אקשטיין, ניסן - ארליך, נתן

ak
אקשטיין, ניסן.
מתרפ"ט,1929, כיהן כרב בקוזניצה, Kużnica, שבאזור ביאליסטוק. בסתיו תש"ב,1941, דרשו הגרמנים מן היודנראט להביא אותו אליהם, ואילצו אותו למשות מן הנהר אבנים גדולות. שוטר מקומי השגיח עליו והתעלל בו. למראה ההתעללות התנדבו כמה יהודים להחליף אותו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 543;

אראק, Arak ,זכריה, בן ירוחם פישל.
חתנו של הרב שמעיה שטיינברג מפשמישל, Przemyśl (ע"ע) שבגליציה. נספה בברודי, Brody, שבאותו האזור.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 496; וונדר, א, עמ 310; ספר בוטשאטש, עמ 207;

אראק (אריק), קלונימוס קלמן.
היה נכדו של הרב מאיר אראק. נולד בתר"ס,1900. היה דיין בטרנוב ,Tarnów, שבגליציה המערבית. היה מחסידי ברסלב. נספה בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 321; טרנוב II, עמ 346; יגלניק, שארית יצחק, עמ' שב.

ארבסטסמן (ארבסטמן, הרבסטמן?), Erbstsman, פנחס.
בנו של ר' בן ציון אפטר. למד בישיבה של ר' אלחנן וסרמן (ע"ע)
בברנוביץ', Baranowice, שבווהלין, ושם ארגן קבוצה של כחמישים צעירים שהתקרבו לחסידות ברסלב. נספה בקובנה עם ר' אלחנן וסרמן.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

ארדמן, Erdman ,הרשל.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בלוצק, Luck, שבווהלין. שם פעל לצידו של הרב שלמה זלמן סורוצקין, שבתחילת מלחמת העולם השניה הצליח להגיע ארצה. הרב ארדמן נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 123;

ארטר, Erter, משה אלחנן.
היה רב בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 188;

ארי, Ari,דויד (כך!).
נולד בתרל"ו. בתחילת תרע"ב,1911, נתמנה כרבה של קריפיטש, Krowice, שבגליציה המזרחית. ההדיר ספרים רבים וכתב ספרים משלו, בהם "קול דודי" (תרצ"ה,1935), ועוד. נספה בשואה.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 146; וונדר, א, עמ 287-281;

ארליך, ,Ehrlich(עהרליך) יהודה לייב
בן נפתלי מדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית (ע"ע). גר באויהל,Satoraljauhhely,שבהונגריה.משם עבר לברגסאס Beegszász, Berehove, Beregovo, שבקרפטורוס. נספה בשואה.
מקורות אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ כו;

ארליך, יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בוישנייביץ, Wiśniowiec, שבווהלין, עם הרב מאיר נחום יינגרלייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר וישנייביץ, עמ 62; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 82;

ארליך-הולנדר, Ehrlich-Holender,יוסף שמואל.
נולד בתר"ס,1900, בריגליץ,,Riglice שבגליציה המערבית. זמן מה גר בנירעגיאז, Niergyhāze, שבהונגריה. סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה התקבל כאב"ד בברדיוב,Bardejov , שבסלובקיה. נספה באושוויץ בסוכות תש"ה,1944.
מקורות: וונדר, א, עמ 294; באבדן מולדתי, יד ושם לקהילה קדושה בארדיוב, עמ 33, 100;

ארליך, מנחם מנדל.
כיהן כרב בביסטריץ, Bystrice, שבאזור וילנה, ובקימילשוק Kimlishuk, Chmelnitski, שבאוקראינה. פעל למען החינוך היהודי והיה מתרים לישיבה של ה"חפץ חיים" בראדין. בערך בתר"ץ,1930, נבחר להיות רבה של פרויאנבורג, Froienburg, Saldus, שבלטביה. נספה בתש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991, עמ' 18;

ארליך, נפתלי, בן צבי הירש.
נולד בתרכ"ג,1863. בתר"ן,1890, התיישב בזידיטשוב, Żydaczów ,שבגליציה המזרחית, והוכתר שם לרב, אך הדבר עורר מחלוקת חריפה עם גיסו משה אייכנשטיין (ע"ע). בתרנ"ה,1895, נתמנה להיות רבה של דלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית. היה חבר באגודת ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, א, עמ 295-294;

ארליך, נתן פנחס.
נולד בתרמ"ה,1885. גר בוורשה, התפרנס מעבודתו כקבלן שהיה בונה בתים, והקים את ישיבת "תורה עם דרך ארץ", שבה למדו גם פועלים ובעלי מלאכה, כנראה בשעות הערב. בתרפ"ט,1929, נבחר כנשיא של קופת ר' מאיר בעל הנס, שתמכה ביהודים עניים בארץ ישראל. נספה בגטו ורשה באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 163-160;