גברן, שרגא - גוטמן, אליהו

ga

גברן, Gawran, Gavran (גאוורן), שרגא פייבל.
נולד בתרמ"ה,1885.היה רבה של חויידן Karedarna, Konstantinovo , שבליטא (שבה ישב שנים רבות אברהם קרליץ, ה"חזון איש"). קיים קשרים הדוקים עם אישים ומוסדות יהודיים מעבר לים, והשיג מהם תרומות להרחבת החינוך היהודי בעירו. ביוני 1941 התעללו בו הגרמנים והליטאים ורצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 296; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גובצ'ינסקי, Gowchinski,זלמן.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב באוואנטה, Avanta, Alunta, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גוברמן, Guberman ,אפרים.
היה סגנו של הרב מרדכי גינזבורג (ע"ע), שבתרצ"ב,1932, נבחר לרבה של אוסטרוג– אוסטרהא, Ostróg,Ostraha, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ,פולסיה, עמ 38;

גוטוירט, Gotwirt, Gottwirt ,יחיאל אהרן, בן צבי הירש (ע"ע).
נולד בתר"ן,1890. היה רבה האחרון של זאטוֹר, Zator , שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 635;

גוטוירט, צבי הירש, בן אברהם מרדכי.
נולד בתרכ"ו,1866. בתרס"ו,1906, נתמנה כאב"ד בזאטור,Zator, ובתפקיד זה כיהן, כנראה, עד השואה.
מקורות: וונדר, א, עמ 636;

גוטלבסקי, Gutalewski, פייבל.
בשנות העשרים המאוחרות של המאה העשרים נתמנה לרבה של ליפנישוק, Lipnishok , שברוסיה הלבנה. לפי עדות נכדו, פרופ' עמירם גונן, הוא היה סוחר באריגים, והיה גבאי בבית הכנסת בעירו נספה בשואה.
מקורות: ליפנישוק, עמ 100, 101;

גוטליב,Gotlieb ,אורי אהרן, בן גדליהו.
קאלוש, Kałusz, גליציה המזרחית. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 89 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 178;

גוטליב, אריה לייב, בן נח אברהם.
ראווה-רוסקה, Rawa Ruska, גליציה המזרחית. נולד בתר"ע, 1910. הוסמך לרבנות, ידע לשונות זרות, ועמד בבחינות הבגרות כאקסטרן. ניהל את ענייניה הפוליטיים של חצר בעלז וייצג אותה בפני השלטונות. כשנכנסו הנאצים לעירו נבחר ליודנראט. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, עמ 101-100; וונדר, א, עמ 637;

גוטליב, משה, בן גדליהו, משושלת קרלין.
סטניסלבוב,Stanisławów ,Ivano Frankovsk, גליציה המזרחית. נספה בדרוהוביץ' , Drohobycz, שבאותו האזור, באדר א תש"ג,1943.
מקורות: אלפסי, עמ 89; החסידות מדור לדור, א, עמ 178;

גוטמן, Gutman,אליהו.
נספה בשואה.
מקורות: דובנא, ספר זכרון, עמ 538-537;

גיטעלעס, משה - גירשוביץ, חיים

gi

גיטעלעס, Giteles ,משה.
היה רב בשטויבץ, ,Stowbtsy, Stolpce שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטויבץ-סוורזנא, עמ 497, ברשימת הנספים;

גינגולד,Gingold, י.
היה רבה האחרון של אינוולודז', Inowłodz, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 54;

גינדין, ,Gindin יעקב יצחק.
נולד בתרנ"ו,1875. למד בישיבות בליטא ובלטביה. כחמישים שנה כיהן כרב ומו"ץ בפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). רצה לעלות לארץ, ושמח שילדיו עלו אליה. נפטר בגטו פינסק.
מקורות: פינסק, ב, עמ 503, 504;

גינזבורג (גינסבורג,גינצבורג), ,Ginsburg, Ginzburg אהרן
בן זאב וולף מדויד-הורודוק,Dawidgrodek,שבווהלין. היה רב ואדמו"ר בלוניניץ, Luniniec, שבאותו האזור. הגויים היו קוראים לו "הרב היפה". נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 96; החסידות מדור לדור, א, עמ 201; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 99;


גינזבורג, זאב וולף, בן לוי יצחק מדויד הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין.
זמן מה ישב בארצות הברית, ואחר כך חזר לעירו. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 201;

