וילנר, קלמן - ויצ'ק, משה

wi

וילנר, Wilner,קלמן.
היה רב בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 807;

וינטראוב (ויינטראוב,וינטרויב), Weintraub,Weintroib,יהושע עוזיאל, בן אברהם משה.
היה אדמו"ר במרקושוב, Markuzsow, שבאזור לובלין. משם עבר לוורשה, וגם שם היה אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 220; החסידות מדור לדור, ב, עמ 503; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 316; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ עט-פ;

וינוקור, Winokor,משה הלוי.
בתר"ן,1890, נתמנה לרב שני בשומסק, Szumsk, שבווהלין, והדבר עורר שם מחלוקת גדולה. בתרפ"ח,1928, דרשו שלטונות פולין למנות לעיר רב, ואז נבחר הרב יוסף רבין (ע"ע). אוהדיו של הרב וינוקור לא השלימו עם הדבר, ופנו למושל הנפה למנות לתפקיד זה גם אותו. בלחץ שלטונות הקהילה מונה לתפקיד זה הרב רבין. הרב וינוקור נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 206, 207;

ויניארסקי,Winiarski ,משה.
כיהן בבית דינו של הרב מרדכי וייצל-רוזנבלט בסלונים Slonim ,, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 495;

וינקלר, Winkler.
היה ביודנראט באופולה, Opole, שבאזור לובלין.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 66;

וינקלשטיין, Winkelstein (פינקלשטיין), שמואל מאיר הכהן, בן דוד אייזיק.
נולד ברבע האחרון של המאה הי"ט. היה רב בצ'יזבה, Czyżewo, Czyżew-Osada,Chizeve , שבאזור ביאליסטוק. ניסה להתפרנס ממסחר זעיר, ובשל קשיי הפרנסה נדד עם משפחתו מעיירה לעיירה וראה ימי רעב רבים. כשפרצה מלחמת העולם השניה סופח האזור הזה לברית המועצות, לפי הסכם מולוטוב-ריבטנרופ. משם שלח באדר ת"ש, מכתב ברכה, לבנו חיים שאול שגר בתל אביב, לרגל נישואיו. אך משום שחשש מן הצנזורה של הסובייטים הוא סיים את המכתב במלים: איה"ש להתראות: לשנה הבאה "במוסקבה" הקדושה. נספה עם כל ילדיו ונכדיו, מלבד בנו ושני נכדים אחרים שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השניה.
מקורות: עדותה של נכדתו יהודית כרמון, תל אביב.

וינר,Wiener,Winer,אברם מיכל.
היה רבה האחרון של סובנישוק, Suwenuszki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 413;

וינר, אלחנן. נולד בתר"ס,1900.
היה רבה האחרון של שט, Šeta, שבליטא. נספה נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 680; רבני ברית המועצות, 1939-1990;

וינר, משה יונה.
תחילה כיהן כרב בסלנט, Salantai, שבליטא. היה רבה האחרון של סאלאט, Saločiai.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 434; רבני ברית המועצות, 1939-1990;

וינרב, Wienreb,חיים זאב וולף, בן אריה לייב נולד בתר"ם,1880.
אחרי מלחמת העולם הראשונה שימש כדיין ומו"ץ בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בקאמיונקה, Kamionka, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 844;

ויערניק (ורניק), Wiernik, Wernik,ישראל, קורליץ,Korelic , Karelic. ווהלין.
בסוף יולי 1941 ציוו עליו הגרמנים להקים את היודנראט בעיר, וצרפו אותו אליו. באוגוסט של אותה השנה ציוו עליו הגרמנים ועל עוד יהודים לחלל את בית הכנסת, עינו אותם, ואחר כך ירו בהם.
מקורות: קורליץ, קארעליטש - חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 30, 215, 237, 238; פנקס הקהילות, וילנה,ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 551, 552;

ויצמן, Weitzman,אלחנן.
בהשפעת החוגים הציוניים במרקושוב,Markuszów, שבאזור לובלין נבחר לרבה של העיר. למד בבית הספר "תחכמוני" בוורשה, היה חבר במזרחי, וידע היטב פולנית. רצה לעלות ארצה אך לא זכה. נספה בשואה.
מקורות: חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושב, עמ 70-71;

ויצ'ק, Witcek,משה יצחק.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בסאוואדושטש,[1] ובאיראגולה Ariogala, Erogelan, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
[1] סאוואדושטש. כך לפי רבני ברית המועצות 1991-1939. עד כה ל א עלה בידי לזהות את המקום.

