מיזס, אליעזר - מילבסקי, משה

me
מיזס (מייזס), Mizes, Meizes, Meizus,אליעזר.
נולד בתרנ"ט,1899. למד בבית המדרש לרבנים בווינה, ורכש כאוטודידקט גם השכלה כללית רחבה. גם לאחיו מתתיהו וד"ר יוסף (ע"ע), ולאחיותיו ד"ר רחל וד"ר שרה מיזס היתה השכלה כללי רחבה. בתרצ"ב,1932, נבחר להיות רבה של סמבור,Sambor , שבגליציה המזרחית. מכיוון שהיה מקורב לאגודת ישראל התנגדו הציונים לבחירתו. בימי הכיבוש הסובייטי החמיר מצבו הכלכלי. בתש"ב,1942, נספה בבלז'ץ.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 109-103; זיידמן, אישים, עמ 67-61; ספר יזכור טורקה ע"נ סטרי, עמ 83; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 77;

מיזס, הרב ד"ר יוסף. אחיו של אליעזר מיזס (ע"ע).
למד בבית המדרש לרבנים בווינה, ומזרחנות באוניברסיטה בעיר הזאת. בתר"ע,1910, היה מורה לדת בלבוב. בתרע"ד,1914, נתמנה לרב צבאי, ואחרי זמן מה נעשה הרב הצבאי הראשי בצבא הפולני. דאג הרבה לחיילים היהודים שסבלו מאד מעמיתיהם ומן המפקדים האנטישמים. תרגם את התורה לפולנית, והתרגום קיבל את הסכמתם של רבנים חרדים. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט מוורשה עם הצבא הפולני, והגיע לגליציה המזרחית, שבאותה העת היתה כבושה בידי הרוסים. שם חי במחבוא, כי פחד מן הקומוניסטים. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 68-67; ספר הזכרון לתלמידי בית המדרש לרבנים בווינה, עמ 77;

מייזל (מייזליש),(Meislish) Meizel, Maizel, Meisel, ,אליעזר יצחק, בן נתן.
התחנך בביתו של סבו הרב אליהו חיים מייזל, שהיה רבה של לודז' בשנים 1912-1873, והיה אחד משני הרבנים היחידים בלודז' החסידית שהיו "מתנגדים". התחנך בישיבת וולוז'ין, והיתה לו גם השכלה כללית. משנפטר הרב אליהו חיים מייזל, ועד שבלודז' התקבל רב חדש, היה אליעזר יצחק חבר בוועד הרבנים של העיר. זמן מה אחרי שכבשו הנאצים את לודז' עזב את העיר ועבר לוורשה, ושם היה פעיל בוועד הרבנים. הוא השתתף בכל הדיונים של הרבנים שנגעו לגורלם של יהודי הגטו, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטוב ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. בדירתו התקיים ליל הסדר האחרון, בתש"ג, שבו השתתפו אחרוני הרבנים שנותרו בגטו, מנחם זמבה (ע"ע), בֶּר מזדוּנסקה-וולה (ע"ע), ואחרים. נספה, כנראה, בימי המרד.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 92, 241; אלה אזכרה, ג, עמ 136-133;

מייזלס, (מייזליש, מייזלש, מייזלס, מייזילס), Meislisch, Meislish, Meizelsh,Meisilsh Meizils,אהרן, בן שמואל.
תר"ס-תש"א, 1941-1900. היה חבר בבית הדין של הרב אהרן ציף בלבוב. בימי הכיבוש הגרמני אולץ לעבוד בפסי הרכבת, ובעת שעבד שם נהרג.
מקורות: עדות בעל פה של אחיינו אהרן מייזלס.

