פולאק חיים - פוקס, זאב

po

פולאק, Polak, חיים דב.
בתרס"ח,1908, התמנה לרבה של מצ'יוביצה, Maciejowice, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 314;

פולאק, חיים זליג.
בין שתי מלחמות העולם היה דיין ומו"ץ בקניהצ'ה-קעניעטש, Knihnice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 491;

פולונסקי, Polonski,מנחם מוניש איסר, בן אברהם לייב.
נולד כנראה בתרמ"ג,1883. היה רבה של דונילביץ, ,Dunilowicze שברוסיה הלבנה. למד אצל הרב יצחק יעקב ריינס בלידא,Lida, שברוסיה הלבנה. כשהיה בן 18 הוסמך לרבנות, ובמקביל סיים בית ספר תיכון אקסטרני. היה פעיל בענייני הציבור וציוני נאמן. בצעירותו כיהן כרב באולשאני, Olshany, שבווהלין. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לברדיאנסק, ,Berdiansk שבאוקראינה הדרומית, על יד הים השחור. שם כיהן כרב, ופעל לטובת פליטי המלחמה שהיו בדרום רוסיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, ובתרפ"ב,1922, נתמנה לרב בשוינציאן, . בסוף נבחר לרב בליבאו Libau,, שבלטביה. היה בין הרבנים שחתמו על הכרוז של רבני פולין לטובת קרן היסוד, שנדפס בחוברת "האוצר", ירושלים, תרפ"ו. נספה ביולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 405; ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 207-208; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פולטינוב, Poltinow,אברהם יהודה, בן חיים אליהו.
כיהן כרב בווישטינץ, Vishtinets, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 261;

פוּן (פוהן), Fuhn, Fun ,אליהו בן ציון.
מתרפ"ב,1922, כיהן כרבה של טרישיק, Trishki, שבליטא. נרצח בידי ליטאים.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 316;


פון, חיים. נולד בתרס"ב,1902.
מתרצ"ח,1938, היה רבה של פרן, Preni, Prienai, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 505; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


פון, יעקב. נולד בתרע"ג,1913.
למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941. לפי "רבני ברית המועצות 1939-1991 " נספה ביום הכיפורים תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסא;

פון, מיכאל מיכל.
היה רבה האחרון של פונדל ,,Pondel שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 456; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פונדילר, Pondiler , Pundiler ,שמואל, בן יצחק.
נולד בתרל"ה,1875. למד בישיבת סלובודקה, והוסמך לרבנות בידי ר' יחיאל מיכל אפשטיין, בעל "ערוּך השולחן". אחר כך כיהן כמשפיע מוסרי בישיבת מיר. משם עבר לישיבת קלם ישב זמן מה בישיבת סלוצק, ובתרס"ה,1905, התמנה כמשפיע רוחני בישיבת טלז. לפני מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בוורז'ן, Vevirzhani, שבליטא. בערך בתרפ"ג,1923, התמנה כרבה של ריטובה, Rietevas, שבאותו האזור. בתרפ"ח,1928, ביקר בארץ, ורצה להשתקע בה. הוצעו לו תפקידים שונים, בהם הרבנות של פתח תקווה, אך הדבר לא יצא לפועל. כעבור שנה חזר לליטא. בת"ש, אחרי שפרצה מלחמת העולם השניה, הזמינו אותו לעמוד בראש ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב. כשכבשו הגרמנים את העיר הם התעללו בו וציוו עליו לקרוע את ספרי התורה. אחר כך רצחו אותו הליטאים.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 276-265; רבני ליטא, עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 274, 638, 639; אשרי, חורבן ליטע, עמ 326-327; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פופרש-באב"ד, Poparsch-Babad,יוסף.
בבחירות לתפקיד רבה של ברודי,Brody, שבגליציה המזרחית, שהתקיימו בתרפ"ט,1929, היו הקולות שקולים בינו לבין הרב משה שטיינברג (ע"ע), והרב פופרש נבחר על פי הגרלה. אך בהשפעת מצדדי הרב שטיינברג פסלו השלטונות את הבחירה, והסיכסוך על כס הרבנות נמשך עד תרצ"ד,1934. באותה השנה נתמנה הרב פופרש לאב"ד, והרב שטיינברג היה ראב"ד, עד תקופת השואה, בה נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 130;

