באב"ד, יהודה - באב"ד, משה

ba

באב"ד, יהודה אריה לייב
בן יהושע השל, שהיה רבה של סטרוסוב,Strusov, Strosów, שבגליציה המזרחית. נולד בתרל"ג,1873. בתרנ"ה,1895, נבחר לרבה של פודוולוציסק, Podwołoczyska,שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לסקאלאט, Skalat Stary, שבאותו האזור, ושם סייע הרבה לפליטים מעירו. אחר כך היה בלבוב, ושם עמד בראש מפעל הסיוע של הג'וינט לפליטים מאוקראינה שנמלטו לגליציה בעקבות הפרעות של פטליורה. בסוף דצמבר 1927 מילא תפקיד חשוב בארגון אסיפת הרבנים שהתקיימה בלבוב, שלמעשה אורגנה על ידי השלטונות הפולניים כדי לעודד את החוגים החרדיים בגליציה לתמוך במדיניותו של פילסודסקי וכך לצמצם את השפעת החוגים הציוניים שלחמו בסיים הפולני למען זכויותיהם הלאומיות והפוליטיות של היהודים. השתתף גם בוועידות אחרות של רבנים שהתקיימו בפולין בשנות השלושים של המאה העשרים. יצחק גרינבוים הציע להעמיד אותו ברשימתו הציונית לבחירות לסיים הפולני, כחרדי בלתי תלוי, אך הוא סרב לקבל את ההצעה. בתרצ"ד, 1934, נבחר, כנציגם של חסידי בעלז בוועד שמינתה ממשלת פולין, שתפקידו היה לאשר את מינוים הרשמי של הרבנים במדינה. כשכבשו הגרמנים את עירו גורשו לזבאראז' הסמוכה, ושם נספה בניסן תש"ג, 1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 154-150; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 408; וונדר, א, עמ 378-3791; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, יהודה זונדל, בן שלום יעקב.
היה אב"ד בלשניובLesniów,, ובשטרוויץ Shchurovitse ,Strevitz שבגליציה המזרחית. עד השואה היה אב"ד בברודי,Brody,שבאותו האזור. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 387; אלה אזכרה, ג, עמ 155;

באב"ד, יהושע השל, בן יהודה אריה לייב.
נולד בתרנ"ב,1892. בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של טרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, במקום חמיו דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", שהיה גם דודו. נספה בתש"ב,1942 .כך לפי וונדר. לפי אלה אזכרה נספה בטרנופול בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; וונדר, א, עמ 380; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, יהושע השל, בן יעקב צבי.
נולד בתרע"ז,1917. היה אב"ד בפודקמין, Podkamień, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 380; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 415;

באב"ד, יהושע השל, בן יצחק.
נולד בתרס"ו,1906. בתרפ"ט,1929, נתמנה לאב"ד בטרטקוב, Tartaków, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 382; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, 233;

באב"ד, יהושע השל, בן דוד מנחם מוניש, בעל "חבצלת השרון".
אחרי פטירת אביו, בתרצ"ח, 1938, הוכתר כרבה טרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה עבר ליבורוב, Jaworów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: יבורוב, עמ 130;

באב"ד, יואל, בן חיים.
בתר"ץ,1930, נתמנה לרב בסלוטובינה, Slotowina, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 350;

באב"ד, יוסף דב בן-ציון, בן יהושע השל.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה האחרון של מיקוליניץ, Mikulince, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקב הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 324;

באב"ד,יוסף דב, בן יהושע השל.[1]
נולד בתרל"ה,1875. מתרס"ד,1904, היה ראב"ד בטויסט,Touste,שבגליציה המזרחית. מתרס"ח,1908, היה ראב"ד במיקוליניץ,Mikulince, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה היתה העיר במצור, אך הוא לא עזב אותה, ועזר הרבה לבני הקהילה. נספה בעירו באלול תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155, 158-157; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 252; וונדר, א, עמ 392;

באב"ד, יששכר דב

מופיע ברשימת הנספים בבוסק, Busk. גליציה המזרחית.
מקורות: ספר בוסק, עמ 285;

באב"ד, מרדכי.
נולד בתרע"ה,1905.היה אב"ד בביסקופיצה, אוסציַה ביסקופיֶה, Biskupice, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ו,1936, שימש כרבה של פרהינסקו,Perehińsko, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, א, עמ 403; אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 422;

באב"ד, משה, בן יהושע השל.
היה בברז'וביץ, Brezowiec, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155;

[1] באב"ד, יוסף דב. יתכן שהוא ויוסף דב בן-ציון הם אותו האדם.

