הוכברג, שמואל - הופשטיין, אלימלך

ho

הוכברג, שמואל מרדכי.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה האחרון של ניזנוב, Nizniów, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ב, עמ 86;

הוכמן, ,Hochman גמליאל.
כיהן כרב בחלם, Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224;

הוכמן, יצחק יחזקאל.
היה אדמו"ר בכשאנוב, Chrszanów, וביבוז'נה, Jaworzno, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 89; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 204;

הולֶך, ,Holech שמעון.
נולד בתר"מ,1880. היה רב בדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 89;

הולנדר, Holender אהרן אריה לייב.
היה רבה האחרון של משאנה דולנה, Mszana Dolna, שבגליציה המערבית. גורש מטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 91; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 251;

הולנדר, יהודה, בן משה.
נולד בתרמ"ה,1885. גר במישלניצה,,Myślenice שבגליציה המערבית, והיה מראשוני החסידים של האדמו"ר בן ציון הלברשטם מבובוב (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה, אחרי שרבה של מישלניצה נמלט לצאנז,Sanz, Nowy Sącz , התקבל במקומו כדיין ומו"ץ בפועל. נספה בבלז'ץ באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 92-91;

הולנדר, יחיאל מיכל, בן שלמה.
נולד בתרס"ח,1908. בתרצ"ג,1933, היה דיין, מו"ץ ורב בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 94-93; טרנוב II, עמ 350;

הולנדר, נתן דוד.
נולד בתר"ל,1870, ומתרנ"א,1891, מילא במשך כחמישים שנה את מקומו של אביו יוסף כאב"ד של אמסנהAmsana, Mszana Dolna, שבגליציה המזרחית. נפטר בסיון תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ב, עמ 96-95;

הוסנסקי, Hosanski‏, נתן.
נולד בתרע"ד, 1914, בוואשילקוב, Wasilkόw‏, שבאזור ביאליסטוק. בתרפ"ד, 1924, נערך בעיר פוגרום, ואז היגרה משפחתו לצרפת והתיישבה במילהאוז, Mulhouse‏. מתרצ"ד, 1934, עד תרצ"ח, 1938, למד לרבנות, ואחר כך התמנה לרב בריימס, Reims‏. אחרי שצרפת נכבשה בידי הנאצים הוא עבר לנים, Nîmes‏. בסוף 1940 מונה הרב של ריימס אחראי על יהודי אלזאס שגורשו לאזור היורה, Jura‏, והרב הוסאנסקי מילא את מקומו. הוא המשיך את עבודתו של הרב אלי ציפר (ע"ע), והיה אחראי על היהודים שבאזור Saône-et-Loire‏. שם החיה את הקהילות הקטנות שהיו באזור, וביקר בקביעות במרכזי הקליטה של הפליטים. במרס 1943 מונה לרב בטולוז, Toulouse‏, שבדרום מערב צרפת, ועסק בחלוקת מזון לאסירים היהודים שהיו במחנות המעצר ובבתי הכלא בסביבה. ב-25 באוגוסט 1943 פרצה המיליציה הצרפתית לבית הכנסת בעת התפילה, והרב הוסאנסקי נעצר בעקבות הלשנה. כעבור זמן קצר שוחרר, והצטרף לארגון היהודי למאבק, OJC‏, שהיה שייך למחתרת הצרפתית האני-נאצית. הוא עסק בגיוס אנשים למחתרת, וטיפל בטייסים של בנות הברית שהיו בדרכם מבלגיה לספרד. היה חבר בוועד הכללי להגנה על היהודים, .CGDJ-‏בין היתר ליווה את היהודי חבר המחתרת מרסל לנגר, שהוצא להורג בכלא סן מישל. במאי 1944 נעצר, נכלא בדראנסי, וגורש לטאלין שבאסטוניה או לקובנה שבליטא, ושם נספה. אחרי המלחמה קיבל מממשלת צרפת את צלב הברונזה.
מקורות: Paul Levi, p.p. 385-386`‏;

הופמן, Hofman, שלמה יהודה.
היה שליח ציבור בתפילות ראש השנה ב"קיבוץ" של חסידי ברסלב בלובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

הופן, ,Hoffen אהרן.
אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב באוזיפול, Odrzwół, שבגליציה המזרחית. מתרפ"ט,1929, היה רבה של שניאטין, Śniatyn, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה, כשנודע לו שהנאצים מחפשים אותו, הלך ברגל לטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית, לבוש בבגדים של גוי, ושם נספה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הופנברג, Hoffenberg פנחס.
בצעירותו שימש כרב בעיירה סמוכה לווילקומיר,Vilkomir, Ukmerge, שבליטא, אך עזב את הרבנות והתיישב בשאוולי,Shavly , שבליטא. שם היה מורה ללימודי קודש. היה חבר בתנועת המזרחי. נפטר ביום שבו נכנסו יהודי העיר לגטו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 33;

