וייסמן, גרשון - ויליג, שרגא

we

וייסמן, Weisman,גרשון, בן חיים.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבות וולקוביסק, Volkovysk, וקלצק,Kleck ,שבווהלין. מתרע"ג,1913, היה רב בזופיובקה (טרוכימברוד), Zofjówka. כששלטו הרוסים בעירו טרוביץ, Targowica,ב-1940, הם אסרו אותו בעקבות הלשנה של קומוניסט יהודי באשמת מסחר בלתי לגאלי בשמרים ובסחורות אחרות, ואחרי זמן מה שיחררו אותו. נספה באב תש"ב,1942, עם הרב ברוך זאב בייגל (ע"ע).
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 83, 89, 90;

וייסמן, משה.
היה בוגר בית המדרש לרבנים בברסלאו. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים בא לטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. שם היה הרב של הטמפל של הנאורים, ולימד יהדות בבית הספר העברי "שפה ברורה". כתב ספר בפולנית על הפוליטיקה היהודית של אדריינוס. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח מזרחה. מאז לא נודעו עקבותיו.
מקורות: עדות בעל פה של פרופ' צבי אנקורי, יליד טרנוב, שכתב על הטמפל בעירו בספרו ערמוני אשתקד;

ויכסלפיש, Weichslfisch,Weichslfish,ישראל משה.
היה בן למשפחת תעשיינים מלודז'. גר בקוטנה, Kutno, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: ספר קוטנה והסביבה, עמ 287. בנו שכתב את הרשימה כותב שאביו היה רב, אך בדברים עצמם אין הדבר מוזכר.

ויסבורד (וייסברוד)Weisbrod,,Weisbord,ישראל איסר.
היה רבה האחרון של דרוביאן, Darabėnai, שבליטא. ב- 28 ביוני 1941 התעללו בו הגרמנים ואחר כך ירו בו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 210, 211; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 209; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 204; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וייסברוד, יעקב.
כיהן כרב בטורבין, Turobin, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר טורבין, עמ' 142, 147;

וייסבורד (ויסברוד), שרגא פייבוש.
כיהן כרב בפוזלאווה, Podzelva, שבלטביה, "דער פאזלעווער רב". הגרמנים התעללו בו לפני שנספה, ביוני 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 285- 281;

וייסברוט, Weisbrot,יוסף דוד.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של קרשניק, Kraśnik, שבאזור לובלין. בלילה הראשון שבו כבשו הגרמנים את העיר הם עצרו אותו ועוד כמה מראשי הקהילה, ואת הכומר הפולני, כבני ערובה, ולמחרת שיחררו אותם. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 520, 521;

וייסברוט, יצחק.
היה רבה האחרון של ידליצ'ה, Jedlicze , שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222;

וייץ, Weitz,מרדכי, בן אברהם.
היה תלמידו של הרב שמשון אורנשטיין בקאליש, Kalisz, שבאזור לודז'. פירסם מחקרים על תולדות יהודי העיר. בימי מלחמת העולם השניה דאג לחינוך הילדים בעירו. אז פירסם חוברת שעברה בחשאי מיד ליד, ובה היו ידיעות שונות שהועיל למגורשים. נספה בשואה.
מקורות: תולדות יהודי קאליש, עמ 215, 405;

וייצ'יק,Weitchik ,משה יצחק.
היה רבה האחרון של אירגולה, Ariogala, Erogelan, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 137;

וילוביץ,Wilowitz,בנימין.
נספה בידי אוקראינים בסקאלאט, Skalat Stary, שבגליציה המזרחית, בפוגרום הראשון שנערך בעיר ביולי 1941. בנו ברל'ה סרב להתפשט על פי הבור, ונורה.
מקורות: סקאלאט, קהילה שחרבה, עמ 101, 102;

ויליג, Willig,Wilig,שרגא פייבל.
נולד בתר"ל,1870. בתר"ס, 1900, בערך התמנה לרב בדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית. בתרס"ט,1909, הקים בבוצ'אץ בית לימוד תורה כללי, שהיה אמור לבטל את ה"חדרים", ולכלול בתוכו גם את הישיבות. את הכסף להקמת המוסד הזה תרם אחד מעשירי הקהילה. בתרס"ג,1913, נתמנה לדיין בעיר. באותה התקופה הוא הקים שם ישיבה, ואחרי מלחמת העולם הראשונה היא השתלבה במסגרת ישיבות "בית יוסף"- נובהרדוק. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לבודפשט. אחרי המלחמה חזר לבוצ'אץ והיה רבה האחרון של העיר.[1] כמו רבנים אחרים מבוצ'אץ שכיהנו שם לפניו שימש גם הוא כסמכות תורנית לכל פולין והיה מאלה שפסקו הלכות לרבנים אחרים. נפטר בבוצ'אץ' בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 326-321; זיידמן, אישים, עמ 508-502; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית,
עמ 85; וונדר, ב, עמ 801-805;

[1] הסופר ש"י עגנון מזכיר את הרב שרגא פייבל ויליג בספרו "עיר ומלואה", עמ 650-652. תודה למחותני הרב ד"ר משה קליין שהעמידני על כך.

