וייסמן, גרשון - ויליג, שרגא

we
וייסמן, Weisman,גרשון, בן חיים.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבות וולקוביסק, Volkovysk, וקלצק,Kleck ,שבווהלין. מתרע"ג,1913, היה רב בזופיובקה (טרוכימברוד), Zofjówka. כששלטו הרוסים בעירו טרוביץ, Targowica,ב-1940, הם אסרו אותו בעקבות הלשנה של קומוניסט יהודי באשמת מסחר בלתי לגאלי בשמרים ובסחורות אחרות, ואחרי זמן מה שיחררו אותו. נספה באב תש"ב,1942, עם הרב ברוך זאב בייגל (ע"ע).
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 83, 89, 90;

וייסמן, משה.
היה בוגר בית המדרש לרבנים בברסלאו. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים בא לטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. שם היה הרב של הטמפל של הנאורים, ולימד יהדות בבית הספר העברי "שפה ברורה". כתב ספר בפולנית על הפוליטיקה היהודית של אדריינוס. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח מזרחה. מאז לא נודעו עקבותיו.
מקורות: עדות בעל פה של פרופ' צבי אנקורי, יליד טרנוב, שכתב על הטמפל בעירו בספרו ערמוני אשתקד;

ויכסלפיש, Weichslfisch,Weichslfish,ישראל משה.
היה בן למשפחת תעשיינים מלודז'. גר בקוטנה, Kutno, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: ספר קוטנה והסביבה, עמ 287. בנו שכתב את הרשימה כותב שאביו היה רב, אך בדברים עצמם אין הדבר מוזכר.

ויסבורד (וייסברוד)Weisbrod,,Weisbord,ישראל איסר.
היה רבה האחרון של דרוביאן, Darabėnai, שבליטא. ב- 28 ביוני 1941 התעללו בו הגרמנים ואחר כך ירו בו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 210, 211; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 209; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 204; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וייסברוד, יעקב.
כיהן כרב בטורבין, Turobin, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר טורבין, עמ' 142, 147;

וייסבורד (ויסברוד), שרגא פייבוש.
כיהן כרב בפוזלאווה, Podzelva, שבלטביה, "דער פאזלעווער רב". הגרמנים התעללו בו לפני שנספה, ביוני 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 285- 281;

וייסברוט, Weisbrot,יוסף דוד.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של קרשניק, Kraśnik, שבאזור לובלין. בלילה הראשון שבו כבשו הגרמנים את העיר הם עצרו אותו ועוד כמה מראשי הקהילה, ואת הכומר הפולני, כבני ערובה, ולמחרת שיחררו אותם. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 520, 521;

וייסברוט, יצחק.
היה רבה האחרון של ידליצ'ה, Jedlicze , שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222;

וייץ, Weitz,מרדכי, בן אברהם.
היה תלמידו של הרב שמשון אורנשטיין בקאליש, Kalisz, שבאזור לודז'. פירסם מחקרים על תולדות יהודי העיר. בימי מלחמת העולם השניה דאג לחינוך הילדים בעירו. אז פירסם חוברת שעברה בחשאי מיד ליד, ובה היו ידיעות שונות שהועיל למגורשים. נספה בשואה.
מקורות: תולדות יהודי קאליש, עמ 215, 405;

וייצ'יק,Weitchik ,משה יצחק.
היה רבה האחרון של אירגולה, Ariogala, Erogelan, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 137;

וילוביץ,Wilowitz,בנימין.
נספה בידי אוקראינים בסקאלאט, Skalat Stary, שבגליציה המזרחית, בפוגרום הראשון שנערך בעיר ביולי 1941. בנו ברל'ה סרב להתפשט על פי הבור, ונורה.
מקורות: סקאלאט, קהילה שחרבה, עמ 101, 102;

ויליג, Willig,Wilig,שרגא פייבל.
נולד בתר"ל,1870. בתר"ס, 1900, בערך התמנה לרב בדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית. בתרס"ט,1909, הקים בבוצ'אץ בית לימוד תורה כללי, שהיה אמור לבטל את ה"חדרים", ולכלול בתוכו גם את הישיבות. את הכסף להקמת המוסד הזה תרם אחד מעשירי הקהילה. בתרס"ג,1913, נתמנה לדיין בעיר. באותה התקופה הוא הקים שם ישיבה, ואחרי מלחמת העולם הראשונה היא השתלבה במסגרת ישיבות "בית יוסף"- נובהרדוק. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לבודפשט. אחרי המלחמה חזר לבוצ'אץ והיה רבה האחרון של העיר.
[1] כמו רבנים אחרים מבוצ'אץ שכיהנו שם לפניו שימש גם הוא כסמכות תורנית לכל פולין והיה מאלה שפסקו הלכות לרבנים אחרים. נפטר בבוצ'אץ' בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 326-321; זיידמן, אישים, עמ 508-502; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית,
עמ 85; וונדר, ב, עמ 801-805;

[1] הסופר ש"י עגנון מזכיר את הרב שרגא פייבל ויליג בספרו "עיר ומלואה", עמ 650-652. תודה למחותני הרב ד"ר משה קליין שהעמידני על כך.