הופשטיין, Hofstein אהרן יחיאל, בן ירחמיאל משה.
האדמו"ר מקוז'ניץ, Kozienice. אזור ורשה. נולד בתרמ"ט,1889. לפי אלה אזכרה בתרנ"ב,1892. בתרס"ח,1908, נתמנה לאדמו"ר. מתר"ץ, 1930, גר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה. שם היה ביתו מרכז לעניים ולחולים, והדבר עורר תרעומת בקרב חסידיו הוותיקים. בזמן המלחמה עבר לוורשה. גם שם המשיך לדאוג למזון בשביל היהודים הנצרכים, ולא אחת סיכן את חייו לשם כך. לפי אחת הגרסאות עבר מוורשה לז'ליחוב,Żelechów, שבגליציה המזרחית, ושם נפטר בערב יום הכיפורים תש"ג. לפי ספר קאָזשעניץ נפטר בגטו ורשה. אחיו ישראל אלעזר היה ממייסדי כפר חסידים.
מקורות: ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, עמ 170-169; אדמו"רים, עמ 29-27; אלפסי, עמ 103-102; החסידות מדור לדור, א, עמ 214; אלה אזכרה, ג, עמ 81-78; ספר קאָזשעניץ, עמ 122; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קצ-קצא;

הופשטיין, אלימלך, בן יוסף מנחם.
נולד בתרכ"ד,1864. היה אדמו"ר בקוז'ניץ, Kozienice, שבאזור ורשה, בראדום, Radom, שבאותו האזור, ובוורשה. נפטר בגטו ורשה, בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 104;

טאובר, מאיר - טברסקי, דוד

to

טאובר,Tauber, Toiber ,מאיר.
נולד בתר"ם,1880. למד בבית המדרש לרבנים בווינה ובפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה. בתרס"ז,1907, בא ללבוב, ושם היה מורה לדת משה[1] בגימנסיה ממשלתית. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרי, היה רב צבאי, וזכה בקצונה ובצלב הזהב. בשנת 1923-1922 התמנה כמנהל הסמינר הממלכתי למורי דת בוורשה. מ-1928 היה חבר בוועדת הבחינות הממשלתית למורי דת משה בבתי הספר התיכוניים, ומ-1938 חבר הוועדה הממשלתית ליד המכון ללימודי היהדות בוורשה. היה בוועד ידידי האוניברסיטה העברית. כשכבשו הגרמנים את ורשה הם אסרו אותו למשך חדשים אחדים, ועינו אותו. אחרי שפרופ' משה שור (ע"ע) נמלט ללבוב, התמנה טאובר במקומו כמנהל המכון למדעי היהדות, ומילא את מקומו כמטיף בבית הכנסת של הנאורים, ברחוב טלומַצקה. הוא ניסה לחדש את העבודה התרבותית בגטו, ותלמידיו סייעו בידו להקים שם בתי ספר בלתי לגאליים. בדרשותיו היה משמיע דברי נחמה ומעודד את רוחם המדוכאה של היהודים בגטו. ידידיו יעצו לו לעבור לצד הארי, אך הוא לא שמע להם. ביולי 1943 גורש עם משפחתו לטרבלינקה.
מקורות: גוטרמן, מהתבוללות ללאומיות, עמ 142, 165 הע' 72; יעקב בן יוסף, הסמינר המלכתי למורי דת משה בוורשה, עמ 41-33; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 76;

טברסקי,Twerski ,אברהם מנחם נחום, בן משה יהודה לייב.
חלם, Chełm, משושלת טשרנוביל-טריסק, ווהלין. נספה באלול תש"ב, 1942, והובא לקבר ישראל.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 131;

טברסקי, ברוך, בן משה.
כיהן כרב בסטפן, Stepán, שבווהלין. בתרצ"ו,1936, עבר ללובלין. היה נוסע לעיירות הסמוכות בווהלין, ובכל אחת מהן היה שטיבל שהיה קרוי על שם עירו. מדי פעם נסע לארצות הברית, שם היה לו קהל מעריצים. נספה בשואה.
מקורות: עיירתנו סטפן, עמ 12, 64-68;

טברסקי, דוד אהרן, בן יעקב אריה לייב, משושלת טשרנוביל-טריסק.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ו,1906, נעשה אדמו"ר בז'אריק,Żarki, שבגליציה המזרחית. לפני מלחמת העולם השניה גר בצ'נסטוחוב ,Częstochowa, ושם נספה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 203; אלפסי, עמ 67; החסידות מדור לדור, א, עמ 124; צ'נסטוחוב א, עמ 578-575; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 217, 218, 426;

[1] כך קראו ללימודי היהדות בבתי הספר הממשלתיים בפולין, כדי לציין את הצד הדתי ולא הלאומי שלהם.

