הורוביץ, נפתלי - הורוביץ, שמואל

ho

הורוביץ, נפתלי, בן צבי הירש.
היה רבה האחרון של רוזוואדוב. Rozwadów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 349;

הורוביץ, נפתלי, בן ראובן.
נולד בתרל"ג,1873. ישב בדמביץ ,Dębica, שבגליציה המערבית, כרב בלתי מוכר רשמית. לחם בציונות, וכשהרצל נפטר עשה סעודת הודיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 297;

הורוביץ, נפתלי צבי, בן טוביה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270, 272;

הורוביץ (הורוביץ באב"ד), פישל.
לפני מלחמת העולם השניה היה רבה של קוזלוב, Kozłów, שבאזור לבוב. נספה בתש"ג.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 459;

הורוביץ, פסח (טימקוביצר, Timkowicer), נולד בטימקוביץ, Timkovitz, שברוסיה הלבנה.
אחרי המהפכה הבולשביקית ברח משם ובא לישיבת קלצק ,Kleck, שבווהלין (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור לפולין), ושם למד אצל הרבנים איסר זלמן מלצר ואהרן קוטלר, ועם הרב משה אפשטיין (ע"ע) מילא את מקומו של הרב חיים שמעון הרנזון (ע"ע). אחרי שהרב מלצר עזב את הישיבה ונעשה ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, היה הרב הורוביץ מסביר לתלמידים את השיעורים שלימד הרב קוטלר בישיבה. כשכבשו הרוסים את האזור, בתחילת מלחמת העולם השניה, נבחר הרב הורוביץ לאב"ד של העיר. באותה התקופה מלאה העיר בפליטים שבאו לשם מפולין. הוא טיפל גם בהם, והמשיך בחשאי ללמוד וללמד תורה. נספה בגטו של קלצק באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 224-221; פנקס קלצק, עמ 28-29; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק,
עמ 557;

הורוביץ, צבי הירש אלימלך, בן שמואל. משושלת רופשיץ.
היה האדמו"ר האחרון לבית דמביץ, Dębica. נולד בתר"ס,1900. נשרף חיים בבית הכנסת במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. שבספטמבר 1939 הציתו אותו הגרמנים על יושביו.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; ספר דמביץ, עמ 33-32, 163; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 122; וונדר, ב, עמ 297;

הורוביץ, צבי, בן אשר ישעיה (שהיה מן התומכים בתנועת "חובבי ציון" בגליציה).
היה אדמו"ר ברימאנוב, Rymanów, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 357;

הורוביץ, קלונימוס קלמן, בן חיים יהודה.
אחרי מחלוקת קשה נבחר להיות רבה של סטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח ללבוב, שבאותה העת נכבשה בידי הרוסים. הוא קיבל דרכון רוסי ועבר לרוהטין, Rohatyn, שבאותו האזור. לקראת חג הפסח ת"ש,1940, שלח משם לבני עירו שהוגלו לסיביר חבילת מצות ומאה גרם צימוקים. מהם הכינו כמות של יין שהיה בה כדי להוציא אותם ידי חובת ארבע הכוסות של ליל הסדר, ויצאו ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 21, 266-265. וונדר, ב, עמ 349;

הורוביץ, ראובן, בן לייב. נולד בתרנ"ט,1899.
למד אצל הרב מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", בישיבת לומז'ה,Łomża,שבווהלין, ובמתיבתא בוורשה, שבה הוסמך לרבנות. שימש כרב באוליקה, Olika, שבאותו האזור. שנים אחדות היה חבר באגודת ישראל, ואחר כך הצטרף למזרחי. עבר לוורשה, ושם עבד במרכז של התנועה ובמחלקת החרדים של הקרן הקימת. בגטו היה פעיל בתחומי החינוך והתרבות, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודי ורשה שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. הוא היה בין הרבנים שהשתתפו בליל הסדר האחרון של פסח, שנערך בתש"ג, ערב פרוץ המרד. השתתף במרד עם קבוצה של בחורי ישיבות והרב יוסף אלכסנדר זמלמן (ע"ע).
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 186, 241, 250, 256, 257; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, עמ 63-61 ; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29; וונדר, ב, עמ 350-351;

