גרודניק, יוסף - גרין, יצחק

gr

גרודניק, Gronik יוסף לייב.
נולד בתרע"ד,1914. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. שם נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפ;

גרודסקי, ,Grodski אליעזר יעקב.
כיהן כרב בוורקליאן, ,Varaklăni שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 380;

גרויסמן, ,Groisman יצחק אייזיק.
בנדין, Będżin. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 189-188;

גרוניצקי, ,Gronicki מיכאל.
איבֶניץ, Iwieniece, ווהלין.
מקורות: ספר איבניץ, קמין והסביבה, עמ 244-243, 254, 257-256;

גרוסבארד (גרוסברד), ,Grossbard ,Grosbard אברהם אריה לייב, בן ברוך.
נולד בתרל"א,1871, או תרכ"ז,1867. כיהן כרב בפיליפובה, Filipova, שבווהלין, ובתרע"ג,1913, נתמנה לרב ואב"ד בשירווינט, Shirvintos, שבליטא. היה ציוני, ובתרע"א,1911, ביקר בארץ. בתרע"ט,1919, היה ממניחי היסוד לתנועת המזרחי המחודשת בווילנה ובליטא הפולנית, והיה פעיל בקרן הגאולה. היה חבר בנשיאות אגודת הרבנים בליטא. בגטו ניסה עם חתנו, זונדל קרוק (ע"ע), ניסה לארגן את החיים היהודיים, אך מפאת תנאי החיים הקשים – ללא הצלחה. נספה עם בני קהילתו בבית הכנסת הגדול בעירו שהגרמנים הציתו אותו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 572-571; יהדות ליטא, עמ 40; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 688, 689; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 29, 205; יזכור בוך סאוואלק, עמ 186; אשרי, חורבן ליטע, עמ 341, 342;

גרוסוואקס, ,Grosswaks ,Groswaks צבי יהושע (הרש), בן אלתר.
נולד בתר"ס,1900, בבז'ז'אני, Brżeżany, שבגליציה המזרחית. הוסמך לרבנות בידי מאיר שפירא שלאחר מכן היה ראש ישיבת חכמי לובלין. ידע היטב פולנית וגרמנית. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה, ושם התקרב לאדמו"רים לבית רוז'ין ולתנועה הציונית. כשחזר לעירו בתרע"ז,1917, הקים בה סניף של המזרחי והחלוץ המזרחי ונקודת הכשרה חקלאית. השתתף כמה קונגרסים ציוניים. כיהן כאב"ד בנאראיוב, Narajow, שבגליציה המזרחית, על אף התנגדותם של רוב אנשי הקהילה למינויו של רב ציוני. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט בעירו. נספה בשואה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 574-572; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 232, 233;

גרוסמן, Grossman, ,Grosman יצחק אייזיק הלוי.
למד בישיבה בביאליסטוק, ואחר כך היה מראשי הוועד של התלמידים ב"קיבוץ הגבוה" שנוסד בעיר בשלהי מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה נתמנה לרב בלודמיר,Wlodimierz Wolyński, שבווהלין, ואחר כך לאב"ד בגראיובה,Grajewo, שבאותו האזור. בתרפ"א,1921, היה בין רבני פולין וליטא שחתמו על הכרוז למען קרן החלוץ המזרחי. בתרפ"ה,1925, חתם על כרוז של רבני פולין וליטא למען קרן היסוד, ובתרפ"ו,1926, חתם על כרוז תמיכה בקרן החלוץ המזרחי. בתרצ"ה,1935, קרא לתמוך במגבית של הקרן הקיימת (באותה השנה נוסדה שם מחלקת החרדים). בתרצ"ז,1937, הביאו הציונים אותו ואת הרב מנחם מנדל הכהן לוין אותו לאב"ד. שניהם לא נבחרו רשמית על ידי הקהילה, אך שימשו בה כרבנים עד השואה. הוא לא נבחר באופן רשמי על ידי הקהילה, אך שימש בה כרב עד השואה. נספה באושוויץ ב-15 בינואר 1944, עם הקבוצה האחרונה של יהודי בנדין וסוסנוביץ.
מקורות: פנקס לודמיר, עמ 294-293; ספר הציונות הדתית, ב (אין מיספור של העמוד); פנקס הקהילות. לובלין. קיילצה, עמ 108;

גרוסמן.
היה רבה של אילזה, Iłża, שבאזור לובלין. נולד בתרל"ו, 1876. נפטר באדר תש"א, מרס 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 76;

גריז, ,Griz משה.
נולד בתרע"ז, 1917. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רס"ח;

גרין, ,Green, Grin איוון (כך).
בתרפ"ז,1927, נתמנה לרב הליברלי של גדאנסק-דנציג. לשם בא מפרנקפורט ע"נ אודר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, פולין, מחוזות פוזנן ופומרניה, גדנסק (דנציג), עמ 39;

גרין, אליהו אהרן, בן חיים מאיר.
נולד בתרל"ה,1875. למד בישיבת טלז. כיהן כרב בוולקוביסק, Volkovysk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין), ונודע כפוסק. היה מראשי אגודת הרבנים בליטא. בזמן המלחמה נמלט לפילווישוק,Pilvišok , שבליטא, ושם נספה עם הרב אברהם אבא רזניק (ע"ע) באלול תש"א, ספטמבר 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 380; יהדות ליטא, עמ 40; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 481; דוד רזניק, כלי שרת, עמ ט"ו;

