו, Jasło, שבאותו האזור.
מקורות: וונדר, ב, עמ 719-718;

השל, ,Heschelאברהם יהושע, בן ישראל שלום יוסף.
נולד בתרנ"ב,1892. בתרע"ב, 1912, נעשה אדמו"ר במז'יבוז', Międzybórz, שבאוקראינה. הוא המשיך לכהן בתפקידו זה גם בימי השלטון הקומוניסטי. בתרפ"ב,1922, עלה בידו להימלט עם כל בני משפחתו מברית המועצות, והשתקע בטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. כשאסרו אותו הנאצים סרב להשתחרר, כי חשש שבמקומו הם יתפסו יהודים אחרים. נספה על יד טרנופול.
מקורות: אדמו"רים, עמ 13-12; החסידות מדור לדור, א, עמ 219; וונדר, ב, עמ 722-723; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ צב;

השל, אברהם יהושע, בן פנחס
מזינקוב
Zinkow,, שבאוקראינה.
[1]
התפרנס ממסחר ונענה לבקשות של חסידיו להנהיג עדה. בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו קרקוב ושם נפטר.
מקורות: וונדר, ב, עמ 741;

[1] זינקוב שבאוקראינה. סביר להניח שסיפורו של אברהם יהושע השל בן פנחס זהה לזה של אברהם יהושע השל,בן ישראל שלום יוסף, וגם הם עברו מאוקראינה לגליציה, כשהאזור הזה סופח לברית המועצות.

זמבה ,מנחם - זריניק , פלטיאל

ze

זמבה פראגר, Zemba Prager ,מנחם.
נולד בוורשה בתרמ"ד,1884, ושם קיבל את חינוכו התורני. היה מעורה בכל התחומים של חיי הקהילה היהודית בוורשה, ובתרצ"ה, 1935, נבחר לוועד הרבנים של העיר. היה בגטו ורשה, וגם שם היה חבר בוועד הרבנים, ואף המשיך לכתוב חידושי תורה. הוא היה מן הרבנים האחרונים ששרדו בגטו. הוא עודד את ההתמרדות בנשק, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. השתתף בעריכת ליל הסדר שהתקיים ביום הראשון של המרד ערב פסח תש"ג, עם הרבנים יהושע השל גולדשלג (ע"ע),משה בֶּר מזדונסקה-וולה, Zduńska Wola (ע"ע), ואחרים, בבונקר ברחוב קופייצקיה 7. הבניין הפגז, ופתח הבונקר הוצת. בין הנספים היה גם הרב זמבה, שנקבר בחצר של הבית. בהשתדלות אגודת ישראל העולמית הועלו עצמותיו ארצה, ובראש חודש תמוז תשי"ח, 1958, הובאו לקבורה בירושלים.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ 253; זיידמן, יומן, עמ 92, 101-100, 104, 105, 105, 154, 219, 220, 221, 241, 248, 279, 285-281, 341; אלה אזכרה, ב, עמ 51-38; אנציקלופדיה של גלויות, ורשה א, עמ 304-305; עקיבא צימרמן, ביסוס הלכתי למרד גטו ורשה, הצופה, י"ד בניסן תשס"ג, 16.4.2003; פלינקר, וארשה, עמ 160; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קמט;

זמודזאק, Zmodzak, ברוך יעקב.
דבורץ
Dvorets, ,Dvoretz ווהלין. הוסמך לרבנות בידי ה"חפץ חיים". נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

זמלמן, Zemelman,יוסף אלכסנדר.
הרב של פשדץ (פשיטש), Przedecz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל. כששרפו הגרמנים את בית הכנסת בעירו הם כפו על היהודים, ובהם גם הרב זמלמן, לחתום על כך שהם עצמם שרפו אותו. אחר כך הגיע לגטו ורשה, שם לחם, וניסה להשפיע על הרבנים ועל האדמו"רים שגם הם יקראו למרד. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 153, 172, 186, 241, 256, 257; ספר זכרון לקדושי העיר פשייטש קרבנות השואה, עמ 184-177, 194-191 (ציטוט מתוך יומן גטו ורשה, מאת הלל זיידמן);