ליין, יהושע - לייקין, מאיר

le

ליין, Lein, יהושע, בן חיים.
היה "משפיע" בישיבת "תוומכי תמימים" בדוקשיצה, Dokszyce, שבווהלין, ורב ברודניה, Rudnia, שבאזור וילנה. בתרצ"ח, 1938, נאסר, ואחר כך שוחרר. נספה ברודניה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 332;

ליינמן,Leinman ,אברהם יוסף.
מתרפ"ח,1928, כיהן כרב בצ'מילוב, Ćmielów, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 421;

ליינמן, ישראל דוד.
היה רבה האחרון של סוכדניוב, Suchedniów, שבאזור לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה לברוח אל שטחי פולין שנכבשו בידי הרוסים, אך בדרך תפסו אותו הגרמנים ורצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 325;

ליינר, Leiner,אברהם יהושע השל.
היה אדמו"ר בחלם,Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 223; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ ת;

ליינר, גדליהו, בן אברהם יהושע השל.
בתרפ"ב,1922, נתמנה לאדמו"ר בחלם Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 199;

ליינר, יעקב, האדמו"ר מרדזין-סוסנוביץ.
קרא לחסידיו להצטרף אל הפרטיזנים. בסוף 1939 הוברח מרדזין,Radzyń, שבאזור לובלין, לוולודאבה, Włodawa, שבאותו האזור, ושם נספה בחג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה,ב,עמ 282; וולודאבה והסביבה, סוביבור. יזכור בוך צו פאראייביקען דעם אנדעק פון די חרוב געווארענע יידישע קהילות וולדאווקע, דובעטשנע, טאמאשאווקע,וויטיטשנע, עמ 572, 668, 687, 689, 696-693. (נראה שהמידע שנמסר בספר סוסנוביץ אינו מהימן, קרוב לודאי שהכוונה לאדמו"ר שמואל שלמה ליינר (ע"ע). ספר רדזין, עמ 346 ברשימת הנספים;

ליינר, שמואל שלמה, בן מרדכי יוסף אליעזר.
נולד בתרס"ט,1909. ישב בוורשה, וכשנתמנה בתרפ"ט,1929, לאדמו"ר מרדזין,Radzyń, שבאזור לובלין, חזר לעירו, ושם הקים את ישיבת "סוד ישרים". כשכבשו הגרמנים את פולין נמלט לוולודאבה, Włodawa, שבאותו האזור. לפי אלפסי ללובלין. הוא התנגד לשיתוף פעולה עם הגרמנים, וקרא ליהודים שלא להיכנס למשרדי היודנראט. קרא לחסידיו לברוח אל היערות ולהצטייד בנשק. נספה באייר תש"ב,1942. על מעשי הגבורה שלו כתב המשורר יצחק קצנלסון את השיר על הרבי מרדזין, "דָאס ליד וועגן ראדז'ינער".
מקורות: אדמו"רים,עמ 92-290; אלפסי, עמ 199; אלה אזכרה, ה, עמ 288-282; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 544, 546; וולודאבה, עמ 56-57;

לייפר (ליפר)Leifer (Lifer) ,חיים, בן יצחק.
היה אדמו"ר עממי בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. חילק את כל כספו לצדקה ולקופות ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקנז;

ליפר, חיים יוסף, בן שמואל.
כיהן כרב ברובנה, Rovno, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194;

לייקין,Leikin, מאיר.
מתרפ"ב,1922, כיהן כרב בקוסוב-פולסקי, Kosów Poleski, Kossovo, שבווהלין. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 311; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מלצר ,זלמן - מקובסקי ,לייב

me

מלצר,Melzer ,זלמן.
נולד בתרס"ב,1902. היה רבה האחרון של ויז'ון, Vizhuni, שבליטא. נספה באלול תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 228; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מַמיָפה (ממיופה),Mamyafe, Mamyofe,יוסף זאב.
נולד בתרמ"ט,1889. בתרפ"ב,1922, נתמנה לרבה של מז'יקMažeikia i , שבליטא. נספה ביולי 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 369; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 73, 222; אשרי, חורבן ליטע, עמ 262;
רבני ברית המועצות 1939-1991;

מנדיוק, Mendiok, Mendiuk, Mandiuk,מרדכי
בתרצ"א,1931, נתמנה לרבה של קרמניץ, Kermyianitsa, שבווהלין. תוך זמן קצר למד את הלשון הפולנית, וכך עלה בידו להשיג את האישור של הממשלה הפולנית למינוי הזה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 184; פנקס קרמניץ, עמ 180-181;

מנדל (מאנדל), Mandel,משה, בן דוד.
היה האדמו"ר מאורזישצ'ב, Orzistchov, Rzhiseev, בקייב, אוקראינה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רפז;