גרין, יצחק. בן חיים מאיר.
נולד בתר"מ,1880. היה רבה האחרון של סאפיזשוק,Zapyškis שבליטא. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 380; יהדות ליטא, עמ 439;

רבינוביץ, יעקב - רבינוביץ, ישראל

rr
רבינוביץ, יעקב, בן מאיר ישראל.
פיאסצ'נה, Piaszecno. אזור ורשה. בערך בתרפ"ו,1926, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רמח;

רבינוביץ, יעקב, בן נתן דוד.
היה בגטו ורשה, ואחרי המרד גורש למיידאנק ולאושוויץ. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רמח;

רבינוביץ, יעקב יוחנן, בן צבי יהודה אריה.
למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, והוסמך לרבנות. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233;

רבינוביץ, יעקב יחזקאל, בן האדמו"ר נתן נחום (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233;

רבינוביץ, יעקב יצחק, בן חיים גדליהו.
זמן מה ישב בטורבין, Turobin, שבאזור לובלין. היה האדמו"ר האחרון בביחובה, Bychawa, שבאותו האזור. היתה לו השכלה כללית רחבה. היה מראשוני תנועת המזרחי בפולין, שלמעשה ייצגה את הציונים הדתיים בהסתדרות הציונית, ונמנה עם הרבנים שאחרי הוועידה הארצית השניה של המזרחי בפולין, שהתקיימה בווילנה בתרפ"א, 1921, חתמו על הכרוז שבו קראו ליהדות הדתית בפולין להצטרף למזרחי. השתתף, כנציג המזרחי, בקונגרסים הציוניים השלושה עשר והארבעה עשר. עם פרוץ המלחמה ערכו הגרמנים חיפוש בביתו, ואחר כך שלחו אותו לבית הכלא בלובלין. אחרי ששוחרר משם נפטר.
מקורות: ביחאווה, ספר זכרון, עמ 59-55 , 142, 156, 345; אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 534-533; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 501; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 92, 93; ספר טורבין, עמ 142; אלפסי, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ רצד-רצה;

רבינוביץ, יעקב יצחק.
היה רב בנייסויז', Nieśwież, ווהלין. ב-18 באקטובר 1941 הטילו הגרמנים על יהודי העיר תשלום כופר, והרב רבינוביץ עם יהודים נכבדים אחרים נלקחו כבני ערובה, כדי להבטיח את התשלום. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 453, 455;

רבינוביץ, יעקב צבי, מקולובייל Kolobeel,, Kolbiel. אזור ורשה.
בן אורי יהושע אשר אלחנן. נולד בתרמ"ז,1887. בתש"א,1941, היה בגטו ורשה, ושם נתמנה לאדמו"ר. נספה בטרבלינקה.
מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רבינוביץ, יעקב צבי, בן יהושע אשר.
מילא את מקומו של אביו כרב בפוריסוב, Porysów, Parysów, שבאזור ורשה. גר באוטבוצק, Otwock, שבאותו האזור. נפטר בגטו פוריסוב. כך לפי אלפסי. לפי פנקס הקהילות נספה בגטו ורשה.
מקורות: אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 404; ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, עמ 163, 166.

רבינוביץ, יצחק, בן מיכל.
היה תלמידם של ר' חיים סולובייצ'יק ור' מאיר שמחה הכהן מדווינסק, תחילה כיהן כרב בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין, והיה מנהיגם הרוחני של "צעירי אגודת ישראל" בעיר. משם עבר למוטילה, Motol, Motila, שברוסיה הלבנה, ובתרצ"ג,1933, נתמנה להיות רבה של וולקוביסק, Volkovysk, במקום הרב יצחק קוסובסקי שעבר ליוהנסבורג. עם פרוץ המלחמה עבר אל אביו בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: וולקאוויסקער יזכור בוך, א, עמ 83; וולקאוויסקער יזכור בוך ב, עמ 386; אלה אזכרה, ז, עמ 87-83; רבני ברית המועצות, 1939-1991; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 303;

רבינוביץ, יצחק אייזיק.
היה רב בשאוול, Šiaulenai, שבליטא. נספה בעירו ביוני 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 332;

רבינוביץ, יצחק מרדכי הכהן, בן צבי מאיר.
למד בישיבת רדומסק, Radomsko, Radomsk, שבאזור לודז'. היה רבה האחרון של פלאוונו, Pławno, הסמוכה לרדומסק. לפני מלחמת העולם הראשונה הקים שם ישיבה. כשעלו הנאצים לשלטון הוא צפה את מה שעתיד לקרות ליהודים באירופה, ועודד את בנו צבי מאיר (שלימים התפרסם כחוקר החסידות ופיוטי יניי, וזכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל) לעלות ארצה עם משפחתו. הוא עצמו קיווה לעלות אחרי שישיא את בתו. נספה ביום השלישי לפרוץ המלחמה, כשניסה להסתיר בביתו אשה הרה שהגרמנים רדפו אחריה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 203; החסידות מדור לדור, א, עמ 425; הוברבנד, עמ 29-30; עדותם של נכדיו שרה רפאלי ודויד רבינוביץ;

רבינוביץ, ירחמיאל משה נח, בן יחיאל ישעיה.
ראווה. נולד בתר"מ,1880. בתר"ס,1900, נתמנה לאדמו"ר. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רבינוביץ, יששכר דב.
היה מאחרוני הרבנים בפוניבז'. נספה בשואה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 278, 280;

רבינוביץ, יששכר דב,
בן יהושע אשר מפוריסוב-אוטבוצק, שעל יד ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297;