גולדברג, נתן - גולדשלק, יחזקאל

go

גולדברג, נתן נטע.
נולד בתרכ"ה,1865. עשרות שנים כיהן כדיין ומו"ץ בכשאנוב, Chrszanów, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב, 1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 667-666;

גולדין,Goldin ,יוסף.
נולד בתרנ"ט,1899. כיהן כרב בוישיי, Veisiejai, Vesege, שבליטא, ומתרצ"ד בערך בעיר המחוז שאקי, Shaki, עם הרב יוסף אנוחוביץ-אנוכוביץ (ע"ע). בתרפ"ד,1924, נשרף בית הכנסת בעירו, והוא ביקש מיוצאי העיר באמריקה שיושיטו עזרה להקמתו מחדש. נספה בתש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, 263, 707; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גולדווסר,Goldwasser,יעקב, בן יוסף סג"ל הלוי.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבה בבובוב, Bobowa, שבגליציה המערבית. גר בטשבין, Trzebinia,שבאותו האזור, שם נולד, ואחר כך בלימאנוב, Limanowa, שבאותו האזור. שם למד ולימד. כשכבשו הגרמנים את האזור ברח לקוזובה, Kozowa, שבגליציה המזרחית, ושם לימד עם הרב שמואל פירר מקרוסנו (ע"ע). גם נסע בחשאי ללבוב, אל האדמו"ר בן ציון הלברשטם, שגלה לשם. באותה העת התכתב עם הרב דב בעריש ויידנפלד מטשבין שגלה לסיביר. אחרי חג הפסח תש"א,1941, קבע עם תלמידיו שם שיעור במסכת יומא. כשכבשו הגרמנים את גליציה המזרחית, ביוני 1941, גורש למחנה עבודה, ושם נספה.
מקורות: ספר חידושי יעקב, עמ ח, ט, י;

גולדמן (גאלדמאן), Goldman,יחזקאל.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת קלם, Kelm, Kelmė שבליטא. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצח;

גולדמן, ישעיהו, בן דוד.
זמן מה כיהן כרב בבוסק,Busk, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ד, 1924, נתמנה לאדמו"ר, ועבר לקילצה , .Kielce, Keltz נרצח בתוך בית המדרש שלו, כשסרב לפקודתם של הגרמנים לעזוב את המקום.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תפט;

גולדמן, פסח.
היה רבה האחרון של בולניק,Bolniki , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 168;

גולדשטיין. Goldstein .
לפני מלחמת העולם השניה היה רב צבאי בלודז'. בזמן המלחמה היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 210;

גולדשטיין, אלחנן.
שימש כ"רב מטעם" במייטעטש,May Tchet, Molchadz, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור לפולין), כשחותנו הרב יצחק נפתלי ביילסקי (ע"ע), ואחר כך גיסו הרב נפתלי אבל, שימשו שם כרבנים מטעם החסידים. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גולדשטיין, יצחק.
נולד בתרס"ח, 1908. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רס"ב;

גולדשטיין, שמעון.
כיהן כרב במושבה היהודית איגנטובקה (לוז'יץ), Ignatówka, שבווהלין. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות ווהלין-פולסיה, עמ 42;

גולדשלק (גולדשלג), Goldschlag, Goldschlak, Goldshlag,יהושע-השל דוד, בן יעקב חיים זליג.
תחילה היה רב בפשיטש-פשדץ, Przedecz, שבאזור לודז'. בתרפ"ג,1923, בא לשרפץ-שעפס, Sierpc, שבאותו האזור. שם היה חבר בוועד הקהילה, והיו לו מחלוקות עם נציגי מפלגות שונות. בתחילת מלחמת העולם השניה גר אצל בנו בלודז', וכשהגטו נסגר עבר לוורשה. היה בין אלה שיעצו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. השתתף בליל הסדר שהתקיים ביום הראשון של המרד, 19 באפריל 1943, עם הרבנים מנחם זמבה (ע"ע), בֶּר מזדונסקה-וולה, Zduńska Wola,(ע"ע) ואחרים.
מקורות: קהילת שרפץ, ספר זכרון, עמ 39-37, 113, 491; זיידמן, יומן, עמ 240, 248;

גולדשלק, יחזקאל.
נולד בתרנ"ה,1895. בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בווישיי, Veisiejai, Vesege, שבליטא. נספה בחשוון תש"ב,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוסטר, אליעזר - שוֶרד, ישראל

sh
שוסטר, Shuster, Schuster,אליעזר דן.
נולד בתרכ"א,1861. בתרע"ח,1918, היה רב בפרם, Perm, שבהרי אוראל. נפטר ב- 1943.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוסטר, זלמן. נולד בתרל"ה,1875.
כיהן כרב במושבה היהודית איגנטובקה (לוז'יץ), Ignatwka, שבווהלין. היה בקי בדיני ממונות, והיה נוהג לפשר בסכסוכים. מדי פעם היה עובד במשק החלקאי שלו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין-פולסיה, עמ 42; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוסטר, יצחק הלוי.
סוקולקה, Sokółka. ווהלין.
מקורות: סוקולקה, עמ 766 , ברשימת הנספים; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 479;

שוסטרמן, Shusrerman, Schusterman,גבריאל.
היה "מגיד" בגטו קובנה, ונודע בכינוי "בן משה ידבר". כשכבשו הגרמנים את ליטא הם הביאו אותו לעבודת כפיה במחנה קאשדאר, Kaišedoras. שם הצליח להשיג לו שיחרור מעבודה בשבתות, והוא היה ידוע כרב של המחנה. הגרמנים שם אסרו על היהודים להתפלל, ואיימו להרוג את אלה שיתפללו. אך הרב שוסטרמן ארגן שם מניין, וביקש מן האנשים שידאגו לכך שגם האחרים יתפללו. הוא אף הצליח להשיג, תמורת כסף שאסף מן האנשים שהיו במחנה, ספר תורה שאיכר ליטאי החביא בביתו. כששני אנשים ברחו משם אל הפרטיזנים נלקח הרב שוסטרמן כבן ערובה, והובא, מוכה וחבול, אל הפורט התשיעי. הוא היה בין אלה שברחו משם בחג המולד 1943, תש"ד, ואנשים החביאו אותו וטיפלו בפצעיו. נפטר בשבט תש"ד, נקבר בבית העלמין של הגטו, ועל מצבתו כתבו:
פ.נ. לוחם מלחמות ה, הרב גבריאל שוסטרמן, בן משה ידבר. נפטר כ"ב שבט תש"ד.
ת.נ.צ.ב. ה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 122-127;

שור, Shor, Schor,אבא.
נולד בתרס"ט,1909. היה רבה האחרון של וארנה,Varna , שבליטא. נספה בתמוז או באב תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 243; אשרי, חורבן ליטע, עמ 233; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שור, בנימין.
כיהן כרב בחלם,Cełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224;

שור, יוסף יעקב.
נולד בתרל"ח,1878. בתרצ"ו,1936, נתמנה לרבה של וינוטה, Veinotas, שבליטא. כשנכנסו הגרמנים לעיר, ביוני 1941, הם התעללו בו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 232; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 61, 244; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שור, לוי יצחק, בן יקותיאל.
נולד בתר"מ,1880. היה רבה האחרון של לוּבטשוב, Lubaczów, שבגליציה. נספה בשבט תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ה, עמ 99;


שור, פרופ' ד"ר משה.
נולד בתרל"ג,1873, בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. למד בבית המדרש לרבנים בווינה. היה אשורולוג, חוקר המשפט במזרח הקדום והיסטוריון של יהדות פולין. היה מורה לדת בבית המדרש למורים בלבוב, פרופ' לבלשנות שמית באוניברסיטה של לבוב, ופרופ' לאשורולוגיה באוניברסיטה של ורשה. בתרפ"ג,1923, התמנה לרב ומטיף בבית הכנסת הגדול, הסינאגוגה, שהיה ברחוב טלומַצקה בוורשה. בתרפ"ח,1928, יסד עם ד"ר מרדכי ברוידא את המכון למדעי היהדות בוורשה, ובארבע השנים הראשונות היה הרקטור שלו. בתרצ"ה,1935, נבחר לסנאט הפולני. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם אסרו אותו הרוסים, מכיוון שהיה חבר הסנאט הפולני. נפטר בבית הכלא באוזבקיסטן בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: אלכסנדר גוטרמן, קהילת ורשה בין שתי מלחמות העולם, עמ 151, הע' 67; ורשה, א, עמ 303-304; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 81; פלינקר, וארשה, עמ 160;

שור, שמואל בער.
נולד בתרס"ז,1907. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רעח;

שוֶרד (שווערט) ,Shwerd, Schwerd ,אריה , בן ישראל (ע"ע).
נולד בתרס"ח,1908. מצעירותו הועידו אותו להיות רב באחת הקהילות בפולין. כשנפטר אביו (ע"ע), שהיה דיין ומו"ץ בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. בתש"ב,1942, נתמנה במקומו כדיין ומו"ץ. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 109; ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, עמ 84-85;

שוֶרד, ישראל, בן צבי הירש.
נולד בתרמ"ה,1885. היה דיין ומו"ץ בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. היה בקי בכל המנהגים והמסורות של בית בעלז. אחרי מלחמת העולם הראשונה טיפל הרבה בענייני העגונות. היה בורר במחלוקות שהתעוררו בקהילות רבות בענייני הרבנות וה"חזקה". הוא היה בין אלה שסייעו לאדמו"ר אהרן רוקח מבעלז להימלט מראווה רוסקה לבוכניה. לפי ספר ראווה רוסקה היה זה הוא שהתיר לאדמו"ר מבעלז להימלט מעירם בליל שמחת תורה בעגלה רתומה לסוסים. נפטר בתש"ב,1942, והובא לקבר ישראל. כשנודע הדבר לאדמו"ר מבעלז בגטו בוכניה הוא הספיד אותו. במקומו נתמנה בנו אריה (ע"ע).
מקורות: וונדר, ה, עמ 109-107; ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, עמ 84-85;