אושרוביץ, אברהם - אייבשיץ, אלימלך

os
אושרוביץ, ,Osherowitz אברהם חיים זלמן, בן יעקב משה.
נולד בתרכ"ח,1868. למד בישיבת וולוז'ין, והוסמך בידי הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין), ור' יצחק אלחנן ספקטור. היה רבה של לאחווה, Lachwa, שבווהלין, ושם הקים בין היתר את חברת "תפארת בחורים", שבה למדו בכל ערב תנ"ך וגמרא. כשנכנסו הרוסים לעיר בספטמבר 1939 וסגרו את החדרים ואת הישיבות, הוא ארגן, עם גיסו הרב אליעזר אריה ליכטנשטיין (ע"ע), את הברחתם בסתר של יהודים לווילנה. שניהם לא הסכימו לעזוב את העיר ולעבור ליפאן עם בני הישיבות. אחרי שהגרמנים נכנסו לעיר, ביולי 1941, הם אסרו אותו, ושיחררו אותו תמורת כופר רב. כך לפי פנקס הקהילות. לפי "ראשונים למרד" אסרו אותו הגרמנים ב-1 באפריל 1942, עם עוד אחד עשר איש, כבני ערובה, והבטיחו לשחררם עד של יהודי העיר יכנסו אל הגטו. נספה עם חיסול הגטו ב-3 בספטמבר 1942.
מקורות: ראשונים למרד, לחווה, עמ 97, 100,288-290, 457, 458, 474; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 261, 262;

אושרוביץ, יעקב משה.
בן ישראל. נולד בתרכ"ח,1868. למד אצל הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין) מוולוז'ין, ואצל הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק. הוסמך לרבנות בידי הנצי"ב והרב יצחק אלחנן ספקטור. אחר כך למד ב"כולל" בקובנה. מתרנ"ד,1894, או מתרנ"ה,1895, כיהן כרב בברזה קרטוסקה,Bereza Kartuska,Kartusskaya Bereza, שבווהלין. נבחר לתפקיד זה על ידי עשירי העיר, אך רוב אנשי הקהילה העדיפו את הרב יהושע מרדכי קלצ'קין. הרב אושרוביץ נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 223, 224; פנקס פרוזשענע, בערעזע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, עמ 356;

אטינגון, ,Etingon אשר אנשל.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של חומסק, Chomsk, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 251;


אטינגר (עטינגער), Etinger , שאול זאב. היה תלמידו של הרב יהושע פנחס בומבך. מתרס"ד, 1904, היה מו"ץ בהאליץ', Halicz, שבגליציה המזרחית. בערך בתר"ע, 1910, התקבל כדיין ומו"ץ בפודגורז'ה, פרוורה של קרקוב, וכעבור זמן מה היה הראב"ד שם. נכלא בגטו של קרקוב שהוקם בפודגורז'ה, ומשם שולח לבלז'ץ ונספה.
מקורות: פנקס הקהילות, גלילציה המזרחית, עמ' 173; פורום בחדרי חדרים, ה' בסיון תש"ע, 18.5.2010;

אֶיגר, Eiger ,אלטר עזריאל מאיר, בן אברהם.
נולד בתרל"ג,1873. תחילה עסק במסחר. כשנפטר אביו, בתרע"ז,1917, ירש אחיו הבכור שלמה (ע"ע) את הרבנות בלובלין, והוא עבר לפולאווה, Puławy, שבאזור לובלין, ושם היה אדמו"ר. עבר לוורשה, ומשם לאוטבוצק, Otwock, הסמוכה. נפטר בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אדמו"רים, עמ 286-285; אלה אזכרה, ד, עמ 129-127; פנקס הקהילות, לובלין קיילצה, עמ 21;

איגר, עקיבא.
כיהן כרב בלודז'. בכ"ו בשבט תש"א,27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שיולדות ואנשים שמרגישים שכוחותיהם אוזלים צריכים לפנות אל הרופא ואחר כך אל הרבנים, כדי שיתירו להם לאכול בשר טריפה, וזאת רק במקרים של פיקוח נפש. נפטר בגטו לודז' באלול תש"ב,1942.
מקורוח: לאָדז'ער געטא, עמ 445;

איגר, שלמה, בן אברהם.
נולד בתרל"א,1871. היה אדמו"ר בלובלין, אך התפרנס ממסחר. בתרע"ה,1915, הוכתר לאדמו"ר, עם אחיו עזריאל (ע"ע), אחרי פטירתו של ר' מאיר שפירא, תרצ"ה,1935, נתמנה כמנהל של ישיבת חכמי לובלין, ואף תמך בה מבחינה כספית. בין הספרים והקונטרסים שחיבר היה הקונטרס "תקנת רבים" (ורשה, תר"ץ,1930), שבו הציע להתקין לסוחרים היהודים היתר עיסקא שנתי, כדי לפטור אותם מן העבירה של איסור ריבית. כשנכנסו הגרמנים ללובלין הושיט עזרה ליהודי העיר ולפליטים שבאו אליה. כשחשש מפני ידם של הגרמנים עבר לוורשה, ושם נפטר בתמוז ת"ש,1940.
מקורות: אדמו"רים, עמ 286-285; אלה אזכרה, ב, עמ 231-228; החסידות מדור לדור, ב, עמ 481; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרצו-תרצז;


איגר, שלמה אלעזר, בן אלטר עזריאל מאיר (ע"ע).
אחרי שנפטר אביו באוטבוצק, Otwock ,בתמוז תש"א,1941, מילא את מקומו זמן קצר, עד שנספה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 286; אלפסי, עמ 208; החסידות מדור לדור, ב, עמ 481; אלה אזכרה, ה, עמ 129; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשכג תשכד;

איזבוצקי, Izbucki,יצחק.
נולד בתר"ס,1900. כיהן ברב בז'לוצק,Żoludzk , שבווהלין. נספה עם בני קהילתו שנכלאו בגטו של רפאלובקה, Staraya Rafalovka,Rafalivka.
מקורות: ז'לוצק, עמ 146 ברשימת הנספים; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אייבשיץ, Eibshitcz ,אלימלך.
מתרפ"ז,1927, כיהן כרב בלופושנו, Łoposzno, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין, קיילצה, עמ 274;