גלאדשטיין, חיים - גלדצלר, יעקב

gl

גלאדשטיין-רומרובסקי, ,Gladstein-Romrowski חיים.
למד בישיבת נובהורדוק בוורשה, ובגיל צעיר נתמנה לראש ישיבה באוסטרולנקה, Ostrołęka, שבאזור ורשה. אחר כך היה אחד מראשי ישיבת נובהורדוק בוורשה. בתרצ"ח,1938, נתמנה כרב בסוכוצ'ין, Sochocin, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם השניה עברו רבים מבני העיר לפלונסק, Płońsk, וועד הקהילה מינה אותו לרב העיר. נספה בטרבלינקה
ב-1942.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 302;

גלאזמן,Glazman, חיים דוד.
למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בוורשה, והיה ר"ם בישיבה הזאת בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498;

גלאזר (גלעזער),Glazer, Gleizer ,בערל.
נולד בתרס"ג,1903. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפד;

גלאזר, זיינוול, בן יעקב, שהיה דיין בפיוטרקוב.
למד אצל אביו, ואחר כך היה דיין ומו"ץ בז'ליכוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242;

גלאזר, חיים צבי הירש.
נולד בתר"ל,1870. היה מתלמידיו של ר' חיים אליעזר ואקס, בעל "נפש חיה". בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד בפשמישל,Premisle, Przemyśl, שבגליציה. ייצג את הקהילה כלפי השלטונות, והשתתף בכל הטקסים הרשמיים. נספה בשואה.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 205;

גלאזר, יעקב.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א.
מקורות: אשרי,ממעמקים א, עמ רפח;

גלאזר, יעקב אריה.
ביוזמתו של ראש העיר התמנה בתרס"ב,1902, כדיין ראשי בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט עם משפחתו לעיירה סמוכה ושם נספה. היה חותנו של הרב שמעון הוברבנד (ע"ע), והוא הביא אותו לקבר ישראל.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242, 778, 920;

גלאזר, ישעיה יחיאל, בן יעקב אריה (ע"ע).
ישב בבית דינו של הרב משה חיים לאו (ע"ע) בפיוטרקוב,Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז', ועד תש"ג עסק בדיינות. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242;

גלבארד, ,Gelbard מ.
היה רב בזדונסקה-וולה, Zduńska Wola, שבאזור לודז'. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט אל השטחים שנכבשו בידי ברית המועצות. נספה באוקראינה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 115;

גלבוואקס, ,Gelbwaks שמעון.
היה דיין בוואדוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית.
ב-3 בספטמבר 1939, בהיותו כבן תשעים, נמלט לקרקוב. נספה במחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 37;

גלבלום, ,Gelblum אביגדור יהודה.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של לוברטוב, Lubartów, שבאזור לובלין. כשכבשו הגרמנים את העיר הם התעללו בו. גורש לבלז'ץ בתשרי תש"ג, אוקטובר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 270-272;

גלדצלר,,Geldzahler יעקב.
נולד בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית. בתרס"ה,1905. עד פרוץ מלחמת העולם השניה כיהן כרב באלכסנדר-קוּיֶבסקי, Aleksandrów-Kujawski, שבאזור פוזנן. בזמן הכיבוש הנאצי חזר לסאנוק ושם נספה.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 111-110;

טולמן, יחיאל - טייטלבוים, דוד

tu

טולמן,Tolman, Tulman,יחיאל
נולד בתרס"ז,1907. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים,א, עמ רפ;

טונקל (טאנקעל),Tunkel, Tonkel,יצחק.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה בתש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמב;

טונקל (טאנקעל), נתן.
נולד בתרע"ב, 1912. למד בישיבת טלז. נספה בתש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רע;

טוֹפ, Top,חיים שמעון, בן אריה.
נולד בתרל"א,1871. למד בישיבת וולוז'ין. שם למד אצל ר' חיים סולובייצ'יק, והיה בין התלמידים שהתנגדו לרוחות ההשכלה שהחלו לנשב שם. אחר כך עבר לווילנה. שם היה חבר בוועד הרבנים, ועמד לצידו של ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע) בעת המחלוקת על הרבנות שפרצה בעיר. היה חבר באגודת ישראל, ופעל למען מוסדות החינוך של התנועה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר לפליטים שבאו לווילנה מפולין. אחרי פטירתו של הרב גרודז'נסקי, המשיך לארגן את החיים הדתיים שם, ואף ריסן את אנשי היודנראט. נספה עם חיסול הגטו.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 219-215;

טורנהיים,Turnheim,ירחמיאל שלום, בן אלעזר מאיר.
מתרפ"ט,1929, היה אדמו"ר בזדונסקה-וולה, Wola Zduńska,שבאזור לודז'. הנאצים גרשו אותו ללודז' ושם נספה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 457; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תסד-תסה;

טייטלבוים, Teitlbaum, Teitlboim,אביגדור
בן אברהם חיים, שהיה אב"ד בקריניצה, Krynica Zdrój (ע"ע), שבגליציה המערבית. היה רבה של פיווניצ'נה, Piwniczna, הסמוכה. נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ה,1935, נתמנה לדיין ומו"ץ בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור. כשכבשו הגרמנים את פולין הגיע לסטרי, Stryj, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם שהה גם בימי הכיבוש הגרמני. בתש"ג,1943, השתתף בליל הסדר שערך שם האדמו"ר שלמה פרלוב מבוליחוב, Bolechów (ע"ע). תפקידו בגטו היה לקבור את המתים, וכך הוא זיהה גם את הרבי וזכה להביא אותו לקבר ישראל.
מקורות: ספר סנץ, עמ 346; וונדר, ג, עמ 79-80;

טייטלבוים, אברהם חיים, בן משה דוד.
היה רבה של קריניצה, Krynica Zdrój, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 315; וונדר, ג, עמ 86-87;

טייטלבוים, אהרן, כנראה אחיו של אביגדור.
היה רבה של טיליטש,,Tylicz שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 85;

טייטלבוים, אהרן, בן ישראל יעקב יוקל.
נולד בתרמ"א,1881. בתרפ"ד,1924, נתמנה לאב"ד בוולובה, Wołowa, שבגליציה המזרחית. לחם בציונות ובאגודת ישראל. בתש"ב,1942, ברח מפולין להונגריה, והתקבל כרב בנירבאטור,Nyìrbàtor, במקום אחיו שכיהן שם קודם לכן, ושם היה ראב"ד. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 315;

טייטלבוים, אליעזר.
רבה של סקרישוב, Skaryszew, שבאזור לובלין. נולד בתרי"א,1851, למשפחת רבנים שהיתה ידועה כ"בית דריליטש". נפטר בסקרישוב ב-1941, בגיל תשעים, ונקבר בקבר אבותיו בדריליטש, Driltch, Iłza , שבאותו האזור.
מקורות: ראדום, עמ 60;

טייטלבוים, דוד, בן אברהם אהרן.
נולד בתרכ"ט,1869. כיהן כדיין ומו"ץ בירוסלב, Jarosław, שבגליציה המזרחית, ובתרס"ד,1904, התקבל כרב בעטשעד.[1] שבקרפטורוס, על יד מונקאץ, ושם הקים ישיבה. נספה בתש"ד,1944, באושוויץ.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 313;

[1] עטשעד. לפי הכתיב הזה לא ניתן לזהות את המקום.