הורוביץ, דוד - הורוביץ, טוביה

ho
הורוביץ, דוד, בן אברהם חיים.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בפשצלב, Przeclaw,שבגליציה, ואחר כך היה אדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב,1942, בסוקולוב, Sokołowa Wola, שעל יד פשמישל,Przemyśl, בגליציה.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; וונדר, ב, עמ 196-195; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תסא;

הורוביץ, דוד, בן אלעזר.
היה אב"ד בגרודז'יסקו, Grodzisko, שבגליציה. נספה באייר תש"ג.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 275; אלפסי, אנציקלפדיה לחסידות א, עמ תמא;

הורוביץ, הלל, בן יצחק.
היה ראש ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בדאנקרה-גלזמנקה,Dankere Gostini, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 382;

הורוביץ, חיים אליעזר, בן מרדכי צבי הירש.
נולד בתרס"ח,1908. בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של בלכטוב, Bełchatów, הסמוכה ללודז'. כשנכנסו הנאצים לעירו עבר ללודז' ולוורשה, והמשיך ללמוד תורה בבונקרים. נספה בטרבלינקה באב תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 200-201;

הורוביץ, חיים צבי הירשל, בן אליהו, האדמו"ר מז'ילין -ריישא.
היה אדמור בריישא, Rzeszów שבגליציה המערבית. אשתו חיה היתה בתו של האדמו"ר ראובן אונגר (ע"ע). כשגזרו הגרמנים על היהודים לגזוז את הזקן והפיאות הוא הסתכן, הסתתר בחדר סמוי והמשיך ללמוד. כך מצאו אותו הגרמנים וירו בו.
מקורות: אדמו"רים, עמ 182; וונדר, ב, עמ 53; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ, תריח;

הורוביץ, חיים יהודה, בן אלתר זאב שהיה אב"ד בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית.
סרב לשמש ברבנות והתמסר לעסקנות ציבורית. נקרא "שר החוץ" של בעלז. נספה עם בני משפחתו במרתף בריישא, כשגוועו שם מרעב. אחותו הגדולה חיה (שם משפחתה לא נמסר כאן) היתה כבת מאה כשגורשה לאושוויץ. באותה העת היא היתה צלולה בדעתה. אחת הנשים ששרדה משם (שמה אינו ידוע לנו) סיפרה לרבנית רחל הורוביץ מבוסטון שהרבנית חיה אמרה לה אז שבכל פעם שהיא תהיה ב"עת צרה" (כך במקור) הוא תזכיר את שמה - חיה בת רחל- וה' יעזור לה. וכך היה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 28; The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 110 ;

הורוביץ, חיים יחזקאל.
היה חתנו של הרב מנחם מנדל אלתר (ע"ע). נספה בטרבלינקה באוגוסט 1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 369. זיידמן, יומן, עמ 172 (כאן אין אזכור של שם פרטי, אך סביר להניח שהכוונה לאותו האדם, אך יתכן שהכוונה לרב ראובן הורוביץ מאוליקה, Olika, שנזכר שם בעמ 186);

הורוביץ, חיים יעקב.
היה רבו של הישוב הכפרי טירעווע, Tyrawa Wołoska, של יד פשמישל. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 200;

הורוביץ, חיים יעקב, בן שמואל.
היה האדמו"ר האחרון לבית דמביץ, Dębica. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 130 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 272;

הורוביץ, חיים מאיר יחיאל, בן ישראל.
נולד בתרל"ט,1879. בחשון תרס"ה,1904, נתמנה לאב"ד ברניז'וב ,Raniszów ,שבגליציה. השתתף בוועידות של אגודת הרבנים בתרס"ג,1903, ובתרע"ד,1914. נספה באלול תש"ב,1942, בקמיניץ-פודולסק, Kamenec Podolsk, שבאוקראינה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 210-209 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 273;

הורוביץ, חיים מנחם (מנדל) דוד
בן אלתר יחזקאל, האדמו"ר האחרון מדז'יקוב, Tarnobrzeg, שבגליציה המערבית, ("הרב הצעיר" של דז'יקוב), וממלא מקומו. נולד בתרס"ד,1904. בתרפ"ד, 1924, הוכתר כרבה של העיר. היה פעיל בהנהלת הקהילה, בתלמוד תורה ובארגון החיים הדתיים בעיר. היה פעיל באגודת ישראל. הציעו לו להיות דיין בלודז' וגם רבנות בכמה קהילות חשובות, אך הוא סרב לעזוב את דז'יקוב. לפני המלחמה גר בטרנוב,Tarnów, שבאותו האזור. בזמן הכיבוש הגרמני עבר לקרקוב, ומשם גורש למחנה פלאשוב, Płaszów. לפי וונדר בתש"ה,1944. לקרקוב ומשם לפלאשוב. גורש למטהאוזן, ושם נספה בשמחת תורה תש"ד,1943.
מקורות: ספר לאנצוט, עמ 71-70; טרנובז'ג-דז'יקוב (גליציה המערבית), ספר זכרון ועדות, עמ 108-105, 122; טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 214; אדמו"רים, עמ 47; אלפסי, עמ 128; וונדר, ב, עמ 211-210; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 193;

הורוביץ, טוביה, בן אברהם אבא.
נולד בתרכ"ה,1865. לפי וונדר בתרל"ח,1878. כיהן כרב בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרקוב. בתרפ"ב-תרפ"ז,1926-1922, היה בניו יורק. נספה על יד לובלין בניסן תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270; וונדר, ב, עמ 213;