‏הצגת רשומות עם תוויות ידלובה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ידלובה. הצג את כל הרשומות

הופשטיין, אלימלך, - הורוביץ, אליעזר

ho
הופשטיין, אלימלך, בן אבי עזרא זליג.
היה אדמו"ר בוורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 104.

הורוביץ, Hurwitz,Horowitz, Horwitz (הורביץ,הורוויץ), אביגדור, בן יצחק.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה של באראנוב, Baranów, שבגליציה המערבית, והיה דור רביעי לרבנות בעיר. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה ב-1941. לפי אלפסי נספה בתש"ב,1942, עם בני משפחתו.
מקורות: ספר יזכור בארנוב (בארניב), עמ 70, 77, 78; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 61;וונדר, ב, עמ 127,128; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות א, עמ ג;

הורוביץ, אברהם, בן אליהו.
היה אדמו"ר בז'לין, Żołynia, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 275; ספר דמביץ, עמ 163;

הורוביץ, אברהם, בן טוביה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 272;

הורוביץ, אברהם, בן יחיאל.
נולד בתר"ן,1890. היה אב"ד ואדמו"ר בפוקשבניצה, Pokrzywnica, שבגליציה המערבית, ובה הקים את ישיבת "בית יחיאל". בינו ובין הרב יהושע זוברמן (ע"ע), שאף הוא כיהן כרב באותה העיר, היתה מחלוקת קבועה שפילגה את הקהילה, ולא אחת התערבו בה השלטונות הפולניים. בימי הכיבוש הנאצי נמלט לבוכניה, Bochnia ,ומשם שולח למחנות.
מקורות: ספר פוקשבניצה, עמ 67-66, 153, 301; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 476; וונדר, ב, עמ 129;

הורוביץ, אברהם אביש, בן אלעזר שהיה של בורווֶה, Borowa, שבגליציה המערבית.
היה אב"ד בידלובה, Jodłowa, שבאותו האזור. נספה במייליץ, Mielec, שבאותו האזור.
מקורות: וונדר, ב, עמ 172; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 223;

הורוביץ, אברהם אביש, בן נפתלי, שהיה רבה של מייליץ,Mielec, שבגליציה המערבית.
נולד בתרנ"ז,1897. זמן מה היה אב"ד ברמיט, Remeţi, Remit, שבטרנסילבניה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט חותנו האדמו"ר יצחק אייזיק וייס מספינקה, מעירו, והוא מילא את מקומו שם. אחרי שנים אחדות נתמנה לרבה של קראלי, Nogy Karoly, שבטרנסילבניה, ושם יסד את ישיבת "בית אברהם". נספה באושוויץ בסיוון תש"ד,1944.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 26-22; החסידות מדור לדור, א, עמ 273; אברהם פוקס, ישיבות הונגריה, א, (להלן: ישיבות הונגריה), עמ 340- 342; וונדר, ב, עמ 130-131;

הורוביץ, אברהם אביש, בן אלימלך (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רלב;

הורוביץ, אברהם חיים.
היה רבה של פלונסק, Płońsk, שעל יד ורשה. כשהתקרב חג הפסח ת"ש, 1940, ביקש עזרה מן הג'וינט בקרקוב, מפאת מצבם הקשה של בני הקהילה שלו.
מקורות: ארכיון העבודה, תל-אביב, חטיבה VII. מכתב אל משרד הג'וינט בקרקוב, התאריך לא ברור. בשולי המכתב שבע חתימות, אחת היא של הרב הורוביץ, ואחרת של מרכז מפיצי תורה ודת בפולין;

הורוביץ, אברהם יעקב, בן שמואל הלוי.
נולד בתרכ"ד,1864. תחילה ישב בבוסק, Busk, שבגליציה המזרחית, ובתרמ"ט,1889, נתמנה לרבה של פרובוז'נה,Probuźna, שבאותו האזור. שם כיהן ברבנות יותר מחמישים שנה, ודחה הצעות לעבור לקהילות יותר גדולות. הוא טיפל הרבה בהיתר עגונות. התנגד להדפיס את ספריו. בתרצ"ד,1934, נתמנה לראש ישיבת חכמי לובלין. הוא שהה שם חודשים אחדים, אך החליט לחזור לעירו. בראשית ימי מלחמת העולם השניה באו לאזור, שנכבש בידי הרוסים, פליטים יהודים שנמלטו משטחי הכיבוש הגרמני, ורובם גורשו לסיביר. הרב הורוביץ שלח אליהם חבילות מזון ומכתבי עידוד. כשכבשו הגרמנים את האזור, בקיץ תש"א,1941, הם התעללו בו. נספה בבלז'ץ. כך לפי וונדר. לפי אלה אזכרה נפטר בעירו באלול תש"ב,1942. הגרמנים החרימו את הספריה שלו ושלחו אותה לגרמניה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 423; וונדר, ב, עמ 144-139; אלה אזכרה, א, עמ 39-35;

הורוביץ, אלימלך. בן נפתלי.
נולד בתרמ"א,1881. כיהן כרב במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. בתר"ע,1900, התמנה שם לרב, ואחר כך לאדמו"ר. בשל סכסוכים משפחתיים התנתק מאביו, ויצר לו חוג של בעלי בתים מפשוטי העם. אחרי מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית, ושם התפרנס שנים אחדות מניגוניו ומקולו הערב. כשחזר לפולין החליט לפרוש מן האדמו"רות, כי דעתו לא היתה נוחה ממצב החסידות בימיו. אחר כך עבר לקרקוב, והתפרנס בעיקר ממסחר. בתרצ"א,1931, נתמנה לאדמו"ר, והמשיך לחבר ניגונים ולרשום את התווים שלהם. בזמן הכיבוש הנאצי עבר לרדומישל וילקי (רדומישל רבתי), Radomyśl Wielki, שבאותו האזור, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 159-158; אלפסי, עמ 131 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 273; לעהרער, ב, עמ 304;

הורוביץ, אליעזר (אלעזר)
כיהן כרב ואדמו"ר במייליץ, Mielec. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 243;

פרנק, משה - פרסקי ,חיים

fr
פרנק,Frank,משה.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 50;

פרנקל (פרנקיל), Frenkel,Frenkil,אברהם.
עד תרצ"ו,1936, היה רב בידלובה, Jadłowa, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 223;

פרנקל, דוד, בן יהושע.
נולד בתרכ"ב,1862, בזבלוטוב, Zabłotów, שבגליציה המזרחית. אחרי נישואיו עבר לאיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין, ובאותם הימים היתה בתחומי פולין הרוסית. מכיוון שהיה נתין זר גרשו אותו הרוסים, כמו את כל האזרחים הזרים, והוא עבר לנפולוקאוץ,Nepolcauti , שבבוקובינה, ובה כיהן כרב יותר מחמישים שנה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בין ראשוני החותמים להיתר קטניות בפסח. אחרי המלחמה שב לזבלוטוב, ושם נספה בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ד, עמ 279-278;

פרנקל, יוסף חיים, בן אברהם.
היה אדמו"ר בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 405;

פרנקל, מאיר, בן שלמה זלמן.
האדמו"ר מויֶליפולה, Wielopole Skrzińskie, שבגליציה המערבית. נספה בבוכניה, Bochnia, שבאותו האזור בקיץ תש"ג,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 163; החסידות מדור לדור, ב, עמ 405;

פרנקל, מאיר.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של וישגרודק, Wiżgrodek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 81;