זמסקי, Zamski, Zemski,אברהם יהושע השל.
נולד בתרל"ו,1876, באזור מוגילב Mohilev, Mogilev, שברוסיה הלבנה. למד בישיבות בליטא, בתרנ"ט,1899, כיהן כרב בהורודץHorodec, Merkulovichi, שבאותו האזור. בתרס"ח,1908, עבר לכהן כרב בסלאווין,Slavin,Slavnia, שבאותו האזור. בתר"ע,1910, עבר לכהן כרב בפרילוקי, Pryluki, שבאוקראינה. אחרי המהפכה רוסית היה איש קשר חשוב בין הרבי מליובאוויטש ופעילי חב"ד ברוסיה. בתרפ"ו,1926, השתתף בוועידת הרבנים שהתקיימה בקורוסטן,Korosteń, Iskorost,שבאוקראינה. מתרפ"ז,1927,כיהן כרב ברוסטוב,Rostov, שעל הדון. בתרצ"ד,1934, נסגר שם "בית הכנסת של החיילים". בתקופה הזאת הוא נעצר ונחקר כמה פעמים. בתרצ"ז,1937, שוב נעצר, ובתרצ"ח,1938, נדון לעשר שנות מאסר, בעוון פעילות דתית אסורה, טרוצקיזם ועוד. ערעורו התקבל, והוא שוחרר. נפטר בסמרקאנד ב- 1940.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זנמירובסקי,Znemirowski,מרדכי-מוטל.
"העילוי הוולשצ'ובי". פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski. אזור לודז'. נולד בתר"ן,1890. למד אצל ר' אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר". בנו פנחס היה אחד מעשרת התלמידים הראשונים בישיבת חכמי לובלין. לימד תורה במחנה בוגאי, Bugaj. נפטר בבוכנוואלד באדר תש"ה,1945.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 277-276, 803;

ז"ק, Zak,Zhak,אברהם אבא, בן אריה הכהן.
נולד בתרל"ח,1878. כך לפי פנקס הקהילות, לפי "יהדות ליטא תמונות וציונים" בתרכ"ב,1862. בתר"ן,1890, נתמנה לרבה של אולשאד-אלסיאד, Olsiadi, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 145; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 49, 210;



זקס (זאקס), Zaks,Saks, אריה לייב.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנ;


זקס, יוסף.
נולד בליטא בתרמ"ד, 1884. בנעוריו היגר לצרפת, קיבל את האזרחות הצרפתית ושירת בצבא הצרפתי. בתרס"ט, 1909, הוסמך לרבנות, ונתמנה לרב ב- Chalons-sur-Marne‏. אחרי מלחמת העולם הראשונה זכה בצלב המלחמה ובאות לגיון הכבוד. בתר"פ, 1920, התמנה לרב הראשי של מרסייל והאזור. בתרפ"ט, 1929, עבר לפאריס, ונתמנה לרב בבית הכנסת ברחוב נוטר דאם. כשכבשו הגרמנים את צרפת בימי מלחמת העולם השניה נמלט למרסייל. ב-1940 קרא לו הרב ישעיה שוורץ, שהיה הרב הראשי של צרפת (שרד מן השואה), לחזור לפריס, ושם המשיך בפעילותו הדתית בין היהודים. המשטרה הגרמנית עצרה אותו פעמים רבות, כי רצתה לסחוט ממנו מידע על יהודים שונים. בפברואר 1944 הובא למחנה המעצר בדראנסי, גורש לאושוויץ, ושם נספה.
בצילום: לוח הזיכרון לנספים שנמצא בבית הכנסת באביניון שבפרובאנס, בראש הרשימה נמצא שמו של הרב זקס.
צילמה: פנינה מייזליש.
מקורות: Paul Levi, p.p. 397-398 ‏;


זקס, שלום.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רע;

זקס, שלמה אבא.
נולד בתרע"ז,1917. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

