הלברשטם, אביגדור - הלברשטם, בנימין

hal

הלברשטם, אביגדור צבי, בן יחיאל נתן.
נולד בתרמ"ד,1884. בתרס"ד,1904, נבחר לרב בצאנז-ישן, אלט צאנז, Stary Sacz, שבגליציה המערבית, על גבול סלובקיה. בתרצ"ג,1933, נבחר למלא את מקומו של אביו בברדיוב, Bardiów, שבסלובקיה[1]. כשפרצה מלחמת העולם השניה חזר עם משפחתו לאלט צאנז, כי רצה להיות בעיר הולדתו. הוא היה הסנדק של הילד היהודי האחרון שנולד בצאנז לפני החיסול של הגטו. לילד קראו משה אורי. משה – על שם אביו, ואורי - על שם סבו אורי גרינברג, שנספו זמן קצר קודם לכן. כשנכנס הרב הלברשטם לחדר לא הכירו אותו מקורביו, כי זמן קצר קודם לכן גזזו הגרמנים את זקנו. נספה בבלז'ץ באלול תש"ב, עם כל היהודים של צאנז.
מקורות: אלפסי, עמ 194; אלה אזכרה, ו, עמ 33-31; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 279; לעהרער, א, עמ 186-189; באבדן מולדתי, לזכר ק"ק בארדיוב, עמ 10; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ ד-ה;

הלברשטם, אברהם, בן צבי הירש.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב ואדמו"ר ברודניק, Rudnik, שבגליציה עם אחיו בנימין (ע"ע). נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 347; וונדר, מאורי גליציה, א, עמ 408;

הלברשטם, אברהם אביש, בן סיני.
ניהל עדה חסידית בסאטמר ,Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נספה באוקראינה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ נג;

הלברשטם, אברהם שלום, בן יחזקאל שרגא משינייאווה,Sieniawa, גליציה המערבית.
נולד בתרט"ז,1857. בתרנ"ח,1898,נתמנה לרב בסטרופקוב, Strupkov, שבקרפטורוס (אז אוסטרו-הונגריה. היום אוקראינה). בתרנ"ט, 1899, נעשה אדמו"ר. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בבודפשט. בתרע"ט,1919, עבר לאונגוואר Ungwar, Uzhorod,שבקרפטורוס. בתרפ"ט,1929, או בתרצ"א,1931, עבר לקושיצה,Košice, Kaschau (אז צ'כוסלובקיה, היום סלובקיה). בתרצ"ג,1933, עמד לעלות לארץ, אך התעודות שלו התמהמהו, אחר כך חלה, והדברים לא הסתדרו. נפטר בחג השבועות ת"ש,1940.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קלז;אלה אזכרה, ו, עמ 13-9; וונדר, ב, עמ 412-409; החסידות מדור לדור, ב, עמ 410; חכמי הונגריה, עמ 470;

הלברשטם, אהרן, בן יוסף זאב.
נולד בתרכ"ה,1865. בתרמ"ט,1889. לפי פנקס הקהילות בתרל"ט, 1879. נבחר לרב בביאלה, Biała, הסמוכה לביילסקו, Bielsko, שבגליציה המערבית-שלזיה, והקים בה ישיבה. הוא הקפיד לשמור על צביונה החסידי החרדי של העיר, שהיתה קרובה לגבול גרמניה, אך לא נהג רשמית כאדמו"ר. נאבק בציונות, ובכך הקים לעצמו יריבים עזים. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לצאנז, Sanz, Nowy Sącz, וכשראה שהגרמנים הגיעו לשם נמלט לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. שם נפטר בסיון תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 192; אלה אזכרה, ו, עמ 54-52; וונדר, ב, עמ 420-415; פנקס בנדין, עמ 232; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 81, 86; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קנב-קנג;

הלברשטם, אהרן, בן סיני (ע"ע).
ז'מיגרוד, Żmigród Nowy, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, אהרן.
היה רבה של אושייק, Osiek,Osieck, שבאזור קרקוב. נספה בשואה
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 54;

הלברשטם, אלישע, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1860. בתרס"א,1901, התמנה לאב"ד בקרוסנו, Krosno, שבגליציה המערבית. בתרס"ו,1906, התקבל כאב"ד בגורליץ-גורליצה, Gorlice, שבגליציה המערבית. אחרי שהרוסים עזבו את העיר בימי מלחמת העולם הראשונה התמנה לרבה של העיר וליו"ר ועד הקהילה. לא נהג באדמו"רות ודעתו לא היתה נוחה מכך שנותנים לו "קוויטלאך" ומספרים עליו "מופתים". כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט עם משפחתו לסמבור,Sambor, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. בסיון ת"ש, 1940, גורש לסיביר ברכבת צפופה, והמסע נמשך 92 יום. נפטר ביערות שבאזור יַקוּטסק בליל הסדר תש"ג, 1943. לפי אלפסי בשבט תש"ד,1944.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 153, 159-158, 241; וונדר, ב, עמ 422-420; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 94;

