זילבר, ליפא - זינגר, יצחק

zi
זילבר, Silber, Zilber ,ליפא.
נספה בפורט התשיעי, על יד קובנה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 42, 301;

זילבר-מרגליות, Zilber-Margulis ,חיים דוד, בן נפתלי צבי.
נולד בתרכ"ד,1864. הוסמך לרבנות בידי ר' יהושע טרונק מקוטנא, והאדמו"ר אברהם בורנשטיין מסוכאטשוב, Sochaczew. בתרנ"ג,1893, נתמנה לרבה של קויל, Koło,Koil, שבאזור לודז', ושם כיהן כחמישים שנה. היו לו סכסוכים רבים עם בעלי הזרוע שבעיר, וביחוד עם הקצבים. הם לא הסכימו עם פסיקותיו בענייני השחיטה, והדבר פגע מאוד בפרנסתו, שבאה מקופת השחיטה. הוא ביטל את ה"חדרים" הפרטיים בעיר, ששיטת שכר הלימוד שהיתה נהוגה בהם פגעה בשכבות החלשות, ובמקומם הקים "תלמוד תורה" כללי. היה חבר באגודת ישראל ובמועצת גדולי התורה שלה. הוא היה מתנגד חריף לציונות, אך כשביקר הרב י"ל פישמן (מימון) בשנת 1927 בעירו הוא אפשר לו לנאום בבית הכנסת. כשפרצה מלחמת העולם השניה גרשו הגרמנים את היהודים מעירו שהיתה על יד הגבול הגרמני. הוא נדד בערים שונות, ובסוף הגיע ללובלין. שם נפטר בכסלו תש"א, והובא לקבר ישראל.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 248-243; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 231; ספר קולו, עמ 219-221;

זילברמינץ, Zilbermintz, Silbermintz.
נספה בשואה.
מקורות: פנקס קוזמיר, (ספר זכרון) לקהילת קוזמיר, עמ 605 רשימת הנספים בעיר;

זילברפרב, Zilberfarb, Silberfarb ,מרדכי שלמה חיים, בן משולם זלמן יוסף (ע"ע).
נולד בתר"ס, 1900. סייע לאביו, הרב מטופורוב, Toporów, שבגליציה המזרחית. במוצאי יום כיפור תש"ג,1942, נתפס ביער וגורש לבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ב, עמ 992;

זילברפרב, משולם זלמן יוסף, בן משה.
נולד בערך בתרכ"ט,1869. אחרי נישואיו עבר לווהלין. בתרנ"ו,1896,חזר לגליציה, והתקבל כאב"ד ואדמו"ר בטופורוב, Toporów, שבאזור לבוב. כשכבשו הגרמנים את העיר הם תפסו אותו ועוד כמה יהודים כבני ערובה. הם הוחזקו בבית הכנסת, והגרמנים והאוקראינים התעללו בהם. בערב יום כיפור תש"ג,1942, פרצו הגרמנים אל המקום שבו התפלל והכוהו באכזריות. במוצאי יום כיפור נמלט אל היער הסמוך. שם גילו אותו הגרמנים ושילחו אותו לבלז'ץ.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 86-81; ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 419-411; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 253, 254; וונדר, ב, עמ 992-994; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שפו- שפז;

זילברברג, Zilberberg, Silberberg,שלמה אליעזר.
היה רבה של וולברום,Wolbróm , שבאזור קרקוב. בתרפ"ט,1929, יסד שם את ישיבת "כתר תורה" של חסידי רדומסק. זמן קצר אחרי שהגרמנים נכנסו לעירו הם עצרו כמה פולנים ויהודים מקרב האינטליגנציה ומנכבדי העיר, בהם היו הרב זילברברג והכומר, התעללו בהם, וכעבור זמן מה שיחררו אותם. בתחילת ספטמבר 1942 ערכו הגרמנים אקציה בעיר. לפני כן הספיקו הרב זילברברג וכמה יהודים להוציא מבית הכנסת את ספרי התורה ולהטמינם בבית העלמין. כעבור זמן מה ניספו כולם.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 160, 161, 162;

זילברשטיין, Zilberstein, Silberstein,יעקב.
היה רבה של פראגא, Praga, פרוורה של ורשה. כשהגרמנים רצו לגזוז את זקנו הוא פדה אותו תמורת זוג מגפיים טובים. היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה.
מקורות: מגילת גריצע, עמ 139; זיידמן, יומן, עמ 323, 341; הוברבנד, עמ 24, 86, 142, 125, 126, 128, ראיון אתו בעמ 136-145; פלינקר, וארשה, עמ 160;

זימני,Ziemni, Zimni ,חיים שלמה.
בתרצ"ה,1935, נתמנה לרבה של בוצ'קי, Bocki, שבאזור ביאליסטוק, אחרי שהרב ניסן שמושקוביץ בן ציון עלה ארצה ונתמנה לאב"ד בחיפה. הגרמנים מינו אותו להיות ראש היודנראט בעירו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 137, 138;

זינגר,Zinger, Singer, אברהם.
בתרצ"ו,1936, נתמנה כרבה של קשוינז', Książ. נספה עם חיסול הגטו בכסלו תש"ג,1942.
מקורות: ספר זכרון מייכוב, קראשניצה, קשויונז', עמ 248; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 524;

זינגר, חיים אלעזר, בן אליהו.
שנים רבות כיהן כרב ומו"ץ עירוני בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 97; פנקס הקהילות, ורשה, עמ 134;

זינגר, יעקב שרגא פייבל, בן יצחק מאיר.
היה רבה האחרון של אוסטרוב מזובייצק,Ostrów Mazowiecka, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 97;

זינגר, יצחק מאיר, בן אליהו.
נולד בתרל"ח,1878. בנעוריו למד אצל אביו, שכיהן כרב בכמה קהילות בפולין. בתר"ע,1910, נתמנה לרב ואב"ד באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שעל יד לודז'. כשפרצה מלחמת העולם השניה היה ברשימה של הרבנים שהגרמנים חיפשו אותם, ולכן הוא נמלט לטומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowiecki, שבאותו האזור. גם שם חיפשו אותו הנאצים, בתש"ב, 1942. כשהם קראו לו לצאת מביתו הוא סרב בכל התוקף לעשות זאת, ולכן הם רצחו אותו ואת אשתו בו במקום. יהודי העיר ערכו לו לוויה מכובדת, וקברו אותם בבית העלמין של העיר.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 97-92; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 57; עדות בעל פה של קרוב משפחתו אבי כ"ץ;