הלברשטם, אביגדור - הלברשטם, בנימין

hal

הלברשטם, אביגדור צבי, בן יחיאל נתן.
נולד בתרמ"ד,1884. בתרס"ד,1904, נבחר לרב בצאנז-ישן, אלט צאנז, Stary Sacz, שבגליציה המערבית, על גבול סלובקיה. בתרצ"ג,1933, נבחר למלא את מקומו של אביו בברדיוב, Bardiów, שבסלובקיה[1]. כשפרצה מלחמת העולם השניה חזר עם משפחתו לאלט צאנז, כי רצה להיות בעיר הולדתו. הוא היה הסנדק של הילד היהודי האחרון שנולד בצאנז לפני החיסול של הגטו. לילד קראו משה אורי. משה – על שם אביו, ואורי - על שם סבו אורי גרינברג, שנספו זמן קצר קודם לכן. כשנכנס הרב הלברשטם לחדר לא הכירו אותו מקורביו, כי זמן קצר קודם לכן גזזו הגרמנים את זקנו. נספה בבלז'ץ באלול תש"ב, עם כל היהודים של צאנז.
מקורות: אלפסי, עמ 194; אלה אזכרה, ו, עמ 33-31; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 279; לעהרער, א, עמ 186-189; באבדן מולדתי, לזכר ק"ק בארדיוב, עמ 10; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ ד-ה;

הלברשטם, אברהם, בן צבי הירש.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב ואדמו"ר ברודניק, Rudnik, שבגליציה עם אחיו בנימין (ע"ע). נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 347; וונדר, מאורי גליציה, א, עמ 408;

הלברשטם, אברהם אביש, בן סיני.
ניהל עדה חסידית בסאטמר ,Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נספה באוקראינה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ נג;

הלברשטם, אברהם שלום, בן יחזקאל שרגא משינייאווה,Sieniawa, גליציה המערבית.
נולד בתרט"ז,1857. בתרנ"ח,1898,נתמנה לרב בסטרופקוב, Strupkov, שבקרפטורוס (אז אוסטרו-הונגריה. היום אוקראינה). בתרנ"ט, 1899, נעשה אדמו"ר. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בבודפשט. בתרע"ט,1919, עבר לאונגוואר Ungwar, Uzhorod,שבקרפטורוס. בתרפ"ט,1929, או בתרצ"א,1931, עבר לקושיצה,Košice, Kaschau (אז צ'כוסלובקיה, היום סלובקיה). בתרצ"ג,1933, עמד לעלות לארץ, אך התעודות שלו התמהמהו, אחר כך חלה, והדברים לא הסתדרו. נפטר בחג השבועות ת"ש,1940.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קלז;אלה אזכרה, ו, עמ 13-9; וונדר, ב, עמ 412-409; החסידות מדור לדור, ב, עמ 410; חכמי הונגריה, עמ 470;

הלברשטם, אהרן, בן יוסף זאב.
נולד בתרכ"ה,1865. בתרמ"ט,1889. לפי פנקס הקהילות בתרל"ט, 1879. נבחר לרב בביאלה, Biała, הסמוכה לביילסקו, Bielsko, שבגליציה המערבית-שלזיה, והקים בה ישיבה. הוא הקפיד לשמור על צביונה החסידי החרדי של העיר, שהיתה קרובה לגבול גרמניה, אך לא נהג רשמית כאדמו"ר. נאבק בציונות, ובכך הקים לעצמו יריבים עזים. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לצאנז, Sanz, Nowy Sącz, וכשראה שהגרמנים הגיעו לשם נמלט לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. שם נפטר בסיון תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 192; אלה אזכרה, ו, עמ 54-52; וונדר, ב, עמ 420-415; פנקס בנדין, עמ 232; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 81, 86; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קנב-קנג;

הלברשטם, אהרן, בן סיני (ע"ע).
ז'מיגרוד, Żmigród Nowy, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, אהרן.
היה רבה של אושייק, Osiek,Osieck, שבאזור קרקוב. נספה בשואה
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 54;

הלברשטם, אלישע, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1860. בתרס"א,1901, התמנה לאב"ד בקרוסנו, Krosno, שבגליציה המערבית. בתרס"ו,1906, התקבל כאב"ד בגורליץ-גורליצה, Gorlice, שבגליציה המערבית. אחרי שהרוסים עזבו את העיר בימי מלחמת העולם הראשונה התמנה לרבה של העיר וליו"ר ועד הקהילה. לא נהג באדמו"רות ודעתו לא היתה נוחה מכך שנותנים לו "קוויטלאך" ומספרים עליו "מופתים". כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט עם משפחתו לסמבור,Sambor, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. בסיון ת"ש, 1940, גורש לסיביר ברכבת צפופה, והמסע נמשך 92 יום. נפטר ביערות שבאזור יַקוּטסק בליל הסדר תש"ג, 1943. לפי אלפסי בשבט תש"ד,1944.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 153, 159-158, 241; וונדר, ב, עמ 422-420; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 94;

הלברשטם, אפרים, בן אריה לייב מצאנז, (ע"ע).
שם נספה ב"אקצית הרבנים" שהיתה ביוני 1941.
מקורות: ספר סאנץ, עמ 772; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 264; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, אפרים דוד, בן יחיאל נתן.
נולד בתרמ"ה,1885. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, שבגליציה המערבית. אחר כך נעשה אדמו"ר במישלניצה, Miślenica, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 422; החסידות מדור לדור, ב, עמ 418; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222;