זר, Zar,Sar, אפרים, בן אליהו.
נולד בתרע"ד,1914. כיהן כרב בלינגמאן,Lingman , שבליטא. למד בישיבת פוניבז' ואחר כך אצל ה"חפץ חיים" בראדין,Radun, Radin. בתרצ"ו,1936, התמנה כראש ישיבה בנובהרדוק, Novaredok. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם תלמידיו לווילנה, שסופחה לליטא העצמאית, ומשם קיווה להמשיך הלאה. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביולי 1941, הועבר עם מאות רבנים ותלמידי ישיבות לפונארPonary, Paneriai, שעל יד וילנה, ושם הם נרצחו.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1271-1273;

זריניק (זאריניק), Zarinik, פלטיאל.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצב;

מורדקוסקי, נח - מיאדניק, גרשון

mo
מורדקוסקי, Mordkuski, נח יצחק.
היה ר"מ בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498;
מורנו, Mareino‏, יצחק אייזיק.
נולד בתרל"ג, 1873, במולצ'אד- מייטשטש,Molchadz - May Tchet ‏ , שבווהלין. אחרי מלחמת העולם הראשונה היגר לצרפת, גר בפריס, וכעשרים שנה שימש כרב באחד מבתי הכנסת של היהודים החרדים שהיו ברחוב רוזייה, Rosiers‏ . בפברואר 1944 נעצר, נכלא בדראנסי, גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: Paul Levi, p.393‏;

מושיץ (משיץ) Mashitz,Moshitz,אלחנן.
בתרפ"ה,1925, התקבל כרבה של היידוצישוק Heidotzishok,, שבליטא. בדרשות שאמר בשבתות היה משלב את ענייני העולם הזה ואת בעיות השעה. בתש"א, 1941, נסע אל חותנו בוויליקה, Vileika, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 549; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 279;

מושיץ, יהודה, בן אהרן חיים.
נולד בתרל"ז,1877. היה חתנו של הרב יצחק פרלוב. למד בישיבות "כנסת בית יצחק" וסלובודקה. בתרס"ג,1903, התחיל לכהן כרב בווילייקה,Wilijka , שבאותו האזור. היה "מתנגד", והתפלל בנוסח אשכנז. אהד את ארץ ישראל. טיפח את התלמוד תורה בעיר, ודאג להעלות בו את רמת הלימודים. נפטר באדר ת"ש,1940.
מקורות: קהילת וילקיה המחוזית פלך וילנה, עמ 56-58; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 315;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;


מושקוביץ, Moshkowitz,Moskowitz,אברהם חיים, בן משה אריה לייב.
היה אב"ד בהרץ, ,Harc שבהונגריה
[1] נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 775;

מושקוביץ, אפרים, בן יוסף.
נולד בתרס"ט,1909. הוסמך לרבנות בידי ר' מאיר שפירא, שכיוון אותו לעבודה ציבורית. היה פעיל ב"צעירי אגודת ישראל", והנהיג לימוד פרקי תנ"ך לצעירים. בתרצ"ב,1932, היה בסוקוליקי, Sokoliki Górskie. בתרצ"ח,1938, עבר ליבוז'נה,Jaworzno, שבגליציה המערבית, ושם הקים ישיבה. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לגליציה המזרחית, שהיתה בידי הרוסים. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביוני 1941, הסתתר ביערות. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 774-775; אלה אזכרה, ב, עמ 118-122;

מושקוביץ, חיים יואל, בן מרדכי יוסף משה.
נולד בתרמ"ח,1888. מתרע"ט,1919, היה אדמו"ר בסמבור, Sambor , שבגליציה המזרחית. נספה בטרבלינקה באב תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 760;

מושקוביץ, יחיאל מיכל, בן מרדכי יוסף משה.
נולד בתר"ן,1890. מתרפ"ז,1927, היה אדמו"ר בהורודנקה, Horodenka, שבגליציה המזרחית. נפטר באלול תש"ג,1943, כשהסתתר במחבוא.
מקורות: וונדר, ג, עמ 764; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רכא;

