הורוביץ, טוביה - הורוביץ, יצחק

ho

הורוביץ, טוביה, בן בן-ציון.
נולד בתרנ"ג,1893. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בבודפשט ואחר כך בווינה. שם התוודע אל עולמם של היהודים החרדים שבמערב אירופה, והדבר עזר לו הרבה בהמשך דרכו הציבורית בפולין. בתר"פ,1920, חזר לגליציה, ועשה הרבה לגיבוש ההכרה היהודית בקרב הצעירים ששנות מלחמת העולם הראשונה זרעו בהם מבוכה. היה ממקורביו של ד"ר נתן בירנבוים והיה לו חלק בחזרתו של זה בתשובה. הוא היה פעיל באגודת ישראל, ונבחר לסגן נשיא התנועה בפולין, אך כשבא לסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית נאלץ למתן את פעילותו שם. נמנה עם מייסדי "בית יעקב". יצא בשליחויות לארצות מערב אירופה וארה"ב. פרסם מאמרים רבים בעברית, ביידיש ובגרמנית. בתרצ"ג,1933, נבחר כרבה של סאנוק. השתתף בכנסיה השלישית של אגודת ישראל, שהתקיימה בתרצ"ז,1937, במריינבד,Marienbad,
Lázné,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה, ותמך בהצעתו של הרב יהודה לייב צירלסון (ע"ע) למען הקמת מדינה יהודית ולו גם במחציתה של ארץ ישראל. כשהקימו הגרמנים את הגטו בסאנוק הם גרשו אותו למחנה ריכוז בזסלב,Zasław, הסמוכה. מקורביו ניסו להבריח אותו להונגריה, אך בדרך כשלה אשתו והוא נאלץ לחזור. נספה בבלז'ץ. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בסוביבור בשבט תש"ג, 1943.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 114-112; זיידמן, אישים שהכרתי, עמ 190-184; וונדר, ב, עמ 216-214; אלה אזכרה, ג, עמ 283-278; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 272;

הורוביץ,יהושע, בן יהודה.
האדמו"ר ממייליץ-דז'יקוב, Mielec-Dzików, וטרנוב, Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה. יום הזכרון שלו נקבע לג' בחשוון, שבו נפטר, בתרכ"א,1860, האדמו"ר אליעזר מדז'יקוב.
מקורות: וונדר, ב, עמ 221;

הורוביץ, יוסף (יוסל'ה).
כיהן כרב בבוליחוב ,Bolechów, שבגליציה המזרחית. שם נספה עם הרב מנדל לנדוי (ע"ע) באקציה הראשונה, שהיתה בעיר בחשון תש"ב,1941. קודם לכן התעללו הגרמנים בשניהם.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 126-125;

הורוביץ, יוסף, בן יחיאל.
נולד בתר"ל,1870. גר בזארשין, Zarszyn, שבגליציה המערבית, התפרנס מחנות סיטונית של קמח ומלח, ושימש כמדריך רוחני ליהודים שגרו בכפרים שבסביבה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, ואחרי שהמלחמה הסתיימה לא חזר לשם, כי פחד מן הסביבה שנעשתה יותר עויינת ליהודים. התיישב בסאנוק, Sanok, ובתר"פ,1920, התקבל שם כדיין ומו"ץ בבית הדין של הרב מאיר שפירא. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 51, 96, 569, 571, 575; וונדר, ב, עמ 229-230;

הורוביץ, יוסף שלמה שבתאי הלוי.
נולד בתרכ"א,1861. מסוף המאה הי"ט עד תרפ"ח,1928, היה רבה של זמושץ, Zamość, שבאזור לודז'. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 206;


הורוביץ, יחיאל.
טרנוב, Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: טרנוב II, עמ 350;

הורוביץ, יעקב, בן אברהם חיים.
היה דיין מו"ץ, אב"ד ואדמו"ר בלינסק -לסקו, Linsk-Lesko, שבגליציה. נספה במוצאי יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 273; וונדר, ב, עמ 234;

הורוביץ, יעקב, בן אלעזר.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 273; וונדר, ב, עמ 273;

הורוביץ, יעקב, בן ישראל.
היה אדמו"ר בפיוטרקוב ,Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: פיוטרקוב –טריבונלסקי והסביבה, עמ 260; החסידות מדור לדור, א, עמ 273;