פרנקל, מנחם נפתלי. בן שמחה נתן.
נולד בתרנ"ג 1893, או בתרנ"ד,1894. הוסמך לרבנות בידי האב"ד של בוצ'אץ'. תמך בייסוד העיתון "בת קול", והשתתף בו. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לפראג, ושם התקרב לתנועה הציונית. אחרי המלחמה חזר לעירו דינוב, Dynów, שבגליציה. שם היה חבר ועד הקהילה ומועצת העירייה, יסד את הבנק היהודי וארגן את הסניף של המזרחי. ארבעה מששת ילדיו עלו לארץ. בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית, ובתמוז תש"ג,1943, גורש לבלז'ץ.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ד, עמ 443-442; ספר זכרון לקדושי קהילת דינוב, עמ 183-181, 200;

פרנקל, מנשה.
היה תלמיד חכם ופוסק, בגליציה המערבית. גורש לסיביר. הוא שרד את החורף הקשה, אך כשהגיע חג הפסח לא רצה לאכול חמץ, וניסה לקיים את עצמו מסלק סוכר. קרוב לוודאי שבשל כך הוא נפטר מרעב. אשתו לאה, בת הרב נפתלי אונגר מסטריז'וב, Stryszów(ע"ע), נרצחה עם ילדיה בידי הגרמנים.
מקורות: The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 109 ;


פרנקפורטר, ישראל, בן דויד לבין ׁ(Labin‏).
נולד בתרל"ד, 1874 (לפי פאול לוי בתרכ"ט, 1869), בקומרנא (Komarno‏ (‏שבגליציה, לשושלת של רבנים, שהיתה מקורבת לאדמו"רים ממשפחת ספרין (ע"ע).אמו היתה ממשפחת פרנקפורטר, ובמשך הזמן נקראה המשפחה בשם הזה. היה בן דודו של השופט פליקס פרנקפורטר מארצות הברית. כשהיה בן שש עשרה התחיל לכתוב בעיתונים היהודיים בגליציה מאמרים שבהם קרא לנוער שנוסף ללימודי הקודש ילמדו גם מקצוע. היה ממייסדי המזרחי בלבוב, עם הרב ראובן מרגליות (שעלה ארצה והקים בתל אביב את ספריית הרמב"ם) ואחרים. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה המנהל של ישיבת "אורח חיים" בוורשה. אז כתב מעין לכסיקון של ראשוני החסידות. בתרפ"ז,1927 (לפי פאול לוי בתרפ"ג, 1923), עבר לפריס, ושם כיהן בבית הכנסת "תפילת ישראל" (פליישמן). עסק הרבה בחינוך ובצדקה, והחליף שו"תים עם רבני לבוב. כתב כמה ספרים, שהידוע בהם הוא "דעת ישראל" על הלכות דעות של הרמב"ם. בתרצ"ו, 1936, ביקר בארצות הברית. אחרי שהנאצים כבשו את פאריס הוא היה הרב היחיד בעיר שלא היה יליד צרפת, וסרב לנטוש את הקהילה שלו. מסר את נפשו על שהתפילות והשיעורים לא יתבטלו שם, ובית הכנסת שלו היה למרכז של אספקת מזון ואמצעי מחיה אחרים לנזקקים. בדרשותיו הדגיש את הערך של העמידה הרוחנית, ושמירת השבת והכשרות. בפברואר 1943 גורש למחנה דראנסי, ולא הסכים לאלה שרצו להיאסר במקומו. בפורים תש"ג, 1943, התפלל שם במניין וקרא במגילה. כעבור ארבעה ימים גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ' 343-341; Paul Levi, p.p 377-379‏;

פרסקי, Perski,חיים בנימין.
נולד בתרמ"ב,1882. היה רבה של קרטינגה, Kretinga, שבליטא. נספה באב תש"א,1941, עם כניסת הגרמנים לעיר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 294-295; פנקס הקהילות, ליטא, עמ' 619; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 234; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרב ראובן מרגליות עלה ארצה בתרצ"ה, 1935, והקים בתל-אביב את ספריית הרמב"ם. בתשי"ז, 1957, קיבל את פרס ישראל.
פרנקל-תאומים, Fernkel-Teomim ,ר' תאומים-פרנקל, Teomim-Frenkel.