ראדזינסקי,חיים - רבין, ישראל

ra

ראדזינסקי,Radzinski,חיים.
היה רבה הרשמי של קונסטנטינוב-קונסטנטין ישן,
Konstantinów nad Bugiem ,Konstantinów, שעל יד ביאליסטוק. בימי מלחמת העולם השניה עבר ללודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

ראָזקי (רוזקי),Rozki ,משה.
היה מורה הוראה במזריץ', Międzryzec Mezeritz D`lita, Myedzirets Podlask, Stolpno, Myedzirets, שבאזור לובלין. כשבאו הגרמנים לקחת אותו הם לא מצאו אותו, ולכן דרשו תמורתו חמישים יהודים. הוא לבש טלית, אמר וידוי, ויצא אליהם. גם אשתו ושתי בנותיו, שהיו סטודנטיות וידעו ללמוד גמרא, נספו.
מקורות: מעזריטש זאמלבוך, עמ 560, 581;

ראטהויז (רטהויז), Rathoiz, Tathaus,ירחמיאל.
היה רבה האחרון של לוטוביסקה, Lutowiska, שבגליציה המזרחית. ידע היטב פולנית. הנאצים דרשו ממנו למסור להם 800 יהודים. הוא סרב לעשות זאת ונרצח. נספה בשואה. לפי פנקס הקהילות הכוונה לראנד (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297; וונדר, ד, עמ 914;

ראמר, Ramer, משה מנחם.
גרבולין, Garwolin.על יד ורשה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזב את עירו שעלתה באש, וברח לריקי, Ryki, Rike, שבאזור לובלין. שם ירה בו חיל גרמני. זכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך / ספר יזכור, עמ 2-3; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 125;

ראנד (רנד), Rand, ד.
התמנה ליושב ראש היודנראט בלוטוביסקה,Lutowiska, שבגליציה המזרחית. לפי אחת הגירסאות דרשו ממנו הגרמנים למסור לידיהם 800 איש, לפני הטבח הגדול שהם עשו בעיר. כשסרב להם נורה. לפי וונדר הכוונה לירחמיאל ראטהויז (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297, 298;

רֶבהוּן, Rebhun, פסח דוד, בן משה הלוי.
נולד בתרמ"ב,1882. למד בדרוהוביץ', Drohobyc, שבגליציה המזרחית. התיישב באמסנה Amsana,, Mszana Dolna, שבאותו האזור, ושם התפרנס ממסחר ולימד בבית המדרש. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 648;

רבין, Rabin, אהרן, בן משה.
נולד בתר"ל,1870. היה מצאצאי הבעש"ט. בתר"ע,1910, נתמנה כרבה של לנוביץ, Łanowiec, שבווהלין. שם בנו לו אנשי העיירה בית, ובחצר הוא בנה בית מדרש שהצעירים נהגו ללמוד בו. הוא היה גם אדמו"ר, וכפל התפקידים גרם לו קשיים רבים. הקהילה התפלגה, ומינתה רב אחר. בתרצ"ה,1935, הצליח להשפיע על אגודת יוצאי לנוביץ באמריקה שישלחו כספים לעזרת יהודי העיר, אך הוא עצמו סרב לקבל תרומות. כשכבשו הגרמנים את העיר וסגרו את בתי הכנסת הוא קיים מניין חשאי. כשנודע הדבר לגרמנים הם אסרו אותו, אך היהודים פדו אותו תמורת ממון רב. נספה עם חיסול יהודי העיר בתש"ב, 942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 103; ספר לנוביץ, עמ 204; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, יוסף, בן אהרן (ע"ע).
היה רבה האחרון של שומסק, Shumsk, Šunswkai, שבווהלין. בתרפ"ח,1928, קיבל מינוי רשמי כרבה של העיירה. הרב השני, שנבחר תפקידו אחרי מחלוקת עזה, היה משה הלוי וינוקור (ע"ע). הרב רבין נהג להשתתף באסיפות הרבנים של ווהלין ופולין כולה. היה ליבראלי, והבין לליבו של הדור הצעיר. הוא היה היו"ר הראשון של היודנראט בעיר. עד מהרה הוא הוחלף ביהודי דובר גרמנית, אך הוא נשאר חבר ביודנראט, וטיפל בבעיות הסוציאליות. נספה בשואה.
מקורות: שומסק, ספר זכרון לקדושי שומסק שניספו בשואת הנאצים בשנת 1942, עמ 221-224; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 207; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, ישראל, בן אהרן (ע"ע).
בתרפ"ב,1922, אולץ להתגייס לצבא הפולני. שם הצליח להימנע מחילול שבת ומאכילת טריפות. כשהיה בלוצק, Luck, ווהלין, באחד מלילי הסדר, התגנב ובא אל מכר יהודי, ושם אפשרו לו לקדש על היין ולברך על כזית מצה ומרור. כשנודע הדבר לפולנים הם אסרו אותו כעריק. במאמצים רבים הצליחו היהודים לשחרר אותו ולמנוע ממנו משפט צבאי. עזר לאביו אהרן (ע"ע) ברבנות של לנוביץ,Łanowiec, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; ספר לנוביץ, עמ 204;