פוקס,Fuchs,אלחנן.
משנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרבה של פשיסחה, Przysucha, שבאזור לודז'. נפטר ימים אחדים לפני שהיהודים גורשו מן העיר.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 210;

פוקס, זאב.
צ'נסטוחוב, Częstochowa.
נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר צ'נסטוחוב א, עמ 608;

קאליש, יעקב - קארב, שלמה

ka

קאליש, יעקב דוד, בן יוסף.
נולד בתרס"ז,1907. לפי אלפסי בתרס"ח,1908. היה אב"ד בז'ירודוב, Żyradów, שבאזור ורשה. בתרצ"ו,1936, הוכר כאדמו"ר מאמשינוב,Amshinov, Mszczonów, וחלק את זמנו בין שתי הקהילות הללו. כשכבשו הגרמנים את העיר הם העלו באש את בית המדרש שלו עם כל היהודים שהיו בו. אז נמלט לוורשה והסתתר בגטו, כי הגרמנים חיפשו אותו, כמו את כל הרבנים והאדמו"רים החשובים. שם נפטר בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 184; החסידות מדור לדור, ב, עמ 396; אלה אזכרה, ד, עמ 84-81; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 232-233;

קאליש, ירמיהו, בן יעקב דוד.
נולד בתרל"ג,1873. הוסמך בידי ר' חיים סולובייצ'יק מבריסק, ונתמנה לרב באופולה,Opole, שבאזור לובלין. בימי מלחמת העולם הראשונה עזר לפליטים היהודים שהצבא האוסטרי גרש מן האזור שנכבש בידיהם, ופעם אחת אסר אותו קצין רוסי באשמת ריגול לטובת אוסטריה וגרמניה. כשכבשו הגרמנים את פולין היה בוורשה ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 182; החסידות מדור לדור, ב, עמ 392; אדמו"רים, עמ 170-168; אלה אזכרה, ד, עמ 161-158;

קאליש, ישעיהו, בן יעקב דוד.
האדמו"ר מפשיסחה,Przysucha, אזור לודז'. נולד בתרכ"ט,1868. התחנך אצל אחיו מנחם, האדמו"ר השני מאמשינוב,,Amshinov,Mszczonów אך לא רצה להיות רב או אדמו"ר. אחרי שישב כמה שנים אצל חותנו, האדמו"ר מאיר מפשיסחה, התחיל לעסוק במסחר ביין, והיה נוסע ליקבים בהונגריה ובבסרביה. בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה התחיל לנהוג כאדמו"ר, ושיקם את בית המדרש של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. כשנכנסו הגרמנים לעירו הסתירו אותו היהודים במשך כשנתיים. בתש"ג גילו אותו הגרמנים והתעללו בו. הוא ניצל מידיהם, וכעבור זמן קצר נפטר. לפי פנקס הקהילות, לודז' והגליל נפטר בפשיסחה, Przysucha , שבאזור לודז' בתמוז תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 304-297; החסידות מדור לדור, ב, עמ 392; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 209; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תצד-תצה;

קאליש, ישראל יצחק, בן שמעון.
בתרפ"ז,1927, נטו אליו רוב חסידי אביו, חסידי סקיירניביץ, Skierniewice . כשנכנסו הנאצים לעירו סקיירנייביץ, שבאזור לודז', נמלט עם הדיין משה פרקל (ע"ע) לוורשה. הגרמנים כלאו אתם בראווה מזובייצקה, Rawa Mazowiecka, שבאותו האזור, כדי לשלוח אותם לעבודה בגרמניה. הוא הצליח לברוח, אך נתפס ושוב גורש למחנות בגרמניה. משם שולח לוורשה, ושם נפטר בחשון תש"ב,1941. לפי פנקס הקהילות לודז' והגליל חיפשו אותו הגרמנים בעירו, והוא נמלט לוורשה. שם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 184; החסידות מדור לדור, ב, עמ 394; אלה אזכרה, ו, עמ 320-315; ספר סקערניביץ, עמ 531; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 166, 167, 168, 169, 170; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקצח;