הלברשטם, אפרים, בן אריה לייב מצאנז, (ע"ע).
שם נספה ב"אקצית הרבנים" שהיתה ביוני 1941.
מקורות: ספר סאנץ, עמ 772; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 264; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, אפרים דוד, בן יחיאל נתן.
נולד בתרמ"ה,1885. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, שבגליציה המערבית. אחר כך נעשה אדמו"ר במישלניצה, Miślenica, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 422; החסידות מדור לדור, ב, עמ 418; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222;

הלברשטם, אריה לייב

בן משה מברדיוב נולד בתר"ל,1870. בתרס"ד,1904,התקבל לרב ואב"ד במשאנה דולנה, Mszana Dolna , Muszyna, שבגליציה המערבית. בזמן הכיבוש הנאצי שהה בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור, וניסה להימלט לריישא,Rzeszów. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 425; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 240; לעהרער, ב, עמ 18-21;

הלברשטם, בנימין, בן צבי הירש.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב ואדמו"ר ברודניק, Rudnik, Ridnik, שבגליציה, עם אחיו אברהם (ע"ע). נספה בשואה. אחיו יחזקאל (מקלויזנבורג) ששרד מן השואה, הקים בארץ את קרית צאנז ומוסדות חסידיים אחרים.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 347;

[1] בעיר הזאת, השוכנת סמוך לגבול פולין-סלובקיה, התקיימה עד החורבן קהילה גדולה של יהודים שבאו אליה מצאנז החל מאמצע המאה הי"ט. שם הם המשיכו לשמור על קשרים הדוקים עם קהילת האם שלהם, ועל סגנון החיים שהביאו משם. שלום מיזליש, תחנות, עמ 10, וזכרונותיה של משפחת מייזליש-בודנר-רוזנווסר לדורותיה.

הלברשטם, מנחם - הלברשטם, צבי

ha

הלברשטם, מנחם מנדל, בן אריה לייב.
נולד בתר"ן,1890. גר בקרקוב, ושם היה לו בית מדרש משלו. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 515;

הלברשטם, מנחם מנדל, בן נפתלי.
נולד בתר"ם,1880. בתרפ"ג,1923, עוד בחיי אביו, נבחר לרבנות בכשאנוב ,Chrszanów, והיה רבה האחרון של העיר. נספה באושוויץ באדר א תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 313-512; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 175;

הלברשטם, מרדכי.
היה מו"ץ בסוקולוב, Sokolow (בפולין יש כמה ערים בשם הזה. אך לא הצלחתי לוודא לאיזו מהן הכוונה). הוסמך לרבנות בידי הרב יושע בר מבריסק. היה הראשון מאנשי פולין שהתקרבו לתורתו של ר' נחמן מברסלב. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב

הלברשטם, מרדכי זאב, בן אריה לייב.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ד,1904, נתמנה לרבה של גריבוב, Grybów, שבגליציה המערבית, ובתרצ"ה,1935, כאב"ד בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור. שם המשיך לטפל בישיבת "בני תורה", שאותה הקים אביו בעיר. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור, כי ידע שבכל מקום שאליו מגיעים הגרמנים הם מחפשים תחילה את הרבנים. ב-1941 בא בחשאי לצאנז, כשהוא לבוש בבגדי איכר, והחסידים אספו בשבילו כסף כדי שיוכל לרפא את אשתו שחלתה. נספה בסיון תש"ב, 1942, ביער על יד טרנוב. לפי לעהרער גורש לאושוויץ בסוף תש"ג, 1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 514; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; לעהרער א, עמ 181;
ביקור בבית הקברות בצאנז 2005 - סרטון באידיש

הלברשטם, משה, בן אריה לייב.
צאנז, Sanz, Nowy Sącz, גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, משה, בן מיכל.
לפני מלחמת העולם השניה למד ב"קיבוץ גבוה" של חסידי רדומסק, Radomsk, בסוסנוביץ. בזמן המלחמה עשה זמן מה בבוכניה,,Bochnia וכשהמצב שם הורע נמלט לפרושוביצה, Proszowice, הסמוכה. בתחנת הרכבת נאסר, כי היה בזקן ובפאות. בבית הכלא חיפש חיל גרמני את ה"ראבינער מוזס הלברשטם". אחרי שהוא איים להרוג את כל היהודים שהיו שם הזדהה הרב הלברשטם, יצא לקראתו, ונורה.
מקורות: דוד שטשעגאָווסקי (כעד ראיה), יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה;

