גרינבוים, יעקב - גרשטיין, יעקב

gr

גרינבוים, Grinboim, Grinbaum ,Greenbaum,Greenboim,יעקב סנדר.
בתרצ"ה,1935, נבחר להיות רבה של מולצ'אדז-מייטעטש,May Tchet, Molchadz,שבווהלין. נספה בשואה. בעיר הזאת היתה התנגדות רוחנית-חסידית לגרמנים, בהנהגת הרב מסטלוביצ'ה.[1] קיימו בחשאי לימודים לילדים, וקבעו משמרות של אומרי תהלים להצלת היהדים.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 406;

גרינבוים, נתן דוד.
היה רבה האחרון של פשדבוז', Przedbórz,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 207;

גרינברג, Grinberg ,Greenberg,חיים, בן יצחק אליעזר.
היה אביו של המשורר אורי צבי גרינברג. נולד בתר"ן,1890. גר בלבוב ושם היה האדמו"ר מגלינא. נספה בתש"ב.
מקורות: אלפסי,עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 114; קהילת גלינא, 1943-1473, תולדותיה וחורבנה,
עמ קכו;

גרינברג,יעקב סנדר, בן אברהם.
למד בישיבות בסלונים,Słonim ,שבווהלין, ובראדין Radun, Radin. האדמו"ר מסטולין-קארלין הזמין אותו לכהן כראש ישיבת "בית ישראל" שאותה הקים במייטעטש, May Tchet, Molchadz, שבאותו האזור, ואחר כך נתמנה כרבה של העיר. פעל הרבה למען החינוך התורני בעירו. היה פעיל באגודת ישראל. כשבאו הגרמנים אל ביתו, בקיץ תש"ב, 1942, התנפל עליהם בקרדום, ואחר כך נרצח.
מקורות: ספר זכרון לקהילת מייטעטש, עמ 108-106; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גרינברג, יצחק, בן אברהם.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לרבה של לומז', Łomazy, Lomaz ,שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 273;

גרינהויז, Greenhoiz, Greenhaus, ישראל דוד.
היה שליח ציבור בתפילות ראש השנה ב"קיבוץ" של חסידי ברסלב בלובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

גריניביץ, משה.
היה מצאצאי הבעל שם טוב. היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב באפטא, Opatόw, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

גרינמן, ,Greenman, Grinman אריה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה בא להורודץ, Horodec, שבווהלין, כפליט, והתקבל שם כרב. לא קיבל משכורת מן הקהילה, והתפרנס מעשיית שמרים, ממכירת חמץ, ממשלוחי מנות, ולעתים ממתנות שאחיו היה שולח לו מאמריקה. נודע בחיבתו לבעלי חיים ולילדים קטנים, והתנהגותו עוררה פליאה אצל אנשים רבים, ובייחוד אצל הרבנים מן העיירות הסמוכות. היתה לו פרה שמדי בוקר הוציא אותה למרעה, וגם גידל תרנגולות. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 246; אנטופול, עמ 19; האָראָדעץ, א געשיכטע פון א שטעטל, עמ 35, 208 ברשימת הנספים;

גרינפלד, ,Greenfeld Grinfeld, Grinfield,שניאור זלמן.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של רובנה,Rowno, שבווהלין. בימי מלחמת העולם השניה ברח לרוסיה, ושם נפטר בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194;

גרינקר, ,Grinker נחום.
היה רבה האחרון של נאוועראן, Naverėnai, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 398;

גרצוביץ (גערצאוויץ), ,Gercowitz יונה.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנח;

גרשונוביץ, ,Gershonowitz שמעון.
היה רבה האחרון של אוסטרין Ostrin ,Ostrina ,, שבווהלין. היה חתנו של רב העיר יצחק צבי שפירא שנפטר בתרס"ז,1907. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 299; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 101;

גרשטיין, ,Gerstein חיים ברוך הכהן, בן שלמה אביגדור.
למד בישיבות בליטא, בייחוד אצל ר' נפתלי צבי טרופ בראדין,Radun, Radin, ובאותה העת הכשיר את עצמו גם בלימודי חול. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר הולדתו יאנובה,Janova , Jonava, ושם עמד בראש "קיבוץ" של תלמידי ישיבות, שבו התרכזו למדנים צעירים שנותקו מישיבותיהם בגלל המלחמה. באותה העת למד גם לימודי חול. בתרפ"ג,1923, יצא לברלין ושם למד בבית המדרש לרבנים שנוסד בידי ד"ר חיים הלר, והוכתר כרב וד"ר. לאחר מכן עמד בראש ישיבת הצעירים החרדים בקלן שבגרמניה, ובחוג הזה של האברכים המשכילים החדיר את לימוד התלמוד בנוסח ישיבות ליטא, ושם כיהן במשך שתים עשרה שנים. היה המנהל של בית ספר "החיים" של המזרחי בבריסק דליטא Brisk, Brest Litowsk, שבווהלין. היה היו"ר של "צעירי המזרחי", וחבר בהנהלה הראשית של המזרחי בפולין. ביקר בארץ. עם פטירתו של חותנו הרב רמיגלובסקי, בתר"ץ, 1930, נקרא למלא את מקומו ברבנות בסמיאטיץ',Siemiatycze, שבאזור ביאליסטוק, ושם כיהן עד חורבנה של הקהילה. בימי הכיבוש הגרמני נמלטה אשה אחת אל ביתו והוא לא הסגיר אותה גם כשהיכו אותו. אחר כך הסביר כי לו עשה כך היה מותה ודאי, והדבר הזה אסור לפי ההלכה. נספה בטרבלינקה בתחילת תש"ג,1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 76-77; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 600-599; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 618;

גרשטיין, יעקב אריה הכהן.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של לזדיי Lazdei , ,שבליטא. ב-1940 נבחר לנשיאות של אגודת הרבנים בליטא. הגרמנים והליטאים התעללו בו, ואילצו אותו באיומי שוט לסחוב שקי מלט. בגטו הוקם ועד, שהורכב מנציגי היהודים בעיירות שבסביבה. מי שעמד בראשו התייעץ בכל דבר עם הרב גרשטיין. כשפנו יהודי העיירה אל הכומר וביקשו את עזרתו, הוא התחמק. נספה באוקטובר 1941, תש"ב.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 351, 352; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרבי מסטלוביצ'ה. לפי שעה לא מצאתי במי מדובר.

ליין, יהושע - לייקין, מאיר

le

ליין, Lein, יהושע, בן חיים.
היה "משפיע" בישיבת "תוומכי תמימים" בדוקשיצה, Dokszyce, שבווהלין, ורב ברודניה, Rudnia, שבאזור וילנה. בתרצ"ח, 1938, נאסר, ואחר כך שוחרר. נספה ברודניה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 332;

ליינמן,Leinman ,אברהם יוסף.
מתרפ"ח,1928, כיהן כרב בצ'מילוב, Ćmielów, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 421;

ליינמן, ישראל דוד.
היה רבה האחרון של סוכדניוב, Suchedniów, שבאזור לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה לברוח אל שטחי פולין שנכבשו בידי הרוסים, אך בדרך תפסו אותו הגרמנים ורצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 325;

ליינר, Leiner,אברהם יהושע השל.
היה אדמו"ר בחלם,Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 223; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ ת;

ליינר, גדליהו, בן אברהם יהושע השל.
בתרפ"ב,1922, נתמנה לאדמו"ר בחלם Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 199;

ליינר, יעקב, האדמו"ר מרדזין-סוסנוביץ.
קרא לחסידיו להצטרף אל הפרטיזנים. בסוף 1939 הוברח מרדזין,Radzyń, שבאזור לובלין, לוולודאבה, Włodawa, שבאותו האזור, ושם נספה בחג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה,ב,עמ 282; וולודאבה והסביבה, סוביבור. יזכור בוך צו פאראייביקען דעם אנדעק פון די חרוב געווארענע יידישע קהילות וולדאווקע, דובעטשנע, טאמאשאווקע,וויטיטשנע, עמ 572, 668, 687, 689, 696-693. (נראה שהמידע שנמסר בספר סוסנוביץ אינו מהימן, קרוב לודאי שהכוונה לאדמו"ר שמואל שלמה ליינר (ע"ע). ספר רדזין, עמ 346 ברשימת הנספים;

ליינר, שמואל שלמה, בן מרדכי יוסף אליעזר.
נולד בתרס"ט,1909. ישב בוורשה, וכשנתמנה בתרפ"ט,1929, לאדמו"ר מרדזין,Radzyń, שבאזור לובלין, חזר לעירו, ושם הקים את ישיבת "סוד ישרים". כשכבשו הגרמנים את פולין נמלט לוולודאבה, Włodawa, שבאותו האזור. לפי אלפסי ללובלין. הוא התנגד לשיתוף פעולה עם הגרמנים, וקרא ליהודים שלא להיכנס למשרדי היודנראט. קרא לחסידיו לברוח אל היערות ולהצטייד בנשק. נספה באייר תש"ב,1942. על מעשי הגבורה שלו כתב המשורר יצחק קצנלסון את השיר על הרבי מרדזין, "דָאס ליד וועגן ראדז'ינער".
מקורות: אדמו"רים,עמ 92-290; אלפסי, עמ 199; אלה אזכרה, ה, עמ 288-282; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 544, 546; וולודאבה, עמ 56-57;

לייפר (ליפר)Leifer (Lifer) ,חיים, בן יצחק.
היה אדמו"ר עממי בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. חילק את כל כספו לצדקה ולקופות ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקנז;

ליפר, חיים יוסף, בן שמואל.
כיהן כרב ברובנה, Rovno, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194;

לייקין,Leikin, מאיר.
מתרפ"ב,1922, כיהן כרב בקוסוב-פולסקי, Kosów Poleski, Kossovo, שבווהלין. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 311; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מארילס, אלעזר - מה יפית, שמחה

ma
מארילס, אלעזר, בן שמעון.
ירוסלב, Jarosław, גליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בברלין, ושם כיהן כאדמו"ר מירוסלב. ב-1938 גרשו הגרמנים אותו ואת שאר היהודים אזרחי פולין שחיו בגרמניה לזבונשין, Zbąszyń, שבאזור פוזנן בפולין, ומשם חזר לעירו. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 168;

מארילס, ישראל, אריה לייב, בן שמעון.
בימי מלחמת העולם הראשונה נדד לווינה. אחר כך חזר לגליציה, והיה אדמו"ר בירוסלב, Jarosław, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 168; החסידות מדור לדור, א, עמ 355; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקפה;

מארילס, מנחם בנימין, בן דוד.
מתרצ"ח,1938, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בירוסלב, Jarosław, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 168; החסידות מדור לדור, א, עמ 356; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פא;

מארק, Mark,אברהם יעקב.
נולד בתרמ"ד,1884, באיסטריקIstrik , שבגליציה המזרחית, ובגיל עשרים הוסמך לרבנות בידי הרב בנימין וייס מצ'רנוביץ. למד בבית המדרש לרבנים בווינה וסיים אותו, ובאותה העת למד באוניברסיטה של וינה, וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש כעוזרו של הרב בלינץ שבאוסטריה, וכרב במחנה שהיה על יד העיר ובו היו הרבה פליטי מלחמה יהודים מגליציה ובוקובינה. מתרע"ח,1918, עד תרפ"ו,1926, שימש כרב בביאלה,Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה, וכמורה לדת היהודית בבתי הספר התיכוניים. באותה השנה נבחר כרבה הראשי של צ'רנוביץ. היה חבר בהנהגת המזרחי ברומניה. כשפלשו הגרמנים לצ'רנוביץ ביולי 1941, הם אסרו אותו ועינו אותו. הם הביאו אותו אל הגג של בית הכנסת, כדי לחזות בשריפתו, ואחר כך ירו בו. על כך העידה אלמנתו במשפט אייכמן.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ג, עמ 304-305; יעקב גלר, העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה, עמ 77, 117, 330, 348; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 77; רבני ברית המועצות 1939-1991;

מגיד, Magid, קלמן, בן אליעזר.
נולד בתרל"ד,1874. לפי אשרי בתרל"ב,1872. למד בישיבות סלובודקה וטלז. בתרס"ב,1902, נבחר כ"רב מטעם" בארמיאנסקArmyansk, , שבאוקראינה. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל במסירות נפש להצלת יהודים. אחרי המהפכה הבולשביקית חזר לליטא, ושימש כרב בקרוז',Kražiani . היה בנשיאות אגודת הרבנים בליטא ומראשי המזרחי בליטא. ניסה לאחד את המזרחי עם אגודת ישראל. בכנס האחרון של איגוד רבני ליטא, שהתקיים ב- 1940, נבחר לנשיאות. היה רבה האחרון של ואקשנה, Vekshna, שבליטא. הגרמנים התעללו בו ואילצו את הרב מיכאל בלוך (ע"ע) לשפוך על ראשו דלי מים. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 66; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 273; אשרי, חורבן ליטע, עמ 261; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מגידסון, Magidson, יצחק.
למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש, והיה שד"ר לאסוף "דמי מעמד". כיהן כרב בלודמיר,Wladimir Wolinsk, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בווארשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ'. 348;

מדין,Madin, Medin,אברהם עזריאל.
נולד בתרס"ט,1909. היה רבה של ציטוביאן, Tytuvenai, שבליטא. כשכבשו הגרמנים את העיר, ביוני 1941, שרפו הליטאים את הספריה שלו עם היהודים שהיו בה. אחר כך עינו אותו עד שנפטר. כך לפי "רבני ליטא". לפי "פנקס הקהילות" לקחו אותו הגרמנים לבית הסוהר בראסיין, ושם רצחו אותו. ילדיו נספו ב"אקצית הילדים" בגטו שאבלי.
מקורות: רבני ליטא, עמ 7-6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 509; ; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מדליה, Medalia, משה.
היה מחסידי חב"ד ברוסטוב על הדון, Rostov-na-Donu, רוסיה. בימי השלטון הסובייטי הוגלה לסיביר, ושם נעלמו עקבותיו.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 595, ניסן תשס"ז;

מדן, Medan, בן-ציון.
היה רבה האחרון של גלוגוב, Głogów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 98; וונדר, ג, עמ 723;

מה יפית, Ma Yafit, Ma Yofis, Meyofis.
נספה באקציה הראשונה שנערכה בסלובודקה בספטמבר 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 50;

מה יפית, אפרים ניסן.
היה רבה האחרון של פנמון, Ponemon, שבליטא. ככל הנראה ברח לקובנה ושם נרצח.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 497; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מה יפית, שמחה הרץ.
מתרע"ד,1914, כיהן כרב ברובנה,Rovno, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, נבחר כרבה הראשי של העיר, אחרי שבוטלה שם משרת ה"רב מטעם". נספה באקציה הראשונה שנערכה בעיר בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194; רובנה, ספר זכרון, עמ 424; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוטנברג יצחק - רוטשילד, אברהם

רוט-רוק
רוטנברג, יצחק מנחם מנדל הלוי, בן אלתר מאיר, "הצדיק מוולברום".
היה אדמו"ר בבנדין, Będżin. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 233-232;

רוטנברג, מאיר, בן אלתר.
לפני מלחמת העולם השניה כיהן כרב בקלושין, Kaluszyn, שבאזור ורשה. בימי מלחמת העולם השניה חזר לבנדין, Będżin, ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;

רוטנברג, מאיר, בן יצחק מנחם מנדל (ע"ע).
בתרצ"ט,1939, התמנה לאדמו"ר. נספה באושוויץ.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטנברג, מרדכי, בן נפתלי.
נולד בקרקוב בתרל"ב,1872. למד בווישניצה,Wiśnic Nowy, שבגליציה המערבית, ואחר כך בישיבות אחדות בהונגריה. במקביל סיים את לימודי הגימנסיה אצל מורה פרטי. בתרנ"ה,1895, נבחר כרבה של אושוויינצ'ים, ובתרס"ד,1904, כרבה של ודוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית. הסגנון המודרני שלו לא היה מקובל על בני הקהילה, והם העדיפו במקומו את הרב אשר אנשל זלטנרייך (ע"ע). בתרע"ב,1912, התקבל לרבה של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לפרנקפורט ע"מ, אך סירב להתמנות כדיין בקהילה הכללית. אחרי המלחמה גר זמן מה בהולנד, ואחר כך עבר לבלגיה. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה להימלט מבלגיה. בחורף תש"ג,1943, נלקח למחנה הריכוז מיכלין,Maline Mechleen, וגורש לפולין. אחרי מאמצים רבים הוחזר לאנטוורפן, והועבר למחנה ויטל שבצרפת, כאזרח חוץ. שם לימד תורה, ובשאלות הלכה החמיר עם עצמו והקל לאחרים. המחתרת הצרפתית רצתה להבריח אותו לשווייץ, אך הוא סרב, כי חשש לגורלם של הנשארים. אחרי פסח תש"ד,1944, גורש למחנה דראנסי, ומשם לאושוויץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 828-822; ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 40-35, 143; אלה אזכרה, ב, עמ 95-87; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים-אושוויץ), עמ 239-237; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 125; יידיש און חסידיש, עמ 230;

רוטנברג, מרדכי קלונימוס, בן יעקב יצחק אלחנן.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א עמ 279;

רוטנברג, משה.
היה דיין באוליקה, Olika, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה – ספר יזכור, עמ 199; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29;

רוטנברג, משה אליעזר.
מתרפ"ז,1927, כיהן כרב ברובנה,Rovno, שבווהלין. עזר הרבה לפליטים שעברו דרך העיר בימי מלחמת העולם הראשונה. היה פעיל, עם עוד רבנים, במאמצים שעשה ה"חפץ חיים" באזורים שצורפו לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה להרבות את הישיבות באזור הזה ולחזק אותן. בקיץ תרפ"ה,1925, השתתף באסיפת רבנים שהתקיימה ברובנה שנועדה לטפל בעניין הזה. נספה עם בני קהילתו בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194; יהדזות ליטא, רובנה, ספר זכרון, עמ 424-426, 428;

רוטנברג, משה יחזקאל. בן אלתר מבנדין, Będżin.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין ושם כיהן כאדמו"ר. כשעלו הנאצים לשלטון עבר לווינה. משם גורש לריגה ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234-233; החסידות מדור לדור, א, עמ 280;

רוטנברג, משה צבי, בן אברהם פנחס שלום מאפטא, Opatów, שבאזור לובלין.
כיהן כאדמו"ר בויילון,Wieluń, שבאזור ורשה. כשפרצה המלחמה נמלט לאופוצ'נו,Opoczno, שבאזור לודז', ומשם גורש למחנה השמדה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטפלד, Rotfeld,י.י.
היה רבה האחרון של פודמביצה, Poddębice, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לתחום הגנרל גוברנמנט. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 184, 185;

רוטפלד, יצחק שלמה.
היה אדמו"ר בקויל, Koło,Koil, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטפלד, משה אליקים בריעה, בן ירחמיאל.
נולד בתרל"ז,1877. היה אדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. אלה שנמשכו אליו היו בעיקר מן השכבות העממיות. נספה בראדום בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטשילד, Rotschild, אברהם משה.
היה רבה של ביז'ון, Bieżuń, שבאזור ורשה. נספה בשואה
מקורות: ספר הזכרון לקדושי ביעז'ון, עמ 4 ברשימת הנספים, 47, 51;