מושקוביץ, משה אפרים.
נולד בתרס"ט,1909. כיהן כרבה של סוקוליקי ,Sokoliki Górskie, שבגליציה המזרחית. זמן קצר לפני שפרצה מלחמת העולם השניה עבר לכהן כרבה של יאבוז'נה, Jaworzno, שבגליציה המערבית. היה פעיל באגודת ישראל. נספה בשואה.
מקורות: פייקאז', חסידות פולין, עמ 326-328;

מזיגאל (מעזיגאל), Mezigal, Mezigol,אברהם.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמ"ו;

מזיגאל, משה.
היה רבה האחרון של קלווריה, Kalvarija, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 592, 594;

מיאדלער (מיאדלר), Miadler,יעקב.
נולד בתרס"ד,1904. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ"ח;

מיאדניק, Miadnik,גרשון.
היה מראשי ישיבת קלם,Kelm, Kelmė, שבליטא, והמנהל של התלמוד תורה "אור תורה" שם. נספה ביולי 1941 בסביבות קלם.
מקורות: רבני ליטא, עמ 7; אשרי, ממעמקים, א, עמ רצ"ו; אשרי, חורבן ליטע, עמ 314;

[1] נראה שהוא בא לשם מגליציה, ולכן כלל אותו וונדר בספרו מאורי גליציה.

פרנק, משה - פרסקי ,חיים

fr
פרנק,Frank,משה.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 50;

פרנקל (פרנקיל), Frenkel,Frenkil,אברהם.
עד תרצ"ו,1936, היה רב בידלובה, Jadłowa, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 223;

פרנקל, דוד, בן יהושע.
נולד בתרכ"ב,1862, בזבלוטוב, Zabłotów, שבגליציה המזרחית. אחרי נישואיו עבר לאיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין, ובאותם הימים היתה בתחומי פולין הרוסית. מכיוון שהיה נתין זר גרשו אותו הרוסים, כמו את כל האזרחים הזרים, והוא עבר לנפולוקאוץ,Nepolcauti , שבבוקובינה, ובה כיהן כרב יותר מחמישים שנה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בין ראשוני החותמים להיתר קטניות בפסח. אחרי המלחמה שב לזבלוטוב, ושם נספה בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ד, עמ 279-278;

פרנקל, יוסף חיים, בן אברהם.
היה אדמו"ר בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 405;

פרנקל, מאיר, בן שלמה זלמן.
האדמו"ר מויֶליפולה, Wielopole Skrzińskie, שבגליציה המערבית. נספה בבוכניה, Bochnia, שבאותו האזור בקיץ תש"ג,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 163; החסידות מדור לדור, ב, עמ 405;

פרנקל, מאיר.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של וישגרודק, Wiżgrodek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 81;

פרנקל, מנחם נפתלי. בן שמחה נתן.
נולד בתרנ"ג 1893, או בתרנ"ד,1894. הוסמך לרבנות בידי האב"ד של בוצ'אץ'. תמך בייסוד העיתון "בת קול", והשתתף בו. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לפראג, ושם התקרב לתנועה הציונית. אחרי המלחמה חזר לעירו דינוב, Dynów, שבגליציה. שם היה חבר ועד הקהילה ומועצת העירייה, יסד את הבנק היהודי וארגן את הסניף של המזרחי. ארבעה מששת ילדיו עלו לארץ. בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית, ובתמוז תש"ג,1943, גורש לבלז'ץ.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ד, עמ 443-442; ספר זכרון לקדושי קהילת דינוב, עמ 183-181, 200;

פרנקל, מנשה.
היה תלמיד חכם ופוסק, בגליציה המערבית. גורש לסיביר. הוא שרד את החורף הקשה, אך כשהגיע חג הפסח לא רצה לאכול חמץ, וניסה לקיים את עצמו מסלק סוכר. קרוב לוודאי שבשל כך הוא נפטר מרעב. אשתו לאה, בת הרב נפתלי אונגר מסטריז'וב, Stryszów(ע"ע), נרצחה עם ילדיה בידי הגרמנים.
מקורות: The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 109 ;