רובין, יעקב - רוגוז'ניצקי, נח

ru

רובין, יעקב ישראל ישורון, בן ברוך.
נולד בתרמ"ה,1882, בזידיטשוב, Żydaczów, שבגליציה המזרחית. בתרס"ט,1909, התקבל כרבה של סוליצה,,Sulita, Seliştea Nouă, ,Sulita Tirg שבבוקובינה. בתרע"ו,1916, נשבה בידי הרוסים, ואחר כך הוחלף בקצין רומני שבוי. בתרע"ח,1918,בא לססרגן Szaszregen, ,שבטרנסילבניה, והיה שם אדמו"ר. בתרצ"ט,1939, הציע לו ר' יואל טייטלבוים, הרבי מסאטמר, להיות נשיא הלשכה הארצית של היהודים האורתודוקסים, אך הוא סרב לקבל את התפקיד. ביתו היה פתוח לרווחה, וגם החיילים היהודים היו אוכלים שם. בימי מלחמת העולם השניה הכניס אל ביתו מאות פליטים יהודים וסיפק למזון כשר לעובדי הכפיה היהודים שעבדו בסביבה. ראש העיר הציע לו להבריח אותו לרומניה, אך הוא דחה את ההצעה, כי חשש להסתכן. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ד, עמ 701-699; החסידות מדור לדור, א, עמ 339; אלה אזכרה, ז, עמ 61-54; חכמי טראנסילוואניה, עמ קיא; פנקס הקהילות, רומניה ב, עמ 259;

רובין, יצחק, בן חיים ברוך.
אחרי פטירת חותנו פנחס דוד הורוביץ מילא את מקומו כאדמו"ר בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 339;

רובין, יצחק אייזיק, בן חיים יחיאל.
נולד בתרל"ה,1875. היה האדמו"ר מוולברום, Wolbrom בדומברובה טרנובסקה, Dąbrowa Tarnowska, שבגליציה המערבית. היה אדמו"ר בדולינה, Dolina, Dolyna, שבגליציה המזרחית. אחר כך עבר לטרנסילבניה, והיה אדמו"ר בסיגט, Sighet, ובאחד הכפרים באזור מרמורוש. בקיץ תש"א,1941, גורש לגליציה, עם היהודים אזרחי פולין, וחזר לדומברובה. נספה בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 706-705; החסידות מדור לדור, א, עמ 338;

רובין, מאיר בן חיים יחיאל,
היה אדמו"ר בדומברובה טרנובסקה, ,Dąbrowa Tarnowska שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 708; אלפסי, עמ 134; החסידות מדור לדור, א, עמ 341; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 198; אלפסי,אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ נד;

רובין, משה אליקים בריעה, בן יצחק טוביה.
נולד בתרנ"ה,1895. למד בצאנז, Sanz, Nowy Sącz , שבגליציה המערבית, בבית המדרש של סבו ר' חיים הלברשטם. היה בקשר הדוק עם האדמו"ר בן-ציון הלברשטם מבובוב (ע"ע), ומילא בשליחותו תפקידי שתדלנות אצל השלטונות הפולניים. ידע היטב פולנית, ומשום כך נהג לייצג את החיילים היהודים בפני השלטונות. לפני פסח תרצ"ח,1938, ביקשו החיילים היהודים שהיו בסביבה לעשות את ליל הסדר אצל משפחות יהודיות. השלטונות רצו לערוך לכולם ליל סדר משותף שבו ישתתפו גם הקצינים הפולנים, שרצו לראות ליל סדר יהודי. המכשול העיקרי היתה בעיית היין, שהרי מי שאינו יהודי הנוגע בו עושה אותו ליין נסך, דבר הפוסל אותו ליהודי. הרב רובין התגבר על הבעיה בכך שהורה לעטוף את הבקבוקים בנייר לבן ואדום, וכך למנוע מגע ישיר בין הנכרים ליין. לבן ואדום הם גם צבעי הדגל הפולני, והדבר עשה רושם גדול על הקצינים. בתחילת ימי מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, ומשם גורש לסיביר. שם היה רושם את חידושי התורה שלו על גבי פיסות נייר, ואלו ניצלו. נפטר בדז'מבול שבאוזבקיסטן בטבת תש"ה, 1945.
מקורות: וונדר, ד, עמ 716-715; לעהרער, א, עמ 223-233;

