הירשוביץ, יצחק - הלברשטאט, דוד

hi
הירשוביץ, יצחק אייזיק אליעזר, בן אריה לייב.
נולד בתרל"א,1871. תחילה למד בליבאו, Libau, שבלטביה, על גבול פרוסיה המזרחית - בבית ספר חרדי בנוסח האורתודוקסיה הגרמנית. אחר כך עבר לישיבת טלז. בתרס"ו,1906, נבחר לרב בטלסן, Talsen, שבאותו האזור. עיבד וכתב בעברית מתוך כתביו של ר' שמשון רפאל הירש, כדי להתאים אותם לנוער החרדי באותו האזור, שהושפע מרוח ההשכלה שבאה מגרמניה. בימי מלחמת העולם הראשונה גורש למינסק,Minsk, שברוסיה הלבנה, ונדד בערים שונות ברוסיה. בין היתר שהה בסמולביץ',Smolavitch , שברוסיה הלבנה, ולימד תורה עם ה"חפץ חיים", שעבר לשם עם הישיבה שלו. היה חבר מרכז "יבנה" בליטא. בתחילת ימי השלטון הסובייטי ברוסיה הבריח את תלמידיו לפולין, ואחרי תלאות מרובות הגיע לסלובודקה, ושם ניהל את הישיבה לצעירים "אור ישראל". אחר כך היה המנהל הרוחני של בית המדרש למורים בטלז. בתרפ"ו,1926, נתקבל לרב בווירבולין-וירשבולוב, Virbalis, Wirballen-Wierzbolow, שבליטא. כשכבשו הגרמנים את ליטא ברח לקלםKelm, Kelmė, ושם נספה באלול תש"א,1941. כך לפי אלה אזכרה. לפי יהדות ליטא נספה בווירבולין.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 120-111; יהדות ליטא, עמ 45-44; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 257;

הירשוביץ, לייב.
נספה בנמוניץ, Nemunaitis, שעל יד קובנה בסוף יוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 407;

הירשוביץ, נחמן, בן הרב יצחק אייזיק אליעזר (ע"ע).
נולד בתרס"ב,1902. היה רב ביאלוק, Yalakiai, שבליטא, ואחר כך אב"ד באוטיאן ,Utena, שבאותו האזור. נספה בידי ליטאים בסוף אוגוסט או בתחילת יולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; יהדות ליטא, עמ 45; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 123; רבני ברית המועצות
1939-1991
;

הירשוביץ, צבי.
היה רבה האחרון של דבייק Dabeikai, , שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 199; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הירשפלד, ,Hirschfeldד"ר שמואל, בן יעקב.
נולד בתרנ"ו,1896. לפי "ביליץ-ביאלה פרקי עבר" ב-1892. למד בבית המדרש לרבנים בווינה, והיה גם ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת וינה. בתרפ"ו,1926, נתמנה כ"רב מטעם" בביילסקו-ביאלה, Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה. קיבל על עצמו לכהן גם כרבה של דזיידזיצה, Dziedzice,הסמוכה. בהתנהגותו ובפעלו שינה את הדמות המקובלת של "רב מטעם". בראשית שנות העשרים של המאה העשרים הצטרף לתנועת המזרחי ונרדף על ידי החרדים. רצה לעלות ארצה, וכשביקר כאן בתרצ"ז,1937, ירו פורעים ערבים על המכונית שבה נסע. כשפרצה מלחמת העולם השניה היה בקונגרס הציוני בז'נווה, וחזר לפולין, במטוס מיוחד שהוא וחבריו שכרו. בתחילת המלחמה נמלט מעירו, והגיע לכמה ערים בגליציה המזרחית שהיתה אז בידי הרוסים. בשל מחלת הלב שלקה בה לא יכול היה להימלט לווילנה. מכיוון שהיתה לו תעודת מורה קיבלו אותו הרוסים להיות מנהל בית ספר בדוברומיל, Dobromil. אך כהם שדרשו ממנו להפעיל את בית הספר גם בשבתות עבר ללבוב. כשכבשו הגרמנים את לבוב שוב נדד מערבה,
[1] אל האזור שהיה בידי הגרמנים, והגיע לטרנוב, Tarnów. שם נפטר מהתקף לב בי"א באייר תש"ב,1942, כשהגרמנים באו לאסור אותו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 104-103; אלה אזכרה, ז, עמ 275-271; ספר פשמישל, עמ 336-334; ביליץ-ביאלה, פרקי עבר, עמ 93-94, 179; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 86, 115; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 75;