פרנקפורטר, ישראל, בן דויד לבין ׁ(Labin‏).
נולד בתרל"ד, 1874 (לפי פאול לוי בתרכ"ט, 1869), בקומרנא (Komarno‏ (‏שבגליציה, לשושלת של רבנים, שהיתה מקורבת לאדמו"רים ממשפחת ספרין (ע"ע).אמו היתה ממשפחת פרנקפורטר, ובמשך הזמן נקראה המשפחה בשם הזה. היה בן דודו של השופט פליקס פרנקפורטר מארצות הברית. כשהיה בן שש עשרה התחיל לכתוב בעיתונים היהודיים בגליציה מאמרים שבהם קרא לנוער שנוסף ללימודי הקודש ילמדו גם מקצוע. היה ממייסדי המזרחי בלבוב, עם הרב ראובן מרגליות (שעלה ארצה והקים בתל אביב את ספריית הרמב"ם) ואחרים. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה המנהל של ישיבת "אורח חיים" בוורשה. אז כתב מעין לכסיקון של ראשוני החסידות. בתרפ"ז,1927 (לפי פאול לוי בתרפ"ג, 1923), עבר לפריס, ושם כיהן בבית הכנסת "תפילת ישראל" (פליישמן). עסק הרבה בחינוך ובצדקה, והחליף שו"תים עם רבני לבוב. כתב כמה ספרים, שהידוע בהם הוא "דעת ישראל" על הלכות דעות של הרמב"ם. בתרצ"ו, 1936, ביקר בארצות הברית. אחרי שהנאצים כבשו את פאריס הוא היה הרב היחיד בעיר שלא היה יליד צרפת, וסרב לנטוש את הקהילה שלו. מסר את נפשו על שהתפילות והשיעורים לא יתבטלו שם, ובית הכנסת שלו היה למרכז של אספקת מזון ואמצעי מחיה אחרים לנזקקים. בדרשותיו הדגיש את הערך של העמידה הרוחנית, ושמירת השבת והכשרות. בפברואר 1943 גורש למחנה דראנסי, ולא הסכים לאלה שרצו להיאסר במקומו. בפורים תש"ג, 1943, התפלל שם במניין וקרא במגילה. כעבור ארבעה ימים גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ' 343-341; Paul Levi, p.p 377-379‏;

פרסקי, Perski,חיים בנימין.
נולד בתרמ"ב,1882. היה רבה של קרטינגה, Kretinga, שבליטא. נספה באב תש"א,1941, עם כניסת הגרמנים לעיר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 294-295; פנקס הקהילות, ליטא, עמ' 619; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 234; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרב ראובן מרגליות עלה ארצה בתרצ"ה, 1935, והקים בתל-אביב את ספריית הרמב"ם. בתשי"ז, 1957, קיבל את פרס ישראל.
פרנקל-תאומים, Fernkel-Teomim ,ר' תאומים-פרנקל, Teomim-Frenkel.

שאמעס, אהרן יוסף - שוורץ, יששכר

שאמעס, Shames,אהרן יוסף.
נולד בתרל"ג,1873. מתרס"ח,1908, היה רבה של רוקיטנה, Rokitno, שבווהלין. היה תלמידו של ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. נהג לחתום את שמו בראשי תיבות אי"ש. בשמיני עצרת תש"א, 1941, ביקש מן היהודים שייענו לתביעות של הגרמנים לספק להם זהב, ועל הסרבנים הטיל חרם דתי. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב, 1941.
מקורות: רוקיטנה (ווהלין) והסביבה,ספר עדות וזכרון, עמ 199-200, 265, 267; אדמו"רים, עמ 230; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 202;

שאפאטקין ,Shafatkin, Shofotkin,פייבל פנחס.
נולד בתר"ע,1910. היה מראשי ישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצג;

שוַבּ, Shwab, Schwab ,יוסף.
נולד בתרמ"ג,1883. היה ר"מ בישיבת "אור תורה" בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 38;