הורוביץ, יעקב יצחק (סג"ל, Segal), בן אברהם אבא.
נולד בתרמ"ז,1887. היה רבה של ריגליץ, Riglice, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ומשם לאנטוורפן. בימי מלחמת העולם השניה הגיע לצרפת הדרומית, ונפטר בתמוז ת"ש,1940, במחנה ההסגר סנט סיפריין, St. Cyprien.
מקורות: וונדר, ב, עמ 238-237;

הורוביץ, יצחק, בן אברהם שמחה, שעלה לארץ בתרס"ט,1909.
היה רב בזאוויחוסט, Zawichost, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 61;

הורוביץ, יצחק, בן משה.
שצ'וצ'ין, Szscuczyn, גליציה המערבית. נולד בתרכ"ב,1862. בתרמ"ד, 1884, נתמנה לרב בעירו, ובתרנ"ד,1894, לאדמו"ר. אחר כך עבר לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. היה אנטי-ציוני, ומנע את הקמתה בארץ ישראל של מושבה של אנשי מייליץ. בתחילת המלחמה עונה בידי הנאצים. נספה בסאנוק, Sanok, שעל נהר סאן, שבתחילת מלחמת העולם השניה היה הגבול בין בין השטח שנכבש הגרמנים לבין זה שכבשו הרוסים, באדר ת"ש, כשניסה לעבור לצד הרוסי.
מקורות: טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 213-212; טרנוב II, עמ 350; אלפסי, עמ 128;

הורוביץ, יצחק - הורוביץ, מנשה

ho

הורוביץ, יצחק, בן שלמה מנחם.
"איצה מתמיד". נולד במושבה היהודית נהרטַב, Brezhnovata, שבפלך חרסון, אוקראינה. בתרס"א,1901, התחיל ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאביטש. אחרי נישואיו השתקע בדוברינקה, Dobryanka, שבאוקראינה, והקים בה ישיבה לצעירים. באותה העת עשה גם כ"משפיע נודד" מטעם האדמו"ר מליוובאביטש בחרקוב ובעיירות שונות ברחבי אוקראינה ורוסיה הלבנה. בתרפ"ח,1928, עזב את ברית המועצות עם האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, והשתקע אתו בריגה, בירתה של לטביה. שם פעל לחיזוקה של חסידות חב"ד, והיה עובר ברחבי לטביה ופולין בשליחותו של הרבי, גם כשזה עזב את לטביה והשתקע באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה. בשנות השלושים של המאה העשרים נסע פעמיים אל חסידי חב"ד בארצות הברית. נספה בריגה בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 383; אלה אזכרה, ז, עמ 75-72; ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 538; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 257;

הורוביץ, יצחק אייזיק.
היה אדמו"ר בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה ובדומברובה.[1] נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 132;

הורוביץ, ישעיהו.
כיהן כרב בקונסטנטינוב, Łódski Konstantynów, שעל יד לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

הורוביץ, ישראל יוסף.
באראנוב, Baranów, גליציה המערבית. נספה ב-1941. אין עליו שום פרטים מלבד תצלום שלו.
מקורות: ספר יזכור בארנוב, עמ 70;


הורוביץ, מאיר, בן ישראל.
משושלת רופשיץ. נפטר ממחלה בחורף תש"א,1941.
מקורות: דאס וויסליצער יזכור בוך, עמ 28, 116-115;

הורוביץ, מיכאל.
בן הרב חיים אריה (לייב) איש הורוביץ, שהיה אב"ד בקרקוב. נולד בקרקוב בתר"ל,1870. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי, והתמסר לטיפוח בתי הספר שלה בקרקוב – "חדר עברי" ו"תחכמוני". חיבר פירוש על חמש מגילות, "עבודת הלויים", וכתב מאמרים ורשימות בעיתונים של המזרחי, לרוב בעילום שם. אחרי שאביו נפטר היה מועמד למלא את מקומו, אך לא קיבל את התפקיד, בשל התנגדותם של החסידים והמתבוללים שקיימו בקרקוב קואליציה אנטי ציונית. זמן מה גר באנטוורפן, ושם עסק במסחר ביהלומים. נפטר בכסלו ת"ש.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 59-58; וונדר, ב, עמ 260-258; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 212;