הלברשטם, אריה לייב

בן משה מברדיוב נולד בתר"ל,1870. בתרס"ד,1904,התקבל לרב ואב"ד במשאנה דולנה, Mszana Dolna , Muszyna, שבגליציה המערבית. בזמן הכיבוש הנאצי שהה בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור, וניסה להימלט לריישא,Rzeszów. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 425; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 240; לעהרער, ב, עמ 18-21;

הלברשטם, בנימין, בן צבי הירש.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב ואדמו"ר ברודניק, Rudnik, Ridnik, שבגליציה, עם אחיו אברהם (ע"ע). נספה בשואה. אחיו יחזקאל (מקלויזנבורג) ששרד מן השואה, הקים בארץ את קרית צאנז ומוסדות חסידיים אחרים.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 347;

[1] בעיר הזאת, השוכנת סמוך לגבול פולין-סלובקיה, התקיימה עד החורבן קהילה גדולה של יהודים שבאו אליה מצאנז החל מאמצע המאה הי"ט. שם הם המשיכו לשמור על קשרים הדוקים עם קהילת האם שלהם, ועל סגנון החיים שהביאו משם. שלום מיזליש, תחנות, עמ 10, וזכרונותיה של משפחת מייזליש-בודנר-רוזנווסר לדורותיה.

הלברשטם, בן-ציון - הלברשטם, חנה

ha

הלברשטם, בן-ציון, בן שלמה,האדמו"ר מבובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית.
נולד בתרל"ד, 1874. בתרס"ה, 1905, הוכתר כאדמו"ר מבובוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולמריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské,שבצכוסלובקיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, וזמן מה ישב בקרקוב. אף שלא הצטרף לאגודת ישראל היתה לו תחושה ציבורית מובהקת. בתרפ"א, 1921, הקים מחדש בבובוב את ישיבת "עץ חיים", שנעשתה למרכז תורה חשוב בגליציה, ומשכה אליה המוני צעירים חסידים. במשך הזמן היא התרחבה, והיו לה ארבעים ושישה סניפים בגליציה המערבית והמרכזית. רבים נמשכו אליו גם בזכות הניגונים הרבים שהאדמו"ר חיבר. באוקטובר 1938, כשהגרמנים גרשו מגרמניה את היהודים אזרחי פולין, הוא פנה במכתב גלוי אל היהודים בפולין, וביקש מהם שיעזרו לפליטים שהגיעו לשם בחוסר כל, ואף ניסה להסביר את מהותן של הצרות שנתרגשו באותה העת על העם היהודי. כשכבשו הגרמנים את פולין ברח ללבוב, שהיתה בשטחים שנכבשו בידי הרוסים. לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. החסידים שלו ניסו להביא אותו לארצות הברית, אך לא הספיקו. נספה בלבוב בטבח הגדול שנערך שם בראש חודש אב תש"א, 1941.
מקורות: אדמו"רים, עמ 59-54; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; אלה אזכרה, 141-135; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ ט"ז, 63, 201; פייקארז', חסידות פולין, עמ 177-179, 316-318;

הלברשטם, ברוך, בן מרדכי זאב.
היה אב"ד בגריבוב ,Grybów, שבגליציה המערבית. נספה בצום גדליה תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 585;

הלברשטם, ברוך, בן סיני.
בתרצ"ד,1934, נתמנה לרב בזקליקוב, Zaklików, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 214;

הלברשטם, דוד אריה לייב, בן חיים ברוך (ע"ע).
מתרפ"ו,1926, כיהן כרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית, במקום אביו שהתמסר בעיקר לתפקידו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, דוד, בן מנחם מנדל.
היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, ובטשבין, Trzebinia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 194; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201, 222;

הלברשטם, דוד, בן סיני.
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, חיים, בן שלום אליעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ה,1885. היה אב"ד בסאטמר Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נפטר בכסלו תש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, חיים ברוך, בן מנחם מנדל.
בתרס"ז,1907, התמנה לרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית. מתרפ"ו,1926, הקדיש את רוב זמנו לתפקידו כאדמו"ר, ואת הרבנות בעיר העביר לבנו דוד אריה לייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, חיים יהודה, בן סיני.
כיהן כרב חסידי באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, חיים יצחק אייזיק, בן יהושע מדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית (ע"ע).
תחילה כיהן כרב בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב של סלוטובינה,Slototvina , שבגליציה המזרחית. שם דאג גם לקיום הכלכלי של תלמידיו. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: קארפאטורוס, עמ 440; ישיבות הונגריה, א, עמ 552-554; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ נח;

הלברשטם, חנא.
כיהן כרב בבוכניה, Bochnia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 66;

הלברשטם, חנה (כך!) אלחנן.
בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".

מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 368-367; אדמו"רים, עמ 98-95; אלפסי, עמ 194; החסידות מדור לדור, ב, עמ 415, 418; וונדר, ב, עמ 471-467; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 297, 319; לעהרער, א, עמ 202-208, ב, עמ 21-22;