שוּב,Shub , Schub ,יוסף.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבת סלובודקה. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בווילנה, ושם היה עוזרו של ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע). בתרפ"ח-תרפ"ט,1928-1929, ביקר באמריקה ובארצות מערב אירופה כשליח "ועד הישיבות". היה בין הרבנים שלחמו למען זכויותיהם הדתיות של היהודים בפולין, ובין היתר לחם בגזירות לביטול השחיטה הכשרה. היה פעיל באגודת ישראל. בתרפ"ו,1926, היה בין אלה שיזמו את הקמתו של "ועד הישיבות" בליטא, אך בתרצ"ג,1933, פרש ממנו בשל חילוקי דעות מפלגתיים. היה העורך של העיתון היידי "ווָארט". כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר לפליטים מפולין שהגיעו לווילנה. כשכבשו הגרמנים את העיר נתמנה להיות חבר ביודנראט. בתחילת ספטמבר 1941 אסרו אותו הגרמנים עם 16 מחברי היודנראט, ורצחו אותם.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 257-249; זיידמן, יומן, עמ 196; אלה אזכרה, א, עמ 254-247;

שוּב, משה.
נולד בתר"ל,1870. היה רב בקרסלבקה, Kraslava, שבלטביה. והיה חבר בתנועת המזרחי. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 416; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוהם,Shoham,Schohm, Schaum,שמואל יוסף.
נולד בתרכ"ז,1867. בתרנ"א,1891, כיהן כרב בדרשונישוק Darshunishok, Darsūniškis , ואחר כך בוילקיה, Vilkia,שבאזור קובנה. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 250; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוור, Shwer, Schwer,י.ל.
היה רבה האחרון של לוטוטוב, Lutotow. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 146;

שווידונס, Chveidonas, משה אברהם.
נולד בתרל"ח, 1879, בטריסקי, Trisky, Tryškiai, Trishing,שבאזור וילנה. למד בישיבת טלז, ובתרנ"ב, 1892, הוסמך לרבנות. אחר כך עבר לניו יורק ושם למד בבית מדרש לרבנים. בתרע"ד, 1914, חזר ליטא. במלחמת העולם הראשונה הגלו אותו הרוסים, עם רבים מיהודי ליטא, לאוקראינה, והוא התיישב במריופול, ז'דאנוב, Zdanow Mariupol,, על שפת הים האזובי. אחרי המלחמה נסע הרבה באירופה. בתרצ"א, 1931, השתקע בפריס, ושימש כרב באחד מבתי הכנסת הקטנים של יוצאי מזרח אירופה. ב-11 בפברואר 1941, כשהיה בן 71, הועבר עם כמה מבני משפחתו למחנה דראנסי, Drancy. משם גורש למזרח, ונספה.
מקורות: Paul Levi, עמ' 375;

שוורץ, Shwarz, Schwarz,חיים שלמה הכהן,
בן יהודה ישעיה. נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות בפולין הקונגרסאית, ואצל ר' אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". שנים אחדות כיהן כרב בדינקייב, Danków, שבאזור ורשה, ואחר כך בבוגוריה,Bogorja , שבאותו האזור. בתרפ"ד,1924, כיהן כרב בוויסליצה, Wiślica, שבאזור קרקוב. היה חבר באגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את העיר הם תפסו אותו עם כמה מנכבדי העיירה כבני ערובה, עינו אותם ושיחררו אותם תמורת כופר רב. נספה עם חיסול הגטו בשמיני עצרת תש"ג,1942.
מקורות: דאס וויסיליצער יזכור בוך, עמ 23, 147-144; אלה אזכרה, ו, עמ 213-211;

שוורץ, יששכר דב הכהן, בן חיים שלמה.
למד אצל הרב הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין, והוסמך על ידיו להוראה. מתרפ"ד,1924, היה רבה של בוגוריה, Bogorja , שבאזור ורשה. לפני מלחמת העולם השניה היה המזכיר של האדמו"ר יחזקאל הלשטוק מאוסטרובצה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 80;

שוורץ, יששכר דב הכהן, בן יהודה ישעיה.
היה רב ואב"ד בלאגייב, Łagów , Logiv, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213;