רובין, שלמה, בן צבי הירש.
נולד בתרע"ב,1912. הוסמך להוראה, אך לפי שעה לא ידוע לנו באיזה תפקיד נשא. נספה בלבוב באב תש"א,1941, עם חותנו, האדמו"ר בן-ציון הלברשטם מבובוב (ע"ע).
מקורות: וונדר, ד, עמ 722;

רובין, שרגא פייביש, בן אלימלך,
האדמו"ר מיבורוב, Jaworów, גליציה המזרחית. נולד בתרל"ח,1878. בתרס"ה,1905, נתמנה שם לאדמו"ר במקום אביו. היה מקורב לחסידי בעלז. התפרנס מהשכרת דירות בבית גדול שהיה לו בעיר, ומפדיונות שנתנו לו חסידיו. שררה מתיחות רבה בינו לבין אלימלך פרנקל שהיה הראב"ד בעיירה, והשלטונות הפולניים התערבו בה. התנגד בחריפות לציונות ולעלייתם של הצעירים לארץ ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה לא עזב את עירו, וטיפל בחיי הדת של החילים היהודים. כשכבשו הגרמנים את האזור,בקיץ תש"א,1941, עבר לברודי, Brody. באקציה הראשונה שנערכה שם, בתש"ג, סתיו 1942, גורש למחנה יאנובסקי שבלבוב. נספה בבלז'ץ.

מקורות: וונדר, ד, עמ 732-730; החסידות מדור לדור, א, עמ 339;

רובינשטיין, Rubinstein,אייזיק, בן מרדכי.
נולד בתרמ"ח,1888. הוסמך להוראה מכמה רבנים בהם הרב אריה לייב ברודא מלבוב. בתרע"ד,1914, בא מעירו קרקוב לווינה. שם כיהן כרב באחד מבתי הכנסת, ונתן לתלמידים מובחרים שיעורים ב"יסודי התורה" של הרמב"ם. כשכבשו הנאצים את וינה ניסו ידידיו ובני משפחתו להציל אותו, אך הדבר לא עלה בידיהם. בתש"ג,1943, גורש מווינה לגטו מינסק,Minsk, שברוסיה הלבנה, שאליו גורשו רבים מיהודי גרמניה ואוסטריה, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 741-740;

רובינשטיין, דוד גרשון.
היה רבה האחרון של קול, Kuliani Kuhl, , Kuhlen, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 560; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רובינשטיין, חיים ראובן.
נולד בתרמ"ח,1888. היה דיין, ורבה של יורבורג Jurborg,Yorburg, Jurbarkas , שבליטא. ביום השבת,28.6.41, אילצו אנשי המשטרה הליטאית אותו ואת ראשי המשפחות היהודיות בעיר להביא את כל ספרי התורה וספרי הקודש לחצר בית הכנסת ולהעלות אותם באש. נספה בקיץ תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 327, 328; ליטע, I, עמ 1850; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 145, 241;רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רובינשטיין, יעקב.
היה מן הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: פלינקר, וארשה, עמ 160;

רובינשטיין, ראובן.
נולד בתר"ל,1870. למד בישיבת טלז. שנים אחדות הגיד שיעור גמרא במניין של המזרחי בריגה. בתרצ"ב,1932, התמנה לרבה של וינדאו,Windaw , שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 415; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוגוז'ניצקי, (רוגוז'ינסקי), Rogoznicki (Rogozniski), נח.
היה בין הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. ב-15 בינואר 1942 השתתף שם באסיפה שנועדה למצוא דרכים כדי להציל את היהודים שנאסרו משום שיצאו מתחום הגטו.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61 , 341. הוברבנד, עמ 146, 147; פלינקר, וארשה, עמ 160;
רובין, יחזקאל שרגא. אצל וונדר יש כנראה טעות בעריכה. בכותרת של הערך נכתב כך, אך בגוף הערך נכתב שהוא בכורו של נפתלי, ר בווישניצה.