הורוביץ, רבקה
אשת חיים מנחם (מנדל) דוד, האדמו"ר האחרון מדז'יקוב, Tarnobrzeg ("הרב הצעיר" של דז'יקוב). היתה בתו של האדמו"ר עמנואל וולטפריד מפשדבורז', Przedbórz (ע"ע). היא היתה פעילה ב"בית יעקב" ובמוסדות צדקה בעיר. ידעה היטב פולנית, ולכן השתתפה במשלחות שונות שפנו אל השלטונות. נספתה במחנה שטוטהוף שעל יד דנציג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 210; ספר דז'יקוב, עמ 106, 109, 122-121, 316-313;

הורוביץ, שלמה
בן צבי הירש מרוזוואדוב, Rozwadów. גליציה המערבית. נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 353; החסידות מדור לדור, א, עמ 274;

הורוביץ, שמואל יהושע.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של בלחאטוב ,Belchatów, שבאזור לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 72;

ויינגרטן, אברהם - ויינר, יששכר

we

ויינגרטן, Weingarten,אברהם אבא
בן יצחק אהרן מלוביישוב, Lubiezów, שבווהלין (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינגרטן (וינגרטן), גדליהו משה.
בתרנ"ד,1894, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 85;

ויינגרטן, חיים
בן אהרן מברזנה,Bereżne, ווהלין.
בתרפ"ו,1926, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 85;

ויינגרטן, יצחק אהרן, בן יעקב אריה לייב.
היה רב ואדמו"ר בלוביישוב, Lubiezów, שבווהלין. מכיוון שהקהילה היהודת בעיר זאת חרבה בפרעות שנערכו בה בין שתי מלחמות העולם, עבר לקוברין, Kobrin, שבווהלין, ולפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נספה בתשעה באב, תש"א,1941. לפי רבני ברית המועצות 1939-1991 בפורים תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 85; מדור לדור, א, עמ 160; החסידות מדור לדור, ב, עמ 556; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 108; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שעג;

ויינגרטן, ישראל
בן יצחק אהרן (ע"ע) מלוביישוב, Lubiezów, ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינגרטן, מאיר,בן הרב יואב יהושע.
בתרפ"ב,1922,נתמנה לרבה של קינצק-קונסקיה, Kinsk,Konsk, Końskie, שבאזור קיילצה. עם כיבוש העיר בידי הגרמנים הם אסרו אותו, והושיבו אותו בתא אחד עם פושעים פליליים. בכל יום הם הובילו אותו ל,חקירות" כדי לשבור את רוחו. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 242; ספר זכרון ליהודי קונסקיה-קינצק-קונסק, עמ' 80, 147, 170,172;,

ויינגרטן, משה
בן יצחק אהרן מלוביישוב, Lubiezów ,ווהלין (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינגרטן, שמריהו
בן יצחק אהרן מלוביישוב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינר (ויינער), Weiner,אברהם.
היה רבה האחרון של יאזלוביץ, Jazłowiec, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 281;

ויינר, אברהם מיכל.
נולד בתרמ"ח,1888. כיהן כרב ברקישוק, Rokiškis, שבליטא. היה רבה האחרון של סובנישוק,Shuvinishok . נספה עם בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 155, 209; אשרי, חורבן ליטע, עמ 321; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ויינר, דוד, בן יוסף מרדכי.
היה דיין בסטריז'וב, Stryszów, גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22, 266;

ויינר, יששכר דב, בן יוסף מרדכי.
היה דיין בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22, 266;

שפירא, ישראל - שפירא, קלונימוס

שי-סוף

שפירא, ישראל, בן יהושע.
בתר"פ ,1920 , נבחר לרב בפרוכניק, Pruchnik, שבגליציה המזרחית. בגלל סיכסוכים נאלץ לעזוב את המקום, והשתקע באיסטריק, Ustrzyski Dolne, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 150; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 294;

