בליאכר, דוד - בניאש, אברהם

bl


בלייכר,בליאכר, Bleicher,Bliacher, דוד.
נולד במינסק שברוסיה הלבנה נספה בטרבלינקה. נולד למשפחה של תלמידי חכמים. בנעוריו למד בישיבות שונות. הוא נמשך ללימוד המוסר וכך נתוודע לר' יוסף יוזל הורוויץ – "הסבא מנובהרדוק", היה לתלמידו המובהק ועד יומו האחרון הרביץ את תורת המוסר לפי שיטת רבו.עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיע עם ר' יוזל לקייב שבאוקראינה, ושם למד בישיבה שהקים רבו. בתר"פ נפטר "הסבא", והרב דוד חזר לפולין והשתקע במזריץ', Miedzyrzec Podlaski. כאן, ובערים שונות בפולין, הקים את ישיבות "בית יוסף" שפעלו ברוח שיטת המוסר של נובהרדוק. על אף הקשיים הכלכליים נהרו אליהן מאות צעירים, מכל המדינות בפולין החסידית היה בכך חידוש גדול. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נכנסו הגרמנים למזריץ' והרסו את כל מוסדות התורה. רוב התלמידים נמלטו לליטא, והקימו את הישיבה באחת העיירות באזור וילנה. הרב בלייכר ברח עם תלמידיו לבריסק, שהייתה תחת השלטון הסובייטי, אך כעבור זמן קצר חזר לעירו, כי כמו רבים מן היהודים שנמלטו למזרח גם הוא היה סבור שמוטב להיות תחת השלטון הגרמני, שאמנם פוגם בגופם של היהודים, מאשר תחת השלטון הקומוניסטי, שאינו מאפשר ליהודים לשמור מצוות. היהודים בעיר ניסו לשכנע אותו לברוח, אך הוא סירב, כי לא רצה להשאיר את בני עדתו כצאן בלי רועה. תלמידיו ירדו למחתרת, והוא לימד אותם תוך סיכון רב. גם הצליח לפתוח מטבחים שסיפקו מזון כשר לתלמידים שלמדו בישיבות החשאיות שהיו פזורות ברחבי העיר, וכך היו מסוגלים להחזיק מעמד יחד. כשהוקם הגטו נעשה הרב למנהיגם של שארית תלמידיו ושל רבים אחרים. הוא עודד אותם להחזיק מעמד, ועם זאת הכין אותם לקראת קיום מצוות קידוש השם. נספה עם בני קהילתו בכ"ה באייר תש"ד (כך בכתוב באתר של מכללת ירושלים. לדעתי נפלה כאן טעות, והכוונה לתש"ב, 1942. פ"מ). דברי תורתו נדפסו בירחונים שונים, וכן בספר "אור המוסר". באחד ממאמריו קרא לחזק את לימוד המוסר ובמיוחד אצל יחידי הסגולה, שכן לימוד זה יוסיף כוח לכיבוי הדליקה שמבעיר היצר הרע, ולכן על אותם יחידי סגולה לגלות אחריות ולא להתרפות במלאכתם.
מקורות: אתר "זכור, אמונה בימי השואה", מכללה ירושלים לבנות; אלה אזכרה, כרך ו; אנציקלופדיה "שמע ישראל", עמ' 287; דוד הלחמי, חכמי ישראל; יחיאל מכלשטייו, גדולי ישראל;

בליאכר, שמעון
נולד בפולין בתרנ"ו,1896. למד בתלמוד תורה בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ ש;

בליימן, Bleiman,צבי יעקב.
היה רבה האחרון של אורן Oran, Varėna שבליטא. ביום השלישי לפלישת הנאצים לליטא שהה באוטיאןUtian,. שם פרצו הגרמנים אל בית הכנסת והתעללו בו וביהודים האחרים. כעבור זמן מה נרצח.
מקורות: רבני ליטא, עמ 3; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 124, 160;

בלינר, Bliner ,שמעון.
היה מגיד שיעורי תורה ו"משפיע" בחסידות חב"ד (מנהל רוחני מבחינת ההתנהגות, תיקון המידות וכו'). תחילה במוסקבה ואחרי המהפכה הרוסית בריגה, בירתה של לטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 374; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 181-180;

בליצשטיין, Blitzstein,חיים יחזקאל.
נולד בתרמ"ח,1888. היה רבה האחרון של סובוץ', Subotch, Subačius שבליטא. נספה בקיץ תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 412; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

בלך, Blech (בלעך).
היה ראש ישיבה במזריץ, Międzyrzec, שבווהלין. בראש חודש אייר תש"ב מסר את עצמו לידי הגרמנים, עם הרב של העיר ועם הדיין רוסקין (ע"ע) כדי להציל ממוות שלושים יהודים. אך הדבר לא הועיל, וגם הוא נרצח.
מקורות: הוברבנד, עמ 28;

בלך-שור, Blech-Shor, מרדכי, בן שמואל.
מתרס"ה,1905, היה אב"ד באושצ'יה זיילונה, Uścue Zielone, שבגליציה המזרחית. השתתף בוועידת הרבנים של גליציה שהתקיימה בלבוב בסוף דצמבר 1927. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 63;

בלכמן, Blechman,(בלעכמאן), גרשון.
נולד בתרע"א,1911. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנב;

בלנקמן,Blankman ,יחיאל אברהם.
תלמידו של הרב יחיאל האלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. כיהן כרב בשברשין, Szczebreszyn, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר אוסטרובצה, עמ 181, 295; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 579;

בנדר, Bender,שמואל מנחם.
היה רב בסקרנייביץ, Skiernievice, שבאזור לודז'. היה חבר בוועדה שנבחרה בראשית הכיבוש הגרמני, ובמשך הזמן נעשתה ליודנראט. השתתף בישיבה שבה הוחלט לאסוף את הארכיון של הקהילה, לארוז אותו בארגז זכוכית ולקבור אותו. לא ידוע אם ההחלטה אכן בוצעה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 166;

בנדס, Bendas (בן דעת), משה אהרן.
היה רבה האחרון של ביילסק,Bielsk Podlaski, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 173;

בניאש, Baniash(באניאס), אברהם יצחק.
נולד בתרנ"ט,1899. היה רבה האחרון של מוסניק, Musnianki, שבליטא. כשנכנסו הגרמנים לעיר, ביוני 1941, הם אסרו אותו, והאשימו אותו שיש לו קשרים עם השלטונות הסובייטים. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 367; רבני ברית המועצות, 1939-1991;