מייזליש, דוד דב, בן מרדכי זאב. נולד בתרל"ה,1875, בלאסק,Łask., שבאזור לודז'.
למד בטרנוב,Tarnów,שבגליציה המערבית אצל ר' יוסף ענגל. עבר לאויהל,,Satoraljauhhely שבהונגריה. בתרנ"ח,1898, התמנה להיות דיין בקהילה החסידית שהיתה שם, ובה כיהן למעלה מארבעים שנה. עם פטירת חותנו משה יוסף טייטלבוים התמנה בתרע"ג,1913, להיות אב"ד שם, והיתה לו גם ישיבה חסידית. בימי מלחמת העולם הראשונה הכניס לביתו רבנים פליטים שנמלטו מגליציה. בימי מלחמת העולם השניה שכנה אויהל סמוך לגבול של סלובקיה, והרב מייזליש ותלמידי הישיבה שלו עזרו גם אז לפליטים מפולין שעברו את הגבול בדרכם לבודפשט. הוא נספה באושוויץ בט"ו בסיון תש"ד,1944. אחד מבניו, צבי הירש, שהיה רבה של ואץ, Wác, Waitzen, שבהונגריה, שרד מן השואה, היגר לארצות הברית, ושם כתב את הספר "שו"ת מקדשי השם".
מקורות: וונדר, ג, עמ 798-795; שלום מיזליש, תחנות, עמ 57-56; אלה אזכרה, א, עמ 163-158; חכמי טראנסילווניה, עמ 179, 494; חכמי הונגריה, עמ 499;

מייזליש,יוסף חנניא ליפא, בן אריה יהודה לייב.
נולד בתרל"ה,1875. היה לו רשיון ממשלתי לכהן כרב בקהילה גדולה. בתרנ"ה,1895, נתמנה לרבה של ציישנוב,Cieszanòw , שבגליציה. בתרס"ה,1905,לפי פנקס הקהילות בתר"ע,1910, נתמנה לרבה של מונאסטרישץ Monastyriska,, שבגליציה המזרחית. ידע היטב ספרות ולשון גרמנית. החרדים הסתייגו ממנו בשל אהדתו לציונות. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. נפטר בת"ש והובא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ג, עמ 803-801 ; מונאסטרישץ, עמ 21, 28, 29, 98, 122; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית,עמ 310;

מייזליש, משה. פשמישל, Przemyśl, גליציה.
נספה בידי הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השניה.
מקורות: ספר פשמישל; ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט, עמ 319;


מייזליש, שמואל דב, בן אשר.
נולד בתרס"ב,1902. היה ממנהיגי "צעירי אגודת ישראל" בגליציה המזרחית, וערך בלבוב את השבועון החרדי "דער יודישער וועג", ובטאונים אחרים של התנועה. זמן מה עשה בוורשה, ושם ניסה לקבל משרה במנגנון של אגודת ישראל. רצה לעלות לארץ, אך לא הצליח. בשל קשיי פרנסה הסכים לנהל את הת"ת בירוסלב, Jarosław, שבגליציה, אם כי לא הסכים עם דרך החינוך שהיתה נהוגה שם. זמן מה סייע לחמיו פנחס המרלינג (ע"ע) כדיין ומו"ץ בירוסלב, אך לא הסכים להיות רב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לדז'יקוב-סטרי, Dźików Stary, שבאותו האזור. נספה בליל יום הכיפורים ת"ש,1939.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 284-282; וונדר, ג, עמ 827-828;

מייזלס,Meizels,שמואל.
היה הרב של ורבה,Verba ,Werba , שבווהלין. נספה עם החורבן של בני קהילתו, בימים י"ד סיון תש"ב – כ"ה מרחשון תש"ג. לפי עדותו של יצחק שיינטוך מתל אביב שנמסרה לישראל הלפרין הוא צעד, בעת האקציה, בראש הטור, עם אשתו ושתי בנותיו, ואחריו – כל יהודי העיירה.
מקורות: לוח זיכרון לבני הקהילה שנספו, הנמצא בבית הכנסת "אהל יוסף " בעפולה. באדיבות ישראל הלפרין.


מייזלר,Meizler, Meisler.
היה ראש הישיבה בשצ'וצ'ין,Szscuczyn, שבווהלין. ב-9 בספטמבר 1939 גרשו אותו הגרמנים, עם עוד שלוש מאות יהודים, לגרמניה. יהודי העיר רצו לנסות לשחרר אותו, אך הוא סרב. כעבור זמן מה חזר לעיר ונספה ביוני 1941.
מקורות: חורבן קהילת שצ'וצ'ין <ביאליסטוק>. דער חרבן פון דער שצ'וצ'ינער קהילה <ביאליסטאקער וויעוודסטווע>, עמ 48. באותו הספר, עמ 13, 72, על הרב ליפא חיים בן הרב יוסלה (אין שם משפחה).


מיכלזון (מיכלסון),Michalson, Michalzon ,צבי יחזקאל.
נולד בתרכ"ג,1863. בתרמ"ה,1885, נתמנה לרב בקרסנוברוד, Krasnobród,שבאזור לובלין. בשל הלשנה רדפו אותו שם השלטונות הרוסיים. הוא נאלץ לעזוב את העיר, ובתרנ"ג,1893, נתמנה כרבה של פלונסק,Płońsk, שעל יד ורשה, וכונה "דער פלונסקער", הפלונסקאי. בתרפ"ב,1922, עבר לוורשה, ושם עסק הרבה בצרכי ציבור. היה בוועד הרבנים של הקהילה היהודית בעיר, ובתפקיד הזה המשיך גם כשהיה בגטו ורשה, אף שבאותה העת היה קרוב לגיל שמונים. היה חבר בתנועת המזרחי. היו לו 43 ספרים מודפסים, מלבד אלה שבכתובים. היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה,עמ 271; זיידמן, יומן, עמ 61,62 341; טומשוב לובלסק, עמ 172-171; אלה אזכרה, ב, עמ 202-195; פלינקר, וארשה, עמ 160;

מילבסקי, Milewski,משה אריה לייב, בן מתתיהו. נולד בתרל"ח,1878.
למד בישיבות ביאליסטוק, מינסק, וכולל קובנה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב במייטעטשMay Tchet, ,Molchadz, שבווהלין, ובשאדובה, Šeduva, שבליטא. היה מו"ץ בפרן Pren, Prienai-Plotel שעל יד קובנה, ורבה האחרון של דרשונישוק, Darshunishok, שבאותו האזור. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 67; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 213;

עבער,יהודה - עפרון ,אליהו

ei

עבער, Eiber, יהודה, בן אברהם יעקב ה"מלמד".
נולד בתרס"א, 1901. למד בישיבת ליובאוויטש. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש כראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנֶווֶל, Nevel, שברוסיה הלבנה, שעברה לשם מרוסיה. אחר כך עבר לוורשה, והיה ראש ישיבת חב"ד שם ובאוטווצק, Otwock , הסמוכה. שם ערך את מדור "שערי תורה" בעלונים של "התמים", שיצאו לאור מטעם חב"ד. כתב את הספר "שערי תורה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לריגה, בהשתדלותו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, וקיווה לצאת משם לארצות הברית. נספה בשואה. מקצת מן הניגונים שחיבר נשתמרו אצל החסידים עד היום.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403; אתר nigun באינטרנט; ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בווארשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 379;

עבריס, Ebris, Ibris, זליג.
נולד ברוסיה בתרס"ה,1935. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצז;

עהרליך (ארליך), Erlich, Ehrlich ,מנחם מנדל
כיהן כרב בביסטריץ, Bystrichi,שבאזור וילנה. היה פעיל למען החינוך הדתי בפולין. עבר ללטביה, וכיהן כרב בפרויֶנברג, Frauenburg, Saldus. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;

עלישברג, Eliasberg, פנחס, בן השל.
למד בישיבות מיר, "כנסת ישראל" בסלובודקה, ועוד. בשנות הרעב ברוסיה שהיו אחרי מלחמת העולם הראשונה, כיתת את רגליו בין הכפרים כדי לאסוף לחם בשביל תלמידי ישיבת סמולביץ,Smolavitch , שברוסיה הלבנה. אחר כך התיישב בריגה, ושם הוציא לאור חיבור על מסכת ברכות, ביידיש. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;

