הלפרין, ישראל - הלר, שמשון

ha
הלפרין, ישראל.
היה רב בוושילקוב, Wasilków, שבאזור ביאליסטוק. שם הקים עם חברי המזרחי בית ספר עברי "יבנה" בן שבע כיתות, שלא זכה להכרה ממשלתית, ולכן הוחזק משכר הלימוד ומתרומות. רצה לעלות ארצה, אך לא הצליח. נספה בשואה עם בני משפחתו.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 329, 330;

הלפרין, ישראל אלעזר.
בן דב בער. היה האדמו"ר מקוז'ניץ, Kozienice, בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 209; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקפד;

הלפרין, מנחם מנדל, בן חנניה יוסף.
נולד בערך בתר"ל,1870. בצעירותו גר בבז'ז'אני, Brżeżany, שבגליציה המזרחית. ומשם עבר לדוקלה,Dukla, שבאותו האזור. בתר"ץ,1930, בערך התיישב ביאסלו, Jasło,ושם הקים בית מדרש. כשפרצה מלחמת העולם השניה חזר לבז'ז'אני, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. הרוסים רצו לשלוח אותו לסיביר, אך הם נעתרו ללחצם של חסידיו, והשאירו אותו בעיר. נספה בקוזובה, Kozowa, אחרי שהגרמנים כבשו את האזור.
מקורות: תולדות יהודי יאסלו, עמ 76; בז'זאני-נריוב והסביבה, עמ 167, 251; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201; וונדר, ב, עמ 619-620; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ קא;

הלפרין, משולם שרגא פייבוש, בן אברהם זרח יהודה אריה.
נולד בתרל"ה,1875. בתרע"א, 1911, נתמנה כרב בבז'ז'אני,Brżeżany, שבגליציה המזרחית, ומתרפ"ט,1929, היה שם אדמו"ר. בתחילת תש"ג, 1942, ברח לקוזובה, Kozowa, הסמוכה ושם נספה.
מקורות: בז'ז'אני-נריוב והסביבה, תולדות קהילות שנחרבו, עמ 143, 165, 389; החסידות מדור לדור, א, עמ 357; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שצה;

הלפרין, שלמה, בן הרב חיים נפתלי הירץ, שהיה אב"ד בביאליסטוק.
נולד בתרמ"ב, 1882. בנעוריו הצטרף לתנועת "חיבת ציון", והיה מוּרשה של הוועד האודסאי לגליל ביאליסטוק. בימי מלחמת העולם הראשונה התחיל לשמש כרב ומורה הוראה, ונמנה עם עשרת הרבנים של העיר, מטעם הקהילה. בתרפ"א,1921, היה בין הרבנים שחתמו על הכרוז של רבני פולין וליטא למען "קרן החלוץ המזרחי". נספה בגטו ביאליסטוק.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 112-111; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499;

הלר, Heller.
בתרצ"ו,1936, נבחר כרבה של אושמינה Oszmiana,, שבאזור נובוגרודק. היה אדם מודרני ובעל השכלה כללית רחבה, ובדרשותיו המבריקות כבש את לבם של בני הקהילה. אך אנשי אגודת ישראל ראו בו כופר,התנגדו לו, ופנו אל ועד הרבנים בווילנה ואל שלטונות פולין כדי לפסול את כהונתו. כשכבשו הגרמנים את עירו ביוני 1941 הם ציוו עליו להקים יודנראט בן שמונה אנשים ולעמוד בראשו. כשהובל לאתר הרצח, ביולי 1941, לחש לקצין הגרמני
שהטמין בביתו סכום כסף גדול. הוא חזר אל העיר וצעק בקול רם: "יהודים הצילו את נפשותיכם".
מקורות: ספר זכרון לקהילת אושמינה,עמ 44-41; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 110, 112;

הלר, אברהם זאב הלוי.
נולד בתרמ"ו,1886. למד בישיבת סלובודקה, וב"כולל" בקובנה. היה רב בז'ידיק, Židikai, שבליטא. בתרפ"ג,1923,הוכתר כרבה של מריאמפול, Mariampol, שבאותה המדינה. היה פעיל במועצת הרבנים בליטא. היה נואם טוב, והצטיין בשפתו העשירה. בימי הכיבוש הגרמני התעללו בו הליטאים ואילצו אותו לטאטא את הרחובות. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א, ספטמבר 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184; יהדות ליטא,עמ 45; רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 289, 390, 391; פנקס הקהילות,גליציה המזרחית, עמ 308.
[1] יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 79, 208; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 258, 260; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


הלר (לפי וונדר גוטסמן, Guttesman), אברהם יהושע השל, בן נפתלי משולם פייביש.
סטניסלבוב
,Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. נולד בתרמ"ח,1888. נספה בדרוהוביץ', Drohobycz, שבאותו האזור, בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, עמ 645; אלפסי, עמ 86; החסידות מדור לדור, א, עמ 169;

הלר, אהרן.
עד מלחמת העולם הראשונה היה "רב מטעם" בשאבלי, Shavlan, Šiaulėnai, שבליטא, ואחר כך היה שם מנהל בנק הסוחרים. שנים רבות היה יושב ראש ההסתדרות הציונית בעירו. בימי מלחמת העולם השניה עמד בראש הוועד שהוקם לשם מאבק בגזירת הגירוש למחנה ההשמדה ז'אגר, ואחר כך היה חבר ביודנראט. בתפקידו זה פעל הרבה בתחום הסוציאלי, ועמד על כך שעל חברי היודנראט ליהרג ולא למסור את אחיהם. עם שרידי היהודים בעירו גורש למחנה שטוטהוף, ומשם לדכאו. שם נספה.
מקורות: יומן גיטו שאבלי, עמ 123;

הלר, אלתר, בן יוסף יוסקה.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בלשקוביץ. לפי מה שכתב אלפסי אין לדעת לאיז\ו עיר הכוונה, כי במזרח אירופה יש כמה ערים בשמות דומים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 169;

הלר, אריה, בן פנחס משה.
נולד בתר"ך,1860. שנים רבות היה דיין ומו"ץ בבוסק, Busk, שבגליציה המזרחית. מחמת קשיי הפרנסה לא יכול להדפיס את ספריו. בימות החורף היה מוכר דגים מלוחים. נספה בת"ש.
מקורות: וונדר, ב, עמ 650-649;

הלר, שמשון אפרים, בן נפתלי משולם פייביש.
נולד בתר"מ,1880. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בשניאטין, Śniatyn, שבגליציה המזרחית. נספה בערב יום הכיפורים תש"ד,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 169;