דומב, משה - דימלשטיין, אברהם

do
דומב, משה דוד, בן אליהו.
נולד בתרל"ה,1875. בתרס"ח,1908, התקבל כרב בלודז', והיה חבר בוועד הרבנים שם. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בחלֶמנו, בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 175-173; לאָדזער געטא, עמ 455;

דונחין, ,Donachinשמואל, בן הרב מנחם מנדל.
היה ממשפחת דון-יחיא, אך הם שינו את שמם כדי להתאימו למבטא שהיה מקובל בסביבה שלהם. היה בקי בספרות חב"ד וחובב ציון. כשהאדמו"ר מלובביץ' ישב בפטרבורג הוא היה מבאי ביתו שם. שנים אחדות שימש כמזכיר של המזרחי בריגה. היה בין הראשונים שנספו שם בקיץ תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391;

דון יחיא, Don Jachia, Don Yehiya, בן ציון.
נולד בתרל"א,1871. תחילה למד אצל אביו, הרב אליעזר, ואחר כך בישיבת וולוז'ין, ושם הצטרף לחבורת "בני ציון". בתרע"ז,1917, השתתף בוועידה השביעית של ציוני רוסיה שהתקיימה בפטרוגראד (היום סנקט פטרסבורג). בתר"ס,1900, נתמנה לרב במארינהוייז-וילקי, Marienhausen, שבליטא. אחרי שאביו נפטר, בתרפ"ו,1926, נתבקש למלא את מקומו כרבה של לוצ'ין, Luchin, Luzda, שבלטביה. פירסם ספרים ומאמרים תורניים ומדעיים היסטוריים רבים, ובהם ספר על מצוות ישוב ארץ ישראל. בעשור האחרון לחייו עסק בחיבור "אוצר הפוסקים" לשולחן ערוך אורח חיים. עם פרוץ מלחמת העולם השניה הציעו לו הצעירים לברוח יחד אתם לרוסיה, אך הוא אמר שיעשה כך רק כשהאחרון מיהודי העיר יעזוב את המקום ויציל את נפשו. כשנכנסו הגרמנים לעיר, בחודש אב תש"א,1941, הם עינו אותו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 637-632; יהדות לטביה, עמ 290-289; יהדות ליטא, עמ 41; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 228; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 206;

דון יחיא, ברוך. בנו של בן-ציון.
למד בישיבות בריגה, בסלובודקה ובדווינסק Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 381;

דון יחיא, יצחק. בנו של בן ציון.
למד בישיבות של נובהרדוק, Novaredok, לידא,Lida, ועוד. סיים בית מדרש למורים בריגה. היה מורה ועיתונאי, וזמן מה שימש ככתב של ה"מאַרגן זשורנאל" הניו יורקי, ו"דואר היום" הירושלמי. בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה היה שו"ב במאלטה, Malta, Silmala, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 381;

דורפמן (דארפמאן), ,Dorfmanמנדל.
נולד בתרס"ז,1907. למד בישיבת טלז . נספה בתמוז תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

דז'יאלובסקי, ,Dzialowski משה.
צ'נסטוחוב
, Częstochowa. נספה בטרבלינקה.
מקורות: צ'נסטוחוב, עמ 608;

דזימיטרובסקי, Dzimitrowski יצחק אייזיק אליעזר, בן אריה לייב.
היה רב ביאנישוק, Yanishki, שבליטא. היה מכובד גם אצל האוכלוסיה הלא יהודית והשלטונות. היה פעיל בתנועת המזרחי. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 41;

דזימיטרובסקי, נחום בצלאל.
נולד בתרל"א,1871. בתר"ס-תש"א,1900-1941 היה רבה של יאנישוק,Yanishok, Joniškis, שבליטא, ומן הפעילים בתנועת המזרחי במדינה זאת. באלול תש"א, אוגוסט 1941, הובלו יהודי העיירה ליער ושם נרצחו. הרוצחים אילצו את הרב לעמוד על שפת הבור ולמנות את מספר הנרצחים.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא,עמ 341, 342; אשרי, חורבן ליטע, עמ 251; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

דיינובסקי, Deinowski דוד טֶבֶל (טוביה).
נולד בתרכ"ב,1862. בתרמ"ו,1886, התקבל לרב בוילקי,
[1] שבאזור קובנה. בתרנ"ג, 1893, עבר ללומז'ה, Łomża, שבווהלין, ושם היה ר"מ. בתרס"ז,1907, התמנה לרבה של מאלץ', Malech, שבאזור גרודנה. שם היה גם ראש ישיבה, ועשה אותה לישיבת מוסר. בתרפ"ד, 1924, חזר לפיאטניצה, Piatnica, שבאזור ביאליטוק, פולין, ועד הירצחו בשואה כיהן שם כרב. בנעוריו השתייך לחיבת ציון, אך התנגד לתנועה הציונית ולמפלגתיות. נספה ב-1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

דייפט (דעיפט), ,Deift אלחנן שלמה.
נולד בתרס"ז,1907. למד בישיבות בריגה ובקלם, Kelm, Kelmė. היה מגיד שיעורים ב"עין יעקב" וב"חיי אדם" בכמה בתי מדרש בעיר. היה ממייסדי "צעירי המזרחי" בריגה, וניהל את ענייני "החלוץ המזרחי" ו"השומר הדתי". רצה לעלות לארץ, אך בשל בריאותו הרופפת לא זכה לכך. נספה באב תש"א.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 382; אשרי, ממעמקים א, עמ ש;

דימלשטיין, ,Dimelstein אברהם.
בתרפ"א,1921, נתמנה לרבה של סובולב-פלאצה,Sobolew Place, שבאזור לובלין, והיה רבה הראשון של הקהילה הקטנה הזאת, ששימשה מרכז ליהודי הכפרים הסמוכים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 321;

[1] ויילקי. במזרח אירופה יש ערים רבות שהתחילית שלהן היא ויילקי, Wielka, Wielki, Wielke ,שפירושו -גדול.תושבי אותם המקומות הסתפקו בכך, ולרוב לא צירפו את חלקו השני של השם. לכן קשה היה לזהות את העיר הזאת.