עפרון, Efron, אליהו צבי.
שצ'וצ'ין ,Szczuczyn, ווהלין. בהתחלת המלחמה הוציאו אותו הנאצים ממקום המסתור, הכו אותו, וירו בו בבית העלמין.
מקורות: חורבן קהילת שצ'וצ'ין <ביאליסטוק>. דער חורבן פון דער שצ'וצ'ינער קהילה <ביאליסטאקער וויעוודסטווע>, עמ 51, 53, 55;

רבינוביץ, חיים - רבינוביץ, אליעזר

ra

רבינוביץ, חיים ישראל שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ט,1899. בתשרי תש"ג,1942, גורש למחנות מעירו שידלובצה, Szydlowiec, שבאזור לובלין.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פון לעצטן חורבן, 10, עמ 106;

רבינוביץ, חיים יחזקאל.
ממשפחתו של האדמו"ר מרדומסק. כיהן כרב באיווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. פעל הרבה למען בני הקהילה, ותמך גם בפעילות הציונית. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט. אחרי שהגרמנים החרימו את רכושם של יהודי העיר יזם הקמת מטבח עממי לנזקקים. ב-27 למרס 1941 באה לעירו קבוצה של יהודים שגורשו מווינה, והוא היה בין אלה שדאגו להם. כשהתחילו הגרמנים לגרש את היהודים מן העיר, במאי 1942, תמך הרב רבינוביץ בתכנית הבריחה ליערות, ואנשיו נענו לקריאתו להצטרף לפעולות המחתרת. החסידים התנגדו לכך. הרב רבינוביץ היה בין הבורחים ליער. הגרמנים והפולנים ערכו שם מצוד, ובין הנתפסים היה הרב רבינוביץ. נרצח בתשרי תש"ג, נובמבר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 71; יודנראט, עמ 417;

רבינוביץ, ידידיה, בן יוסף אליעזר.
ראדום, Radom. אזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יהושע.
היה רב בהורוכוב, Horochów, שבווהלין, בעיקר מטעמם של חסידי אוליקה, Olika, שהעדיפו אותו על פני גיסו יהושע ריישר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, יחיאל מיכל
היה רבה האחרון של שצ'וצ'ין, Szczuczyn, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמי 222, 624;

רבינוביץ, יוסף, בן צבי יהודה אריה.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, הוסמך לרבנות. נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71;

רבינוביץ, יוסף אליעזר, בן פנחס.
"הצדיק מראדום". נולד בתרכ"ד,1864. היה רב בוואנחוצק, Wąchock,ובווירז'בניק,,Wierzbnik-Starachowice שבאזור לובלין,ואדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חיפשו אותו, אך הוא הצליח לחמוק מהם לזמן מה. באחת האקציות שנערכו באוגוסט 1942 הובילו אותו הגרמנים אל אחד הגנים הציבוריים ושם רצחו אותו. כך לפי ספר ראדום. לפי אלפסי נרצח בערב יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: ראדום, עמ 40; אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יוסף ברוך, בן אלימלך יעקב יצחק.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר בקיילצה Kielce, Keltz. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492;

רבינוביץ, יחיאל.
הרב מביאלה, ביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: חורבן שעדלעץ, עמ 173, 259, ברשימת הנספים.

רבינוביץ, יחיאל מיכל.
למד בכמה ישיבות בליטא, והתפרנס כסוחר יערות. גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ושם היה ממקימי ישיבת "אהל תורה", שבראשה עמד ר' אלחנן וסרמן (ע"ע), ודאג לשיעורי תורה לשכבות הרחבות של היהודים בעירו. ביוזמתו הוקמה בעיר בתרפ"ו, 1926, קופת גמ"ח גדולה. היה ראש אגודת ישראל, בעירו ובכל המחוז. בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי של היהודים בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה נאלץ לעזוב את המסחר והתקבל כרב בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 103; אלה אזכרה, ד, עמ 80-76; ברנוביץ, עמ 261-262;