‏הצגת רשומות עם תוויות הורוכוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הורוכוב. הצג את כל הרשומות

רבינוביץ, חיים - רבינוביץ, אליעזר

ra
רבינוביץ, חיים ישראל שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ט,1899. בתשרי תש"ג,1942, גורש למחנות מעירו שידלובצה, Szydlowiec, שבאזור לובלין.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פון לעצטן חורבן, 10, עמ 106;

רבינוביץ, חיים יחזקאל.
ממשפחתו של האדמו"ר מרדומסק. כיהן כרב באיווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. פעל הרבה למען בני הקהילה, ותמך גם בפעילות הציונית. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט. אחרי שהגרמנים החרימו את רכושם של יהודי העיר יזם הקמת מטבח עממי לנזקקים. ב-27 למרס 1941 באה לעירו קבוצה של יהודים שגורשו מווינה, והוא היה בין אלה שדאגו להם. כשהתחילו הגרמנים לגרש את היהודים מן העיר, במאי 1942, תמך הרב רבינוביץ בתכנית הבריחה ליערות, ואנשיו נענו לקריאתו להצטרף לפעולות המחתרת. החסידים התנגדו לכך. הרב רבינוביץ היה בין הבורחים ליער. הגרמנים והפולנים ערכו שם מצוד, ובין הנתפסים היה הרב רבינוביץ. נרצח בתשרי תש"ג, נובמבר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 71; יודנראט, עמ 417;

רבינוביץ, ידידיה, בן יוסף אליעזר.
ראדום, Radom. אזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יהושע.
היה רב בהורוכוב, Horochów, שבווהלין, בעיקר מטעמם של חסידי אוליקה, Olika, שהעדיפו אותו על פני גיסו יהושע ריישר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, יחיאל מיכל
היה רבה האחרון של שצ'וצ'ין, Szczuczyn, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמי 222, 624;

רבינוביץ, יוסף, בן צבי יהודה אריה.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, הוסמך לרבנות. נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71;

רבינוביץ, יוסף אליעזר, בן פנחס.
"הצדיק מראדום". נולד בתרכ"ד,1864. היה רב בוואנחוצק, Wąchock,ובווירז'בניק,,Wierzbnik-Starachowice שבאזור לובלין,ואדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חיפשו אותו, אך הוא הצליח לחמוק מהם לזמן מה. באחת האקציות שנערכו באוגוסט 1942 הובילו אותו הגרמנים אל אחד הגנים הציבוריים ושם רצחו אותו. כך לפי ספר ראדום. לפי אלפסי נרצח בערב יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: ראדום, עמ 40; אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יוסף ברוך, בן אלימלך יעקב יצחק.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר בקיילצה Kielce, Keltz. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492;

רבינוביץ, יחיאל.
הרב מביאלה, ביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: חורבן שעדלעץ, עמ 173, 259, ברשימת הנספים.

רבינוביץ, יחיאל מיכל.
למד בכמה ישיבות בליטא, והתפרנס כסוחר יערות. גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ושם היה ממקימי ישיבת "אהל תורה", שבראשה עמד ר' אלחנן וסרמן (ע"ע), ודאג לשיעורי תורה לשכבות הרחבות של היהודים בעירו. ביוזמתו הוקמה בעיר בתרפ"ו, 1926, קופת גמ"ח גדולה. היה ראש אגודת ישראל, בעירו ובכל המחוז. בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי של היהודים בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה נאלץ לעזוב את המסחר והתקבל כרב בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 103; אלה אזכרה, ד, עמ 80-76; ברנוביץ, עמ 261-262;

ריישר, מאיר - רלבה, יעקב

re
ריישר, Reischer, Reisher,מאיר שמואל.
בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב בהורוכוב, Horochów, שבווהלין. אך חסידי אוליקה בעיר לא רצו אותו, ומינו את גיסו יהושע רבינוביץ (ע"ע). שניהם נספו בשואה.
מקורות: ספר הורוכוב, עמ 19, 311, 315; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71;