שפירא, ישראל, בן האדמו"ר אלימלך שפירא מקוז'ניץ, Kozienice.
נולד בתרנ"ב ,1892. כשנפטר חותנו שלום שפירא נתמנה לרבה של פשיטיק, Przytyk שבאזור ורשה. ידע רוסית, פולנית, אנגלית וצרפתית, גיאוגרפיה ומתימטיקה. היה מעורב עם הבריות, והתמסר לחינוכם של בני הנוער בעיירה. למד את הלשון העברית המדוברת, והיה מנוי על עיתונים שיצאו לאור בארץ. רצה לעלות ארצה ולהתיישב בבני ברק. בזמן הכיבוש הנאצי המשיך לטפל ביהודי העיר ולתמוך בהם. כך עשה גם כשהם גורשו במארס 1941 לעיירות שבאזור ראדום, Radom, שעל יד ורשה. באלול תש"ב, 1942, גורש לטרבלינקה, ושם נספה .
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 413; ספר פשיטיק, עמ 339-345;

שפירא, מאיר, בן יצחק מנדל מבנדין, Będżin.
נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;

שפירא, מאיר, בן האדמו"ר יהושע מריבוטיץ', Rybotycze, שבגליציה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של בלוז'וב, ,Błazowa שבגליציה המערבית. היה הרב האחרון של העיר, וראש בית הדין שם. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר. נספה ביולי 1942. לפני שנספה מסר את כתבי היד של סבו צבי אלימלך, האדמו"ר מבלוז'וב לשכנו הנוצרי. אחרי המלחמה הם הובאו לניו-יורק ושם הוצאו לאור בשם "צבי לצדיק".
מקורות: וונדר, ה, עמ 513; אדמו"רים, עמ 200-198; אלפסי, עמ 148 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 307; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 91-92; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ סג;

שפירא, מנחם מנדל, בן דוד.
מילא את מקומו של אביו כרב ואב"ד בדינוב,Dynów, שבגליציה. נרצח בט"ו בשבט תש"ב,1942, בחורשה על יד קולומיה, Kolomea, שבגליציה המזרחית.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 120; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה,
עמ 117;

שפירא, מנחם מנדל, בן משולם פייביש.
נולד בתרנ"ח,1898. בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של דינוב, Dynów, שבגליציה, והגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 555; ה, עמ 516; אלפסי, עמ 150.

שפירא, מרדכי, בן צבי אלימלך. בירטש Birtch , גליציה.
נולד בתר"ל,1870. נספה באושוויץ בסיוון תש"ד, 1944 . [1]
מקורות: וונדר, ה, עמ 520-518; אלפסי, עמ 148 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 307;

שפירא, מרדכי. היה רב בבריגל-ברז'סקו, Brigel-Brzesko,
שבגליציה המערבית, ואחר כך היה דיין בקרקוב. נרצח בקרקוב בתש"ג.
מקורות: קארל, קראקא, עמ 348; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 216;

שפירא, משה יחזקאל, בן יצחק מנדל מבנדין, Będżin.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין. שם היה אדמו"ר והיה לו בית מדרש משלו. אחרי שהנאצים עלו לשלטון עבר לווינה. משם גורש לריגה, עם רבים מיהודי גרמניה ואוסטריה, ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;

שפירא, נחמיה, בן משה יהודה לייב.
נולד בתרל"ד,1874. כיהן כרב בסאסוב,Sasów, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. שם גר עד תרפ"ב,1922, ועסק כמוהל מומחה בבתי חולים. אחרי המלחמה חזר לסטריז'וב,Stryszów,שבגליציה המערבית, ושם כיהן כרב במקום אביו. ביקר בארצות הברית כדי לאסוף כספים לסיוע לנצרכים. כשנכנסו הגרמנים לסטריז'וב ניצל את קשריו עם אחד המפקדים, שכנראה זכר אותו מן הימים שעשה בווינה, כדי להשיג הקלות ליהודי העיר. נספה בתמוז תש"ב,1942, בדרך מסטריז'וב לריישא.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22-21, 80-79, 266; אלפסי, עמ 150; החסידות מדור לדור, א, עמ 309; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 386; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תיט;