הצדעה ליהודי קרקוב סרט מהשנים שלפני המלחמה ועד לגירוש לגטו

מנדלבוים, Mandelboim,אהרן יוסף, בן שמואל.
נולד בקרקוב בתר"ל,1870. למד בבתי המדרש שבעיר, והוסמך לרבנות בידי הרב שמעון סופר, רבה של קרקוב. אחרי נישואיו גר בפיווניצ'נה, Piwnicna, שעל יד צאנז, Sanz, Nowy Sącz, גליציה המערבית. שם היה מו"ץ ובעל תפילה, והתפרנס מחנות מכולת. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים עבר עם משפחתו לקרקוב, וגר בפודגורז'ה, Podgórze. עסק במסחר זעיר, היה מגיד שיעורים, ולמד תלמוד וקבלה עם הרב שֵם קלינגברג, האדמו"ר מזאלושיץ, Dzialoszyce(ע"ע). ידע היטב תנ"ך ורמב"ם. בביתו קראו את העיתון היידי "מאָמענט". נפטר בגטו קרקוב בי"ב באייר תש"ב,1942, אחרי מחלה ממושכת, והובא לקבר ישראל.
מקורות: עדות בנו משה צבי שקדיאל, כפי שנרשמה בדפי העדות ביד ושם, וזכרונות המשפחה של נכדתו פנינה מיזליש.

מנדלבוים, מנחם מנדל. מחסידי חב"ד.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה החסידי של גלובוקי, Glubokie, Hluboka שבווהלין. את שיעורי החסידות שם ניהל יצחק
מנדלבוים, שלמד בישיבת "תומכי תמימים". נספה עם חורבן העיירה בתמוז תש"ב, 1942;
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 504;

מנדלסון,Mendelson,יהודה הכהן.
כיהן כרב בחלם, Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224;

מֶסֶר, Meser,יצחק, בן אריה לייב.
נולד בתרנ"א,1891. אביו אריה עסק באמנות הציור והפיסול, כגון: של מצבות מיוחדות. כשהיה בן שש עשרה למד בישיבה בפרשבורג, Pressburg, Bratislava, Poszony (אז אוסטרו-הונגריה. היום סלובקיה), ואחר כך באוניברסיטאות של וינה וברלין – פילוסופיה, ערבית, איטלקית ושפות קלסיות, ופרסם מאמרים בעיתוני יידיש בפולין. בשנות העשרים של המאה העשרים חזר לעירו סנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ושם התפרנס ממתן הרצאות בנושאי יהדות וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לטוּרקה, Turka, שבגליציה המזרחית, שאז היתה בשטח הכיבוש הרוסי, ומשם גורש לסיביר. שם כתב את חיבורו הקבלי "ממדבר מתנה" על גבי פיסות נייר ושקיות נייר. נפטר בסיביר בחשון תש"ג,1942. בתש"ח, 1948, עלו ארצה אשתו ובנותיו, והביאו אתן את כתב היד, שאותו ההדיר פרופ' משה חלמיש מאוניברסיטת בר-אילן, והוסיף מבוא והערות, תשמ"ה,1985.
מקורות: וונדר, ג, עמ 900-899;

מ"ץ, Metz,מאיר לייב, בן יהושע מרדכי.
נולד בתרנ"ג,1893. למד בישיבת טלז. מתרצ"ד,1934, כיהן כרב בגרינקישוק, Grinishok, Griniškis, שבליטא. נרצח בידי ליטאים בקרוק,Kruk,Krok, Kriŭkai , הסמוכה באלול תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 69; פנקס הקהילות, ליטא, עמ' 197; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מצ'ילקר, Metchilker,יודל.
אוֹליקה, Olika. ווהלין. נספה בשואה
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה-ספר יזכור, עמ 199;

מקובסקי,Makowski,לייב.
כיהן כרב בקובילניק, Kobylnik,Kobilniki, Narach,באזור פינסק, שברוסיה הלבנה. כשכבשו הגרמנים את העיר בקיץ תש"א,1941, הם ציוו עליו לשרוף ספרי תורה. הוא סרב לעשות זאת והוכה. נספה בעירו בערב סוכות תש"ב,1941.
מקורות: ספר קובילניק, עמ 126, 281;

נחומובסקי ,אברהם - ניימן, שמעון

na

נחומובסקי, Naumowski,Nachumowski,אברהם יצחק.
נולד בתרמ"ז,1887. היה דיין ומו"ץ בשאבלי,Shavlan, Šiaulėnai, שבליטא. הנאצים עינו אותו, והוא נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 161, 227; אשרי, חורבן ליטע, עמ 194;

