מורגנשטרן ,אברהם - מורגנשטרן, יעקב

mo

מורגנשטרן,Morgenstern ,אברהם פנחס, בן צבי הירש.
נולד בתרל"ו,1876. בתרפ"ו,1926, עבר לשדליץ, Siedlce,שבאזור לובלין, ושם נתמנה לאדמו"ר מלומאז Lomazy- שדליץ. בערוב ימיו עבר לוורשה. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 139-137; אלפסי, עמ 188 ; מדו לדור, ב, עמ 402; היכל קאָצק, עמ תרעז-תרפא. פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 564;

מורגנשטרן, אלימלך יהודה
היה אחיו (כך לפי אדמו"רים. לפי היכל קאָצק בנו) של יעקב אריה, האדמו"ר מווישקוב - רדזימין. גר בוורשה. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 137; היכל קאָצק, עמ תרעו;

מורגנשטרן, בנימין פלטיאל, בן יצחק זליג,האדמו"ר מסוקולוב.
נולד בתרנ"ה,1895. גר בסוקולוב, ,Sokołów Podlaski שבאזור ורשה, ושם ניהל את הישיבה של אביו, עם אחיו משה. בתרצ"ב,1932. לפי אלפסי בתרצ"ד,1934, נעשה רב בסטרדין, Sterdyń, שבווהלין. בחשון ת"ש,1939, הוכתר לאדמו"ר. נמלט לוורשה, ושם עבד ב"שופ" לנעליים של שולץ, שאותו ניהל אברהם הנדל. משם גורש לאושוויץ, ונפטר מאפיסת כוחות בחורף תש"ה, סוף 1944, זמן קצר לפני שהרוסים שיחררו את המחנה.
מקורות: אלפסי,עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אדמו"רים, עמ 156; היכל קאָצק, עמ תרפד; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 350;

מורגנשטרן, דב בעריש, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
סרב לעסוק ברבנות. גר בוורשה ושם התפרנס ממסחר. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 53; ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, דוד שלמה, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
אחרי שאביו עבר לרדזימין, Radzimin, שבאזור ורשה, הוא כיהן כרב בווישקוב, Wyszków, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: היכל קאָצק, עמ תרעו; אלה אזכרה, ז, עמ 52; אלפסי, אנציקלופדי לחסידות, א, עמ קצא; ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, דוד שלמה.
היה רבה האחרון של פוריסוב, Parysów, Porisow, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 404;

מורגנשטרן, חיים יעקב אריה.
האדמו"ר מווישקוב-רדזימין. בן צבי הירש, האדמו"ר מלומז', Łomazy, Lomaz. אזור לובלין. היה הצעיר בתלמידיו של ר' שמחה בונם מפשיסחא. תחילה כיהן כרב בווירזבניקWiezrbnik Starachowice,,שבאזור לובלין.אחר כך עבר לווישקוב, Wyszków שבאזור ורשה. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר ברדזימין, Radzymin,שבאותו האזור. אחר כך עבר לאוטווצק,Otwock, שעל יד ורשה. כחצי שנה לפני שפרצה מלחמת העולם השניה חש בסכנה שאיימה על יהדות אירופה, וכתב לחסידיו מאמר שבו קרא להם להתחזק בעבודת ה'. בתחילת המלחמה עבר לוורשה. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אדמו"רים, עמ 137-135 ; היכל קאָצק, עמ תרעה-תרעו; אלה אזכרה, ז, עמ 53-47; ספר זכרון לקהילת רדזימין, עמ 41; פייקארז', חסידות פולין, עמ 319-320, 349-350;
ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, יהודה אלימלך, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;


מורגנשטרן, יוסף, בן אברהם פנחס.
היה למדן גדול. נספה בשואה.
מקורות: היכל קאָצק, עמ תרפו;

מורגנשטרן, יוסף אהרן, בן צבי הירש.
האדמו"ר מליקיווה-לוקוב, Luków, שבאזור לובלין. נולד בתרנ"א,1891. בתר"פ,1920, נתמנה לאדמו"ר. בתרצ"ג,1933, עבר לוורשה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 107-105 ; אלפסי, עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402;

מורגנשטרן, יעקב דוד.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בלודמיר, Wladimir Wolinsk, שבווהלין. ב-7 ביולי 1941 מינו אותו הגרמנים להיות יו"ר היודנראט בעיר. אחרי כמה חדשים נפטר.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 114, 116; טרונק, יודנראט, עמ 300;

מורגנשטרן, יעקב מנדל.
היה רבה האחרון של ונגרוב, Węgrów, שבאזור ורשה. ביום הכיפורים ת"ש,1939, התחנן לפני היהודים שיאפו לחם, כי כך גזרו הגרמנים. באותו היום פרצו הגרמנים אל בית המדרש הישן ודקרו אותו למוות.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 185, 186; ונגרוב, ספר זכרון, עמ 62, 215, 236;