רימלט (רומלט), Rimalt (Rumalt),אברהם צבי, בן יוסף.
נולד בתרס"ו,1906, שימש כסגנו של חותנו הרב אשר אנשל זלטנרייך (ע"ע) ברבנות בוודוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית. היה ריש מתיבתא בישיבת בובוב באותה העיר. עם הכיבוש הגרמני נמלט עם חותנו ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, וכשהרוסים גרשו את הפליטים לסיביר הוא הסתתר מפניהם. כשכבר לא היו רבנים בעיר המשיך ללמד שם תורה. כשכבשו הגרמנים את לבוב עבד במחלקת הקבורה בגטו, והיה רשום בשם המשפחה של אמו, פרנקל. נספה בלבוב באייר תש"ג,1943.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 37, 146-145. דוד כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 132; וונדר, ד, עמ 940-939;

רימלט, אלימלך שמעון, בן צבי הירש.
בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. בתרצ"ד,1934, נתמנה לרבה של חירוב, Chyrów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 231;

רימלט, מרדכי, בן יוסף.
נולד בתר"ע,1910. שנים אחדות היה ר"מ בישיבת "כתר תורה" של חסידי רדומסק בוודוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית. אחרי שאחיו נמלט ללבוב מילא את מקומו כרב בוודוביצה. ב-1943 גורש לאושוויץ, ושם נספה. מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 37;

רימלט, פנחס שאול אלימלך.
היה "רב מטעם" בז'ולקייב, Żołkiew, שבגליציה המזרחית,לשם בא מארצות הברית (לא נמסר מתי ומדוע). נספה בשואה.
מקורות: ספר זו'ולקייב - קריה נשגבה, עמ 604; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 210;

רימלט, צבי הירש, בן פנחס (ע"ע).
נולד בתרל"ה,1875. מתרס"ה,1905, היה ראב"ד בחירוב, Chyrów, שבגליציה המזרחית. בתרצ"ב,1932, נסע לארצות הברית כדי לאסוף כספים למען קהילתו. באותה השנה התמנה כרבה של ז'ולקייב,Żołkiew, ושם כיהן עד השואה. כשהיה במחנות נזהר ביותר שלא לאכול טריפות, וחילק ממזונו לאחרים. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 947-946;

רימשיניאט, Rimshiniat ,שבתאי.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בדרויסק, Druisk, שברוסיה הלבנה. נחשב ללמדן גדול ודרשן מעולה. נספה בשואה.
מקורות רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רינגל, Ringel, יעקב.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של הוסיאטין, Husiatyn, שבגליציה המזרחית. נספה בניסן תש"ג,1943, בגטו של קופטשינץ,Kopyczynce, שבאותו האזור.
מקורות: ספר זכרון – הוסיאטין והסביבה, עמ 71;

ריף, Rif, Reif, יצחק זונדל, בן הרב ישראל (ע"ע).
נולד בתרס"ג,1903. בתרפ"ג,1923, עלה לארץ, והיה מעשרת התלמידים הראשונים בישיבת מרכז הרב. בתרצ"ה,1935, חזר לליטא, ונתמנה לרב בזאגר ישן, Žagarė. נספה עם חיסול הגטו בערב יום הכיפורים תש"ב,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 95; אשרי, חורבן ליטע, עמ 235; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ריף, ישראל, בן יהודה לייב.
נולד בתרל"א,1871. למד בישיבת וולוז'ין. תחילה כיהן כרב בקורשאן, Korshani, שבליטא, ואחר כך בזאגר,Žagarė, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם השניה הוקמו שם גטו ומחנות עבודה שבהם נכלאו כל יהודי הסביבה. הגרמנים ציוו על היהודים שיתעללו ברב ריף וישפילו אותו. הוא הסכים לקבל את היסורים, וביקש מן היהודים שימלאו את הפקודה, אם בכך יהיה פתח להצילם. נספה עם חיסול הגטו בערב יום הכיפורים תש"ב, 1941.
מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 321-318; יהדות ליטא, ב, עמ 95; רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 281, 571; אשרי, חורבן ליטע, עמ 235; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ריף, משה.
נולד בתרע"ט, 1909. למד בישיבת טלז. נספה בתשרי תש"ב, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסט;

רלבה, Ralba,יעקב.
היה רבה האחרון של סאלוק, Saloki, שבליטא. שם היה ביודנראט. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 428, 429; רבני ברית המועצוחת, 1939-1991;