שיץ, אליעזר זאב - שליטא, שלמה

שיץ, Shitz, Schüts , אליעזר זאב.
נולד בתר"מ,1880. למד בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין. היה רב בפאולסהאפןPaulshafen, Saka, , בהזנפוט,Aizpute,ובריבינשקי,Ribinishok Ribeņai,, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 418; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיקלר, Shikler,שלמה, בן צבי.
נולד בתר"ס,1901. היה מראשוני התלמידים בישיבה שפתח ר' מאיר שפירא (שבתר"ץ,1930, הקים את ישיבת חכמי לובלין) בגלינה, Glinna, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב, ושם עמד בראש "צעירי אגודת ישראל", וכתב בעיתונים של התנועה. בתרפ"ז,1927, התקבל כרב בגוליגור, Gologory, שבגליציה המזרחית. בתרצ"ב,1932, התמנה כרבה של קאלוש, Kałusz, שבאותו האזור. לבקשת הנהגת הקהילה מיתן את פעילותו באגודת ישראל. כשפרצה מלחמת העולם השניה היתה העיר באזור הכיבוש הרוסי, והרב שיקלר השתדל לעזור לבני קהילתו ככל שהתנאים אפשרו זאת. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ה, עמ 266-261; אלה אזכרה, ב, עמ 250-246; זיידמן, אישים, עמ 478-474; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שכטר, Shechter,חיים, בן פנחס.
נולד בתר"ן,1890. לפני תרצ"ג,1933, עבר ליאנוב, Janów, שעל יד טרמבובלה, ,Trembowla שבגליציה המזרחית, ושם היה שו"ב ומו"ץ. מתרצ"ז,1937, היה רבה של העיר. בספריו תקף את הרבנים שחיו בתקופתו, שלפי דבריו קנו רבים מהם את משרותיהם בכסף. בשל כך פרץ סיכסוך בינו לבין הרב אליעזר לייטר (ע"ע). בזמן הכיבוש הנאצי, כשהעיר נעשתה "יודנריין", נמלט ליערות, ושם נספה באחד המצודים, בסוף קיץ תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ה, עמ 270-267; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שכטר, שמעון, בן חיים מרדכי.
כיהן כר"מ בישיבה בסמבור, Sambor, שבגליציה המזרחית. למד בישיבת חכמי לובלין, ובשנים מאוחרות יותר סבב בעיירות בגליציה המזרחית והתרים למען הישיבה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 277-276;

שכנוביץ, Shachnowitz, Shechanowitz ,יוסף.
היה רבה האחרון של סוודושץ' Svedasai,, שבליטא. היה פעיל באגודת ישראל. בימי הכיבוש הנאצי גורש עם רבים מיהודי עירו לרקישוק, Rokiškis. שם הם נרצחו באב או באלול תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 417; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שכנר, Shechner, Shachner מנחם מנדל.
נולד בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ולמד בישיבות בהונגריה. בתרפ"ו, 1926 (כך לפי וונדר. לפי אלפסי בתרפ"ה,1925), חזר לסאנוק. שם ראו אותו רבים כאדמו"ר. אך הוא סרב לקבל "פדיונות" מבלי שיתן בעדם תמורה כלשהי, כגון הדרכה, מתן שיעורים וכד'. כשהגיעו הגרמנים לעירו הוא התיר ליהודים לחלל את השבת בעת הסכנה, ואף לנסוע בשבת כדי להימלט, אך הוא סרב לעזוב את ביתו. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 519; ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 310; וונדר, ה, עמ 278; אלפסי, עמ 223;