שפירא (בלנדויין), צבי אלימלך, בן יעקב יצחק מבירטש, Bircza. גליציה.
זמן מה היה ר"מ במונקאץ',Munkacz, Mukačevo, שבקרפטורוס. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ה, עמ 532;

שפירא, קלונימוס קלמן, בן אלימלך.
נולד בתרמ"ט,1889. מגיל תשע עשרה עמד בראש חסידי גרודז'יסק. בתר"ע,1910, נתמנה כרבה של פיאסצ'נה, Piaszecno, שבאזור ורשה. בתרפ"א,1921, הקים שם את ישיבת "דעת משה", והשקיע הרבה בחינוכם של התלמידים. חיבר את הספרים "הכשרת האברכים", "חובת התלמידים" ו"בני מחשבה טובה". היה פעיל בארגון "שומרי שבת" בוורשה, ואחר כך היה נשיא הארגון. בשל מאמציו הקים הג'וינט מטבח עם שבו סעדו לפני הקמת הגטו ואחריו רבים מיהודי פיאסצ'נה שנמלטו לוורשה. בזמן שהותו בגטו ורשה עבד הרב שפירא ב"שופ", לנעליים. זמן מה הוסתר בבית החרושת למטוסים הֶנקֶן. את חידושי התורה שאמר בגטו, מראש השנה ת"ש,1939, עד שבת חזון תש"ב,1942. קיבץ, בספר "אש קודש", שכתב היד שלו הוטמן בקופסאות פח, ונמצא בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי פועלים שחפרו בהריסות של הגטו. הספר הזה נחשב לתעודה החסידית האחרונה שנכתבה על אדמת פולין. במרחשוון תש"ד,1943, גורש למחנה בודז'ין, Budziń, שעל יד לובלין. נספה בפוניאטוב או במיידאנק, ושם נספה בחשון תש"ד. אחיו ישעיהו היה ממנהיגי הפועל המזרחי בארץ.
מקורות: זיידמן, אדמו"רים, עמ 252-247; פייקאז', חסידות פולין, עמ 411-373; ספר סוקל, טרטקוב, ורנז', סטוינוב והסביבה, עמ 252; אלפסי, עמ 102; זיידמן, יומן, עמ 64, 95, 127, 292, אלה אזכרה, ה', עמ 169-163; ניישטט, עמ 431; פסח שינדלר, צידוק הדין מתוך השואה, משואה י"ח, תש"ן, 1990, עמ' 77-62; פסח שינדלר, תגובת החסידות לשואה, אמונה בשואה, משרד החינוך והתרבות, ירושלים תש"ם, עמ' 78-69; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרלט- תרמא; עדותו של אברהם כרמי;.

שפירא, שלום - שפירא-קצנלנבויגן, יוסף

sh
שפירא, שלום, בן אלימלך מקוז'ניץ-ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 215;

שפירא, שלמה, בן נחמיה.
כיהן כרב בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. נספה עם כל אנשי העיר.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22.

שפירא, שלמה חיים, בן יעקב.
נולד בתר"מ,1880. נספה בסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית, בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 197;

שפירא, שמואל, בן יצחק דוד.
היה האדמו"ר האחרון משושלת נסכיז', Nesvizh,Nyasvizh.
גר בקובל, Kowel, שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 139;

שפירא, שמואל, בן שלמה דב (בער).
שיפטובקה, Sheptovka, Sheptivka, אוקראינה. מתרפ"ד מילא בעירו את מקומו של חותנו ר' אברהם משיפטובקה. בתרצ"ה,1935, עבר למוסקבה. בתרצ"ח,1938 הוגלה לסיביר, ושם נרצח בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשפד;


שפירא, שמואל פנחס, בן ישעיה.
בתרע"ז,1917, הוכתר לאדמו"ר מבלנדוב, Błędów בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 214; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתא;

שפירא, שרגא פייבל.
נולד בליטא בתר"ס,1900. למד בישיבות טלז, וקלם,שבליטא, וכיהן כראש מתיבתא בישיבת קלם. בחורף תר"ץ, סוף 1929, נשלח לאנגליה כדי לאסוף כסף לישיבת קלם, ואחר כך היה בין אלה שהקימו את ישיבת "עץ חיים" בהיידה שעל יד אנטוורפן. כשכבשו הגרמנים את בלגיה ניסה להימלט לשוויץ, אך מורה הדרך הסגיר את כל הקבוצה לידי הגרמנים. הרב שפירא שהה זמן מה במחנה מעצר על יד אנטוורפן, ומשם גורש לפולין.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 320-315; יידיש און חסידיש, עמ 230;

שפירא-כהנא, Shapira-Kahana,אברהם דב בער.
ע"ע כהנא שפירא, אברהם דב בער.

שפירא-קצנלנבויגן,Shapira-Katzenelenboigen,יוסף, בן אלתר ישראל שמעון.
נולד בתרע"ו,1916. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בוורשה. נפטר מטיפוס בברגן-בלזן באייר תש"ה,1945, שבועיים לאחר השחרור.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 199;

שפירא, יעקב - שר, יוסף

sh
שפירא-קצנלנבויגן, יעקב שמעון, בן ישראל אהרן.
נולד בתרמ"ה,1885. תחילה היה אדמו"ר בקולושקי,Koluszki, שבאזור לודז', ואחר כך עבר ללודז', ונקרא "האדמו"ר מקולושקי", על שםפ עירו. היה חובב ארץ ישראל, ובתרפ"ה,1925, שלח את ילדיו בעליה של כפר חסידים. נפטר באדר תש"א,מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 197;

שפירא-קצנלנבויגן, יצחק מרדכי, בן ישראל אהרן.
נולד בתרמ"ד,1884. בחיי אביו כיהן כרבה של אופוצ'נו,Opoczno, שבאזור לודז', ואחרי פטירתו מילא שם את מקומו כאדמו"ר. נספה בתש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 197;

שפירא-קצנלנבויגן, ישראל אהרן,
בן יעקב שמעון (ע"ע) מקולושקי,Koluszki, שבאזור לודז'. נולד בתרע"ו, 1916. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 198-197;

שפירא-קצנלנבויגן, שמואל, בן יצחק דוד.
נולד בתרנ"ו,1896. מילא את מקומו של דודו שמואל מרדכי כאדמו"ר מנסכיז', בקובל, Kowel, שבווהלין. נספה בעירו בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 199;

שפירא-קצנלנבויגן, שמואל פנחס.
בן ישעיהו מלודז'. בתרע"ז,1917, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 104;

שפלטר,Spelter, Spalter,יעקב.
היה הדיין האחרון בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. לימד בישיבת "עץ חיים" של חסידי בובוב, שנוסדה בסטריז'וב בתר"ץ,1930. היה בקי בענייני מסחר, ועסק הרבה בדיני תורה. שיטתו היתה "כוחא דהיתרא עדיף", דהיינו: שעדיף להקל ולא להחמיר, והדבר הזה גרם ליחסים מתוחים בינו ובין הרב נחמיה שפירא (ע"ע) ואחרים. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22, 82-81, 266;

