הלברשטם, אביגדור - הלברשטם, בנימין

hal

הלברשטם, אביגדור צבי, בן יחיאל נתן.
נולד בתרמ"ד,1884. בתרס"ד,1904, נבחר לרב בצאנז-ישן, אלט צאנז, Stary Sacz, שבגליציה המערבית, על גבול סלובקיה. בתרצ"ג,1933, נבחר למלא את מקומו של אביו בברדיוב, Bardiów, שבסלובקיה[1]. כשפרצה מלחמת העולם השניה חזר עם משפחתו לאלט צאנז, כי רצה להיות בעיר הולדתו. הוא היה הסנדק של הילד היהודי האחרון שנולד בצאנז לפני החיסול של הגטו. לילד קראו משה אורי. משה – על שם אביו, ואורי - על שם סבו אורי גרינברג, שנספו זמן קצר קודם לכן. כשנכנס הרב הלברשטם לחדר לא הכירו אותו מקורביו, כי זמן קצר קודם לכן גזזו הגרמנים את זקנו. נספה בבלז'ץ באלול תש"ב, עם כל היהודים של צאנז.
מקורות: אלפסי, עמ 194; אלה אזכרה, ו, עמ 33-31; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 279; לעהרער, א, עמ 186-189; באבדן מולדתי, לזכר ק"ק בארדיוב, עמ 10; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ ד-ה;

הלברשטם, אברהם, בן צבי הירש.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב ואדמו"ר ברודניק, Rudnik, שבגליציה עם אחיו בנימין (ע"ע). נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 347; וונדר, מאורי גליציה, א, עמ 408;

הלברשטם, אברהם אביש, בן סיני.
ניהל עדה חסידית בסאטמר ,Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נספה באוקראינה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ נג;

הלברשטם, אברהם שלום, בן יחזקאל שרגא משינייאווה,Sieniawa, גליציה המערבית.
נולד בתרט"ז,1857. בתרנ"ח,1898,נתמנה לרב בסטרופקוב, Strupkov, שבקרפטורוס (אז אוסטרו-הונגריה. היום אוקראינה). בתרנ"ט, 1899, נעשה אדמו"ר. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בבודפשט. בתרע"ט,1919, עבר לאונגוואר Ungwar, Uzhorod,שבקרפטורוס. בתרפ"ט,1929, או בתרצ"א,1931, עבר לקושיצה,Košice, Kaschau (אז צ'כוסלובקיה, היום סלובקיה). בתרצ"ג,1933, עמד לעלות לארץ, אך התעודות שלו התמהמהו, אחר כך חלה, והדברים לא הסתדרו. נפטר בחג השבועות ת"ש,1940.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קלז;אלה אזכרה, ו, עמ 13-9; וונדר, ב, עמ 412-409; החסידות מדור לדור, ב, עמ 410; חכמי הונגריה, עמ 470;

הלברשטם, אהרן, בן יוסף זאב.
נולד בתרכ"ה,1865. בתרמ"ט,1889. לפי פנקס הקהילות בתרל"ט, 1879. נבחר לרב בביאלה, Biała, הסמוכה לביילסקו, Bielsko, שבגליציה המערבית-שלזיה, והקים בה ישיבה. הוא הקפיד לשמור על צביונה החסידי החרדי של העיר, שהיתה קרובה לגבול גרמניה, אך לא נהג רשמית כאדמו"ר. נאבק בציונות, ובכך הקים לעצמו יריבים עזים. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לצאנז, Sanz, Nowy Sącz, וכשראה שהגרמנים הגיעו לשם נמלט לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. שם נפטר בסיון תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 192; אלה אזכרה, ו, עמ 54-52; וונדר, ב, עמ 420-415; פנקס בנדין, עמ 232; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 81, 86; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קנב-קנג;

הלברשטם, אהרן, בן סיני (ע"ע).
ז'מיגרוד, Żmigród Nowy, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, אהרן.
היה רבה של אושייק, Osiek,Osieck, שבאזור קרקוב. נספה בשואה
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 54;

הלברשטם, אלישע, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1860. בתרס"א,1901, התמנה לאב"ד בקרוסנו, Krosno, שבגליציה המערבית. בתרס"ו,1906, התקבל כאב"ד בגורליץ-גורליצה, Gorlice, שבגליציה המערבית. אחרי שהרוסים עזבו את העיר בימי מלחמת העולם הראשונה התמנה לרבה של העיר וליו"ר ועד הקהילה. לא נהג באדמו"רות ודעתו לא היתה נוחה מכך שנותנים לו "קוויטלאך" ומספרים עליו "מופתים". כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט עם משפחתו לסמבור,Sambor, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. בסיון ת"ש, 1940, גורש לסיביר ברכבת צפופה, והמסע נמשך 92 יום. נפטר ביערות שבאזור יַקוּטסק בליל הסדר תש"ג, 1943. לפי אלפסי בשבט תש"ד,1944.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 153, 159-158, 241; וונדר, ב, עמ 422-420; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 94;

הלברשטם, אפרים, בן אריה לייב מצאנז, (ע"ע).
שם נספה ב"אקצית הרבנים" שהיתה ביוני 1941.
מקורות: ספר סאנץ, עמ 772; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 264; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, אפרים דוד, בן יחיאל נתן.
נולד בתרמ"ה,1885. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, שבגליציה המערבית. אחר כך נעשה אדמו"ר במישלניצה, Miślenica, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 422; החסידות מדור לדור, ב, עמ 418; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222;

הלברשטם, אריה לייב

בן משה מברדיוב נולד בתר"ל,1870. בתרס"ד,1904,התקבל לרב ואב"ד במשאנה דולנה, Mszana Dolna , Muszyna, שבגליציה המערבית. בזמן הכיבוש הנאצי שהה בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור, וניסה להימלט לריישא,Rzeszów. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 425; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 240; לעהרער, ב, עמ 18-21;

הלברשטם, בנימין, בן צבי הירש.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב ואדמו"ר ברודניק, Rudnik, Ridnik, שבגליציה, עם אחיו אברהם (ע"ע). נספה בשואה. אחיו יחזקאל (מקלויזנבורג) ששרד מן השואה, הקים בארץ את קרית צאנז ומוסדות חסידיים אחרים.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 347;

[1] בעיר הזאת, השוכנת סמוך לגבול פולין-סלובקיה, התקיימה עד החורבן קהילה גדולה של יהודים שבאו אליה מצאנז החל מאמצע המאה הי"ט. שם הם המשיכו לשמור על קשרים הדוקים עם קהילת האם שלהם, ועל סגנון החיים שהביאו משם. שלום מיזליש, תחנות, עמ 10, וזכרונותיה של משפחת מייזליש-בודנר-רוזנווסר לדורותיה.

רבינוביץ, חיים - רבינוביץ, אליעזר

ra

רבינוביץ, חיים ישראל שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ט,1899. בתשרי תש"ג,1942, גורש למחנות מעירו שידלובצה, Szydlowiec, שבאזור לובלין.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פון לעצטן חורבן, 10, עמ 106;

רבינוביץ, חיים יחזקאל.
ממשפחתו של האדמו"ר מרדומסק. כיהן כרב באיווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. פעל הרבה למען בני הקהילה, ותמך גם בפעילות הציונית. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט. אחרי שהגרמנים החרימו את רכושם של יהודי העיר יזם הקמת מטבח עממי לנזקקים. ב-27 למרס 1941 באה לעירו קבוצה של יהודים שגורשו מווינה, והוא היה בין אלה שדאגו להם. כשהתחילו הגרמנים לגרש את היהודים מן העיר, במאי 1942, תמך הרב רבינוביץ בתכנית הבריחה ליערות, ואנשיו נענו לקריאתו להצטרף לפעולות המחתרת. החסידים התנגדו לכך. הרב רבינוביץ היה בין הבורחים ליער. הגרמנים והפולנים ערכו שם מצוד, ובין הנתפסים היה הרב רבינוביץ. נרצח בתשרי תש"ג, נובמבר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 71; יודנראט, עמ 417;

רבינוביץ, ידידיה, בן יוסף אליעזר.
ראדום, Radom. אזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יהושע.
היה רב בהורוכוב, Horochów, שבווהלין, בעיקר מטעמם של חסידי אוליקה, Olika, שהעדיפו אותו על פני גיסו יהושע ריישר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, יחיאל מיכל
היה רבה האחרון של שצ'וצ'ין, Szczuczyn, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמי 222, 624;

רבינוביץ, יוסף, בן צבי יהודה אריה.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, הוסמך לרבנות. נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71;

רבינוביץ, יוסף אליעזר, בן פנחס.
"הצדיק מראדום". נולד בתרכ"ד,1864. היה רב בוואנחוצק, Wąchock,ובווירז'בניק,,Wierzbnik-Starachowice שבאזור לובלין,ואדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חיפשו אותו, אך הוא הצליח לחמוק מהם לזמן מה. באחת האקציות שנערכו באוגוסט 1942 הובילו אותו הגרמנים אל אחד הגנים הציבוריים ושם רצחו אותו. כך לפי ספר ראדום. לפי אלפסי נרצח בערב יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: ראדום, עמ 40; אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יוסף ברוך, בן אלימלך יעקב יצחק.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר בקיילצה Kielce, Keltz. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492;

רבינוביץ, יחיאל.
הרב מביאלה, ביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: חורבן שעדלעץ, עמ 173, 259, ברשימת הנספים.

רבינוביץ, יחיאל מיכל.
למד בכמה ישיבות בליטא, והתפרנס כסוחר יערות. גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ושם היה ממקימי ישיבת "אהל תורה", שבראשה עמד ר' אלחנן וסרמן (ע"ע), ודאג לשיעורי תורה לשכבות הרחבות של היהודים בעירו. ביוזמתו הוקמה בעיר בתרפ"ו, 1926, קופת גמ"ח גדולה. היה ראש אגודת ישראל, בעירו ובכל המחוז. בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי של היהודים בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה נאלץ לעזוב את המסחר והתקבל כרב בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 103; אלה אזכרה, ד, עמ 80-76; ברנוביץ, עמ 261-262;