נחמקין, Nechamkin,חיים מנחם.
למד בישיבת ראדין,Radun, Radin, והיה מקורב ל"חפץ חיים". כיהן כרב במאלטה,Malta, Silmala ,וברוזֶנובסק–זילופה, Rosinkof Zilupe, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 399;

ניידיץ', Neiditz,משה.
בין שתי מלחמות העולם היה רבם של חסידי סטולין בברזניצה, Bereżnica, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 51;

נידזויאדוביץNidzwiadowitz, ,אליעזר יהודה.
כיהן כרב בלוז'קי, Łużki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 379;

נייהויז, Neuhaus,Neihaus, Neihoiz,אריה לייב, בן נחמן.
תחילה עסק במסחר, ואחרי שנפטר אביו כיהן כרב וכאדמו"ר מקומי בטומשוב לובלסק, Tomaszów Lubelski, שבאזור לובלין. בימי מלחמת העולם השניה גלה לברית המועצות, ושם נפטר.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 238; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שכב;

נייהויז, יהודה זונדל, בן פנחס.
הרבי מסמבור, Sambor, גליציה המזרחית. נולד בתר"ל,1870. היה אדמו"ר בלבוב. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1009-1007; אלפסי, עמ 144;

נייהויז, ישראל שמואל, בן מאיר יחיאל.
היה אדמו"ר בחלם, Cełm, שבאזור לובלין. ערב מלחמת העולם השנייה עמד להיבחר כרב העיר, אך מכיוון שהמלחמה פרצה לא יצא הדבר לפועל. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 144; החסידות מדור לדור, א, עמ 299; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 223; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תרח;

נייפלד (נויפלד),Neifeld, Noifeld, Neufeld ,בעריש, בן אברהם.
בתרס"ד,1904, התמנה לאב"ד ברציונז', Raciąż, שבאזור ורשה. כשכבשו הגרמנים את העיר הם התעללו בו. נספה בגטו ורשה.
מקורות: גלעד לקהילת רציונז', עמ 215, 229, 241; אלה אזכרה, ז, עמ 242;

נייפלד, ראובן יהודה, בן אברהם.
נולד בתרכ"ט,1869. הוסמך לרבנות בידי יחיאל מיכל הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, אליהו חיים מייזל מלודז' ואחרים. בתרנ"ד,1894, נתמנה לאב"ד ברציונז', Raciąż, שבאזור ורשה. בתרס"ד,1904, נתמנה לאב"ד בנובידבור,Nowy Dwor Mazowiecki, שבאותו האזור, והיה חבר בהנהלת הקהילה. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה בין המייסדים של אגודת הרבנים בפולין, והיה מקורב לתנועת המזרחי. אחרי שפרצה מלחמת העולם השניה עזב את נובידבור וחזר לוורשה. שם נפטר בחורף ת"ש. בנו, הרב אלימלך נייפלד, עלה ארצה והיה חבר במרכז העולמי של המזרחי.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 245-241;

ניימן,Neiman ,ג.
כיהן כרב בלאסק,Łask, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 137;

ניימן, משה צבי הירש.
הוסמך לרבנות, ולפרנסתו עסק במסחר. שימש כדיין בבייטש, Biecz, שבגליציה המערבית. הנוער החרדי נמשך אחריו, וביתו היה מלא באנשים שבאו לשמוע מפיו דברי תורה. כשהיה בקרון המוות למיידאנק הבריח משם מכתב שבו כתב לבני משפחתו שיתחזקו באמונה למרות הנסיונות הקשים.
מקורות: עיירתנו בייטש, עמ 201, 239-238;

ניימן, שמעון בצלאל.
נולד בתר"ך,1860. הוסמך לרבנות והתפרנס ממסחר בספרים, תחילה בקרקוב ואחר כך בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה באדר תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1019-1016; טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 204; ספר קראקא, עמ 108;

סובול, שרגא - סטמפל, משה

so

סובול (סאבאל), Sobol,שרגא פייבל.
נולד בתרס"ו,1906. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים,א, עמ רעט;

סודלניצקי, Sudelnicki,זלמן.
היה רבה האחרון של וישטינץ,Vishtinets,שבליטא. ביולי 1941 אילצו הגרמנים את יהודי עירו לחפור בורות. הרב סודלניצקי היה בין אלה שסרבו למלא את הפקודה, והם התעללו בו עד מוות.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 261;

סודרסקי.Sudarski .
היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 162, 228;

סוחצ'בסקי (סוכאטשבסקי), Suchachewski,יששכר.
היה רבה האחרון של דז'וויצה, Drzewice, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 87;