שפרבר,Sperber ,הלל, נולד בתרנ"א,1891.
היה פעיל בתנועת המזרחי בגליציה, ובעיקר עודד את פעילותם של "צעירי המזרחי". היה דיין ומו"ץ בצ'ורטקוב, ,Czortków,Chortkev שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של זבאראז', Zbaraż, שבאותו האזור, והגבאי של קופת ארץ ישראל. בתרצ"ה,1935, נבחר כרבה של זלוטשוב,,Złoczówשבאותו האזור, על אף התנגדותם של החסידים במקום. המינוי אושר רשמית רק בתרצ"ח,1938. נספה בתש"ד.
מקורות: וונדר, ה, עמ 594; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 836-835;

שפרן, Shafran, יצחק.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בגובורובה, Goworowo , שעל יד ורשה. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

שצ'דרוביצקי, Schzedrowitzki,מאיר שלום, בן דב.
מחסידי קוצק. נולד בתרל"ה,1875. היה מקורב לר' חיים סולובייצ'יק מבריסק. בתרע"א,1911, התקבל כמו"ץ ורב רשמי בביאליסטוק, ובתרע"ח, 1918, נתמנה שם כאדמו"ר מסלונים. היה פעיל באגודת ישראל, ונמנה עם ראשי מועצת גדולי התורה. נפטר בביאליסטוק בימי הכיבוש הרוסי, בחשוון ת"ש,1939.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 245-242; החסידות מדור לדור, ב, עמ 503; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עז;

שצ'דרוביצקי, משה זאב, בן מאיר שלום (ע"ע).
היה חתנו של האדמו"ר יהושע עוזיאל וינטראוב (ע"ע). כיהן כרב בביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 220; החסידות מדור לדור, ב, עמ 503; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עז;

שקארוטה (סקארוטע), Skarote,משה.
נולד בתרמ"ח,1888. למד אצל ר' איצ'לה, רבה של רז'יצה,Rezekne, שבלטביה, והיה תלמידו ומזכירו של ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק. שנים אחדות היה רבה של רז'יצה שלא על מנת לקבל פרס, והתפרנס ממסחר. בתרצ"ז,1937, הוזמן לכהן כרב בסלובודקה. נספה בת"ש,1940 . לפי אשרי עם חיסול הגטו.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 418; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 539; יהדות ליטא, ב, עמ 102; פון לעצטן חורבן, 9, עמ 40; אשרי, חורבן ליטע, עמ 51; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שקופּ, Shkup,שמעון, בן יצחק שמואל הכהן.
נולד בתר"ך,1860. למד בישיבות מיר ווולוז'ין, ובתרמ"ד, 1884, התחיל לכהן כר"מ בישיבת טלז. בין תלמידיו שם היו הרב מאיר ברלין, הרב מ"א עמיאל, פרופ' בן ציון דינור ואחרים. בתרס"ג,1903, עבר לישיבת מאלטש,Malesz,Moletch , שברוסיה הלבנה. בתרס"ז,1907, נתמנה לאב"ד בבריינסק, Braynsk, Brańsk, שבווהלין, וגם שם הקים ישיבה. בתר"פ,1920, נתמנה כראש ישיבת "שער תורה" בגרודנה, ובתפקיד הזה כיהן עד השואה. בתרפ"ט,1929, נסע לארצות הברית, כדי לגייס כספים להצלת הישיבה מהתמוטטות. כשפרצה מלחמת העולם השניה נדדה הישיבה שלו לווילנה. לפי אלה אזכרה וספר וולוז'ין נפטר בגרודנה בחשוון ת"ש, 1939.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 308-300; יהדות ליטא, ב, עמ 103-102; וולוז'ין, עמ 163;

שר, Sher,יהושע העשל הושע.
למד בישיבת ריגה. היה רב באחת הערים באסטוניה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 419;

שר, יוסף, בן יצחק אייזיק,
שהיה ראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה ואחר כך ראש ישיבת "כנסת ישראל" בבני ברק. הרב יוסף שר למד בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, בישיבת מיר ובישיבת חברון בירושלים. היה העורך של הירחון "כנסת ישראל", שיצא לאור בסלובודקה. מחידושי התורה שלו נתפרסמו שם באדר ב' ת"ש. גורש ללטביה ונספה בריגה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 419;