שלומוף (שלומוב), Schlomoff, אברהם, בן חיים אלעזר.
נולד בקובנה, בתר"ס,1900. בתרס"ה 1905 היגרה משפחתו לפריס. בתרע"ז, 1917, קיבל מילגה והתקבל לסמינאר לרבנים, שאותו סיים בתרפ"ג, 1923. בתרפ"ב, 1922, קיבל את האזרחות הצרפתית. בשנת לימודיו האחרונה התמנה לממלא מקומו של הרב בקהילת ביון, . Bayonne אחרי שסיים את לימודיו גויס לצבא, והגיע לקצונה. גם אז המשיך להיות בקשר עם קהילת ביון ומילא בה תפקידים שונים. הקהילה חיכתה לשיחרורו כדי למנות אותו לרבה הראשי. באותה העת גם לימד לימודי יהדות בבתי הספר התיכוניים בעירו. בתר"ץ, 1930, החליט לעזוב את הרבנות ולעסוק במסחר, ועבר לפריס. בתרצ"ט, 1939, גויס לצבא, ונשלח לתקופה מסויימת לפס שבמרוקו. אחר כך הוחזר לצרפת להמשך שירותו. באוגוסט 1940 שוחרר מן הצבא והתחיל לעבוד כנהג מונית. ב -1943 איבד לפי חוקי וישי את אזרחותו הצרפתית, ונשלח לעבודת כפייה ביערות, עם עוד יהודים. ב- 24.11.1943 נאסר, והועבר למחנה המעצר בדראנסי,.Drancy כעבור זמן קצר גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: Paul Levi, p.p. 398-401

שלזינגר, Schlesinger,טוביה דב (בער).
נולד בתרמ"ה,1885. כיהן כרב באבל,Abel, Obeliai , ומתרפ"ח, 1928, בדוסיאט, Dusiat, Dusetos, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שליטא,Shlita,אליעזר ליפא (זיידל). בן הרב בן ציון (ע"ע).
נולד בתרנ"ז,1897. היה רבה האחרון של יז'רנה, Jazierna, שבגליציה המזרחית. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם אילצו אותו ויהודים אחרים לעקור את המצבות מבית העלמין היהודי כדי לרצף את הרחובות. קודם שעשה זאת ניגש אל קברו של זקנו שהיה האב"ד בעיר, וביקש מחילה. נספה בתש"א.
מקורות: וונדר, ה, עמ 292-290; זיידמן, אישים, עמ 281;

שליטא, בן ציון, בן יואל.
נולד בתרכ"א,1861. בערך בתר"ן,1890, התקבל כדיין ומו"ץ בזבורוב, Zborów, שבגליציה המזרחית, ואחרי זמן מה אישרה אותו הקהילה כרב של העיר. הוא היה רבם של ה"אשכנזים", הלא חסידים. בין תלמידיו הרבים היו ד"ר שמחה בונים פלדמן, ואחיו הסופר ר' בנימין שעלו ארצה. נספה בתש"א. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בתש"ב.
מקורות: וונדר, ה, עמ 295-294; זיידמן, אישים, עמ 281; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שליטא, יעקב, בן הרב בן ציון (ע"ע).
נולד בתרנ"ו,1896. בתרע"ט,1919, התמנה לרב בטרנופול, Tarnopol , שבגליציה המזרחית, עם הרב דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון",והיה אחד משני הרבנים האחרונים של העיר. היה פעיל בהכנות לוועידה של רבני גליציה שהתכנסה בלבוב בכסלו תרפ"ח,1927. השתתף בוועידה השניה של אגודת ישראל בגליציה המזרחית, שהתקיימה בתרצ"א,1931. כשכבשו הרוסים את האזור בראשית מלחמת העולם השניה עזר לפליטים היהודים שבאו לשם מגליציה המערבית ומפולין הקונגרסאית. נספה בבלז'ץ בפברואר 1943.
מקורות: וונדר,ה, עמ 296-295; אלה אזכרה, ד, עמ 111-108; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; זיידמן, אישים, עמ 283-28;

שליטא, שלמה יעקב, בן הרב יצחק אליהו.
בתרפ"ח,1928, נבחר לשמש כרבה של ולאדימירץ, Włdomierzec, שבווהלין, וכמה ישובים יהודיים שהיו סמוכים לה. היה פעיל באגודת הרבנים בפולין. היה "רב מטעם", ופעל להקמת בית ספר עברי בעיירה. על פי "רבני ברית המועצות, 1939-1991" הוא היה שם "הרב מטעם". עמו שימש שם ברבנות הרב שלמה יעקב קטן (ע"ע). נספה באלול תש"ב, אוגוסט 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 84, 85, 86; רבני ברית המועצות, 1939-1991;