וילנר, קלמן - ויצ'ק, משה

wi

וילנר, Wilner,קלמן.
היה רב בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 807;

וינטראוב (ויינטראוב,וינטרויב), Weintraub,Weintroib,יהושע עוזיאל, בן אברהם משה.
היה אדמו"ר במרקושוב, Markuzsow, שבאזור לובלין. משם עבר לוורשה, וגם שם היה אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 220; החסידות מדור לדור, ב, עמ 503; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 316; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ עט-פ;

וינוקור, Winokor,משה הלוי.
בתר"ן,1890, נתמנה לרב שני בשומסק, Szumsk, שבווהלין, והדבר עורר שם מחלוקת גדולה. בתרפ"ח,1928, דרשו שלטונות פולין למנות לעיר רב, ואז נבחר הרב יוסף רבין (ע"ע). אוהדיו של הרב וינוקור לא השלימו עם הדבר, ופנו למושל הנפה למנות לתפקיד זה גם אותו. בלחץ שלטונות הקהילה מונה לתפקיד זה הרב רבין. הרב וינוקור נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 206, 207;

ויניארסקי,Winiarski ,משה.
כיהן בבית דינו של הרב מרדכי וייצל-רוזנבלט בסלונים Slonim ,, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 495;

וינקלר, Winkler.
היה ביודנראט באופולה, Opole, שבאזור לובלין.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 66;

וינקלשטיין, Winkelstein (פינקלשטיין), שמואל מאיר הכהן, בן דוד אייזיק.
נולד ברבע האחרון של המאה הי"ט. היה רב בצ'יזבה, Czyżewo, Czyżew-Osada,Chizeve , שבאזור ביאליסטוק. ניסה להתפרנס ממסחר זעיר, ובשל קשיי הפרנסה נדד עם משפחתו מעיירה לעיירה וראה ימי רעב רבים. כשפרצה מלחמת העולם השניה סופח האזור הזה לברית המועצות, לפי הסכם מולוטוב-ריבטנרופ. משם שלח באדר ת"ש, מכתב ברכה, לבנו חיים שאול שגר בתל אביב, לרגל נישואיו. אך משום שחשש מן הצנזורה של הסובייטים הוא סיים את המכתב במלים: איה"ש להתראות: לשנה הבאה "במוסקבה" הקדושה. נספה עם כל ילדיו ונכדיו, מלבד בנו ושני נכדים אחרים שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השניה.
מקורות: עדותה של נכדתו יהודית כרמון, תל אביב.

וינר,Wiener,Winer,אברם מיכל.
היה רבה האחרון של סובנישוק, Suwenuszki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 413;

וינר, אלחנן. נולד בתר"ס,1900.
היה רבה האחרון של שט, Šeta, שבליטא. נספה נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 680; רבני ברית המועצות, 1939-1990;

וינר, משה יונה.
תחילה כיהן כרב בסלנט, Salantai, שבליטא. היה רבה האחרון של סאלאט, Saločiai.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 434; רבני ברית המועצות, 1939-1990;

וינרב, Wienreb,חיים זאב וולף, בן אריה לייב נולד בתר"ם,1880.
אחרי מלחמת העולם הראשונה שימש כדיין ומו"ץ בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בקאמיונקה, Kamionka, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 844;

ויערניק (ורניק), Wiernik, Wernik,ישראל, קורליץ,Korelic , Karelic. ווהלין.
בסוף יולי 1941 ציוו עליו הגרמנים להקים את היודנראט בעיר, וצרפו אותו אליו. באוגוסט של אותה השנה ציוו עליו הגרמנים ועל עוד יהודים לחלל את בית הכנסת, עינו אותם, ואחר כך ירו בהם.
מקורות: קורליץ, קארעליטש - חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 30, 215, 237, 238; פנקס הקהילות, וילנה,ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 551, 552;

ויצמן, Weitzman,אלחנן.
בהשפעת החוגים הציוניים במרקושוב,Markuszów, שבאזור לובלין נבחר לרבה של העיר. למד בבית הספר "תחכמוני" בוורשה, היה חבר במזרחי, וידע היטב פולנית. רצה לעלות ארצה אך לא זכה. נספה בשואה.
מקורות: חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושב, עמ 70-71;

ויצ'ק, Witcek,משה יצחק.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בסאוואדושטש,[1] ובאיראגולה Ariogala, Erogelan, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
[1] סאוואדושטש. כך לפי רבני ברית המועצות 1991-1939. עד כה ל א עלה בידי לזהות את המקום.