הורוביץ, מנחם דב, בן טוביה.
היה אב"ד בפרושוביץ, Proszowice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270;

הורוביץ, מנחם מנדל.
היה אב"ד בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. עבר לגטו בוכניה, Bochnia, שהיה הגטו האחרון ששרד באותו האזור, והיה שם עד הגירוש ביום י"ב באלול תש"ג, 1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 261;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן אשר למל (טוביה?).
בתרפ"ג,1923, ירש את מקומו של אביו בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 369; וונדר, ב, עמ 261;פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה,
עמ 281;



בית הקברות בלסקו יולי 2007

הורוביץ, מנחם מנדל, בן מאיר.
היה הרב והאדמו"ר האחרון בלסקו, Łącko, שבגליציה, וחתם את שושלת הרבנים בעיר הזאת, שנמשכה 170 שנה. נולד בתר"ן,1890. ביום שקדם לגירוש היהודים מן העיר, באוגוסט 1942, קרא להם לעלות לבית העלמין, להשתטח על קברות הצדיקים ולהתחנן להצלה. היהודים הדליקו נרות ונפרדו בבכי ממתיהם. נספה בזסלב, Zasław, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 264; אלפסי, עמ 132-131; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 302, 304;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן נפתלי.
מילא את מקומו של אביו רב ואדמו"ר במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. הנאצים חיפשו אותו, כמו את רבנים רבים שהיו ברשימות שלהם, ולכן נמלט לגטו של רדומישל וילקי (רדומישל רבתי),Radomyśl Wielki , שבאותו האזור. שם נתפס עם עוד יהודים בעת התפילה, ונרצח.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ ק;

הורוביץ, מנשה, בן אליהו.
נולד בתר"ם,1880. ומתרפ"ב,1922, מילא את מקומו של אביו
כאב"ד בז'ילין, Żołynia, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 266;

[1] דומברובה. בפולין יש כמה עיירות בשם זה. ממה שכתב אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.

טייטלבוים, שלמה - טירקל, יעקב

ti
טייטלבוים, שלמה, כנראה בנו של אשר ישעיה.
היה רבה האחרון של דוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 136;

טייטלבוים, שלמה, בן ישראל יעקב יוּקל.
נולד בתרל"ה,1875. היה הדיין של גורליצה,Gorlice, גליציה המערבית, ומילא את מקומו של אביו בבית המדרש "בני אמונה וגומלי חסדים". נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 243; וונדר, ג, עמ 136-137; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשז;

טייטלבוים, שמואל בן אליעזר, הרב מסקרישוב, Skaryszew.
נולד בתר"מ,1880. בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים נבחר כממלא מקומו של הרב של ראדום,Radom, שבאזור ורשה. ובמשך הזמן נעשה רבה של העיר. נספה עם חיסול הגטו, באלול תש"ב, אוגוסט 1942.
מקורות: ראדום, עמ 60;

טייטלבוים, שמואל, בן שלמה.
למד בישיבת בובוב, שהוקמה בגורליצה,Gorlice, שבגליציה המערבית, וכיהן שם כר"מ. באלול תש"ב,1942, שולח לבלז'ץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 139;

טייכטל, ,Teichtalשמואל.
נולד בגליציה. היה דיין באנטוורפן. נספה בשואה.
מקורות: עדות בעל פה של אלימלך לרנר;

טייכר,Teicher, Taicher ,אלימלך.
קרקוב. חיבר את הספר "שערי עזרה". נפטר בת"ש.
מקורות: בוסאק, בין צללי עיר, עמ 213;

טייכר מרדכי צבי, בן אריה לייב.
נולד בתר"מ,1880. זמן מה כיהן כרבה של לשצ'וב, Łaszczów, שבגליציה המערבית. אחר כך עבר לטרנוגרוד,Tarnogród , שבאותו האזור. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לאזור שנכבש בידי הרוסים, ומשם גורש לסיביר. נפטר בתש"ב,1942.
מקורות: טרנוגרוד, עמ 127, 316; : וונדר, ג, עמ 154-152;

