וילנר, קלמן - ויצ'ק, משה

wi
וילנר, Wilner,קלמן.
היה רב בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 807;

וינטראוב (ויינטראוב,וינטרויב), Weintraub,Weintroib,יהושע עוזיאל, בן אברהם משה.
היה אדמו"ר במרקושוב, Markuzsow, שבאזור לובלין. משם עבר לוורשה, וגם שם היה אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 220; החסידות מדור לדור, ב, עמ 503; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 316; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ עט-פ;

וינוקור, Winokor,משה הלוי.
בתר"ן,1890, נתמנה לרב שני בשומסק, Szumsk, שבווהלין, והדבר עורר שם מחלוקת גדולה. בתרפ"ח,1928, דרשו שלטונות פולין למנות לעיר רב, ואז נבחר הרב יוסף רבין (ע"ע). אוהדיו של הרב וינוקור לא השלימו עם הדבר, ופנו למושל הנפה למנות לתפקיד זה גם אותו. בלחץ שלטונות הקהילה מונה לתפקיד זה הרב רבין. הרב וינוקור נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 206, 207;

ויניארסקי,Winiarski ,משה.
כיהן בבית דינו של הרב מרדכי וייצל-רוזנבלט בסלונים Slonim ,, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 495;

וינקלר, Winkler.
היה ביודנראט באופולה, Opole, שבאזור לובלין.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 66;

וינקלשטיין, Winkelstein (פינקלשטיין), שמואל מאיר הכהן, בן דוד אייזיק.
נולד ברבע האחרון של המאה הי"ט. היה רב בצ'יזבה, Czyżewo, Czyżew-Osada,Chizeve , שבאזור ביאליסטוק. ניסה להתפרנס ממסחר זעיר, ובשל קשיי הפרנסה נדד עם משפחתו מעיירה לעיירה וראה ימי רעב רבים. כשפרצה מלחמת העולם השניה סופח האזור הזה לברית המועצות, לפי הסכם מולוטוב-ריבטנרופ. משם שלח באדר ת"ש, מכתב ברכה, לבנו חיים שאול שגר בתל אביב, לרגל נישואיו. אך משום שחשש מן הצנזורה של הסובייטים הוא סיים את המכתב במלים: איה"ש להתראות: לשנה הבאה "במוסקבה" הקדושה. נספה עם כל ילדיו ונכדיו, מלבד בנו ושני נכדים אחרים שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השניה.
מקורות: עדותה של נכדתו יהודית כרמון, תל אביב.

וינר,Wiener,Winer,אברם מיכל.
היה רבה האחרון של סובנישוק, Suwenuszki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 413;

וינר, אלחנן. נולד בתר"ס,1900.
היה רבה האחרון של שט, Šeta, שבליטא. נספה נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 680; רבני ברית המועצות, 1939-1990;

וינר, משה יונה.
תחילה כיהן כרב בסלנט, Salantai, שבליטא. היה רבה האחרון של סאלאט, Saločiai.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 434; רבני ברית המועצות, 1939-1990;

וינרב, Wienreb,חיים זאב וולף, בן אריה לייב נולד בתר"ם,1880.
אחרי מלחמת העולם הראשונה שימש כדיין ומו"ץ בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בקאמיונקה, Kamionka, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 844;

ויערניק (ורניק), Wiernik, Wernik,ישראל, קורליץ,Korelic , Karelic. ווהלין.
בסוף יולי 1941 ציוו עליו הגרמנים להקים את היודנראט בעיר, וצרפו אותו אליו. באוגוסט של אותה השנה ציוו עליו הגרמנים ועל עוד יהודים לחלל את בית הכנסת, עינו אותם, ואחר כך ירו בהם.
מקורות: קורליץ, קארעליטש - חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 30, 215, 237, 238; פנקס הקהילות, וילנה,ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 551, 552;

ויצמן, Weitzman,אלחנן.
בהשפעת החוגים הציוניים במרקושוב,Markuszów, שבאזור לובלין נבחר לרבה של העיר. למד בבית הספר "תחכמוני" בוורשה, היה חבר במזרחי, וידע היטב פולנית. רצה לעלות ארצה אך לא זכה. נספה בשואה.
מקורות: חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושב, עמ 70-71;

ויצ'ק, Witcek,משה יצחק.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בסאוואדושטש,
[1] ובאיראגולה Ariogala, Erogelan, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
[1] סאוואדושטש. כך לפי רבני ברית המועצות 1991-1939. עד כה ל א עלה בידי לזהות את המקום.