הלברשטם, משולם זושא יצחק, בן שלום אליעזר.
גר בהונגריה. נספה באושוויץ באייר תש"ד, 1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, נחום אפרים.
כיהן כרב חסידי באושויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, נחום אפרים, בן אריה לייב.
נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 522; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413;

הלברשטם, נפתלי חיים, בן אלישע מגורליץ-גורליצה, Gorlice.
גליציה המערבית. נולד בתרמ"ה, 1885. היה הגבאי של כולל "חיבת ירושלים" בגורליץ. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לגליציה המזרחית שהיתה בשליטתם של הרוסים. משם גורש על כל משפחתו לסיביר. ביום הראשון לבואם לשם, בתש"א, 1941, ציוו עליהם הרוסים לכרות עצים, בקור העז. הרב, שלא היה רגיל לעבוודה פיסית קשה כזאת, קיבלת התקף לב ונפטר.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 25; The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 109 ;

הלברשטם, סיני, בן ברוך.
נולד בתר"ל,1870. עד תרס"ז,1907, ישב בקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. באותה שנה נתמנה לרבה של ז'מיגרוד, Żmigród Nowy, שבגליציה המזרחית. מתרפ"ח,1928, היה חבר בוועד הקהילה שם, ופעל למען עניי ארץ ישראל. בסוף מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי עירו מפוגרומים, ולכן עבר ליאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית, ומשם לקרקוב. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב. הוא חשש שהרוסים יחרימו את ספר החידושים שכתב, ולכן מסר אותו לאחד ממכריו בתקוה שבעתיד יזכו הוא או בניו להדפיסו. כתב היד אבד במלחמה, ונשאר ממנו רק הכרך של דרשותיו למועדים, שאותו רשם מפיו אחד מבניו. הרב הלברשטם הוגלה לסיביר, ושם נפטר ביערות אומסק בתמוז תש"א, 1941. בסוף שנות התשעים של המאה העשרים ניסו חסידיו לאתר את קברו, אך ללא הצלחה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 532-528 ; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 153;

הלברשטם, פנחס שמעיה, בן אריה לייב.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, צבי הירש
בן אריה לייב מצאנז, Sanz, Nowy Sącz. נספה ב"אקצית הרבנים" שארעה שם ביוני 1941.
מקורות: ספר סאנץ, עמ 772; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 264;

טירנובסקי, מרדכי - טשרניחה, ראובן

ti
טירנובסקי, Tirnowski,מרדכי יצחק.
היה רבה האחרון של דרוהיצ'ין, Drohiczin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 264;

טמפלר, Templer,אהרן יוסף, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1870. כחמישים שנה כיהן כרב בז'פניק, Rzepnik, שבגליציה המערבית. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 172-175;

טמפלר (פרייזינגר, Freizinger), אפרים, בן ברוך.
נולד בתרל"ה,1875. היה רב בבריגל-בז'סקו Briegel, Brzesko , שבגליציה המערבית. היה שקוע בלימוד התורה ולא היה לו שיג ושיח עם הבריות. היה לו בית מדרש משלו שבו התפללו רק אנשים מעטים. נקרא בשם "היהודי הטוב". נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 9, 36, 116, 129; וונדר, ג, עמ 175;

טמפלר, משה, בן חיים אפרים.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של אביו, כאדמו"ר מדמביץ, Dębica , בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 464;

טמקין, Temkin,משה, בן מנחם דוד.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לדיין באחד הפרוורים של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. שימש כחבר בבית הדין לענייני עגונות שהוקם שם בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה, בראשותו של הרב משה חיים לאו (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 237, 271-270;

טננבוים, אליעזר משה.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בטרלה, Tarle, Tarłόw‏, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

טננבוים,Tenenboim, Tenenbaum,ישעיה קלונימוס.
היה דיין ומו"ץ בגרבולין, Garwolin, שעל יד ורשה. מלבד תפקידיו הרשמיים בעיר היה גם מגיד שיעורים לצעירים חובשי בית המדרש וחברים צעירים באגודת ישראל. בנו הבכור מרדכי היה ממייסדי "צעירי המזרחי" בעיר. נספה בגטו פוריסוב, Porysów, Parysów, שבאותו האזור, בחול המועד סוכות תש"ג,1942.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך/ ספר יזכור, עמ 4;

