אבוביץ, חיים - אבלוב, יעקב

ab
אבוביץ, Abowitz חיים, בן צבי.
לימד בישיבה בסובאלק,Suvałki, שבווהלין. נספה בוולקוביסק, Volkovysk,Vilkovisk, שבאותו האזור.
מקורות: יזכור בוך סאוואָלק, עמ 371;

אבוביץ, מאיר.
נולד בתרל"ו,1876. למד בישיבות לומז'ה, Łomża, שבווהלין, ראדון (ראדין), Radun,Radin,שבווהלין,וקובנה,,Kovno,Kaunas שבליטא. הוסמך להוראה בידי משה דנישובסקי שהיה אב"ד בסלובודקה,[ Slobodka [1 צבי הירש רבינוביץ שהיה אב"ד בקובנה, ומלכיאל טננבוים שהיה אב"ד בלומז'ה. היה בדליטץ', Delatycze, ובלובייז',Lubiezh, שבווהלין. העיר הזאת חרבה בימי מלחמת העולם הראשונה, ולכן נדד לנובהרדוק, Novohrudek, Novaredok, Novogrudek, שבאותו האזור, שבאותה העת היתה כבושה בידי הגרמנים, ושם חי עד תש"א,1941, והיה הרב האחרון של העיר (לפי פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק נפטר ב-1939, לפני שהמלחמה פרצה). בתרע"ט,1919, השתתף באסיפת היסוד של המזרחי בליטא הפולנית, שהתקיימה בווילנה, ובוועידות של התנועה שהתקיימו בפולין בין שתי מלחמות העולם. היה בין הרבנים שאחרי הוועידות של המזרחי שהתקיימו בלובלין ובביאליסטוק בתר"פ ובתרפ"א,1920-1921, וחתמו על "קול קורא" להצטרפות אל המזרחי. היה מקובל גם על אנשי אגודת ישראל. הוא פעל בנובהרדוק למען החינוך הדתי הלאומי, שבו ראה משקל נגד לבתי הספר היהודיים החילוניים שנוסדו בעיר אחרי מלחמת העולם הראשונה. נפטר בטבת תש"א.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 2-1; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; לובץ ודלטין, עמ 95-97; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 261, 377; אברהם גרינבוים, רבני ברית המועצות, 1939- 1991 (להלן: רבני ברית המועצות,1939-1991);

אביגדור,Avigdor, Awigdor,דוד, בן יששכר דב.
נולד בתרנ"ח,1897. היה ממנהיגי המזרחי ו"תורה ועבודה" בפולין, וממייסדי "השומר הדתי" בגליציה המערבית. בתרפ"ה,1925, הוכתר כרבה של אנדריכוב Andrychów, שבאותו האזור. השתתף בקונגרס הציוני שהתקיים בציריך באוגוסט 1939, וחזר לפולין אף שידע שהמלחמה עומדת לפרוץ. בתחילת הכיבוש הגרמני נמלט למזרח פולין, שעם פרוץ המלחמה נכבשה בידי הסובייטים, ועשה זמן מה בלבוב ובדרוהוביץ, Drohobycz. שם עבד בקואופרטיב לצבעות כדי להימנע מחילול שבת, והתחיל לכתוב ספר לימוד לנוער, המפרט את הדינים והמצוות שהיו נהוגים באותו הזמן של ימי החרום. חברי המזרחי בארץ ובעולם ניסו להציל אותו ולהעביר אותו לווילנה, שעם פרוץ מלחמת העולם נותקה מפולין וסופחה לליטא, אך הם לא הצליחו. כמו פליטים אחרים מפולין שבתחילת המלחמה נדדו לאזורים המזרחיים, חזר אף הוא לשטח שנכבש בידי הגרמנים. תחנתו האחרונה היתה בגטו טרנוב, Tarnów, שעל יד קרקוב. שם התחיל לכתוב ספר על המקורות שבהם השתמש הרמב"ם, אך כתב היד אבד. נספה עם חיסול הגטו.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ וסוכא, עמ 258-254, 261, 274, 275; אנציקלופדיה של הציונות הדתית א, עמ 9-7; הלל זיידמן, אישים שהכרתי, עמ 135-129 (להלן: זיידמן, אישים); פנינה מיזליש, בני עקיבא והשומר הדתי בפולין ובליטא בתקופת השואה, דפים לחקר תקופת השואה, עמ 186-184; סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 115; מאיר וונדר, מאורי גליציה, א, (להלן: וונדר) עמ 4-3; אלה אזכרה ג , עמ 192-187; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 56;
אביגיל, Avigail, Avigil, Abigil,דב בער.
שנים רבות היה רבה של דוקשט, Dukštas, שבליטא. נפטר ב-1940, וזכה לבוא לקבר ישראל. לפני מותו מסר את הרבנות לחתנו ברוך ספיבק (ע"ע).
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1319;

אבלוב, Abalov, Abelov,יעקב משה.
נולד בתרמ"ט,1889. בשנות העשרים של המאה העשרים נתמנה לרבה של זרן, Žarėnai, שבליטא, שאליה בא מסביבות מינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה. כשהלך ברחוב ביוני 1941 היכה אותו שוטר ליטאי והרגו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 294, 295; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
[1] סלובודקה. לפי Where Once We Walked יש במזרח אירופה כמה ערים בשם זה. נראה שכאן, ובכל המקומות האחרים בספר הזה, הכוונה ל-, Vilyampolskaya Sloboda Slobodka, Slobodke, שהיא פרוור של קובנה.