טייכר, יוסף משה נפתלי, בן אריה לייב.
נולד בתרל"ה,1875. היה דיין ומו"ץ בטרנוגרוד,Tarnogród, ומתרצ"ה,1935, היה רבה של העיר. בימי השואה הסתתר בבונקר עם בני משפחתו, וכולם הוסגרו לגרמנים בעקבות הלשנה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 152-151; פנקס הקהילות, לובלין-קיילצה, עמ 252;

טייץ, Teitz,אהרן.
מתרצ"ג,1933, כיהן כרבה של דזייווינישקי, ,Dżiewieniszki שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 256;

טייץ, מנדל.
היה ראש ישיבה ביאנובה, Janova Jonava, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 214;

טיכנר, Teichner,Tichner,יששכר דב, בן אהרן.
נולד בתרנ"ו,1896. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. אחרי המלחמה חזר לעירו טרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית, ושם שימש כמלמד. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 145;

טירקל, Türkel, Tirkel,יעקב, בן שרגא פייבל.
נולד בתר"ס,1900, למד בעירו טרנופול,Tarnopol ,שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עקרה משפחתו לווינה, והמשיך ללמוד עם רבנים אחרים מגליציה ששהו שם באותה העת, בהם מאיר אראק, אברהם מנחם שטיינברג, יוסף אנגל ועוד. השתייך לאגודת ישראל, אך לא היה מן הפעילים בה. בתר"ץ,1930, עבר לסחודניצה, ,Schodnica שבאותו האזור, ושם עסק גם בעסקי הנפט. בתחילת מלחמת העולם השניה עבר לסמבור, Sambor. נספה בבלז'ץ בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 107-104; זיידמן, אישים, עמ 279-275; וונדר, ג, עמ 162-163;

מקובקי, צבי - משיץ ,אלחנן

ma

מקובקי (מקובסקי), Makowki,צבי.
כיהן כרב בקובילניק, Kobilniki, Kobilinik, Narach, שבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, אחרי חותנו הרב יהודה לייב איינבינדר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 534;

מֶקלין, Meklin,משה.
נולד בתרל"ב,1872. בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטורוב, Turov, שברוסיה הלבנה (אז פולין). נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מרגולין (מארגולין),Margolin.
נולד בתר"ע,1910,בקרמנצ'וג Kremenchug ,, שבאוקראינה. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצב;

מרגליות, Margulis, Margolis, Margaliot ,מנחם מוניש.
נולד בתרמ"א,1881. בתרע"א,1911, נתמנה לרבה של יאנוב,
Janów Trembowelski , שעל יד לבוב. נספה כנראה בת"ש.
מקורות: וונדר, ג, עמ 943; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 283-282; קרסנוברוד, ספר זכרון, עמ 187, 458-457. פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 513;

מרגליות, מנחם מנדל.
נולד בתרל"ח,1878. בסוף המאה הי"ט התיישב בכפר גלוד, Glod- Somes , שבטרנסילבניה. בתרס"ח,1908, עבר לאוטיניה, Ottynia, שבגליציה המזרחית. שם שימש כמגיד שיעור וכרב ללא משכורת, והחזיק ישיבה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, עמ 111;

מרזל,Merzel ,אברהם (אברהמצ'י).
נולד בגליציה. היה מחסידי צ'ורטקוב. בא לאנטוורפן, ושם היה שוחט ודיין. נספה בשואה.
מקורות: עדותו של אלימלך לרנר;

מרקוביץ,Markowitz ,זלמן טוביה.
היה רבה האחרון של אנטלפט,Antalieptė , שבליטא. נספה בפורט התשיעי בקובנה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 150; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 85;

מרקוביץ (גורדון), שמואל.
היה רבה האחרון של טורץ, Turetz, שברוסיה הלבנה. נולד ב-1900. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה, וככל הנראה התמנה לרב בברדיאנסק, Berdiansk, שבאוקראינה הדרומית, על יד הים השחור. בתרפ"ט,1929, עשה כמה שבועות בגרמניה, כשליח של הישיבות של ה"חפץ חיים". כשפרצה מלחמת העולם השניה נכבש האזור שבו גר בידי הרוסים, והוא עבר לווילנה שאז היתה בתחום ליטא העצמאית. באותה העת התארגן שם ועד הרבנים הפליטים, והרב מרקוביץ היה מראשיו. הוא רצה להגיע לארץ, אך מכיוון שנחשב לאזרח סובייטי בוטל רשיון היציאה שלו. לפי השמועה הוא הורד מן הרכבת שעמדה לעזוב את העיר. שם נשאר,
ונספה ב-1941.
מקורות: קהילות טורץ וירמיץ-ספר זכרון, עמ 6-4; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מרקוס, Markus,יצחק.
היה חתנו של הרב יצחק הלוי שוסטר מסוקולקה (ע"ע). למד בישיבת ראדין,Radun, Radin. בתרצ"א,1931, היתה בסמורגון מחלוקת בקשר למינוי רב חדש, ולכן מינו שם שני רבנים, אותו ואת גיסו הרב זליג סלודז'ינסקי (ע"ע). בזמן הכיבוש הנאצי עבר לגטו וילנה. שרד מן האקציה של הרבנים שנערכה שם ב-12 ביולי 1941. נספה במיידאנק.
מקורות: קרמרמן, עמ 105; סמורגון, ספר עדות וזכרון, עמ 104, 527, ברשימת הנספים;

מֶרקֶר (מארקער), Merker, Marker,שלמה, בן הרב מאיר יחיאל מוורשה.

היה חברו הקרוב של הרבי מאוסטרובצה וצם עימו כל שני וחמישי (האוסטרובצה צם כידוע 40 שנה לפני השואה). בצעירותו למד בישיבת גור, ידע הש"ס בעל פה, וב"טיש" בגור היה יושב רביעי בשורה הראשונה ליד הרבי. בתחילה הוא היה רב בקוזימינה שבאזור קאליש, ועם מות אביו הוא בא להחליפו בפרוור אוחוטה שעל יד ורשה

- אוחוטה , היו לו 4- ילדים שנרצחו בשואה , הוא כיהן גם בבית הדין בוורשא. הרב מרקר היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61, 341; פלינקר, וארשה, עמ 160; קרוב משפחתו הרב מרדכי פרומר;

משיץ, Mashitz ,אלחנן.
ראה מושיץ, אלחנן.

משיץ, יהודה. ראה מושיץ, יהודה.

רוטנברג יצחק - רוטשילד, אברהם

רוט-רוק
רוטנברג, יצחק מנחם מנדל הלוי, בן אלתר מאיר, "הצדיק מוולברום".
היה אדמו"ר בבנדין, Będżin. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 233-232;

רוטנברג, מאיר, בן אלתר.
לפני מלחמת העולם השניה כיהן כרב בקלושין, Kaluszyn, שבאזור ורשה. בימי מלחמת העולם השניה חזר לבנדין, Będżin, ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;

רוטנברג, מאיר, בן יצחק מנחם מנדל (ע"ע).
בתרצ"ט,1939, התמנה לאדמו"ר. נספה באושוויץ.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטנברג, מרדכי, בן נפתלי.
נולד בקרקוב בתרל"ב,1872. למד בווישניצה,Wiśnic Nowy, שבגליציה המערבית, ואחר כך בישיבות אחדות בהונגריה. במקביל סיים את לימודי הגימנסיה אצל מורה פרטי. בתרנ"ה,1895, נבחר כרבה של אושוויינצ'ים, ובתרס"ד,1904, כרבה של ודוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית. הסגנון המודרני שלו לא היה מקובל על בני הקהילה, והם העדיפו במקומו את הרב אשר אנשל זלטנרייך (ע"ע). בתרע"ב,1912, התקבל לרבה של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לפרנקפורט ע"מ, אך סירב להתמנות כדיין בקהילה הכללית. אחרי המלחמה גר זמן מה בהולנד, ואחר כך עבר לבלגיה. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה להימלט מבלגיה. בחורף תש"ג,1943, נלקח למחנה הריכוז מיכלין,Maline Mechleen, וגורש לפולין. אחרי מאמצים רבים הוחזר לאנטוורפן, והועבר למחנה ויטל שבצרפת, כאזרח חוץ. שם לימד תורה, ובשאלות הלכה החמיר עם עצמו והקל לאחרים. המחתרת הצרפתית רצתה להבריח אותו לשווייץ, אך הוא סרב, כי חשש לגורלם של הנשארים. אחרי פסח תש"ד,1944, גורש למחנה דראנסי, ומשם לאושוויץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 828-822; ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 40-35, 143; אלה אזכרה, ב, עמ 95-87; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים-אושוויץ), עמ 239-237; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 125; יידיש און חסידיש, עמ 230;

רוטנברג, מרדכי קלונימוס, בן יעקב יצחק אלחנן.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א עמ 279;

רוטנברג, משה.
היה דיין באוליקה, Olika, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה – ספר יזכור, עמ 199; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29;

רוטנברג, משה אליעזר.
מתרפ"ז,1927, כיהן כרב ברובנה,Rovno, שבווהלין. עזר הרבה לפליטים שעברו דרך העיר בימי מלחמת העולם הראשונה. היה פעיל, עם עוד רבנים, במאמצים שעשה ה"חפץ חיים" באזורים שצורפו לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה להרבות את הישיבות באזור הזה ולחזק אותן. בקיץ תרפ"ה,1925, השתתף באסיפת רבנים שהתקיימה ברובנה שנועדה לטפל בעניין הזה. נספה עם בני קהילתו בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194; יהדזות ליטא, רובנה, ספר זכרון, עמ 424-426, 428;

רוטנברג, משה יחזקאל. בן אלתר מבנדין, Będżin.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין ושם כיהן כאדמו"ר. כשעלו הנאצים לשלטון עבר לווינה. משם גורש לריגה ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234-233; החסידות מדור לדור, א, עמ 280;

רוטנברג, משה צבי, בן אברהם פנחס שלום מאפטא, Opatów, שבאזור לובלין.
כיהן כאדמו"ר בויילון,Wieluń, שבאזור ורשה. כשפרצה המלחמה נמלט לאופוצ'נו,Opoczno, שבאזור לודז', ומשם גורש למחנה השמדה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטפלד, Rotfeld,י.י.
היה רבה האחרון של פודמביצה, Poddębice, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לתחום הגנרל גוברנמנט. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 184, 185;

רוטפלד, יצחק שלמה.
היה אדמו"ר בקויל, Koło,Koil, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטפלד, משה אליקים בריעה, בן ירחמיאל.
נולד בתרל"ז,1877. היה אדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. אלה שנמשכו אליו היו בעיקר מן השכבות העממיות. נספה בראדום בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטשילד, Rotschild, אברהם משה.
היה רבה של ביז'ון, Bieżuń, שבאזור ורשה. נספה בשואה
מקורות: ספר הזכרון לקדושי ביעז'ון, עמ 4 ברשימת הנספים, 47, 51;

שידלובסקי, אלחנן - שיף ,בן-ציון

sh
שידלובסקי, Shidlowski, אלחנן דוד
הרב מקרימולוב,Kromolów, שבאזור לודז'. עונה בידי פולקס-דויטשה (פולני ממוצא גרמני), ונספה.
מקורות: ספר זכרון/אנדעק בוך, ק"ק זאויירטשע והסביבה,עמ 344, 350; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה עמ 512;