קאליש, מרדכי מנחם מנדל,
בן ישראל יצחק יחיאל מפיאסצ'נה, שבאזור ורשה. היה אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 396;

קאליש, שמחה בונם,
בן אברהם משה מפאלניצה, Falenica, שבאזור ורשה. בתרצ"ח,1938, עוד טרם שנשא אשה, הוכתר כממלא מקומו של אביו. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 185; החסידות מדור לדור, ב, עמ 396; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתכח;

קאמרז', Kamerż,אהרן נפתלי.
מתרצ"ד,1934, כיהן כרבה של אושפול, Ushpol,שבליטא. כשכבשו הגרמנים את העיר ביוני 1941, הם אנסו את בתו לעיניו. הם הורו לו לחפור לעצמו קבר, והוא התנפל על אחד הרוצחים הליטאים והתחיל לחנוק אותו. הם ירו בו במקום.
מקורות: רבני ליטא, עמ 3; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 128, 129;

קאמרז, לייב, בן אהרן נפתלי (ע"ע).
ב-1941 עונה ונרצח בידי ליטאים באושפול.
מקורות: רבני ליטא, עמ 3;

קאנאל,Kanal,יצחק מאיר.
נולד בתרכ"ב,1862. הוסמך להוראה והמשיך בלימודיו בבית החסידים של גור בוורשה. תחילה כיהן כרב בבלאשקי, [Błaszki.[1 בתרפ"ג,1923, נבחר לוועד הרבנים בוורשה, ולאחר זמן מה היה לנשיא אגודת הרבנים בפולין. היה פעיל מאד בכל העניינים של הקהילה היהודית בעיר ובפולין בכלל, ולחם בעוז נגד התחיקה האנטישמית, בייחוד נגד החוק נגד השחיטה היהודית שנחקק ב-1936 ושהיו לו גם היבטים כלכליים חמורים. היה מקורב לאגודת ישראל, אך לא היה פעיל בה. כשנכבשה ורשה בידי הגרמנים המשיך ככל יכולתו בפעילות התרבותית והסוציאלית, והיה מן הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו. נורה בביתו כשהתנגד לחייל הגרמני שבא לגרש אותו.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 307-302; אלה אזכרה, ד, 131-127; פלינקר, וארשה, עמ 160;

קאנר (קנר),Kaner ,יעקב שמשון הלוי, בן משה.
נולד בתרל"ו,1876. בתר"ס,1900, התקבל כרב בטשחויב, Czchów, שבגליציה, במקום דודו זקנו ר' יצחק ישעיהו הלברשטם (ע"ע) שעבר לקרקוב. בתרע"ד,1914 (לפי פנקס הקהילות כנראה בתרפ"ה,1925), עבר לקלויזנבורג, Klausenberg, Cluj ,שבטרנסילבניה, ובקלויז שהתקיים בדירתו התרכזו סביבו חסידים רבים. נפטר בסיון תש"ב,1942. לפי חכמי טראנסילוואניה ואלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בתש"א, 1941.
מקורות: וונדר, ד, עמ 589-588; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 304; חכמי טראנסילוואניה, עמ קי; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שכז;

קאנר, פנחס יוסף.
מתרס"ג,1903, כיהן כרב בזאגוז', Zagórz, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 142; וונדר ד, עמ 591;

קאנר, שלמה.
מסוף שנות העשרים של המאה העשרים עד השואה שימש כרבה של באלשעוויץ-
בולשולבצה, Bołszowce, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 79;

קאף (קף), Kaf,משה אליעזר.
נולד בתרנ"ג,1893. היה מראשי התלמוד תורה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצט;

קאקוביץ, Kakowitz, Kakowietz ,אייזיק יעקב.
היה רבה של דרוהיצ'ין, Drohiczyn, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 243;

קארב,Karb, Korb ,שלמה.
היה מו"ץ קובנה. נספה בפורט השביעי, עוד לפני חיסול הגטו.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 51;

[1] בלאשקי. לפי where Once We Walked לא ניתן לזהות את העיר הזאת לפי הכתיב הזה.
יתכן שהכוונה לBlażek , שבאזור לובלין.