גינזבורג, יהודה לייב שאול, בן רפאל יוסף.
נולד בתרל"ד, 1874. בנעוריו למד אצל אביו, שהיה ראש ישיבה בקובנה. בתרנ"ח,1898, התקבל כרב ביעקבשטאט, Jakobstadt, Jekabplis שבלטביה, ושם שימש ברבנות ארבעים ושתים שנים. מספרים שבכל השנים שבהן כיהן כרב לא אכל בשר. כשנכבשה העיר בידי הרוסים, בתחילת מלחמת העולם השניה, לא נפגע מעמדו, כי הקומוניסטים היהודים שנעשו לראשי הציבור היהודי המשיכו לכבד אותו. נספה בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה,עמ 379-378; יהדות ליטא, עמ 38; אלה אזכרה, ז, עמ 248-246; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גינזבורג, יואל.
בצעירותו שימש כראש ישיבה בברזנה, Bereżna, שבווהלין, אצל הגאון שלום מרדכי שבדרון. בתרס"ח,1908, או בתר"ע, 1910, נתקבל כמו"ץ ואב"ד בבורשטין, Burshtyn, שבגליציה המזרחית. בתפקידים אלה שימש עד השואה. לא היה מקובל על החסידים, כי כמה מילדיו נתפסו להשכלה. אחד מהם היה ראש הקן של בית"ר בעיר, והאחר –אף הוא ציוני– למד באוניברסיטה של קרקוב ביום הכיפורים תש"ב,1942, ערב החיסול של הגטו והשילוח לבלז'ץ, היה בין אלה שהתפללו אצל הדיין שמואל מאסטל (ע"ע), ואמר ליהודים דברי ניחומים. אז ירה בו חיל גרמני. הובא לקבר ישראל.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 32, 55, 88, 101-100, 126, 214-211, 307, 356-351;

גינזבורג, לוי יצחק, בן אלתר בן-ציון.
משושלת דויד-הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 97; החסידות מדור לדור, א, עמ 201;

גינזבורג, מרדכי.
בתרצ"ב,1932, נתמנה לרבה של אוסטרוג-אוסטרהא, Ostrog, Ostraha, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 38;

גינזבורג משה יהושע, בן האדמו"ר זאב וולף (ועלוועלע).
למד בישיבת וולוז'ין. היה האדמו"ר האחרון בשושלת דויד הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 97-96; החסידות מדור לדור, א, עמ 201; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 58-57, 97, 99;

גינזבורג, נחום ברוך, בן צמח דוד.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ג,1903, נתמנה לרב באופינה, ,Upina שבליטא ובתר"ף,1920, עבר לקיבורט,Kibart, שבאותו האזור. בתר"ץ,1930, עבר ליאנובה Jonava, Janova. היה הנשיא האחרון של אגודת הרבנים בליטא, וחבר מרכז "יבנה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר הרבה לפליטים שבאו לליטא מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. בשבוע השלישי לכיבוש העיר בידי הגרמנים הם עינו אותו וציוו עליו הליטאים לאסוף מן היהודים סכום כסף גדול. אך הוא הסביר להם שאחרי השנתיים של הכיבוש הרוסי לא נותר בידיהם כסף. הם אסרו אותו כבן ערובה, ואחרי השתדלויות מרובות שיחררו אותו, והובילו אותו לקובנה כבן ערובה שניתן לפדותו תמורת ממון רב. אחר כך הוחזר ליאנובה ושם נספה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, מס' 10, עמ 66,67; אלה אזכרה, ב, עמ 149-152; יהדות ליטא, עמ 38; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127, 336, 337 , 464 ,578; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 205; אשרי, חורבן ליטע, עמ 255-256;


גינסברג, Ginsberg, דויד.
נולד בתרס"ד,1904, בטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בתר"ץ,1930, נתמנה לרב בביאלובר,Bjelovar, שבקרואטיה. ב-1941 שולח למחנה הריכוז Yasenovac, ושם נספה.
מקורות: קיש, עמ 416;

גירשוביץ, (גירשאוויץ), Girshowitz חיים שלמה.
נולד בתרס"ט,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפו;

סמילג ,חיים - ספרין, אלתר

sm

סמילג,Smilg,חיים.
היה רבה האחרון של ניי-רדווילישוק, Nemunėlio Radviliškis. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 398;

סנדז'בסקי,Sandzewski ,אברהם זאב.
היה דיין בקונין,Konin , שבאזור פוזנן. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29;

סנדר,Sender ,דוד יהושע.
במקצועו היה מורה. מכיוון שבשנות השלושים של המאה העשרים לא היה בעירו פוזנן, Poznań,Pozen, Pozno רב, הוא נבחר כרבה של העיר בבחירות שהתקיימו שם בתרצ"ד,1934. שם היה נותן לסטודנטים שומרי המצוות שיעורים בספר המדע של הרמב"ם. כשב-1938 באו לפוזנן היהודים בעלי האזרחות הפולנית שגורשו מגרמניה לזבונשין, Zbąszyń, שבאותו האזור, הוא טילפן לדויד ברקוביץ מד'ווארט, Warta,Dvart, סיפר לו על מצבם הגרוע של הפליטים, וביקש עזרה בשבילם. הוא היה ממייסדי הוועד שהוקם כדי לעזור להם ולהעלות אותם לארץ. כשנכנסו הגרמנים לפוזנן נמלט משם. אחרי זמן קצר חזר לעירו וקיבל על עצמו להמשיך להיות רבם של יהודי העיר. הגרמנים התעללו בו, וכעבור זמן מה הגלו אותו ואת כל היהודים מאזור פוזנן וקמפנו לאזור לובלין. משם נמלט לוורשה, כשזקנו גזוז, והביא עמו תיאורים מזעזעים על התנהגות הנאצים כלפי היהודים. בוורשה הקימו יוצאי חבל פוזנן מטבח ציבורי לבני קהילתם, מינו אותו לנציגם, וזמן מה אף שילמו לו משכורת קבועה. הוא עבד ב"שופ" לנעליים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. נספה בטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 130, 292; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29, 56-58, 70-71[1] ;; פנקס הקהילות, מחוזות פוזנן ופומרניה –גדנסק (דנציג), עמ 13, 15; מוניץ, גווילי החורבן, עמ 31;

סעקערביץ (סקרביץ, סירקביץ),Sekerewitz,Sirkewitz ,אברהם יעקב.
היה מנהיגם של החסידים בבריינסק,Braynsk ,Brańsk, שבווהלין. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים הם חשבו שכס הרבנות בעיר מגיע לו, אך נאלצו לוותר לטובת הרב יצחק זאב צוקרמן (ע"ע). בשנות השלושים של המאה העשרים נתמנה לרב הקבוע של בריינסק. נספה בטרבלינקה בנובמבר 1942.
מקורות: נר לבריינסק, עמ 26; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 190;

ספיבק (שפיבק) Shpiwak)),Spiwak, ברוך.
נולד בתרמ"ב,1882. בת"ש, 1940, קיבל את הרבנות בדוקשט, Dukštas,שבליטא מידי חותנו הרב דב בער אביגיל (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1319; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 250;

ספיר,Sapir,מרדכי יוסף.
היה דיין בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. בימי הכיבוש הנאצי עבר לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 165;

ספקטור,Spektor,משה.
"ר' משה סוויניכר". כיהן כרב ברוזישץ,Rozyszcze Rozishts,שבווהלין. בסוף שנות השלושים של המאה העשרים שימש שם גם כ"רב מטעם", וגם לא יהודים נזקקו לו בסכסוכים עם היהודים. תמך באגודת ישראל. הגרמנים מינו אותו כחבר ביודנראט. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ספרד (ספארד),Sfard,זאב, בן אלתר מרדכי.
בתרצ"ב,1932, נבחר לסגנו של הרב מרדכי גינצבורג (ע"ע) מאוסטרוג-אוסטרהא, Ostróg, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 38;

ספרד, יהודה לייב.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים נבחר לרבה של מלניצה, Melnica, שבווהלין, וכמה עיירות סמוכות. הגרמנים מינו אותו כחבר ביודנראט. נספה בסוף אוגוסט 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 135; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ספרין, Safrin,אברהם מרדכי, בן אליעזר צבי.
נולד בתר"ם,1880. היה דיין ומו"ץ בדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית, ואב"ד בזסלב, Zasław, שבאותו האזור. אחר כך היה אדמו"ר בבוריסלב, Borysław, שבאותו האזור, ושם נפטר בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1086;

ספרין, אליעזר צבי. בן אברהם מרדכי.
נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בוויירושוב, Wieruszów, ובפביאניץ, Pabianice, שבאזור לודז'. נספה בגטו לודז'. מקורות: אלפסי, עמ 124; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; וונדר, ג, עמ 1086;

ספרין, אלתר יששכר, בן משה חיים.
נולד בתרל"ג,1873. בין שתי מלחמות העולם מילא את מקומו של אביו, האדמו"ר מאַלטשטאט, Stary Sambor, שבגליציה המזרחית. במיוחד נהרו אליו יהודי הכפרים. בכל קיץ היה נוסע לטורקה ע"נ סטרי, Turka nad Stryi, שבגליציה המזרחית. נספה בגטו סמבור בסיון תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1087-1086; אלפסי, עמ 124; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; טורקה ע"נ סטרי, עמ 90;
בית קומרנא, עמ 130;

[1] הרב יהושע משה אהרונסון, מחבר הספר 'עלי מרורות', היה גיסו של הרב סנדר, וכשזה היה יוצא לחופשות הקיץ מילא הרב אהרונסון את מקומו .