טרופ, Trop,יוסף חיים אברהם.
נולד בתרל"ב,1872. בתרנ"ח,1898, נתמנה לרב באינטורוק, Inturke, שבליטא, ואחר כך בווישניטה,Viešintos,Vyshint. בן שתי מלחמות העולם היה רב בברזה קרטוסקה, Bereze Kartuska, שבווהלין. בזמן הכיבוש הנאצי היה משותק ברגליו. נספה ביולי 1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טרושקין (טערוסקין), Terushkin,Teruskin, Truskin,יעקב חיים, בן ברוך.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת סלובודקה. מתרע"ז,1917, היה רבה של שקוד,,Shkudi Skudas, שבליטא. הקדיש מזמנו לחקר ענפי מדע שונים. הקים בעירו כיתות וחוגים לתורה. תמך בתנועה הציונית, ואירח בביתו את השליחים שבאו מן הארץ. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: קהילת שקוד, קובץ זכרון, עמ 37-36; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693; יהדות ליטא, עמ 53; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693, 694; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 214; אשרי, חורבן ליטע, עמ 337;

טרייסטמן, Treistman,הרב ד"ר שמחה, בן הרב אליעזר יהודה מראדום-לודז'.
היה המזכיר של קהילת לודז', יושב ראש אגודת הרבנים שם, ומראשי תנועת המזרחי בפולין. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם גזזו את זקנו. כשהוקם שם היודנראט נוצרו בינו ובין יו"ר היודנראט חיים רומקובסקי יחסים מתוחים. בחורף 1940 עבר לגטו וורשה. שם היה פעיל מאד בכל תחומי העזרה ליהודים, ועבד באחד ה"שופ'ים", עם רבנים אחרים, בהם האדמו"ר קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה (ע"ע). נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, והיה מן הרבנים האחרונים ששרדו בוורשה. בקיץ תש"ב,1942, גורש לטרבלינקה. אוסף הספרים העשיר שלו עבר לידי המחלקה למירשם התושבים עם עוד כ-30.000 ספרים, וב-1942-43 הם מוינו וקוטלגו.
מקורות: ראדום, עמ 56; זיידמן, יומן, עמ 92, 119, 120, 130, 241; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 45; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 31, 23; לאָדזשער געטא, עמ 410; טרונק, יודנראט, עמ 207; הוברבנד, עמ 86;

טֶרנא,Terna , אברהם דב.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של יוסויין, Josvainiei, Yosven, שבליטא. הליטאים התעללו בו ובשאר יהודי העיירה עוד לפני שהגרמנים נכנסו לשם. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 324; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טשרני, Tcharni, Tcharny,אברהם איסר, בו יהודה.
נולד בתרל"ח,1878. בתרע"ו,1916, התמנה לרב בסרוקומלה, Serokomla, שעל יד קוצק. אזור לובלין. בתרע"ט,1919, עבר לקוצק. שם היה פעיל בתנועת המזרחי, והיה ממייסדי גימנסיה "תרבות". הוא חזר (לפי שעה איננו יודעים מתי), לעירו בריסק.[1] שם לימד בבית הספר "תחכמוני" ועמד בראש תנועת המזרחי. נספה בגטו בריסק.
מקורות: ספר קוצק, עמ 345-344;

טשרניחה, Tchernicha, Tcharnycha,ראובן.
היה חתנו של האדמו"ר סעדיה חנוך ז'יכלינסקי (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 205;

[1] נראה שהכוונה לבריסק ד' קויא, בריסק קויאבסקי, Brześć Kujawski, הנמצאת מצפון מערב לוורשה.

פירר, שלמה - פכטר, חיים

fi

פירר, שלמה, בן שמואל (ע"ע).
היה יד ימינו של אביו בקרוסנו, לעת זקנתו. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, שמואל, העילוי מסנקובה, Sękowa. גליציה המזרחית.
נולד בתרכ"ג,1863. בתרמ"ג,1883, נתמנה כרבה של מילוֹבקה, Milówka, שבאזור קרקוב. בתרס"ג,1903, השתתף בכנס הראשון של רבני מערב גליציה. בתרס"ח,1908. לפי ספר לאנצוט בתרס"ד,1904. נבחר לרב ואב"ד בקרוסנו, ושם כיהן שלושים וחמש שנים. היה מומחה בדיני ממונות, וסוחרים רבים באו להתדיין בפניו. היה חבר ב"שלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים, ושם נדד כשנתיים בעיירות שונות, ועסק בתורה ככל שהתנאים אפשרו את הדבר. כשכבשו הגרמנים את האזור חזר לקרוסנו, ושם נספה בחנוכה תש"ג, דצמבר 1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 75-73; ספר גורליצה, עמ 156-154; לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 66; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 245, 329, 331;