סויאטיצ'קי,Swiatichki,אבא.
היה רב באוסטרוב מזובייצק, Ostrów Mazoeiecka, שבאזור ורשה, ואחר כך בקוסובה, Kosow Polski,Kosów Poleski, Kossovo, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). בתרצ"ז,1937, נתמנה לרבה של טיקטין, Tiktin, Tykocin, שעל יד ביאליסטוק. עזר הרבה לעניים בעירו, וחי בצניעות רבה. כשנודע לו שבני הקהילה מתכוונים לקנות לו מעיל פרווה התנגד לכך בתוקף. דרש להחליף את הדירה המרווחת שבה גר רבה הקודם של העיר לדירה יותר צנועה. לפי בקשתו הורידו בני הקהילה ממשכורתו את מס השמָרים, שתמיד היה חלק ממשכורתו של הרב. אשתו הניה חיה היתה אחותו של החזון איש. נספה בשואה.
מקורות: ספר טיקטין, עמ 110-109 , 458; פנקס הקהילות, ורשה, עמ 232; אלה אזכרה, ז, עמ 79;

סוכאטשבסקי, Suchachewski,אברהם אלתר.
רייביטש,Rejowiec,Rayvits, אזור לובלין. היה אדמו"ר בחלם,Cełm , שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ סד;


סולוב,Solow ,אלכסנדר זושא.
הוסמך לרבנות בישיבת מיר. היה משגיח בישיבת בריסק,Brest Litowsk, Brisk. ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

סוסנוביק, Sosnowik,נפתלי הרץ.
שנים רבות שימש כרבם של אנשי חב"ד במניין החב"די שהתקיים בריגה, בירתה של לטביה, וגם לימד בבית האולפנה "יגדיל תורה" באותה העיר. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 401;

סופר, שמעון אהרן
בן הרב משה סופר מווינה. מצאצאי החתם סופר. נולד בקרקוב בתרנ"ו, 1896. בנעוריו למד בישיבה של הרב יוסף צבי דושינסקי שהיה רבה של גאלאנטא ,Galanta, באזור פרשבורג-ברטיסלאבה, ואחר כך אצל הרב עקיבא סופר בפרשבורג. הוסמך להוראה בידי הרב ישעיהו פירסט מווינה, הרב יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב, והרב יוסף צבי דושינסקי שעבר לירושלים. אחרי נישואיו עסק במסחר. בתרפ"ז, 1927, מינה אותו הרב שמואל דוד אונגר להיות ראש הישיבה בעירו טירנאו, ,Tirnoi, Trnava שבאותו האזור, ואחר כך נתמנה להיות רבה של נובומיעסטא ,Nove Mesto nad Vahom, Neustadt an der Waag, שבאותו האזור.
בפסח תש"ב, 1942 גורש מביתו עם אשתו ושמונת ילדיו למחנה באזור לובלין. הרב אונגר השתדל להציל אותו משם, אך ללא הועיל. מן המחנה עלה בידי הרב סופר להבריח מכתב, שבין היתר הביע בו את דאגתו לבנו שהגיע למצוות, וביקש שיספקו לו זוג תפילין "דבר שיגרום לו שמחה מרובה בעודו במיצר". מכיוון שרק מעטים מבין היהודים שהגיעו לאזור הזה שרדו לא נרשמה עדות ברורה על הנסיבות שבהן הוא נספה אך יש הסבורים שהוא נספה בסוביבור או בליברטוב בתשרי תש"ג, 1942.

מקורות: יחיאל גרנטשטיין, אנציקלופדיה "מקדשי השם", כרך ב, עמ 510-511; הראל כהן, אתר בז"ך לבונה,

סוקמנסקי,Sukmanski,דב.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה של קוברסק,Kovarsk, שבליטא. נרצח בידי ליטאים.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 558;

סטול,Stul,משה שלום.
נולד כנראה בתרל"ה,1875. למד בישיבות בווילנה ובאיישישוקEishisuk, Eišikės ,, שבליטא. בתר"ס,1900, נתמנה לרב ביז'נה, Jezena, שעל יד נובוגרודק, ווהלין. בתרס"ז,1907, עבר לפרויאנבורג, Froienburg, Saldus, שבלטביה. נספה בשואה עם בני קהילתו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

סטולר (סטאָלער) Stoler,זלמן.
נולד בתרס"ט,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפו;

סטמפל,Stempel ,משה, בן יצחק.
נולד בקרקוב בתר"ע,1900. למד בישיבת בובוב בקרקוב, והוסמך לרבנות. נספה בלבוב באב תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1075-1074;

רוקח, אריה - רוקח, יצחק

ro
רוקח, אריה לייב, בן אלעזר.
היה רב בדרוהוביץ'-בוריסלב,Boryslaw,Drohobycz, שבגליציה המזרחית, ושימש כגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 863; ספר זכרון היבניב והסביבה, עמ 167;