עבער,יהודה - עפרון ,אליהו

ei

עבער, Eiber, יהודה, בן אברהם יעקב ה"מלמד".
נולד בתרס"א, 1901. למד בישיבת ליובאוויטש. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש כראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנֶווֶל, Nevel, שברוסיה הלבנה, שעברה לשם מרוסיה. אחר כך עבר לוורשה, והיה ראש ישיבת חב"ד שם ובאוטווצק, Otwock , הסמוכה. שם ערך את מדור "שערי תורה" בעלונים של "התמים", שיצאו לאור מטעם חב"ד. כתב את הספר "שערי תורה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לריגה, בהשתדלותו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, וקיווה לצאת משם לארצות הברית. נספה בשואה. מקצת מן הניגונים שחיבר נשתמרו אצל החסידים עד היום.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403; אתר nigun באינטרנט; ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בווארשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 379;

עבריס, Ebris, Ibris, זליג.
נולד ברוסיה בתרס"ה,1935. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצז;

עהרליך (ארליך), Erlich, Ehrlich ,מנחם מנדל
כיהן כרב בביסטריץ, Bystrichi,שבאזור וילנה. היה פעיל למען החינוך הדתי בפולין. עבר ללטביה, וכיהן כרב בפרויֶנברג, Frauenburg, Saldus. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;

עלישברג, Eliasberg, פנחס, בן השל.
למד בישיבות מיר, "כנסת ישראל" בסלובודקה, ועוד. בשנות הרעב ברוסיה שהיו אחרי מלחמת העולם הראשונה, כיתת את רגליו בין הכפרים כדי לאסוף לחם בשביל תלמידי ישיבת סמולביץ,Smolavitch , שברוסיה הלבנה. אחר כך התיישב בריגה, ושם הוציא לאור חיבור על מסכת ברכות, ביידיש. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;

עפרון, Efron, אליהו צבי.
שצ'וצ'ין ,Szczuczyn, ווהלין. בהתחלת המלחמה הוציאו אותו הנאצים ממקום המסתור, הכו אותו, וירו בו בבית העלמין.
מקורות: חורבן קהילת שצ'וצ'ין <ביאליסטוק>. דער חורבן פון דער שצ'וצ'ינער קהילה <ביאליסטאקער וויעוודסטווע>, עמ 51, 53, 55;

קריגר, ברוך - קרקובסקי, יצחק

kr

קריגר,Krieger,Krueger , ברוך.
בתרצ"ז,1937, התמנה לרבה של קוסטופול, Kostopol, במקום הרב שטרנברג שעלה לארץ. הצליח לקבל לידיו את הסמכויות הרשמיות לטיפול בענייני אישות, ורישום הנישואין, הלידות והפטירות, שעד אז היו בסמכותו של הרב גרינפלד מרובנה. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 169; ספר קוסטופול, עמ 153, 306;

קרייזר, Kreiser,דב.
לימד בישיבה הקטנה בקלצק, Kleck, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובגרודק, עמ 556;

קרימר, Krimer,(Krumer),מרדכי.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רב באחת השכונות בקובנה. נספה באקציה הגדולה שנערכה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קרישעק (קרישק). Krishek, Krishak,
היה אב"ד בניישטאט-נובה-מיאסטוNewstadt,, Nowe Miasto , Korczyn Nowy, שבאזור קרקוב, בפייזער,Peizer, Pyzdry , שבאזור פוזנן, ובקובאל, Kowal, שבאזור לודז', והיה הרב האחרון שם. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27;

קרמרמן, Kremerman,אליהו.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה של קרוז', Krozhi, שבליטא. היה ממייסדי הישיבה בווילקומיר,Vilkomir, Ukmerge, שבאותו האזור, והיה ראש הישיבה בקלם, Kelm, Kelmė. נספה באב או באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 246, 610; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קרליץ (קארליץ),Karelic,יצחק, בן שמריהו יוסף (איצ'ה קוסובר).
היה אחיו של ה"חזון איש". כשאביו נפטר הוא סרב לקבל את משרת הרבנות בעירו קוסובה, Kosów Poleski, שבווהלין, והעדיף למסור אותה לגיסו אבא סויאטיצ'קי (ע"ע). אחרי מלחמת העולם הראשונה הקים בה ישיבה קטנה לצעירים וגם ישיבה גדולה. בימי מלחמת העולם השניה דחה את הנסיונות להצילו אותו, כי לא רצה להיפרד מן היהודים בעירו. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 82-76; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 311; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קרליץ משה, בן שמריהו יוסף.
היה אחיו של ה"חזון איש". למד בישיבת סלובודקה, והושפע מתנועת המוסר. בתרע"ט,1919, דרש שבשבת יביאו אליו כסף, שאותו אסף לטובת נפגעי הפרעות באוקראינה, והדבר גרם למחלוקת בעירו. אחר כך שימש כרב, דיין ומו"ץ בפונאר, Ponary,Paneriai, שעל יד וילנה. ערך את הירחון הרבני "כנסת ישראל". נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 79; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


קרניץ (קרעניץ), Krenitz,אברהם.
נולד בתרנ"א,1891. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ;

קרניץ, ישראל.
כיהן כרב בז'ימל, Žeimelis, שבליטא. היה רבה האחרון של נמוקשטי, Nemokshti, שבאותו האזור. נספה עם בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 293, 409; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קרקובסקי, Krakowski‏ , יצחק.
היה מחסידי ברסלב בלודז'. אחר כך עבר לאוטווצק, Otwock‏, שעל יד ורשה, ונקרא " ר' יצחק'ל אוטווצקר".
קרב לחסידות ברסלב רבים מאנשי לודז'. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב