tv
טברסקי, נחום משה, בן זאב וולף מרחמיסטריבקה Rachmistrivka ,שבאוקראינה.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של קובל, Kowel, שבווהלין. שם נספה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 128; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 163;
טברסקי, פנחס.
בן האדמו"ר מרדכי מרחמיסטריבקה, Rachmistrivka,, שבאוקראינה (שאחרי המהפכה הרוסית עלה לארץ, נפגע מפורעים ערבים בפרעות תרפ"א,1921, ונפטר זמן מה לאחר מכן[1]). נולד בתר"ם,1880. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישב בבעלז, ליד חותנו האדמו"ר יששכר דב רוקח, ובתרפ"ז,1927, עבר לאוסטילה, ,Ustila, Ostila שבגליציה המזרחית, וכונה "האדמו"ר מאוסטילה". בתרצ"ב,1932, השתקע בפשמישל, Przemyśl, ושם התקרב לאגודת ישראל. מדי פעם הגיע אל ישיבת "דגל התורה" בטורקה ע"נ סטרי, Turka nad Stryi, ובחן את התלמידים שלמדו בה. כשכבשו הגרמנים את העיר, בספטמבר 1939, הם חיפשו את המנהיגים היהודים, ובהם גם אותו. נמלט לסמבור (אלטשטאט), Sambor, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, שם המשיך להנהיג את עדתו, והשתדל לעזור ליהודים שגורשו לסיביר. נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: בעלז, ספר זכרון, עמ 367; אדמו"רים, עמ 243-240; אלפסי, עמ 68; החסידות מדור לדור, א, עמ 128; אלה אזכרה, ב, עמ 189-181; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 33; טורקה ע"נ סטרי, עמ 87; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקלד-תקלה;
טוביאס, Tobias,חיים, בן זלמן יקותיאל.
נולד בתרמ"ט,1889. בנעוריו למד באושווינצ'ים אצל הרב יהושע בומבך. בתרע"א,1911, למד זמן מה בישיבה של הרב ברויאר בפרנקפורט דמיין. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד פולני בצבא האוסטרי. בעקבות הפרעות שאירעו ב-1918 ביהודי פולין עבר לברלין. שם התפרנס מיגיע כפיו, ולמד אצל הרבנים דוד צבי הופמן וחיים הלר. בתרפ"ד, 1924, הוציא לאור את הספר "לב דוד" של החיד"א. מתרפ"ו,1926, שימש כר"מ בישיבה של ת"ת "עץ חיים" של חסידי בובוב בכשאנוב,Chrszanów, שבגליציה המערבית, והגיד שיעורים בבתי כנסת. התקרב לחסידות רדומסק, ונעשה ראש ישיבת "כתר תורה" בכשאנוב. מתרצ"ב,1932, ערך, עם הרב מרדכי ליסמן את כתב העת "המאור", שתחילה יצא לאור בברלין, ואחר כך בתל-אביב. עמד בקשרי מכתבים עם ר' מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, עם הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין, Trzebinia, ועם אחיו הרב נחום וידנפלד (ע"ע). ערך את המדור "תפארת בחורים" בבטאון של "כתר תורה". כשכבשו הגרמנים את כשאנוב הם אילצו אותו לעבוד בסדנאות שלהם גם בשבתות. בימים הנוראים של תש"ב,1941, ארגן שם מניין. נמנה בין עשרים חשובי הקהילה שהוצאו מן הרשימה של המשולחים למוות, אך סרב לעשות זאת, כי לא רצה שבמקומו ישלחו מישהו אחר. נספה באב תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 34-29; סינסון, עמ 51-52;
טויב (טאוב), Toib, Taub,Taube,דוד שלמה, בן פנחס חיים.
מסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית. משושלת קאליב. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 235;
טויב, חיים ירחמיאל, בן משה אהרן, משושלת מודז'יץ.
נולד בתרל"ט,1879. גר בזוולין, Zwolen, שבאזור ורשה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, ושם הקים מרכז חסידי. היה בעל נגינה ידוע וחיבר ניגונים רבים. כשנכנסו הגרמנים לוורשה שאלו אותו חסידיו אם מותר להם לברוח אל הצד הרוסי, שם יאלצו לחלל את השבת ולאכול טריפות. הוא התיר להם לעשות זאת, משום פיקוח נפש, אך העדיף להישאר בוורשה, ושם עבד ב"שופ" לנעליים של שולץ, עם האדמו"ר קלמן קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה, ואחרים. בקיץ תש"ב,1942, שולח לטרבלינקה, ושם נספה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 94-92; זיידמן, יומן, עמ 316, אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלה אזכרה, ג, עמ 256-249;
טויב, חנוך העניך, בן אברהם מרדכי שלום.
מתרצ"ו,1936, מילא את מקומו של אביו בסאסוב,Sasów, שבגליציה המזרחית. נספה בגטו של זלוטשוב, Złoczów, שבאותו האזור.
מקורות: אלפסי, עמ 98 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 237;
טויב, יהודה, בן אברהם מרדכי שלום.
משושלת קאליב. נולד בתרל"ה,1875. בערך מתרע"ב, 1912, מילא את מקומו של אביו כרבה של פומרין, Pomorzany, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ז, 1937, היה אדמו"ר בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. נספה בתמוז תש"א,1941, בגטו של זלוטשוב, Złoczów.
מקורות: אלפסי, עמ 98; החסידות מדור לדור, א, עמ 237; וונדר, ג, עמ 36;
טויב, יעקב נפתלי, בן משה אהרן.
היה אדמו"ר בנובידבור, Nowy Dwór, שעל יד ורשה. בתר"פ, 1920, עבר לוורשה. כרבים מבני משפחתו הצטיין אף הוא כבעל תפילה ומלחין של ניגונים חסידיים. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389;
טויב, לוי יצחק, בן מנחם דוד (ע"ע).
הוכתר כאדמו"ר, והיה בוורשה בזמן המרד, ניסן תש"ג, 1943. אחרי דיכוי המרד שולח למחנות, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פד;
טויב, מנחם דוד, בן אפרים.
נולד בתרל"ג,1873. בתרס"ד,1904,נתמנה לאדמו"ר בבלוינה, Blonie, שבאזור ורשה. בתרס"ו,1906, עבר לפראגה, , Praga פרוורה של ורשה, ושם היה פעיל בענייני ציבור, בהם בחברת "שומרי שבת". כשהוקם הגטו בוורשה גורש אליו, ושם נספה באב-אלול תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פד;
טויב, משה יהודה לייב, בן ירחמיאל צבי.
התגורר בוורשה. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389;
טויבמן, Toibman, Taubman,גדליה משה, בן חיים.
היה רב ואדמו"ר בברזנה, Bereżne, שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. דאג לעניים, ורצה לעלות ארצה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160; עיירתי ברזנה, עמ 144, 145; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, תד;
טברסקי, נחום משה, בן זאב וולף מרחמיסטריבקה Rachmistrivka ,שבאוקראינה.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של קובל, Kowel, שבווהלין. שם נספה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 128; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 163;
טברסקי, פנחס.
בן האדמו"ר מרדכי מרחמיסטריבקה, Rachmistrivka,, שבאוקראינה (שאחרי המהפכה הרוסית עלה לארץ, נפגע מפורעים ערבים בפרעות תרפ"א,1921, ונפטר זמן מה לאחר מכן[1]). נולד בתר"ם,1880. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישב בבעלז, ליד חותנו האדמו"ר יששכר דב רוקח, ובתרפ"ז,1927, עבר לאוסטילה, ,Ustila, Ostila שבגליציה המזרחית, וכונה "האדמו"ר מאוסטילה". בתרצ"ב,1932, השתקע בפשמישל, Przemyśl, ושם התקרב לאגודת ישראל. מדי פעם הגיע אל ישיבת "דגל התורה" בטורקה ע"נ סטרי, Turka nad Stryi, ובחן את התלמידים שלמדו בה. כשכבשו הגרמנים את העיר, בספטמבר 1939, הם חיפשו את המנהיגים היהודים, ובהם גם אותו. נמלט לסמבור (אלטשטאט), Sambor, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, שם המשיך להנהיג את עדתו, והשתדל לעזור ליהודים שגורשו לסיביר. נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: בעלז, ספר זכרון, עמ 367; אדמו"רים, עמ 243-240; אלפסי, עמ 68; החסידות מדור לדור, א, עמ 128; אלה אזכרה, ב, עמ 189-181; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 33; טורקה ע"נ סטרי, עמ 87; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקלד-תקלה;
טוביאס, Tobias,חיים, בן זלמן יקותיאל.
נולד בתרמ"ט,1889. בנעוריו למד באושווינצ'ים אצל הרב יהושע בומבך. בתרע"א,1911, למד זמן מה בישיבה של הרב ברויאר בפרנקפורט דמיין. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד פולני בצבא האוסטרי. בעקבות הפרעות שאירעו ב-1918 ביהודי פולין עבר לברלין. שם התפרנס מיגיע כפיו, ולמד אצל הרבנים דוד צבי הופמן וחיים הלר. בתרפ"ד, 1924, הוציא לאור את הספר "לב דוד" של החיד"א. מתרפ"ו,1926, שימש כר"מ בישיבה של ת"ת "עץ חיים" של חסידי בובוב בכשאנוב,Chrszanów, שבגליציה המערבית, והגיד שיעורים בבתי כנסת. התקרב לחסידות רדומסק, ונעשה ראש ישיבת "כתר תורה" בכשאנוב. מתרצ"ב,1932, ערך, עם הרב מרדכי ליסמן את כתב העת "המאור", שתחילה יצא לאור בברלין, ואחר כך בתל-אביב. עמד בקשרי מכתבים עם ר' מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, עם הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין, Trzebinia, ועם אחיו הרב נחום וידנפלד (ע"ע). ערך את המדור "תפארת בחורים" בבטאון של "כתר תורה". כשכבשו הגרמנים את כשאנוב הם אילצו אותו לעבוד בסדנאות שלהם גם בשבתות. בימים הנוראים של תש"ב,1941, ארגן שם מניין. נמנה בין עשרים חשובי הקהילה שהוצאו מן הרשימה של המשולחים למוות, אך סרב לעשות זאת, כי לא רצה שבמקומו ישלחו מישהו אחר. נספה באב תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 34-29; סינסון, עמ 51-52;
טויב (טאוב), Toib, Taub,Taube,דוד שלמה, בן פנחס חיים.
מסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית. משושלת קאליב. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 235;
טויב, חיים ירחמיאל, בן משה אהרן, משושלת מודז'יץ.
נולד בתרל"ט,1879. גר בזוולין, Zwolen, שבאזור ורשה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, ושם הקים מרכז חסידי. היה בעל נגינה ידוע וחיבר ניגונים רבים. כשנכנסו הגרמנים לוורשה שאלו אותו חסידיו אם מותר להם לברוח אל הצד הרוסי, שם יאלצו לחלל את השבת ולאכול טריפות. הוא התיר להם לעשות זאת, משום פיקוח נפש, אך העדיף להישאר בוורשה, ושם עבד ב"שופ" לנעליים של שולץ, עם האדמו"ר קלמן קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה, ואחרים. בקיץ תש"ב,1942, שולח לטרבלינקה, ושם נספה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 94-92; זיידמן, יומן, עמ 316, אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלה אזכרה, ג, עמ 256-249;
טויב, חנוך העניך, בן אברהם מרדכי שלום.
מתרצ"ו,1936, מילא את מקומו של אביו בסאסוב,Sasów, שבגליציה המזרחית. נספה בגטו של זלוטשוב, Złoczów, שבאותו האזור.
מקורות: אלפסי, עמ 98 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 237;
טויב, יהודה, בן אברהם מרדכי שלום.
משושלת קאליב. נולד בתרל"ה,1875. בערך מתרע"ב, 1912, מילא את מקומו של אביו כרבה של פומרין, Pomorzany, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ז, 1937, היה אדמו"ר בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. נספה בתמוז תש"א,1941, בגטו של זלוטשוב, Złoczów.
מקורות: אלפסי, עמ 98; החסידות מדור לדור, א, עמ 237; וונדר, ג, עמ 36;
טויב, יעקב נפתלי, בן משה אהרן.
היה אדמו"ר בנובידבור, Nowy Dwór, שעל יד ורשה. בתר"פ, 1920, עבר לוורשה. כרבים מבני משפחתו הצטיין אף הוא כבעל תפילה ומלחין של ניגונים חסידיים. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389;
טויב, לוי יצחק, בן מנחם דוד (ע"ע).
הוכתר כאדמו"ר, והיה בוורשה בזמן המרד, ניסן תש"ג, 1943. אחרי דיכוי המרד שולח למחנות, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פד;
טויב, מנחם דוד, בן אפרים.
נולד בתרל"ג,1873. בתרס"ד,1904,נתמנה לאדמו"ר בבלוינה, Blonie, שבאזור ורשה. בתרס"ו,1906, עבר לפראגה, , Praga פרוורה של ורשה, ושם היה פעיל בענייני ציבור, בהם בחברת "שומרי שבת". כשהוקם הגטו בוורשה גורש אליו, ושם נספה באב-אלול תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פד;
טויב, משה יהודה לייב, בן ירחמיאל צבי.
התגורר בוורשה. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389;
טויבמן, Toibman, Taubman,גדליה משה, בן חיים.
היה רב ואדמו"ר בברזנה, Bereżne, שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. דאג לעניים, ורצה לעלות ארצה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160; עיירתי ברזנה, עמ 144, 145; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, תד;
[1] לפי וונדר, ג, עמ 23 פנחס טברסקי הוא זה שעלה לארץ.