הכהן, Hakohen יצחק דוד.
היה רבה של ז'ליחוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית. נפטר בתמוז תש"א, 1941. לפני פטירתו השאיר צוואה ובה ביקש שלא יקברו אותו לפני שיפרעו את כל הכספים שלווה מן היהודים בתחילת המלחמה, וקיווה שיחזיר אותם כשהמלחמה תסתיים, ואז שוב יקבל את משכורתו מן הקהילה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 19-18;

הכהן, יצחק מנדל
בן שלום צבי, שהיה רבה הראשון של זגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. נוסף להשכלתו התורנית היתה לו גם השכלה כללית רחבה מאד. בשל מתחים שהיו במשפחתו בין חסידי אלכסנדר, שאליהם השתייכה משפחתו, לחסידי גור, לא נמצא לו בעירו תפקיד הולם. באחרית ימיו נתמנה לרבם של חסידי ז'יררדוב, Żyrardów, בעירו. נספה בשואה.
מקורות: ספר זגירז א, עמ 374-373;

הכהן, שלום מרדכי.
דרוֹבנין
, Drobnin, Drobin. אזור ורשה. נספה בגטו ורשה, או גורש משם לאחד המחנות.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 102;

הכהן, שלמה יהודה לייב
בן שלום צבי שהיה רבה הראשון של זגירז',Zgierz, שבאזור לודז'. נולד בתרכ"ז,1867. בתרנ"ח,1897, נתמנה לרבה של העיר, שם כיהן ברבנות ארבעים ואחת שנים. נוסף להשכלתו הרבנית היה בקי בפילוסופיה כללית. כשפרצה המלחמה אסר על היהודים לקיים מניינים חשאיים, מחמת הסכנה. עקר לוורשה, ובאחת האקציות נלקח למחנה השמדה.
מקורות: ספר זגירז' א, עמ 362-357, 366-365, 554; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 107, 110;

הכטמן, Hechtman משה חיים.
תחילה היה רב בכפר רובליה (Rubiel?), שעל יד דויד הורודוק Davidgrodek , בווהלין. אחרי מלחמת העולם הראשונה והפרעות שהיו בכפרו עבר לסארני, Sarny, שבאותו האזור, ונבחר לרבה של העיר ול"רב מטעם". תמך בתנועה הציונית, ובנותיו חיה ומרים היו הגזבריות של הקרן הקיימת בעירו. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר יזכור לקהילת סארני, עמ 232; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 251;

הלברשטאט, Halberstadt Halberstat, (הלברשטט), דוד.
היה רב בסוסנוביץ, Sosnowiec. בזמן המלחמה הגיע לגטו ורשה ושם עבד ב"שופ" לנעליים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 128, 241, 292;

הלברשטם, Halberstam(הלברשטאם).
כאן הבאתי גם את האדמו"רים שנולדו בפולין-גליציה, ואת רוב שנותיהם עשו בסלובקיה, בהונגריה או בטרנסילבניה, כשהם ממשיכים את המורשת של חסידות צאנז. אך לא הבאתי את מי שנזכרו בספר חכמי טראנסילוואניה, ולא עלה בידי לברר היכן נולדו. חומר רב עליהם ועל מה שאירע להם בשואה ימצא הקורא גם בשני הכרכים של הספר צאנז, די הייליגע פארשווינדענע שטאָט (צאנז, העיר הקדושה שנמחתה), מאת שלמה זלמן לעהרער.
[1] ראה: הרב דויד אביגדור.