רוקח, אריה לייב, בן מאיר.
בין שתי מלחמות העולם היה ראב"ד בסוכוסטאב, Suchostaw שבגליציה המזרחית, וכנראה ניהל שם חצר של אדמו"ר. נספה בטרנופול, Tarnopol , שבאותו האזור, בתש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 864; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 349; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, זונדל, בן יהודה.
כיהן כאדמו"ר בהרוביישוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 163;

רוקח, חנוך העניך, בן יוסף דוד.
היה דיין בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי, Kerecki,שבקרפטורוס, ושם ניהל עדה של חסידים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 162;

רוקח, יהודה זונדל.
היה חתנו של שלום רוקח, האדמו"ר מגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם דרשו מאשתו בת שבע (שבע'לה) להסתובב בבתיהם של היהודים, ולאסוף מהם את טבעות הזהב. שניהם נספו בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 866; ספר גריידינג, עמ 51, 81, 119; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 147;

רוקח, יהודה זונדל, בן אפרים זלמן.
היה אדמו"ר בהרוביישּוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 163; החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, יהודה זונדל, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בריישא,Rzeszów,שבגליציה המערבית, ובתר"פ, 1920, עבר לחלם, Cełm, שבאזור לובלין. הוא חי בדוחק ונודע ביחסו האוהד לבעלי המלאכה העניים ולמעמד הפועלים. נספה עם חורבנה של קהילת חלם. כשביקשה אסתר קורל לעלות ארצה בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, ונתקלה בהתנגדותם של הוריה, חסידי בעלז באזור קרקוב, היא פנתה אליו. ר' זונדל, שהיה קרוב משפחתה, מצא נוסחת פשרה שמיתנה את הניגודים, ואפשרה לה להצטרף אל חבריה החלוצים הדתיים ולעלות ארצה. אסתר קורל-שקדיאל היתה אמי.
מקורות: יזכור בוך כעלם, עמ 326; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224; פנינה מיזליש , אלמוגים ושקדים, מקרקוב לירושלים, עמ 72;

רוקח, יהושע, בן יששכר דב.
נולד בבעלז בתרנ"ז,1897. בתרפ"ז,1927, התיישב בירוסלב, Jarosław, שבגליציה, ושם ניהל אדמו"רות של חסידות בעלז. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לזבורוב, Zborów, שהיתה באזור הכיבוש הרוסי, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 868; אלה אזכרה, ז, עמ 24-27; ספר ירוסלב, עמ 180; החסידות מדור לדור, א, עמ 345; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 217;

רוקח, יוסף יהודה, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בלאנצוט,,Łańcutשבגליציה המערבית, ונודע בכינוי "דער זעלנערישער רבי" (הרבי של החיילים), כי החיילים היהודים שהיו בלאנצוט ובסביבה נהגו לפנות אליו ולבקש את ברכתו. כשכנסו הנאצים לעיר הם התעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 63, 363; אלפסי, עמ 148; החסידות מדור לדור, א, עמ 344; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קל;

רוקח, יוסף יהודה, בן יששכר דב.
לובאצ'וב, Lubaczów, גליציה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, יחזקאל שרגא, בן מאיר.
היה אב"ד ביאנובצה נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, יצחק, בן נחום אהרן.
היה רבה האחרון של מגירוב, Magierów, שבגליציה המזרחית. נספה בבלז'ץ בתמוז תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 894; החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רוקח, יצחק אייזיק, בן פנחס.
דולינה, Dolina, Dolyna, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: רוטפלד, משה אליקים בריעה. פרטים דומים כותב אלפסי גם על משה אליקים בריעה פרימר, ע"ע.
יתכן שיש כאן טעות.
יאנובצה. כך כותב אלפסי. סביר להניח שהכוונה לאחת העיירות בגליציה. אך לפי הכתיב הזה לא הצלחתי לזהות את המקום.

שוסטר, אליעזר - שוֶרד, ישראל

sh
שוסטר, Shuster, Schuster,אליעזר דן.
נולד בתרכ"א,1861. בתרע"ח,1918, היה רב בפרם, Perm, שבהרי אוראל. נפטר ב- 1943.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוסטר, זלמן. נולד בתרל"ה,1875.
כיהן כרב במושבה היהודית איגנטובקה (לוז'יץ), Ignatwka, שבווהלין. היה בקי בדיני ממונות, והיה נוהג לפשר בסכסוכים. מדי פעם היה עובד במשק החלקאי שלו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין-פולסיה, עמ 42; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוסטר, יצחק הלוי.
סוקולקה, Sokółka. ווהלין.
מקורות: סוקולקה, עמ 766 , ברשימת הנספים; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 479;

