יינגרלייב , מאיר - יפה, יעקב

ju

יינגרלייב (יונגרלייב), Jingerleib, Jungerleib,מאיר נחום.
מתרמ"ח,1888, כיהן כרב בווישנייביץ, Wiśniowiec, שבווהלין, עם הרב יוסף ארליך (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור וישנייביץ, עמ 51; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 82, 83;

ילוביץ,Jalowitz,Yalowitz ,אשר.
למד בישיבת מיר. היה מגיד שיעור באנטופול,Antopol , שברוסיה הלבנה. נרצח בידי הנאצים בראשית ימי הכיבוש של העיר עם קבוצה של כמאה וחמישים איש, מלמדני העיר ומשכיליה, על יד בית הקברות הנוצרי הסמוך לעיר.
מקורות: אנטופול, עמ 16;

ינובסקי. Janowski ,
היה דיין בוורקה, Warka, שבאזור ורשה. נרצח עם בנו כשניסה להציל ספרי תורה.
מקורות: הוברבנד, עמ 283;

ינטיס (ינטס), Yentis, Jentis,Jentes,אהרן.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבם של חסידי טריסק, Trisk, Trijsk, בדרושקופול, Droszkopol, שבווהלין. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 66; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ינקלוב,Jankelow,צבי יעקב.
נולד בתרנ"ט,1889. היה רבה של ורשווס, Lampėdžiai,Vershaves,שבליטא. כשהעיר נכבשה בידי הרוסים, בתחילת ימי מלחמת העולם השניה, הם סגרו את בית הספר היהודי. הרב ינקלוב אסף אל ביתו כמה ילדים, ולימד אותם תורה, על אף הסכנה שהיתה כרוכה בדבר. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 277; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יעקבסון,Jacobson ,יעקב.
בא לגטו וילנה מישיבת מיר. בגטו היה ראש הישיבה הגדולה. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105, 106;

יעקובוביץ (יאקובוביץ), Jakubowitz, שלמה.
בכ"ו בשבט תש"א,27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;


יפה,Jafe, Jaffe, Yafe, Yofe ,אהרן דוד.
"העילוי ממליטופול", Melitopol. נולד בתרמ"ט,1889. למד בישיבת סלובודקה. מתרצ"ד,1934, היה רבה של קאשדאר, Kaišedoras, שבליטא. הליטאים התעללו בו, והוא נספה ב-1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184; רבני ליטא, עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 573;

יפה, אורי יצחק.
היה רבה האחרון של אופינה, Upina, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; אשרי, חורבן ליטע, עמ 339;

יפה, ברוך.
היה רבה האחרון של טוור, Tverai, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 298;

יפה, חיים.
נולד בתרס"ה,1905. למד בישיבת קלם, Kelm, Kelmė. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצ"ח;

יפה, יעקב בן-ציון, בן משה.
תחילה כיהן כרב באלכסנדרוב קויאבסקי, Aleksandrów Kujawski, שבאזור פוזנן. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לביטן, Byten, שבווהלין. נוסף לידע התורני ידע גם שפות שונות. תמך בזכות הבחירה לנשים בקהילות, והדבר הזה הוציא לו שם של רב פרוגרסיבי. היו לו יחסים מתוחים עם אגודת ישראל. בזמן הכיבוש הגרמני היה חבר ביודנראט. מן היום הראשון שבו נכבשה העיירה, 25 ביוני 1941, ועד חיסול הגטו ב-24 ביולי 1942, כתב יומן, אך הוא אבד.
מקורות: פנקס ביטען, עמ 231, 323, 326-325, 526-523; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 166;

יפה, יצחק - ישפה, ירחמיאל

ya

יפה, יצחק.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב באופינה, Upyna, שבליטא. נרצח בידי הגרמנים ביום השני לכיבוש העיר בידיהם, ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; ליטע I, עמ 1864; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפה, מרדכי.
נספה בסיביר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 250;