שיינברג, Schönberg, ברנרד.
נולד ב- 17.6.1908 בגליציה. בילדותו היגר עם משפחתו לפריס. שם למד בתלמוד תורה, ובאותה העת גם בגימנסיה צרפתית. בתרפ"ז,,1927 התחיל ללמוד בסמינר לרבנים בפריס, וגם למד משפטים. בתרצ"ג, 1933, הוסמך לרבנות, וגם וקיבל אישור לעסוק בעריכת דין. באוקטובר 1936 התמנה כסגנו של הרב הראשי בליון, Lyon. שם טיפל בנוער והקים ביסוד תלמודי תורה. גם הקים את אגודת "הקשר" Le Lien, שתפקידה היה למנוע את נישואי התערובת. ב- 1939 השתתף, כרב צבאי, בקרבות בבלגיה. באחד הקרבות שבהם השתתף כמעט נפל בשבי, אך הצליח להימלט. באוגוסט 1940 שוחרר מן הצבא, חזר לליון, ושם סייע הרבה לאלפי הפליטים היהודים שהגיעו לאזור. ב-1941 הקים ועדה שניסתה לעזור ליהודים שעבדו בשירות הממשלתי ונפגעו מן התחיקה האנטי יהודית של ממשלת וישי.ביוני 1942 הסכים לשרת כרב של מחוז הרון. ביולי 1942 ביקר בעיר Ruffieux שבמחוז סאבוי. כשראה את מצבם הקשה של היהודים שם, הגדיל את התמיכה בקהילה, שילם לרופא שידאג לחולים, ומינה אדם שידאג לצרכים הדתיים. הוא היה פעיל באגודה לידידות נוצרית-יהודית. בעזרתו של אחד מעמיתיו הגיש מחאה לשלטונות הכנסיה, על התחיקה האנטי יהודית. בין ה-20 ל-21 לאוקטובר 1942 פלשו שוטרים לבית הכנסת בליון ועצרו יותר מחמישים איש. הרב שונברג וחבריו מיחו בפני השלטונות על חילול המקום הקדוש.
הרב שיינברג נאסר ב- 26.5.1943. והועבר למחנה המעצר בדראנסי, Drancy. שם מונה כרב, אירגן שיעורים ביהדות, טיפל בילדים, קיבל חדר ששימש כבית כנסת, וביקר בקביעות את החולים והאסירים. ב20.11.1943 גורש לאושוויץ, ושם נפטר בפברואר 1944 מאפיסת כוחות, ועדיין לא מלאו לו 35 שנים. אחרי המלחמה העניקה לו המחתרת הצרפתית אות כבוד.
מקורות: Paul Levi, p.p. 401-404

שיינברג, יהודה, בן הרב זאב (וולף) מאיר. היה רב בברנוביץ שבווהלין. נספה בשואה.

מקורות: עדות קרובת משפחתו שלומית ריץ פינקלשטיין.

שיינברג, ניסן (יושע), בן הרב זאב (וולף) מאיר .
בא ממשפחה של חסידי סלונים. היה דיין בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. פעל הרבה למען בית הספר "בית יעקב" בעירו. נספה בעירו בשושן פורים תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 196-193; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיינטוך, Scheintuch ,Sheintuch ,אליעזר.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטורצ'ין, Torczyn, שבווהלין, עם הרב בן ציון צוקר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 96;

שיינטופ, Sheintup, Scheintup,יהושע.
מתרצ"ז,1937, כיהן כרב ודיין באוסטילהUstila, Ostila, שבגליציה המזרחית. נספה ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 33; קהילת אוסטילה, עמ 12, 125; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיינין, Sheinin, אריה לייב.
היה רבה של דוקשיצה, Dokszyce, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 252; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 465;

שיינפרוכט, Sheinfrucht, Sheinfruct ,חנוך העניך, בן ישעיהו.
מייכוב-קשוינז, Miechów Chrasznica, שבאזור קרקוב. ב-1942 התפללו בביתו מנחה ומעריב. גורש למחנות עם כל יהודי העיר באקציה הגדולה שהגרמנים ערכו בתשרי תש"ג, ספטמבר 1942.
מקורות: ספר יזכור מייכוב, כראשניצה וקשיונז', עמ 215; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 302, 304;

שיינקמן, Sheinkman, Scheinkman,אליעזר.
נולד בתרס"ח,1908. היה רבה האחרון של טרשקון,Traszkuny , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 318; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שילוביצקי, Shilowitzki ,Silowicki, בן-ציון, בן אליעזר.
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות סלובודקה וקלםKelm, Kelmė, שבליטא. גר בבליצה,Bellitza, Bielice , שבאזור ביאליסטוק. והתפרנס ממסחר. בתרצ"ד,1934, הזמין אותו הרב ירוחם לייבוביץ' ללמד בישיבת מיר. נספה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: פנקס בעליצה, עמ 223-220;

שילנסקי, Shilanski, שלום. נולד בתרנ"ה,1895.
היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפא;

שימאנוביץ (שימונוביץ?), (Shimanowitz (Shimonowitz?,מרדכי.
היה המנהל של ישיבת "בית יוסף" באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר אוסטרובצה, עמ 223;

שיף, Schiff, Shif ,בן-ציון, בן שמעון.
היה אדמו"ר באנטוורפן. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שסב;