שוסטרמן, Shusrerman, Schusterman,גבריאל.
היה "מגיד" בגטו קובנה, ונודע בכינוי "בן משה ידבר". כשכבשו הגרמנים את ליטא הם הביאו אותו לעבודת כפיה במחנה קאשדאר, Kaišedoras. שם הצליח להשיג לו שיחרור מעבודה בשבתות, והוא היה ידוע כרב של המחנה. הגרמנים שם אסרו על היהודים להתפלל, ואיימו להרוג את אלה שיתפללו. אך הרב שוסטרמן ארגן שם מניין, וביקש מן האנשים שידאגו לכך שגם האחרים יתפללו. הוא אף הצליח להשיג, תמורת כסף שאסף מן האנשים שהיו במחנה, ספר תורה שאיכר ליטאי החביא בביתו. כששני אנשים ברחו משם אל הפרטיזנים נלקח הרב שוסטרמן כבן ערובה, והובא, מוכה וחבול, אל הפורט התשיעי. הוא היה בין אלה שברחו משם בחג המולד 1943, תש"ד, ואנשים החביאו אותו וטיפלו בפצעיו. נפטר בשבט תש"ד, נקבר בבית העלמין של הגטו, ועל מצבתו כתבו:
פ.נ. לוחם מלחמות ה, הרב גבריאל שוסטרמן, בן משה ידבר. נפטר כ"ב שבט תש"ד.
ת.נ.צ.ב. ה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 122-127;

שור, Shor, Schor,אבא.
נולד בתרס"ט,1909. היה רבה האחרון של וארנה,Varna , שבליטא. נספה בתמוז או באב תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 243; אשרי, חורבן ליטע, עמ 233; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שור, בנימין.
כיהן כרב בחלם,Cełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224;

שור, יוסף יעקב.
נולד בתרל"ח,1878. בתרצ"ו,1936, נתמנה לרבה של וינוטה, Veinotas, שבליטא. כשנכנסו הגרמנים לעיר, ביוני 1941, הם התעללו בו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 232; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 61, 244; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שור, לוי יצחק, בן יקותיאל.
נולד בתר"מ,1880. היה רבה האחרון של לוּבטשוב, Lubaczów, שבגליציה. נספה בשבט תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ה, עמ 99;


שור, פרופ' ד"ר משה.
נולד בתרל"ג,1873, בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. למד בבית המדרש לרבנים בווינה. היה אשורולוג, חוקר המשפט במזרח הקדום והיסטוריון של יהדות פולין. היה מורה לדת בבית המדרש למורים בלבוב, פרופ' לבלשנות שמית באוניברסיטה של לבוב, ופרופ' לאשורולוגיה באוניברסיטה של ורשה. בתרפ"ג,1923, התמנה לרב ומטיף בבית הכנסת הגדול, הסינאגוגה, שהיה ברחוב טלומַצקה בוורשה. בתרפ"ח,1928, יסד עם ד"ר מרדכי ברוידא את המכון למדעי היהדות בוורשה, ובארבע השנים הראשונות היה הרקטור שלו. בתרצ"ה,1935, נבחר לסנאט הפולני. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם אסרו אותו הרוסים, מכיוון שהיה חבר הסנאט הפולני. נפטר בבית הכלא באוזבקיסטן בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: אלכסנדר גוטרמן, קהילת ורשה בין שתי מלחמות העולם, עמ 151, הע' 67; ורשה, א, עמ 303-304; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 81; פלינקר, וארשה, עמ 160;

שור, שמואל בער.
נולד בתרס"ז,1907. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רעח;

שוֶרד (שווערט) ,Shwerd, Schwerd ,אריה , בן ישראל (ע"ע).
נולד בתרס"ח,1908. מצעירותו הועידו אותו להיות רב באחת הקהילות בפולין. כשנפטר אביו (ע"ע), שהיה דיין ומו"ץ בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. בתש"ב,1942, נתמנה במקומו כדיין ומו"ץ. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 109; ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, עמ 84-85;

שוֶרד, ישראל, בן צבי הירש.
נולד בתרמ"ה,1885. היה דיין ומו"ץ בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. היה בקי בכל המנהגים והמסורות של בית בעלז. אחרי מלחמת העולם הראשונה טיפל הרבה בענייני העגונות. היה בורר במחלוקות שהתעוררו בקהילות רבות בענייני הרבנות וה"חזקה". הוא היה בין אלה שסייעו לאדמו"ר אהרן רוקח מבעלז להימלט מראווה רוסקה לבוכניה. לפי ספר ראווה רוסקה היה זה הוא שהתיר לאדמו"ר מבעלז להימלט מעירם בליל שמחת תורה בעגלה רתומה לסוסים. נפטר בתש"ב,1942, והובא לקבר ישראל. כשנודע הדבר לאדמו"ר מבעלז בגטו בוכניה הוא הספיד אותו. במקומו נתמנה בנו אריה (ע"ע).
מקורות: וונדר, ה, עמ 109-107; ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, עמ 84-85;