יפה, שמריהו זלמן. דיסנה.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדיסנה, Disna, שברוסיה הלבנה.
לפני שנתמנה לרב היה סוחר יערות. היתה לו השכלה כללית, והיח חבר במועצת העיריה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה, ספר זכרון לקהילה, עמ 127, 132, 140, 145-144; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפין, Yafin, Yefin,ישראל שאול.
כיהן כרב בחאסלוביץ, Choslovitz, בסמילוביץ, Smilovichi, Smilovitch שעל יד מינסק, Minsk, רוסיה הלבנה. עזב את ברית המועצות, ונתמנה לרב ברז'יצה Rezhtza, Rezekne, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ירוזלימסקי (ירושלימסקי),Yerusalimski ,אליעזר הלוי, בן יחיאל מיכל.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 340; אלפסי, עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזלימסקי, יוסף, בן יחיאל מיכל מקוריץ.
יותר מארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău , שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזולימסקי, לייזר, קוריץ, Korzec, ווהלין.
נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 340;

ירוחם, Yerucham,חיים יצחק.
בן שרגא זאב פייבל. נולד בתרכ"ה,1865. הוסמך לרבנות מרבו נפתלי צבי גולדברג והרב גדליה שמלקישס מקולומיאה. אחרי נישואיו התמנה לרב בטימבורג-טימבארק, Tymbark, שבגליציה המערבית. בתרמ"ח,1888, התמנה לאב"ד בלימאנובה, Limanowa, שבאותו האזור. בתרס"ז,1907, התמנה לרב באלטשטאט (עיר ישן-סמבור ישן)Stary, Altsstadt, Sambor, שבגליציה המזרחית, ונודע בעולם כ"רב מאלטשטאט". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, עם זרם הפליטים שברחו מגליציה בגלל הקרבות שהתנהלו שם. בתרע"ז, 1917, בא לווינה. היה מגדולי המשיבים בדורו, ומראשי "התאחדות רבני גליציה ובוקובינה" בווינה. היה מקורב לאגודת ישראל, אך לא הצטרף אליה בפועל, אם כי היה מעורב בענייני הציבור היהודי. עמד לכהן כרב בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. כשנכנסו הגרמנים לווינה חזר לעירו אלטשטאט, שאחרי פרוץ מלחמת העולם השניה היתה בשטח הכיבוש הרוסי. נפטר בגטו בתשרי תש"ג,1942. בהלוויתו השתתפו מעטים, והאדמו"ר פנחס טברסקי (ע"ע) הספיד אותו: ..."מי נשאר להתיר עגונות".
מקורות: וונדר, ג, עמ 277-282; יוסף קרניאל, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, עמ 27;

ירוחם, שרגא זאב פיבל, בן חיים יצחק (ע"ע).
נולד בתרנ"ט,1899. בתרפ"ט,1929, התמנה לרב בסמבור סטַרי - אלטשטאט, Stary, Alstadt Sambor, שבגליציה המזרחית, ועסק בסידור כתבי היד של אביו. היה מעורב מאד בענייני הקהילה שלו, והיה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". שולח לבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 282; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 379;

ירושלמי. Yerushalmi,סלובודקה.
נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 196;

יֶרֶט, Yeret ,אליעזר יהודה ליבר, בן בנימין.
נולד בתר"ם,1880. היה סוחר עשיר, וכשירד מנכסיו, בערך בתרצ"ד,1934, התקבל כדיין ומו"ץ בכשאנוב, Chrszanów,שבגליציה המערבית, נספה באדר תש"ב. 1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 283; לוח זיכרון בבית הכנסת ברחוב גת, קרית משה, ירושלים

ישפה,Yashphe,Yoshphe,ירחמיאל.
נולד בתרס"ו,1906. כיהן כרב בווישניטה, Viešintos,Vyshinty, שבליטא. היה רבה האחרון של בוגוסלווישוק, Bogoslaviškis. נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 162, 265; רבני ברית המועצות, 1909-1991;