ועוויער, זלמן - ורשביאק, פנחס

we
ועוויער, Wewier,זלמן אליהו.
היה ידוע בכינוי "זלמן יאנאווער", על שם העיירה יאנובה, Janowa, Jonava , שעל יד קובנה, שבה נולד, או "זלמן דער מגיד". היה ראש השוחטים בריגה, והיה מגיד שיעורים בבתי כנסת שונים בעיר. היה מראשי המזרחי בריגה, ורצה לעלות לארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 386;

וקס, Wachs, Waks,אבא.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בפרושוביצה, Proszowice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 400;

וקסברג,Wachsberg, Waksberg ,משה.
מזריץ'
, Międzryzec Mezeritz D`lita, Myedzirets, Stolpno, אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: קארל, קראקא, עמ 348;

וקסברג (ואכסברג), משה.
היה דיין בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: בוסאק, בין צללי עיר, עמ 215;

וקסברג, נחום.
בשנות העשרים הראשונות של המאה העשרים כיהן כאב"ד בידליצ'ה, Jedlicze, שבגליציה המערבית. אחר כך היה דיין ומו"ץ בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוסנו בבית העדּות, ניר גלים; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222; וונדר, ב, עמ 936-937;

וקסלר, Weksler,Wechsler,מנדל, בן יצחק.
נולד בתרמ"א,1881. למד בישיבת שונות בפולין, ואחר כך עבר לזגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. לפני מלחמת העולם הראשונה רכש זיכיון ממשלתי למסחר במלח, אך עם פלישת הגרמנים לעירו, ב-1914, בא הקץ לזכיון הזה, והוא נאלץ להתפרנס מהוראה. מתר"ף, 1920, שימש כראש ישיבה בישיבות גדולות בפולין, ובתרפ"ט- תרצ"ט,1939-1929, שימש כראש הישיבה הגדולה "בית מאיר" בקרקוב. בימי מלחמת העולם השניה גורש לוולברום ,Wolbrom , שבאותו האזור. נספה במחנה ריכוז.
מקורות: ספר זגירז, א; עמ 479-476; וונדר, ב, עמ 939;

ורבובסקי (ורנובסקי?), Werbowski, Wernowski (?),נחום מרדכי.
נולד בתרל"ח,1878. היה רבה האחרון של אקמיאן, Akmene, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 73, 210;

ורבילוב (ווערבילאוו), Werbilow,אהרן יוסף.
נולד בתרע"ב,1912. למד בישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, כרך א, עמ רמו;

ורבילוב (ווערבילאוו), אריה.
נולד בתרע"ד,1914. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, כרך א, עמ רנ;

ורז'בלובסקי, Werzblowski,מאיר, בן בנימין דב.
נולד בתרמ"א,1881. למד בישיבת וולוז'ין. מתרפ"ה,1925, עד תרצ"ט,1939, שימש כרב בשימאנץ, Šimonys, דוידובקה,Davidoka , סאפיזישוק,,Zapyžkis וקרוק, Kroki, Krakė, שבליטא. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 47; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 615;

ורשביאק, Warshawiak,Warszawiak,מאיר הכהן, בן יעקב אליעזר.
נולד בתרל"ב,1872. למד בישיבות שונות בפולין. בתרנ"א,1891, נתמנה כרב בלוטומירסק, Lutomiersk, שבאזור לודז'. שם היה כעשרים וחמש שנים והקים ישיבה. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר חרבה, עבר לפרוור מוקוטוב שבמשך הזמן סופח לוורשה, והיה בוועד הרבנים של העיר. היה פעיל באגודת הרבנים בפולין, וערך את הביטאון שלה. היה חבר במועצת גדולי התורה בפולין. בזמן מלחמת העולם השניה היה ברבנות של גטו ורשה. שם נפטר בתמוז ת"ש,1940.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 341; אלה אזכרה, ז, עמ 136-133;

ורשביאק, פנחס.
היה בגטו ורשה ושם נספה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61;