פירשטמן, Firstman, , Firshtman ישראל דב הכהן.
היה העורך של הירחון "אונזער גייסט" (הרוח שלנו) ביידיש ובעברית. נספה בשואה.
מקורות: טומשוב לובלסק, עמ 192-191;

פיֶרשטיין, Fierstein,Foierstein,אהרן.
נולד בתרפ"ב,1922. למד בישיבת בובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית, ונסמך להוראה. היה שוחט ברבקה, Rabka, שבאזור קרקוב. נספה במחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 76;

פיש,Fish ,יוסף אשר זליג הלוי, בן נחום מאיר.
משושלת קוצק. כיהן כרב בגרובוב , Grubów
, Grybów ובסטריקוב, Stryków, שבאזור לודז'. מתרצ"ט,1939, מילא את מקומו של דודו יוסף. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קלז;

פישהוף, Fishof,הרשל.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז' בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;

פישמן, Fishman,חיים שמואל.
נולד בתרל"ד,1874, באחת העיירות בווהלין. כיהן כרב בבית הכנסת 'קהילת יעקב" באודסה. בתרצ"ח,1938, אסרו אותו הרוסים, ובתרצ"ט,1939, הם רצחו אותו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פישקין, Fishkin,יחיאל.
היה רבה של אלסיאד, Olsiad, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: ליטע, I, עמ 1884;

פישר,Fisher , יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטריסטינה, Tristianne, Trestina, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 363;

פישר, צבי מתתיהו.
בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נתמנה לרבה של זאביה, Żabie, שבגליציה המזרחית. היה רבה האחרון של העיר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 189;

פכטר,Pechter,אלתר, בן יהודה.
היה אדמו"ר בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 89;

פכטר, חיים, בן יהודה.
היה אדמו"ר בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 80;

קונדא, אהרן - קורנגוט, יוסף

ku

קונדא (קונדה), Kunda,אהרן, בן זלמן.
נולד בתרל"ה,1875. אחרי שאביו נפטר ירש את מקומו כרבה של אולבסק, Olevsk, והסביבה שבאוקראינה. כשהאזור הזה נכבש בידי הסובייטים אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר בחשאי לסארני, Sarny, שבווהלין, ושם נתמנה כרבם של חסידי סטולין. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר יזכור לקהילת סארני, עמ 233;

קוסובסקי,Kosowski,יוסף.
היה רבם של ה"מתנגדים" ביאנוב,Janów Poleski , שעל יד ביאליסטוק. נפטר בת"ש,1940, בימי השלטון הסובייטי.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 255;

קופלוביץ,Koplowitz,יעקב.
נולד בתרכ"ד,1864, באזור וילנה. גר ברוסיה הלבנה. בתר"ץ,1930, נאסר בידי הסובייטים עם עוד מרבני מינסק. כעבור זמן מה שוחרר. שוב נאסר, ובאפריל 1941 נדון לחמש שנות גירוש בעוון הסתה אנטי-סובייטית, ונספה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קופלוביץ, מנחם.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה האחרון של סקופישוק Skapiškis,, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 440; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קופלר, Kopler,שלום, בן מנשה.
נולד בתרס"ט,1909. היה ר"מ בישיבת בובוב בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 423;

קופמן,Kofman,משה.
למד בבית המדרש בקאליש, Kalisz, שבאזור לודז'. לימד בכיתות הגבוהות בבית המדרש בד'ווארט, Warta,Dvart, שבאותו האזור. נספה עם בנו בראש השנה תש"ג,1942.
מקורות: מוניץ, גווילי החורבן, עמ 44;

קופראנסקי (קופריאנסקי), Kuprianski, Koprianski ,קלמן.
למד בישיבות באנטופול, Antopol, ובקוברין, Kobrin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124;

קוקוסיצקי (קאקאסיצקי), Kokosicki,שמריהו.
נולד בתרס"ג,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצד;

קורן, Korn,יהודה צבי.
היה דיין ומו"ץ ברוזניאטוב, Rożniatów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 427;

קורן, מרדכי, בן צבי דב.
למד בישיבת חכמי לובלין, והיה ר"מ בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 427;

קורנגוט, Korngut,יוסף חנינא סגל, בן יצחק זאב.
נולד בתרע"ט,1919. היה ר"מ בישיבת "עץ חיים" של חסידי בובוב במישלניצה, Myślenice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 428;