הורוביץ, יצחק - הורוביץ, מנשה

ho

הורוביץ, יצחק, בן שלמה מנחם.
"איצה מתמיד". נולד במושבה היהודית נהרטַב, Brezhnovata, שבפלך חרסון, אוקראינה. בתרס"א,1901, התחיל ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאביטש. אחרי נישואיו השתקע בדוברינקה, Dobryanka, שבאוקראינה, והקים בה ישיבה לצעירים. באותה העת עשה גם כ"משפיע נודד" מטעם האדמו"ר מליוובאביטש בחרקוב ובעיירות שונות ברחבי אוקראינה ורוסיה הלבנה. בתרפ"ח,1928, עזב את ברית המועצות עם האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, והשתקע אתו בריגה, בירתה של לטביה. שם פעל לחיזוקה של חסידות חב"ד, והיה עובר ברחבי לטביה ופולין בשליחותו של הרבי, גם כשזה עזב את לטביה והשתקע באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה. בשנות השלושים של המאה העשרים נסע פעמיים אל חסידי חב"ד בארצות הברית. נספה בריגה בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 383; אלה אזכרה, ז, עמ 75-72; ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 538; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 257;

הורוביץ, יצחק אייזיק.
היה אדמו"ר בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה ובדומברובה.[1] נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 132;

הורוביץ, ישעיהו.
כיהן כרב בקונסטנטינוב, Łódski Konstantynów, שעל יד לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

הורוביץ, ישראל יוסף.
באראנוב, Baranów, גליציה המערבית. נספה ב-1941. אין עליו שום פרטים מלבד תצלום שלו.
מקורות: ספר יזכור בארנוב, עמ 70;


הורוביץ, מאיר, בן ישראל.
משושלת רופשיץ. נפטר ממחלה בחורף תש"א,1941.
מקורות: דאס וויסליצער יזכור בוך, עמ 28, 116-115;

הורוביץ, מיכאל.
בן הרב חיים אריה (לייב) איש הורוביץ, שהיה אב"ד בקרקוב. נולד בקרקוב בתר"ל,1870. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי, והתמסר לטיפוח בתי הספר שלה בקרקוב – "חדר עברי" ו"תחכמוני". חיבר פירוש על חמש מגילות, "עבודת הלויים", וכתב מאמרים ורשימות בעיתונים של המזרחי, לרוב בעילום שם. אחרי שאביו נפטר היה מועמד למלא את מקומו, אך לא קיבל את התפקיד, בשל התנגדותם של החסידים והמתבוללים שקיימו בקרקוב קואליציה אנטי ציונית. זמן מה גר באנטוורפן, ושם עסק במסחר ביהלומים. נפטר בכסלו ת"ש.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 59-58; וונדר, ב, עמ 260-258; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 212;

הורוביץ, מנחם דב, בן טוביה.
היה אב"ד בפרושוביץ, Proszowice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270;

הורוביץ, מנחם מנדל.
היה אב"ד בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. עבר לגטו בוכניה, Bochnia, שהיה הגטו האחרון ששרד באותו האזור, והיה שם עד הגירוש ביום י"ב באלול תש"ג, 1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 261;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן אשר למל (טוביה?).
בתרפ"ג,1923, ירש את מקומו של אביו בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 369; וונדר, ב, עמ 261;פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה,
עמ 281;



בית הקברות בלסקו יולי 2007

הורוביץ, מנחם מנדל, בן מאיר.
היה הרב והאדמו"ר האחרון בלסקו, Łącko, שבגליציה, וחתם את שושלת הרבנים בעיר הזאת, שנמשכה 170 שנה. נולד בתר"ן,1890. ביום שקדם לגירוש היהודים מן העיר, באוגוסט 1942, קרא להם לעלות לבית העלמין, להשתטח על קברות הצדיקים ולהתחנן להצלה. היהודים הדליקו נרות ונפרדו בבכי ממתיהם. נספה בזסלב, Zasław, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 264; אלפסי, עמ 132-131; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 302, 304;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן נפתלי.
מילא את מקומו של אביו רב ואדמו"ר במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. הנאצים חיפשו אותו, כמו את רבנים רבים שהיו ברשימות שלהם, ולכן נמלט לגטו של רדומישל וילקי (רדומישל רבתי),Radomyśl Wielki , שבאותו האזור. שם נתפס עם עוד יהודים בעת התפילה, ונרצח.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ ק;

הורוביץ, מנשה, בן אליהו.
נולד בתר"ם,1880. ומתרפ"ב,1922, מילא את מקומו של אביו
כאב"ד בז'ילין, Żołynia, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 266;

[1] דומברובה. בפולין יש כמה עיירות בשם זה. ממה שכתב אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.