זוסמנוביץ, יוסף - ז'יכלינסקי, שמואל

zu

זוסמנוביץ, Zusmanowitz,יוסף, ה"ירושלמי".
נולד בירושלים בתרנ"ד,1894. אביו, אשר דב, עלה לארץ ממינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה, והיה בא כח של "כולל מינסק" בארץ ישראל. לפני מלחמת העולם הראשונה בא בנו יוסף ללמוד בישיבת ''כנסת ישראל'' בסלובודקה, וזמן מה שימש כרבה של העיר. בתרצ"ו,1936, נתמנה לרבה של וילקומיר Vilkomir,Ukmerge ,שבליטא. בתחילת 1940 נבחר לנשיאות של אגודת הרבנים בליטא. שם נספה בקיץ תש"א,1941.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 248- 240; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 246, 539; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 29, 210; חורבן ליטע, עמ 221; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זיו,Ziw, Ziv,כלב מאיר.
נולד בתרל"ט,1879. היה רבה האחרון של מיסיד, Mosėdis, Masiady, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 371; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זיסמן, פייביש.
היה רב חב"די בקובנה. בימי הכיבוש הנאצי הוא היה אחד משני היהודים שלא גלחו את זקנם. השני רב העיר אברהם דובער שפירא-כהנא (ע"ע). נספה בניסן תש"ד, 1944.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 512;

זיטזומר, Zitzomer, Sitzomer, Sitsamer,(סיטזאמר), פסח הלוי.
בתרצ"ה,1935, התמנה לאב"ד ביארטשוב, Jarczew, שבאזור לובלין. בימי מלחמת העולם השניה גר בטומשוב לובלסק, Tomaszów Lubelski, שבאותו האזור, ועד חיסול הקהילה היה רבה של העיר. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר,ב, עמ 983; ספר זכרון של טומשוב לובלסק, עמ 186; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 286;

זיידמן, Zeidman,לודוויג.
נולד בתרע"ב,1912, בהורודנקה,Horodenka, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ב, 1932, עד תרצ"ח,1938, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. מתרצ"ח,1938, שימש כרב בהירשברג, Hirschberg, Jelenia Góra, שבאותו האזור. לפני מלחמת העולם השניה עבר לאנגליה. נספה ב-1941 בהפצצה על לונדון.
מקורות: קיש , עמ 434;

זיידנפלד, Zeidenfeld,אהרן [?].
חתנו של הרב מנחם זמבה (ע"ע). היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 323;

ז'יכלינסקי, Zichlinski,אפרים מאיר גד, בן חנוך סעדיה (ע"ע).
בזמן המלחמה היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 205;

ז'יכלינסקי, משה נתנאל, בן חנוך סעדיה (ע"ע).
היה אדמו"ר בלודז' בחיי אביו. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 205;

ז'יכלינסקי, חנוך סעדיה.
נולד בתרמ"ה,1885. בתרע"ב,1912, נתמנה לאדמו"ר בז'יכלין, Żychlin, שבאזור לודז', ומשם עבר לסטריקוב,Stryków , ואחר כך ללודז'. היה בקי בספרות הקבלה, ובדברי התורה שהיה אומר נהג לשלב קטעים מתוך ספר הזוהר וכתבי האר"י ותלמידיו. בין שתי מלחמות העולם היה פעיל מאד למען שמירת השבת בעירו לודז' שבה היתה תעשיית טקסטיל גדולה. השתתף בוועידה העולמית למען השבת שהתקיימה בברלין ב-1931. היה חבר באגודת ישראל, ולחם בחריפות נגד "העיתונות האפיקורסית". בימי הכיבוש הנאצי עבר לוורשה, ומשם שולח למחנה השמדה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 89-87 ; אלפסי, עמ 205; החסידות מדור לדור, ב, עמ 459; אלה אזכרה, ב, עמ 168-164;
אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקי;

ז'יכלינסקי, מנחם ידידיה, בן משה נתנאל.
האדמו"ר מז'יכלין,Żychlin, שבאזור לודז'. נולד בתר"ל,1870. נפטר בגטו של ז'יכלין בחול המועד פסח, ת"ש,1940, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: אדמו"רים, עמ 85; אלפסי, עמ 205; החסידות מדור לדור, ב, עמ 459; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 117; ספר ז'יכלין, עמ 33-34; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פו;

ז'יכלינסקי, משה נתנאל, בן חנוך סעדיה (ע"ע).
כיהן כאדמו"ר בלודז', בחיי אביו. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שסח;


ז'יכלינסקי, שמואל אברהם אבא, בן מנחם ידידיה (ע"ע).
נולד בתרנ"ב,1892. כשאביו נפטר בגטו של ז'יכלין,Żychlin, בחול המועד פסח ת"ש,1940, הכתירו אותו החסידים שם לאדמו"ר. נספה בגטו בתענית אסתר, או בפורים תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 86-85; אלפסי, עמ 205; החסידות מדור לדור, ב, עמ 459; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 117; ספר ז'יכלין, עמ 33-34; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשפט;